... כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . "ואת היקום אשר ברגליהם" זה ממונו, שעליו קאי וזה שאמרו חז"ל: "והיו חייך תלואים" זה התולה תפיליו: 'זה הקונה תבואה מן השוק' הינו ... והוא בחינות שמים, אש ומים, שהוא גם כן כללות הגונין וזה מרמז בתורה, "ארץ אכלת יושביה" דקשה, הן אמת שהמרגלים הוציאו שקר מפיהם אך איך נכתב שקר שלהם בתורה שהיא אמת ובהכרח, שבדברים הללו נרמז בהם דבר אמת ויש ... היקום" וכו' 'זה ממונו של אדם שמעמידו' וכו' וזהו 'קשטא', האוחז במדת אמת אזי 'קאי', זה ממונו שמעמידו על רגליו, ופרנסתו ברוח אך 'שקרא לא קאי' כי הוא בהסתרת פנים שהוא בחינות אמת ועל כן על כל צרה שלא ...

... שאתה בודאי מהחולקים על הצדיק הנ"ל. ואמרו לו שקדם שיבוא לארץ ישראל יהיה שם אגרת בארץ ישראל שהוא מהחולקים והמרגלים לבל יוכל להטעות אותם גם הלכו להסרסור מהספינות והוא מאנשי פולין ונשא אשה מהפרענקען וחמותו היא יוצאת ונכנסת בבית ...

... כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא: 'הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו' ובשבת קדש חוזרין להם כח ... לשקר בשבת' וכשמדבק את עצמו במדה זו, הוא סעד לתמכו, ובחינת רגל שלישי אך עדין צריכין לברך את השלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם, כדי שיוכלו לילך היטב והוא על ידי צדקה שעושה בשבת הינו שנותן לאדם על שבת, ... היא כנגד שמש העתידה להתחדש לעתיד לבוא שהוא כאור שבעת הימים ושמש שהוא בחינות צדקה הוא נותן כח לבחינת רגלין שנאמר: "צדק לפניו יהלך" הינו שצדקה עושה לו הליכה . "ויזרח לו השמש", ופרש רש"י: 'לו לצרכו, לרפאותו מצלעתו' צדקה בשבת, שהוא בחינת אור השמש כאור שבעת הימים הוא הנותן כח לבחינת שלש רגלין הנ"ל וזהו פרוש, פוסעים בו פסיעה קטנה הינו שבשבת פוסע עדין פסיעה קטנה כנ"ל סועדים בו, הינו על ידי בחינת שבת שהוא בחינת אמת כנ"ל הוא עושה לעצמו סעד ורגל שלישי לברך שלש פעמים הינו שלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם שיוכלו לילך כראוי הוא על ידי צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים הינו שיתן צדקה בשבת ...

... ועל כן משה רבנו, עליו השלום בכל עת שנפלו ישראל באיזה עוון היה מוסר נפשו עליהם והתפלל בעדם, כגון במרגלים וכיוצא כי ידע, שלפי קדשת ישראל ודקותם הם רחוקים מעוון ואי אפשר להם לשא כלל המשא הכבד של עוון ... חנוכה כי על ידי סלח נא נעשה חנוכה כי משה רבנו בקש: "סלח נא לעון העם הזה" על חטא המרגלים ועל ידי חטא המרגלים גרמו חרבן בית המקדש שהשם יתברך אמר להם 'אתם בכיתם בכיה של חנם, אני אקבע לכם בכיה לדורות' כי ...

