... זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק" כי זמנים ועתים בטל עצמו מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות גדולות בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ...

... להורות, שכלי השפע הינו הפה של הצדיק הוא מלא מאלקות של השם יתברך כי לכאורה קשה למה אנו צריכין לתפילה והשם יתברך יודע מחשבות אבל מחמת שהדבור הוא כלי השפע שבהם מקבלין השפע כמו שכתוב: "ויברך אתכם כאשר דבר ...

... צריך מתחלה להמשיך לעצמו דבורים חמים כגחלי אש כנ"ל והדבור נמשך מלב העליון בחינת "צור לבבי" וצריך לשפך שיחו בתפילה לפני השם יתברך ועל ידי תפילתו נכמרו רחמי השם יתברך עליו ונפתח לב העליון כי עקר הרחמים הוא בלב ... כתובים כל באורי התורה בבחינת: "כתבם על לוח לבך" ומי שרוצה ליקח איזה באור צריך לו לקח מהלב הנ"ל בתפילה, בבקשה כנ"ל ובשביל זה צריך כל אחד ממפרשי התורה קדם שמתחיל לבאר איזה באור צריך לו מתחלה לשפך תפילתו ... עצמו בודאי נתקשר נשמתו עם נשמת החכם בשעת תפילתו כנ"ל ויש לזה האדם חלק בבאור הזה כי על ידי התפילה נתוסף קדשה למעלה וכל תפילה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדשה למעלה ומעוררת ביותר לב העליון כנ"ל ולב העליון שופך מימי הבאור ביותר הכל ... דבר אלא יבקש בתחנונים אם יתן לו השם יתברך יתן ואם לאו לאו וזהו: "יען לא האמנתם בי" הינו התפילה כנ"ל שהרים תפילתו מתפילת הקהל שלא קשר את עצמו עם הקהל והתפילה היא אמונה כמו "ויהי ידיו אמונה" "להקדישני לעיני בני ישראל" להקדישני דיקא כי על ידי התפילה של רבים נתקדש השם יתברך כנ"ל "לכן לא תביאו וכו' אל הארץ" רמז על הסתלקותו כי הקדשה גם כן ... 'ודברתם אל הסלע' כנ"ל בחינת: "ותהלתי אחטם לך" ארחא מליא "כי אין מחסור ליראיו" וזה 'מליא' ויראה היא בחינת תפילה בחינת "יראת ה' היא תתהלל" בחינת חטם בחינת "והריחו ביראת ה'" דלא אתחזיא כי צריך להקטין את עצמו ולא ...

... אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים ונוראים [כלומר שאנו צריכין רק לעסק בעבודת ה' בפשיטות בתורה ובתפילה ומצוות והוא עושה בזה מה שעושה] [ומשך הרבה תבת בנינים כמפליג בשבח נפלאות תפארת הבנינים הנוראים שבונה מזה] אות ...

... כזה מבית לחוץ וכו' ומשם לאומין וכו' כנזכר. הינו כי על היד שהיה אצל המלך המבאר בהמעשה של הבעל תפילה שם היו מצירין כל הדרכים שבעולם על כן אמר שגם יש דרך כזה. כלומר שבודאי גם דרך זה היה ...

... בחינת: "קץ בא הקץ" הינו כשהקדוש ברוך הוא רוצה להביא קץ על העכו"ם אזי ממשיך השגחה מקץ האחרון כנ"ל ותפילה הוא בחינת השגחה למעלה מהטבע כי הטבע מחיב כך, ותפילה משנה הטבע והוא בחינות גדול בחינת: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו ... "ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד' נמצא שתפילה שהיא בחינת נסים והשגחה הפך הטבע היא בחינת גדול וזה פרוש מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא . מאי ... לים הגדול הינו בחינות העכו"ם המושלין על ישראל, בחינת "והרשעים כים נגרש" ואזי נעשה בחינות גדול, בחינת השגחה, בחינות תפילה, שהיא בחינת גדול כנ"ל וזהו וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו הינו שממשיך השגחה מסוף העולם מקץ האחרון עד ... בכי גדול", הנאמר בעת שחלה 'בכי גדול' דיקא, כי המשיך לתוך הבכי את הראות וההשגחה שזה בחינות גדול, בחינות תפילה וכו' כנ"ל וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו "עד דוד הגדיל", שהגיע בכיתו לבחינות השגחה בחינות גדול ...

