... לילך לחדר אבל כשיכנס לחדר יוכל ללמד. אלו היו יודעים העולם על מה אני נוסע היו נושקים את דריסת הרגלים שלי בכל פסיעה ופסיעה שלי אני מכריע את כל העולם כלו לכף זכות אות קנו אמר המקום שלי הוא ...

... של עני, על ידי זה נצול מבית האסורים. חלק שני א. על ידי נאוף נופל לתפיסה או לחלי כאב רגלים. גם תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, נופל לזה, גם מזיקין שולטין עליו. ב. סגלת הצדקה לבטל כל אלו הענשים. ...

... שלי היות שיש לי אלף הרים וסביבות האלף הרים יש עוד אלף הרים ושם מקום שדים והשדים יש להם רגלי תרנגולים ואין להם כח ברגליהם ויונקים מרגלי ומחמת זה אין לי כח ברגלי ויש לי אבק, הינו פול, שהוא רפואה לרגלי ובא רוח ונושא אותו ענתה החמה. את זה אתה דואג? [בלשון תמה] אגיד לך רפואה באשר שיש דרך ומאותו ... כמה דרכים ויש דרך אחר באשר שיש צדיקים, שמקבלים על עצמם יסורים ומוליכים אותם הפריצים בשלשלאות ואין להם כח ברגליהם ומפזרים תחתיהם מאותו האבק של אותו הדרך ויש להם כח ברגליהם על כן תלך לשם, שיש שם הרבה אבק, ויהיה לך רפואה על רגליך [כל זה דברי החמה אל הלבנה] והוא שמע כל זה בתוך כך נסתכל על האבן טובה בצד אחר וראה ... שמי שיאחז באותו הצד שישא אותו להדרך שיוצאים ממנו כמה דרכים כנ"ל ואחז באותו הצד, ונשא אותו לשם ונתן רגליו באותו הדרך שהאבק רפואה לרגלים ונתרפא מיד והלך ונטל האבק מכל הדרכים ועשה לו אגדות שאגד הפול של הדרך של צדיקים לבדו וכן הפול ... הענן ויביאו אותו לכאן ושלחו שליח אחריו אמר אותו האיש הבן הנ"ל [הינו זה הבן, שלא היה לו כח ברגליו בתחלה, שבא לכאן וראה כל זה]. אלך ואראה הענין איך נעשה מהאנשים אלו ענן והלך אחרי השליח ובא אל ... אני הייתי בכאן ענן [כל זה היה מספר הענן להשליח] וזה הבן הנ"ל [הינו זה שלא היה לו כח ברגליו בתחלה] היה הולך אחריהם ושומע והביאו אותו למלך וצוה המלך שיקחו הכח ויחזירו להמלך הנ"ל והחזירו לו הכח ואז ...

... שהוא יראה רעה, מחשיך מאור עיניו מלהסתכל ביפי פני המלך. ו. על ידי ניאוף נופל לתפיסה או לחלי כאב רגלים. גם תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה נופל לזה. גם מזיקין שולטין עליו.

... מן השוק' [השוק הוא מקומות החיצונים] 'רגל' זה בחינת "נרגן מפריד אלוף" הנ"ל דהינו בעלי לשון הרע ומחלקת ההולכים ומרגלים ומדברים רכילות ולשון הרע ועושין מריבה ומחלקת בין אדם לחברו ובין איש לאשתו בחינת: "לא רגל על לשונו" וזהו ...

... מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארכים כנהוג במדינתנו ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת ולא הועילו שום פיוס ובקשות ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה והיה בדעת הקפיטן להתעכב שם עם ...

... ועל כן משה רבנו, עליו השלום בכל עת שנפלו ישראל באיזה עוון היה מוסר נפשו עליהם והתפלל בעדם, כגון במרגלים וכיוצא כי ידע, שלפי קדשת ישראל ודקותם הם רחוקים מעוון ואי אפשר להם לשא כלל המשא הכבד של עוון ... חנוכה כי על ידי סלח נא נעשה חנוכה כי משה רבנו בקש: "סלח נא לעון העם הזה" על חטא המרגלים ועל ידי חטא המרגלים גרמו חרבן בית המקדש שהשם יתברך אמר להם 'אתם בכיתם בכיה של חנם, אני אקבע לכם בכיה לדורות' כי ...