... רוחא נשב בשית פרקין דדרועא ובשית פרקין דשוקין' והיא בחינת המחאת כף ובחינת רקודין וזהו בחינת: "לבו נשא את רגליו" הינו על ידי הרוח שבלב באים הרקודין הינו על ידי הצדיק שהוא בחינת רוח כנ"ל נתבטל הגאוה כנ"ל כמו שכתוב: "אל תבואני רגל גאוה" ונתבטל העבודת אלילים כמו שכתוב: "ורחצו רגליכם" 'זה עבודת אלילים' . וכשנתעלה הרגלין על ידי הרקודין בחינת נשא לבו את רגליו ונתבטל הגאוה, הינו העבודה זרה על ידי זה נמתקין הדינים כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' וכשנתעבר העבודה זרה נתעבר החרון אף ונמשכין חסדים ואז הרגלין הם בבחינת רגלי חסידיו הינו בבחינת חסדים הינו בחינת "חסדי דוד הנאמנים" 'הנאמנים' דיקא, כי נתבטלו המינות והכפירות וגם זה בחינת המחאת ... זרה, הינו הכפירות וזה בחינת: "ויהי ידיו אמונה" נמצא, שעל ידי הצדיק הינו בחינת רוח שבלב נתגלה הארת הידים והרגלים הינו בחינת רקודין והמחאת כף ונתבטל הגאוה והכפירות ונתרבה האמונה ואז נתקים: "רגלי עמדה במישור" שהוא בחינת אמונה כי המינות היא בחינת נטיו רגלי כמ"ש "כמעט נטיו רגלי" שנאמר שם על שהשיאו לבו למינות, כמבאר שם ו"רגלי עמדה במישור" מורה על אמונה ואז נתקים "ויהי ידיו אמונה" ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה נגלה ונסתר נגלה הוא בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" 'מן החור' הינו חרות על הלוחות, שהוא בנגלה ונסתר הם בחינות רגלין כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "חמוקי ירכיך" 'מה ירך בסתר' וכו' וכלליות התורה נקראת לב שמתחלת ב"בית" ומסימת ב"למד" ששם משכן הרוח דנשיב בשית פרקין דדרועין ושית פרקין דרגלין הינו בנגלה ובנסתר ח. וזה בחינת מרדכי ואסתר, והמן בחינות פורים בחינת גורל שהפיל המן בחינת עמר שעורים כי ... משה גימטריא חרון אף כי הוא מבטל חרון אף של העבודה זרה כי הוא קבל התורה שהוא בחינת ידין ורגלין כנ"ל שעל ידיהם נתבטל העבודת אלילים כנ"ל ועל כן הפיל פור בירח שמת בו משה כי חשב כי כבר ... קבלו ישראל התורה מחדש כמאמר חכמינו ז"ל "קימו וקבלו" 'קימו מה שקבלו כבר' וזה 'קימו וקבלו' קימו, זה בחינת רגלין וקבלו, זה בחינת ידין והוא בחינת התורה בעצמה כנ"ל וזה בחינת מרדכי ואסתר מרדכי מר דרור דרור, לשון חרות ... העבודת אלילים כמו שכתוב: "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי" ועל ידי הארת מרדכי ואסתר הינו בחינת הידין ורגלין נתבטלו הכפירות ונתרבה אמונה בעולם על ידיהם כמו שכתוב: "ויהי אמן את הדסה" ובה כתיב: "כאשר היתה באמנה אתו" ... בחינת אמונה וזה נעשה על ידי הרוח כנ"ל וזה בחינת 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' הינו בחינת "לבו נשא את רגליו" כי עקר העכו"ם תלוי בה שהיא בחינת רגלין כמו שכתוב: "רגליה יורדות מות" ועל כן עקר תקון העבודת אלילים על ידה ועל כן דיקא 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' אף שבאמת ... המגלה על שם אסתר והינו דדיקא 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' כי הרוח הוא בלב ועל ידו נתגלה הארת הידים והרגלים רק העקר תלויה ברגלים, בחינת אסתר וזה בחינות עמר שעורים עמר זה בחינת מרדכי עין מר מר דרור דרור לשון חרות הינו בחינת ... להם: עמר שעורים דידכו אתי ונצח אותו ואת בניו, כמבאר במדרש כי על ידי עמר שעורים שהוא בחינת ידין ורגלין שהם בחינת המחאת כף ורקודין נתבטל העבודת אלילים שהוא בחינת המן בחינת גאות כנ"ל ובשביל זה צוה המן לעשות ... באפו" ושקיל גבבא דעמרא זה בחינת עמר כנ"ל ומשיה במיא זה בחינת שעורים בחינת אסתר ברוח הקדש שהוא בחינת רגלין כנ"ל כי הרגלין הם אפיקי מים כי הם בחינת ערבי נחל כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה 'רגלוהי דבר נש אנון ערבין לה' 'ערבין' זה בחינת ערבי נחל, אפיקי מים הינו בחינת מרדכי ואסתר בחינת ידים ורגלים בחינת המחאת כף ורקודין כנ"ל ואנחה ברישה דרמחא רמח, דא רוח מ"ם שהוא מארבע רוחות באי הרוח כי המ"ם היא ארבע רוחות שהיא בחינת רוח הצדיק דנשב בידין ורגלין כנ"ל וראש הרמח הוא הצדיק כי ממנו תוצאות הרוח כמו שכתוב: "איש אשר רוח בו" כנ"ל ואפקינהו, ואחרך אחרוכי ... אתעבר אל אחר, כפירות ועל ידי הרוח באים רקודין והמחאת כף כי על ידי הצדיק שהוא בחינת הרוח נתעלו הרגלין, ונתגלה הארת הידים, ונתרבה האמונה כמבאר למעלה ועל כן כתיב ביוסף, שהוא בחינת הצדיק "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" כי בלעדי בחינת יוסף, שהוא בחינת הצדיק אי אפשר להעלות ולהרים הידים והרגלים כנ"ל והנה, מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים ונסתר הוא בחינת רגלין בחינת מרדכי ואסתר ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה עם כל זה התגלות הנגלה הוא במקום גבוה, דהינו הידים והנסתר ברגלין, שהיא למטה מידים והענין עמק אך הוא ענין שכתוב בזוהר, תנאים בשוקין ואמוראים בידין ואף שהתנאים למעלה מאמוראים מכל ...