... על כל הארץ [לשון החברים] והיה ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול הוא בהמשכה, הוא בחינת ו ...

... קל רק צריכין להעתיר ולהתפלל ולצעק ולהתחנן הרבה הרבה לפני השם יתברך, אולי יעתר ה' שנזכה לבטלם כי בודאי תפילה וצעקה מועיל תמיד. ועין בהשיחה השיכה להתורה לשמש שם אהל בהם שם מבאר עוד כמה וכמה היה מתיגע אז ...

... העושה שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין למקום אחר ותורה ותפילה, הוא גם כן בחינת העלאת מיין נוקבין, שהוא שלום כמו שכתוב "בורא ניב שפתים שלום" "ועושה שלום ובורא את ... כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה והעולמות הם אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות, ונעשה עולם וזה "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלה הניצוצות, ונעשה שלום וזהו "ולאמר לציון עמי ... זאת נעשה בכל יום, עד ביאת משיח, עד "וביום ההוא יעמדו רגליו על הר הזיתים" שהוא בחינת רגלין ותורה ותפילה, הם גם כן בחינת עמידה 'תורה' כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי, ויתיצבו בתחתית ההר" 'ותפילה' "ויעמד פינחס ויפלל" והוא בחינת רגלין ועל ידי בחינת רגלין דתורה ותפילה נתקרבו, בחינת: "ועמדו רגליו על הר הזיתים" כמו שכתוב "צדק לפניו יהלך" וצדק הוא תורה ותפילה כמו שכתוב: "צדק תדברון" וזה פרוש: 'שותא דינוקא בשוקא דאבוה ודאמא' כי על ידי הדבורים של תורה ותפילה, נעשה בחינות שוקין ורגלין "ובדבר ה' שמים נעשו" לכן יש ניצוצות שנפלו בכל דבר במאכל ובמשתה ובמלבוש והתענוג שיש ... ניצוץ מתגבר על חברו ובהוציאו אל הדבור, הוא בצרוף, והוא בחינת שלום נמצא, שצריך בהניצוצות הנ"ל, לדבר בדברי תורה ותפילה, ולא בדברים אחרים וזהו פרוש הגמרא: 'לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע' שהוא בחינת צולע על ירכו כי מכח שהוציא הניצוצות בדברים אחרים נשאר בבחינת: צולע על ירכו וצריך לדבר בתורה או בתפילה עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזה פרוש הפסוק "והיו לבשר אחד" שיהא הגוף אחד עם הדבור, עד שיהא כאפס ... כי הברכה כשיהיה בבחינת יראה "כל אפסי ארץ" כלומר כל ארציות נעשים אפס, כמה שכתוב: "והיו לבשר אחד" ובתורה ותפילה יש שני גונים מחשבה וצעקה והוא בחינת משה ודוד כי הצעקה בחינת: "חכמות בחוץ תרנה" ובמחשבה בחינת "חמוקי ירכיך" ... השלום כי 'לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וזה זוכין על ידי שידבר הרבה בתורה ותפילה על ידי זה יזכה לשלום כי כשיש מחלקת, צריכין לעשות שלום וזה העושה שלום, הוא בבחינת העלאת מיין נוקבין ... נוקבין] ולפעמים זה השלום עושה שלום במקום אחר והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למקום אחר וכל הדבורים שמדברים בתורה ותפילה, הם בבחינת העלאת מיין נוקבין כידוע "בורא ניב שפתים שלום" וזה עקר תקון הבריאה, כמו שכתוב: "עושה שלום ובורא ... [על ידי שבירת