... מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין ... ברוך הוא ובידו לתת לכל מי שירצה, כמו שכתוב: "לתת להם נחלת גוים" ואז נטהר אויר המקום שאיש הישראלי מתפלל ושואב אויר הקדוש כמו בארץ ישראל. גם על ידי מחאת כף, נתגרש אויר הטמא כי על ידי [מחאת] כפים ... דבראשית, מכ"ח פרקין דידים כמו שאנו רואין בחוש, שנתגרש האויר על ידי מחאת כפים ובשביל זה צריך לקבע מקום לתפילתו כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מרגלים באוירה על ידי זה הם נחלשים ומתים אפילו מנוה הרעה לנוה היפה כן הדבר בתפילה אפילו כשעומד להתפלל במקום שהתפלל צדיק אף על פי כן קשה לו מאד להתפלל שם כי אינו מרגל באוירא של מקום כל שכן מנוה היפה לנוה הרעה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'כל ... ותרין ובהאי כח ישראל מתתקפין על אדום. ועוד,: צריך לסלקא להאי כח לגבי חכמה וזה בחינת: 'כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו' כי אברהם הוא ימין, 'הרוצה להחכים ידרים' ועוד, 'אלקי אברהם בעזרו' כי אברהם הוא ראשון להשגת ארץ ישראל כדאיתא בזוהר 'תקל בתקלא עד דאתגליא לה' וזה פרוש,: 'תפילות כנגד תמידין תקנום' 'תמיד', זה בחינות ארץ ישראל כמ"ש "תמיד עיני ה' אלקיך בה" הינו צריך לראות שיתפלל תפילתו באוירא דארץ ישראל הינו תקון מחשבות זרות שבתפילה שהם בחינות תפילות כנגד כנ"ל תקונם על ידי תמיד, על ידי בחינות ארץ ישראל וזה פרוש,: "וביד הנביאים אדמה" על ידי הידים, ... בין האור" דא אהרון וזה בחינות: "ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבר בארצכם" "אתם נצבים היום": 'אין עמידה אלא תפילה' "לפני ה' אלקיכם" זה בחינות ארץ ישראל כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'כל הדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלוקי' הינו על ידי מה תזכו שתהא תפילתכם באוירא דארץ ישראל ראשיכם שבטיכם וכו', ומונה עשר בחינות, הינו בחינות מחאת כף על ידי מחיאת כפים, התפילה היא באוירא דארץ ישראל כנ"ל. תפילות כנגד תמידין וכו', הינו בחינות ארץ ישראל הינו על ידי מחאת כפים, נתבטל מחשבות עכו"ם כי כל הדר בחוץ ... אדם לשבת בית" כשמתקן הרהוריו על ידי זה נעשה עטרת תפארת שנתעטר תפארת בעטרה שעטרה לו אמו פרוש אחר 'תפילות כנגד תמידין' פרוש, שעל ידי התפילה נתגלה סודות התורה הנקראים כבשונו של עולם, כבשי דרחמנא, כמו שכתוב: "וכבשים ללבושך" ותמידין הם כבשים, כמו שכתוב: "את הכבש אחד תעשה בבקר" וכו' ועל ידי תפילות נתגלה סודות התורה, כמובא על פסוק: "כי תעבר במים אתך אני" [עיין לקמן סי' ע"ג ולעיל סי' ט"ו:] פרוש אחר, תפילות כנגד הינו המחשבות זרות שהם כנגד שהם מבלבלין תפילתו ונקראים מבול שהם מבלבלין את תפילתו ותקונו שיתן צדקה לארץ ישראל ועל ידי זה הוא נכלל בארץ ישראל אשר עליה נאמר: "ארץ לא גשמה ביום ... מחשבתו "וראיתיה לזכר ברית עולם" 'וראיתיה', על ידי בחינות ארץ ישראל על ידי זה נתעורר ונתתקן ברית עולם בחינות תפילה, ח"י ברכאן דצלותא, צדיק חי עלמין [כל זה הענין מתחלת סימן מ"ד עד כאן מחבר יחד. וכן שמענו רב ...

בגדים - חשוב או לא חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם ... לבנים בשלמות, בחינת תיקון המחשבה בשלמות, בחינת גאולת השכינה, שאז היא מותרת לבעלה, ואז נעשה יחוד קוב"ה ושכינתה... והבעל תפילה על בגדים מכל סוג שהוא, לא היה מקפיד כלל. כי מי שמשיג את הפנימיות האמיתית, יודע שאין שום עניין ...