... לנסע אליו זכרונו לברכה לברסלב. פעם אחת ספרו לי בשמו שאמר והקפיד על שנוסעים אליו בעגלות, ואין הולכים אליו רגלי. ונכנס בלבי אותו הדבר הרבה, כי ידעתי שבודאי כך ראוי ויפה לנו לילך אליו רגלי דיקא, והייתי משתוקק לזה. וסבב השם יתברך וזכיתי לילך אליו ברגלי שלש פעמים ואלו השלש פעמים הרוחתים על ידי מה שהלכתי ברגלים כאשר אני יודע בעצמי שבאלו השלש פעמים אם לא הייתי מתגבר לילך רגלי לא הייתי כלל אצלו באלו השלש פעמים. ברוך הטוב והמטיב לרעים ולטובים שזכינו לזה. ומה שהרוחתי ביחוד באלו השלש ... זוכר עדין מה ששמעתי אז ויתר מזה אם אזכה אבחין לעתיד לבוא. וכן חברי רבי נפתלי הלך גם כן ברגליו מחמת ששמע דברים הנ"ל ושאר החברים היו בהם כמה עניים שהלכו כמה פעמים אליו ברגליהם דרך רחוק, אשריהם אשרי חלקם. אבל אנחנו תהלה לאל היו לנו על הוצאות כי היינו אז בני עשירים רק מגדל ההשתוקקות עזרנו השם יתברך שגם אנחנו הלכנו ברגלינו דיקא איזה פעמים כנ"ל ועין בהלכות יבום וחליצה בלקוטי הלכות מה שכתבתי בזה אות שכט שמעתי בשמו שאמר על אחד שבא אליו רגלי שאמר אז ומה אם נבוכדנאצר הרשע שבשביל שהלך שלש פסיעות ברגליו זכה למלוכה וממשלה גדולה מפלגת כזאת כשאחד מישראל הולך להצדיק פרסה ויותר כמה וכמה יזכה על ידי זה עין לא ראתה. כמדמה שאמר זאת על איש אחד מטירהאוויצע שהיה דרכו בכל עת לבוא אליו רגלי מטירהאוויצע לברסלב שהם ארבע עשרה פרסאות שלנו הגדולים ופעם אחת עמדתי לפניו זכרונו לברכה בעת שבא אליו רגלי האיש הנ"ל מטיראוויצע וספר לי הוא זכרונו לברכה שבעת שצר לזה האיש הנ"ל בעבודת ה', הוא הולך ברגליו משם לכאן. והבנתי שהוטב זאת בעיניו זכרונו לברכה מאד. וכן פעם אחת נפטר לעולמו אחד מבני הנעורים מנעמרוב שהיה ... וספר הוא זכרונו לברכה גם כן בשבחו ואמר עליו שדרכו היה שתכף כשהיה צר לו באיזה דבר ביהדותו הלך ברגליו משם לכאן אשרי להם

... הליכתו לעיר היה גם כן סכנה גדולה כי אז היה שעת מלחמה גדולה ובקל היו יכולים לתפסו שהוא אחד מהמרגלים כי נכר בו שאינו ממדינתם כי אם ממדינה רחוקה מאד אך בחסדי ה' עבר על כל שומרי השערים, ולא ...

... גם כן כנ"ל וחזר ובא קבצן בעל חטוטרות, [שקורין גיבנת] וחזר ובא קבצן בלא ידים וחזר ובא קבצן בלא רגלים וכל אחד נתן להם לחם, וברכם שיהיו כמותו, הכל כנ"ל אחר כך חזר וכלה הלחם אצלם והתחילו לילך לישוב ... יש לו לב וגם העולם בכללו יש לו לב וזה הלב של העולם הוא קומה שלמה עם פנים וידים ורגלים וכו' אבל הצפרן של הרגל, של אותו הלב של העולם הוא מלבב יותר מלב של אחר וזה ההר עם ... ואימת היה כל הנ"ל, זה עמק מלהשיג גמר המעשה, הינו מה שהיה ביום השביעי, הינו ענין הקבצן שהיה בלא רגלים וגם סיום התחלת המעשה מענין המלך הנ"ל לא זכינו לשמעה ואמר שלא יספרה עוד והוא הפסד גדול, כי לא ...

... מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארכים כנהוג במדינתנו ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת ולא הועילו שום פיוס ובקשות ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה והיה בדעת הקפיטן להתעכב שם עם ...

... אל דמי לך וכמו שכתוב: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" ואז: "ברן יחד כוכבי בקר" וכו' וזהו: "עומדות היו רגלינו" כי הדבור נקרא רגל, כמו שכתוב: "צדק יקראהו לרגלו" וכמו שכתוב "צדק תדברון" בשעריך ירושלים על ידי התורה, כפרוש ... כמו שכתוב "אז תבין יראת ה'" כנ"ל וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' כי אדם הראשון פגם בבחינת תפילין, שהם בחינת עץ החיים כמו שכתוב: "ה' עליהם יחיו" ... שעמדו על הר סיני, פסקה זהמתן הינו זהמת הנחש ועכו"ם שלא עמדו, לא פסקה זהמתן וזה בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו רגלי דיקא כי אין להם רגלים, כמו שכתוב: "על גחנך תלך" "וישם ה' לקין אות", [פרוש רש"י]: החזיר מוראו עליהם כמו שכתוב "וראו כל עמי ...