כלים כידוע] והעולמות הן בחינת אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות והאותיות, ונעשה עולם וזהו בחינת שלום כי קדם שמכניס אלו הניצוצות והאותיות תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי הדבור דקדשה של תורה ותפילה נעשה העלאת מיין נוקבין, שעל ידי זה נעשה שלום כנ"ל שעל ידי זה נתתקנין ונתחדשין כל העולמות הנפולין ונחשב ... בשתפי, מה אנא בורא שמים וארץ במלולי, אף אתה כן' וכו' כי בודאי הוא בורא שמים וארץ בדבורי תורה ותפילה כי חוזר ומחדש ומתקן העולמות הנפולין כנ"ל וזה בחינת: "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלין הניצוצות, ונעשה שלום שזהו ... בבחינת דמים כנ"ל ועל כן צריך לעבד את השם יתברך בכל הטפי דם שנמצאים בו דהינו שידבר הרבה בתורה ותפילה, עד שיהיה נעשה מכל הדמים דבורים של תורה ותפילה כי הדבור הוא מהנפש, שהוא בחינת דמים כנ"ל ואזי מבטל כל הנצחון והמחלקת הנמשך מהניצוצות הנפולין הנ"ל שהם הם ... המשיח עד שיתקים: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" כי עקר תקון הניצוצות, הוא בבחינת רגלין כי תורה ותפילה הם בחינת עמידה, שהוא בחינת רגלין 'תורה', כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי" "ויתיצבו בתחתית ההר" "ויעמד פינחס ויפלל" . "צדק לפניו יהלך", 'צדק', הוא בחינת הדבור של תורה ותפילה כמו שכתוב: "צדק תדברון" על ידי זה נתתקנין הרגלין, בבחינת: "צדק לפניו יהלך" ועל ידי זה זוכין לבחינת: "ועמדו ... שפגם בהדבור, על כן אטלע כי נשאר בבחינת 'צולע על ירכו' שהוא בחינת פגם הדבור כנ"ל וצריכין לדבר בתורה ותפילה, עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזהו בחינת: "והיו לבשר אחד", שיהא הגוף אחד עם הדבור "ולילה ללילה יחוה" כמבאר ... 'ויבן את הצלע' שעל זה נאמר: 'והיו לבשר אחד' דהינו, שיתבטל הגוף לגמרי כאין וכאפס על ידי דבורי תורה ותפילה ולבוא לזה, לבטל הגוף לגמרי הוא על ידי יראה כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'גוף קשה פחד שוברו' ופחד הוא ... כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וייראו אתו, הינו יראה, שעל ידי זה נתבטל הגוף לגמרי, על ידי דבורי תורה ותפילה כנ"ל כל אפסי ארץ, הינו שכל הארציות נעשים אפס ואין, כי נתבטלים לגמרי כנ"ל אזי זוכין לברכה, שהוא בחינת שלום, בחינת 'יברכנו אלהים' וכנ"ל ובתורה ותפילה יש שני גונים מחשבה וצעקה וכו' [גם זה לא הבנתי כלל]

... את ה' וזהו כלל גדול מאד בעבודת ה' לבל יניח עצמו לפל חס ושלום מחמת שנפל מאיזה עבודה או מתפילה בכונה או שנפל למקום שנפל חס ושלום עם כל זה יחזק את עצמו בכל האפשר ויתחיל בכל פעם מחדש ... איך שיהיה הוא מחיב לעשות את שלו תמיד בעבודת ה' כל מה שיוכל לעשות ולחטף איזה מצוה או תורה ותפילה וכיוצא וה' הטוב בעיניו יעשה וכעין מה שמספרים בשם הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה שפעם אחת נפל בדעתו ...