... אז יכול לעבד אותו יתברך עם היצר הרע דיקא דהינו לקח כל ההתלהבות והחמימות ולהכניסו בתוך עבודת השם דהינו להתפלל ולהתחנן בחמימות והתלהבות הלב וכיוצא ואם אין יצר הרע להאדם, אין עבודתו שלמה כלל והעקר לעצר ולעכב החמימות בעת התאוות ולהניחו בעת התפילה והעבודה שם יניח חמימותו והתלהבותו לתוך העבודה כנ"ל ואפילו מי שאינו איש כשר, נזדמן לו לפעמים, שמתפלל בהתלהבות וזה בא גם כן מחמימות היצר הרע שיש לו רק שהוא אינו מקבל על זה שכר אבל מי ...

... לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר גזר דין אזי "במאמר ... כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב' ורעמים הוא בחינת קול שאדם מוציא בכח בתפילתו ומזה נעשה רעמים כי איתא בזוהר 'כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא אשתמע קלא לבריתא ודא אינון רעמים' ועקר ... רעמים וכו' נהרות ימחאו כף, בחינת שמחה, כנ"ל, "ולישרי לב שמחה" ועל ידי השמחה יחד הרים ירננו רנה: לשון תפילה כמו שכתוב: "לשמע אל הרנה" וכו' הרים בחינת צדיקים הינו על ידי שמחת הלב יכולין להתפלל ולהלביש את תפילתן במאמר כשיבינו כי נגזר הדין וזה פרוש יחד שמלבישים תפילתם בספורים יחד

... א. דע, כי עקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ואמונה הוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' וזה בחינת נסים למעלה מהטבע כי התפילה למעלה מטבע כי הטבע מחיב כן והתפילה משנה הטבע וזה דבר נס ולזה צריך אמונה שיאמין שיש מחדש ובידו לחדש דבר כרצונו ועקר אמונה בחינת תפילה בחינת נסים אינו אלא בארץ ישראל כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" ושם עקר עליות התפילות כמו שכתוב: "וזה שער השמים" ובשביל זה כשפגם אברהם "במה אדע" ובזה פגם בירשת ארץ שהיא בחינת אמונה, בחינת תפילה היה גלות מצרים ודוקא יעקב ובניו ירדו מצרים כי הם בחינת שנים עשר נסחאות התפילה והוריד אותם בגלות ומצרים הוא הפוך הנסים כמו שכתוב: "ומצרים נסים לקראתו" שאין שם מקום הנסים ואין שם מקום התפילה כמו שכתוב: "והיה כצאתי את העיר אפרש את כפי" וכל הגלויות מכונים בשם מצרים על שם שהם מצרים לישראל וכשפוגמין באמונה, בתפילה, בארץ ישראל הוא יורד לגלות וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין משיח בן דוד בא, אלא עד שתכלה פרוטה ... מכל הנסים משני התהומות דמיא לעגלא שהוא בחינת עגולים בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך סביבותיך" ופריטא שפותה שהוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" והוא כללות הנסים וזה פרוש: 'עד שתכלה פרוטה מן הכיס' כי יש בני אדם ... כל החכמות כשלחן ערוך כמו שכתוב: "ומלאה הארץ דעה" [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [השמטות השיכים להתורה הזאת]. התפילה הוא בחינת אמונה, והוא בחינת הנסים, כי נס למעלה מטבע, ולזה צריך אמונה כנ"ל, עין שם ובשביל זה, התפילה מסגל לזכרון כי תפילה הוא בחינת אמונה כנ"ל ושכחה הוא ענין שהיה לפנינו דבר מה ונשכח ועבר מאתנו והיא דרך ההנהגה על פי ... מ"ם וסמ"ך הינו מ"ס שהוא בחינת השכחה בנס היו עומדין כי נס הוא הפך השכחה כי נסים הם בחינת התפילה בחינת אמונה שהיא הפך השכחה, כנ"ל ודע וכו' כי ציצית שמירה לניאוף וכו' על שכם שניהם, זה בחינת ציצית ... גם כן בפתח דבריו אמר לי ההוא טיעא ופרש רבנו שמואל: בכל מקום סוחר ישמעאל כי ישמעאל הוא בחינת התפילה כמו שכתוב: "כי שמע ה' אל עניך" ותרגומו: 'ארי קביל ה' ית צלותיך' והוא בחינת אמונה כנ"ל וזהו סוחר, ... שכתוב: "בעד אשה זונה עד ככר לחם", והבן "ותשב באיתן קשתו וכו', משם רועה אבן ישראל" אבהן ובנין בחינת התפילה יעקב ובניו סגלה לחולה להסתכל על הציצית והסוד בפסוק: "הנה בנך יוסף בא אליך" כי כל אלו התבות מרמזין ...

