... בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר גזר דין אזי "במאמר ... רעמים וכו' נהרות ימחאו כף, בחינת שמחה, כנ"ל, "ולישרי לב שמחה" ועל ידי השמחה יחד הרים ירננו רנה: לשון תפילה כמו שכתוב: "לשמע אל הרנה" וכו' הרים בחינת צדיקים הינו על ידי שמחת הלב יכולין להתפלל ולהלביש את תפילתן ...

... מעשה זו אך אף על פי כן נתגלגל הדבר ולא זכינו לשמעה אחר כך בסמוך ספר המעשה של הבעל תפילה הנדפס ב"ספורי מעשיות" ואמר שאין זאת המעשה הנ"ל ואמר שהמעשה הנ"ל שרצה לספר הוא יפה עוד יותר ממעשה זאת של הבעל תפילה הנפלאה והנוראה מאד אשרי מי שיזכה לשמעה לעתיד

תורה או תפילה? מה גדול יותר? שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע? תשובה: עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות. ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה. יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה. אצל צדיק אמיתי באמת, שנכלל באין סוף לגמרי, אצלו התורה והתפילה הם בחינה אחת. מדוע? כי אצלו התורה שלו היא תורת ה ממש והתפילה שלו היא תפילת ה ממש. ואצל הקב"ה אין חילוק בין תורה לתפילה. התורה של הצדיק, היא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו התורה שקדמה לבריאת העולם, ושתתגלה לעתיד לבוא, והתורה הזאת היא אחת עם התפילה. התפילה של הצדיק האמת היא כולה שתיקה מעל הדיבור ומעל המחשבה. תפילה שהיא כולה דבקות בלבד, ללא דיבור וללא מחשבה וכולי. ואצל הצדיק האמת, גם לימוד התורה שלו, הוא כולו דבקות וכולי. כי אצל הצדיק האמת אין חילוק בין תורה לבין תפילה. יחד עם זאת, אצל מי שאינו צדיק אמת, העניין הוא כדלקמן: עקרונית, התפילה היא השורש של התורה. פירוש: התפילה שורשה הוא לפני בריאת העולם. והתורה היא בחינת בריאת העולם. ועל ידי תפילה זוכה לתורה. היינו ככל שהתפילה של האדם טובה יותר, כך הוא זוכה לתורה גבוהה יותר. וגם אצל הצדיק האמת שזוכה להכלל בא"ס, גם הוא זוכה לכך רק על ידי תפילה! ז"א הוא גם לומד תורה, כדי לדעת על מה להתפלל. אך רק על ידי התפילה הוא זוכה להכלל בא"ס, ואז הוא זוכה לגלות תורה חדשה של עתיקא וכולי. אצל אדם רגיל לעומת זאת, יש הרבה חילוקים שונים של תורה ושל תפילה. לדוגמא: תורה לשם שמים ותורה שלא לשם שמים. גם בתורה לשם שמים יש הרבה חילוקים וגם בשלא לשם שמים ... בחינת נגלה ופשט ביחס לבחינת הסוד של הסוד, שהוא מעשה מרכבה, והתורה של האין סוף וכולי. כמו כן גם בתפילה יש חילוקים רבים. לדוגמא: תפילה על צרכי הגוף, תפילה על צרכי הנשמה. תפילה במסירות נפש. תפילה קבועה של יום יום. תפילה בשפה של האדם (התבודדות), תפילה מתוך נוסח ידוע מראש, תפילה ברציפות זמן ארוך, תפילה קצרה. וכיו"ב עוד המון חילוקים רבים. כאשר באים להשוות בין תורה לבין תפילה, צריך לזכור שיש המון דרגות שונות של תורה ושל תפילה. אז מה לעשות בפועל? בפועל הלוגיקה היא די פשוטה. התכלית היא להתקרב להשי"ת. ולשם כך צריך להתפלל + ללמוד + להתפלל. היינו כי תפילה לבד אינו מספיק, משום שאינו יודע על מה להתפלל. ותורה לבד אינו מספיק, משום שצריך להתפלל שיזכה לקיים את ... עליהן התבודדות וכולי, עד שלבסוף זוכה להכלל בא"ס, וזוכה לגלות תורה חדשה וכולי, ואז אין אצלו חילוק בין תורה לתפילה. וראה עוד בעניין הזה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=132

... כך נסע אחרי רבנו זכרונו לברכה וכששב לביתו חזר בתשובה גדולה ובחר לו חדר מיחד וישב שם ועסק בתורה ותפילה בהתעוררות גדול כמה שבועות אך אחר כך חזר לכעסו אך אף על פי כן היה כרוך תמיד אחר רבנו ...