... גם כן כנ"ל וחזר ובא קבצן בעל חטוטרות, [שקורין גיבנת] וחזר ובא קבצן בלא ידים וחזר ובא קבצן בלא רגלים וכל אחד נתן להם לחם, וברכם שיהיו כמותו, הכל כנ"ל אחר כך חזר וכלה הלחם אצלם והתחילו לילך לישוב ... יש לו לב וגם העולם בכללו יש לו לב וזה הלב של העולם הוא קומה שלמה עם פנים וידים ורגלים וכו' אבל הצפרן של הרגל, של אותו הלב של העולם הוא מלבב יותר מלב של אחר וזה ההר עם ... ואימת היה כל הנ"ל, זה עמק מלהשיג גמר המעשה, הינו מה שהיה ביום השביעי, הינו ענין הקבצן שהיה בלא רגלים וגם סיום התחלת המעשה מענין המלך הנ"ל לא זכינו לשמעה ואמר שלא יספרה עוד והוא הפסד גדול, כי לא ...

... על ידי מחאת כפים ובשביל זה צריך לקבע מקום לתפילתו כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מרגלים באוירה על ידי זה הם נחלשים ומתים אפילו מנוה הרעה לנוה היפה כן הדבר בתפילה אפילו כשעומד להתפלל במקום ...

... בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר אור הפנים הוא שמחה כמו שכתוב: "לב שמח ייטב פנים" ועקר השמחה הוא מן המצוות כמו שכתוב: ... ה' ישרים משמחי לב" ועקר השמחה הוא בלב כמו שכתוב: "נתת שמחה בלבי" והלב של כל השנה הם השלש רגלים בחינות: "אלה מועדי ה'" ראשי תבות אמ"י כמובא שהיא אם לבינה והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "ושמחת בחגך" ואז מאיר הפנים על ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב ... דקדשה דלית לה מגרמא כלום וכו' כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל בבחינת: "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים" "תשובת השנה" זה בחינת שלש רגלים שהם ימי דין, ימי תשובה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'בפסח נדונין על התבואה, בעצרת' וכו' ואז עת צאת המלכים כנ"ל שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כנ"ל ועל כן יש ארבע בחינות בכל רגל בפסח הם ארבע כוסות בשבועות הוא סדר המשנה שהוא ארבע פעמים ... הכל כנגד בחינת הד' הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל שצריך להעלותה אל האור הפנים על ידי שמחות המצוות שמתקבצין לתוך הרגלים כנ"ל ז. ועקר התגלות החסד הנ"ל שעל ידו קוצרין וחותכין ומבדילין את הדל"ת הנ"ל מארבע גליות של העכו"ם הוא ... שמשם באין תורות אחרות שהן תורות שלהן שהם בחינת פסילים כי 'כל מי שיש בו עזות, בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' ויש לו תורה מסטרא אחרא הנקראין פסילים שהוא הפך מן התורה הקדושה שלנו שהוא בחינות: ... הנ"ל חמרא, זה בחינת: "יששכר חמור גרם" בחינות: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" כי על ידי התוכחה מעלין אותה לרגלים שהוא בחינות בינה לעתים כנ"ל איתו לה תרי ביעי לשון צלותא ובעותא בחינות תפילות אמרי, הי דחורתא והי דאכמתא ... כנ"ל שעל ידי זה חותכין ומבדילין את בחינות המלכות ומצילין אותה מזעקת מושל ומעלין אותה לבחינות אור הפנים המאיר ברגלים כנ"ל. זאת התורה התחיל לומר על פסוק: "ויהי מקץ" וכו' אך לא סים לבאר זה הפסוק על פי התורה ...