... את סם המוות וכולי עיין שם. **** כמו כן שורש העניין יתבאר ע"פ מ"ש שהתורה היא בחינת בריאת העולם. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. והעניין של לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו אזהרה לקשר את בחינת הבריאה לבחינת ...

... שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה ... וקשה לו קשיות על הצדיק ויש לו עקמומיות בלבו על הצדיק זאת המניעה מונע אותו יותר מכל המניעות וכן בתפילה שבתחלה יש לו כמה מניעות על התפילה ואחר כך כשעובר עליהם ובא להתפלל כשלבו עקם ופתלתל מהשם יתברך, זאת המניעה גדולה מכלם כנ"ל הינו בחינת: "לבי סחרחר" תרגום 'סביב' 'סחור סחור' דהינו ...

... העושה שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין למקום אחר ותורה ותפילה, הוא גם כן בחינת העלאת מיין נוקבין, שהוא שלום כמו שכתוב "בורא ניב שפתים שלום" "ועושה שלום ובורא את ... כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה והעולמות הם אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות, ונעשה עולם וזה "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלה הניצוצות, ונעשה שלום וזהו "ולאמר לציון עמי ... זאת נעשה בכל יום, עד ביאת משיח, עד "וביום ההוא יעמדו רגליו על הר הזיתים" שהוא בחינת רגלין ותורה ותפילה, הם גם כן בחינת עמידה 'תורה' כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי, ויתיצבו בתחתית ההר" 'ותפילה' "ויעמד פינחס ויפלל" והוא בחינת רגלין ועל ידי בחינת רגלין דתורה ותפילה נתקרבו, בחינת: "ועמדו רגליו על הר הזיתים" כמו שכתוב "צדק לפניו יהלך" וצדק הוא תורה ותפילה כמו שכתוב: "צדק תדברון" וזה פרוש: 'שותא דינוקא בשוקא דאבוה ודאמא' כי על ידי הדבורים של תורה ותפילה, נעשה בחינות שוקין ורגלין "ובדבר ה' שמים נעשו" לכן יש ניצוצות שנפלו בכל דבר במאכל ובמשתה ובמלבוש והתענוג שיש ... ניצוץ מתגבר על חברו ובהוציאו אל הדבור, הוא בצרוף, והוא בחינת שלום נמצא, שצריך בהניצוצות הנ"ל, לדבר בדברי תורה ותפילה, ולא בדברים אחרים וזהו פרוש הגמרא: 'לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע' שהוא בחינת צולע על ירכו כי מכח שהוציא הניצוצות בדברים אחרים נשאר בבחינת: צולע על ירכו וצריך לדבר בתורה או בתפילה עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזה פרוש הפסוק "והיו לבשר אחד" שיהא הגוף אחד עם הדבור, עד שיהא כאפס ... כי הברכה כשיהיה בבחינת יראה "כל אפסי ארץ" כלומר כל ארציות נעשים אפס, כמה שכתוב: "והיו לבשר אחד" ובתורה ותפילה יש שני גונים מחשבה וצעקה והוא בחינת משה ודוד כי הצעקה בחינת: "חכמות בחוץ תרנה" ובמחשבה בחינת "חמוקי ירכיך" ... השלום כי 'לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וזה זוכין על ידי שידבר הרבה בתורה ותפילה על ידי זה יזכה לשלום כי כשיש מחלקת, צריכין לעשות שלום וזה העושה שלום, הוא בבחינת העלאת מיין נוקבין ... נוקבין] ולפעמים זה השלום עושה שלום במקום אחר והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למקום אחר וכל הדבורים שמדברים בתורה ותפילה, הם בבחינת העלאת מיין נוקבין כידוע "בורא ניב שפתים שלום" וזה עקר תקון הבריאה, כמו שכתוב: "עושה שלום ובורא ... [על ידי שבירת כלים כידוע] והעולמות הן בחינת אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות והאותיות, ונעשה עולם וזהו בחינת שלום כי קדם שמכניס אלו הניצוצות והאותיות תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי הדבור דקדשה של תורה ותפילה נעשה העלאת מיין נוקבין, שעל ידי זה נעשה שלום כנ"ל שעל ידי זה נתתקנין ונתחדשין כל העולמות הנפולין ונחשב ... בשתפי, מה אנא בורא שמים וארץ במלולי, אף אתה כן' וכו' כי בודאי הוא בורא שמים וארץ בדבורי תורה ותפילה כי חוזר ומחדש ומתקן העולמות הנפולין כנ"ל וזה בחינת: "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלין הניצוצות, ונעשה שלום שזהו ... בבחינת דמים כנ"ל ועל כן צריך לעבד את השם יתברך בכל הטפי דם שנמצאים בו דהינו שידבר הרבה בתורה ותפילה, עד שיהיה נעשה מכל הדמים דבורים של תורה ותפילה כי הדבור הוא מהנפש, שהוא בחינת דמים כנ"ל ואזי מבטל כל הנצחון והמחלקת הנמשך מהניצוצות הנפולין הנ"ל שהם הם ... המשיח עד שיתקים: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" כי עקר תקון הניצוצות, הוא בבחינת רגלין כי תורה ותפילה הם בחינת עמידה, שהוא בחינת רגלין 'תורה', כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי" "ויתיצבו בתחתית ההר" "ויעמד פינחס ויפלל" . "צדק לפניו יהלך", 'צדק', הוא בחינת הדבור של תורה ותפילה כמו שכתוב: "צדק תדברון" על ידי זה נתתקנין הרגלין, בבחינת: "צדק לפניו יהלך" ועל ידי זה זוכין לבחינת: "ועמדו ... שפגם בהדבור, על כן אטלע כי נשאר בבחינת 'צולע על ירכו' שהוא בחינת פגם הדבור כנ"ל וצריכין לדבר בתורה ותפילה, עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזהו בחינת: "והיו לבשר אחד", שיהא הגוף אחד עם הדבור "ולילה ללילה יחוה" כמבאר ... 'ויבן את הצלע' שעל זה נאמר: 'והיו לבשר אחד' דהינו, שיתבטל הגוף לגמרי כאין וכאפס על ידי דבורי תורה ותפילה ולבוא לזה, לבטל הגוף לגמרי הוא על ידי יראה כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'גוף קשה פחד שוברו' ופחד הוא ... כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וייראו אתו, הינו יראה, שעל ידי זה נתבטל הגוף לגמרי, על ידי דבורי תורה ותפילה כנ"ל כל אפסי ארץ, הינו שכל הארציות נעשים אפס ואין, כי נתבטלים לגמרי כנ"ל אזי זוכין לברכה, שהוא בחינת שלום, בחינת 'יברכנו אלהים' וכנ"ל ובתורה ותפילה יש שני גונים מחשבה וצעקה וכו' [גם זה לא הבנתי כלל]