... עובר על כלם ועושה פעלות השדה כמו שצריך וכשזוכה לתקן הנשמות ולהכניסם אזי טוב ויפה מאד להתפלל כי אזי התפילה על תקונה וזה הבעל השדה הוא משגיח ומשתדל תמיד להשקות האילנות ולגדלם ובשאר תקוני השדה ולהרחיק האילנות זה מזה ... מביאו אל התכלית ואז הדבור כהגן בשלמות כי כל דבור ודבור הוא עולם מלא וכשאדם עומד להתפלל, ומדבר דבורי התפילה אזי הוא מלקט ציצים ופרחים ושושנים נאים כאדם ההולך בשדה ומלקט שושנים ופרחים נאים אחת לאחת עד שעושה אגדה ... לאחת ועושה אגדה אחרת ומחברם יחד וכן הולך ומלקט ומקבץ כמה וכמה אגדות יפים ונאים כמו כן הוא הולך בתפילה מאות לאות עד שמתחברים כמה אותיות ונעשה מהם דבור וכן עושה בתבות שלמות ואחר כך נתחברין שתי התבות ואחר ... והולך מאבות לגבורות, ומגבורות לקדשות וכן הולך להלן יותר מי יפאר גדל פאר הלקוטים והקבוצים שאדם מלקט ומקבץ בדבורי התפילה וכשהדבור יוצא, והדבור הוא יוצא מהנפש כמו שכתוב: "ויהי האדם לנפש חיה" ותרגומו: 'לרוח ממללא' והדבור בא ונשמע לאזניו, ... ואינה מנחת אותו לילך מאתה כנ"ל ובאמת הוא צריך ומכרח לדבר עוד הרבה דבורים וכמה ברכות וענינים עד גמר התפילה על כן הכלל שצריך לעשות אחד מכל התפילה כלה ובכל דבור שמדבר, יהיה נמצא שם כל הדבורים של התפילה ומהתחלת התפילה עד הסוף יהיה הכל אחד וכשעומד בהדבור האחרון של התפילה יהיה עדין עומד בתבה ראשונה של התפילה כדי שעל ידי זה יוכל להתפלל כל התפילה כלה ואף על פי כן לא יתפרד אפילו מאות ראשונה של התפילה ג. ודע, שבחינה זו, הינו בחינת אחד זה הוא בחינת התכלית "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" 'וביום ... אל התכלית וכשרואה באחד שרחוק מהתכלית אזי אין תפילתו עדין בשלמות כראוי כנ"ל כי אינו יכול לעשות אחד מכל התפילה וכשעומד בסוף התבה, שוכח תחלת התבה ואינו יכול לכלל תפילתו בבחינות אחד כנ"ל והבעל השדה הנ"ל, מסתכל בו ומביאו אל התכלית, שהוא כלו אחד כנ"ל ואזי יכול לעשות אחד מכל התפילה ואף על פי שעומד בסוף התפילה, עדין הוא עומד בתחלת התבה של תחלת התפילה כנ"ל וזה בחינות: 'מנצפ"ך צופים אמרו' ומסיק שם, שהצופים תקנו, הי בתחלת תבה והי בסוף תבה צופים, זה בחינות הבעל השדה כשעיניו בבחינות שדה צופים כנ"ל אזי יכול לתקן ולהסתכל על אותם שהם סמוכים אל התכלית וכשעומדים בסוף התפילה עדין הם בתחלת התבה כנ"ל ועל אותם שהם רחוקים מהתכלית, והם בחינות סוף תבה כי כשהם בסוף התבה, הם ...

... כזה מבית לחוץ וכו' ומשם לאומין וכו' כנזכר. הינו כי על היד שהיה אצל המלך המבאר בהמעשה של הבעל תפילה שם היו מצירין כל הדרכים שבעולם על כן אמר שגם יש דרך כזה. כלומר שבודאי גם דרך זה היה ...

... שגם דבריהם הקדושים כלול גם כן בדברי תורתו אות שסו שאל ואמר בחל המועד סוכות תקס"ט והיכן אנו עומדין בתפילה. ובאר אחר כך שכל סדר התורות הם על סדר התפילה. וזאת התורה שיכה למקום זה של התפילה וכן כל התורות. ועדין אנו עומדים קדם ברוך שאמר ואחר הודו שהוא קדם לברוך שאמר כנסח ספרד ואמר שיהיה מסתמא אחד שיוכל להתפלל כך שיהיה תפילתו עם כל התורות כנ"ל. וצריך שיאריך ימים ושנים הרבה שיוכל לגמר כל התפילה הינו לומר תורה על פי סדר התפילה עד גמר התפילה אות שסז ספרו לי שכשנתקרבתי אליו, אמר בפני אנשים אחרים שלא בפני ברוך השם שהזמין לי רך בשנים אחד ...

... ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז כי בלשון הקדש קשה לו לפרש כל שיחתו וגם אין ... לפניו יתברך וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול זה בעצמו גם כן טוב מאד וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפילה מזה בעצמו ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר ויבקש מאתו ... כי כלם יכולים לנהג הנהגה זו ועל ידי זה יבואו למעלה גדולה אשרי שיאחז בזה גם טוב לעשות מהתורה תפילה דהינו כשלומד או שומע איזה מאמר תורה מצדיק האמת אזי יעשה מזה תפילה דהינו לבקש ולהתחנן לפניו יתברך על כל מה שנאמר שם באותו המאמר מתי יזכה גם הוא לבוא לכל זה ... איך להתנהג בזה באפן שיהיו דבריו דברי חן וטענות נכונות לרצותו יתברך שיקרבהו לעבודתו באמת מאד ובפרט כשעושה מתורה תפילה מזה נעשה שעשועים גדולים מאד למעלה

... לא כמו שהיו מקדם מראה חמה עמקה באברהם נאמר כחם היום, שהוא בחינת שמש על ידי שמל ונתגלה הברית התפילה נקראת בחינת רגל [עיין לקמן סי' נ"ה ולעיל סי' ט'] כל זה הענין שמענו תחלה בלי באור וקשר וכבר ... ידעו עיט ולא שזפתו עינא, מה אדבר והוא אמר ועשה אזנים לתורה הצפונה, עתה כפינו פרושות אל ה' בבקשה ותפילה ותחנה ה' יגמר בעדינו להדפיס יתר המאמרים הנוראים, אשר גלה בהם דרכי עבודתו יתברך בדרכים נפלאים, עמודי שש מיסדים ...

... רבנו זכרונו לברכה ואמר כך צריכין לבקש מהשם יתברך וכי איך מתפללין להשם יתברך בענין אחר. כלומר שכך עקר התפילה להשם יתברך בפשיטות גמור כתינוק לפני אביו כאשר ידבר איש אל רעהו אות תמ אמר אפילו כשאין יכולין לדבר ...