... להשם יתברך הוא על ידי התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע, שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה הינו גדלות שגדלות היא ממלכות הרשעה, שרוצה להתגדל ולמלך וזה שמתפללים בכח בזה נותן כח בתפילה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא "תנו עז לאלהים על ישראל גאותו" כד הגאוה, הינו מלכות הרשעה גוברת על ישראל התקון לזה שתתפללו בכח ותחזקו את אלהים, הינו בחינת אני וזה: וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל ... "אל תראוני שאני שחרחרת" כי היא מלבשת בלבושין אכמין, בלבושין דקלפין ומכסה בהם כי היא קן דילה וכד אדם מתפלל בכח ומוציא אותה מגלותא מכסויין דילה ונעשית קן להקדוש ברוך הוא וזה פרוש. 'למקני' לשון קן נכסין לשון כסויין ... בחינת שבעה ונעשה כאלו עכשו נשבע לאבות וזה: אשר נשבע לאבותיך כיום הזה כיום הזה דיקא נמצא על ידי תפילה בכח נתחדש השבועה לאבות

... וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול בחינת "הוא תהלתך והוא אלקיך" שהוא יתברך הוא בעצמו התהלה והתפילה ולפעמים האדם מתפלל לפני השם יתברך כביכול וגם כשהשם יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום, מן האדם הוא צריך גם כן להתפלל ולהשליך התפילות אחריו יתברך בחינת: "השלך על ה' יהבך" שצריך לזרק ולהשליך אחריו יתברך תפילות כשהוא מסתלק ומתרחק מן האדם וזה בחינת: 'זכאה מאן דידע לזרקא חצין' וכו' המובא בתקונים שצריך לזרק אחריו יתברך תפילות כנזכר לעיל