... ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד דע שכל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד וכשנסתלק האדם אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני השם יתברך אזי נותנין לה להיות מחפש בגנזיא דמלכא שיחפש ויקח לו מה שירצה ... תכלית כל תענוגי עולם הבא ולחפוש: צריכין נרות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שחפוש בנרות' ולמדו מפסוק "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" והנרות נעשין מן המצוות כנ"ל, בבחינת: "נר מצוה" ואצל אלו הנרות, מחפשת הנשמה אחר ההסתלקות בגנזיא דמלכא וזה בחינת "במתים חפשי" 'כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות' 'חפשי' הינו בחינת החפוש ...

... מנקדת ארץ ישראל נכנס כבוד תורתו, ומה הוא רוצה לפעל כאן בעבודת הבורא ואני מוכן לשרתו בגופי ובנפש רוח נשמה שלי וכו' והשיב לו רבנו: ידיד נפשי, אל תצערו אותי בדבר זה כי לא דבר קל הוא לגלות לכם, ...

... הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא ...

... ***** breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו ולקשר עצמו לשרשי הנשמות של ישראל צריך לידע מקור כל הנשמות ומקור חיותם מהיכן כל נשמה ונשמה מקבלת חיות והעקר לידע כל מפרסמי הדור ולקשר עצמו בפרטיות עם כל נשמה ונשמה צריך לקשר עצמו עם כל מפרסמי ומנהיגי הדור כי הנשמות נחלקים תחתם כי כל מפרסם ומנהיג הדור יש לו כמה נשמות פרטיות, השיכים לחלקו וכשמקשר עצמו עם המפרסמים הוא מקשר עם כל פרטי נשמות ישראל אך צריך לידע ולהכיר את המפרסמים כי יש כמה מפרסמים שהם בשקר והם רק על ידי עזות כמו ...

... וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים ...

... על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל והלחלוחית הוא על ידי הראה כמובא: ...

... רוצה לנסע לארץ ישראל ואני יודע גדל המניעות והעכובים שיהיו לי על זה בלי שעור וערך אך כל זמן שהנשמה בקרבי כל זמן שיהיה לי רוח חיים באפי אמסר נפשי ואסע בכל כחי לשם וכל עוד נפשי בי אסע ...

... דבור אמת ובפרט כשרואה אותו אז: "והיו עיניך רואות את מוריך" הוא מקבל בחינות הפנים של הצדיק ובחינות שכלו ונשמתו כי זה הצדיק מניח שכלו בתוך זה הדבור שמחדש והוא מקבל זה הדבור נמצא שמקבל שכלו וזה גם כן בחינות הנשמה, כי הנשמה היא בחינת השכל כמה שכתוב: "ונשמת שדי תבינם" וכן מקבל פנים שלו כי הדבור שהוא מדבר הוא אמת ואמת הוא הפנים של כל הפנים דקדשה בבחינות "מבקשי פניך יעקב סלה", בחינות: "תתן אמת ליעקב" נמצא זה שמקבל דבור מפי הצדיק מקבל פניו ושכלו ונשמתו ונחקק ונצטיר בדעתו דמות דיוקנו של הצדיק שהוא הפנים והשכל והנשמה אך שצריך לשמר משכחה כי שכחה משכחת הכל ממנו הינו כל מה שנצטיר בדעתו מהדבור כנ"ל על ידי השכחה ... כי בהספר של החכם נרשם ונצטיר שם דמות החכם כי אלו הדבורים והאותיות הנרשמין ומצירין בהספר הם שכל החכם ונשמתו ובחינות פניו נמצא ששכלו ונשמתו ופניו שהוא דמותו ממש הוא באלו האותיות והתבות על כן נמצא בכל ספר וספר דמות דיוקנו של החכם שחדש אלו הדבורים כי כפי דמותו דהינו שכלו ונשמתו ופניו של החכם כן נצטירין האותיות בספר כי אם היה להחכם דמות אחר הינו שכל ופנים ונשמה אחרת היה מחדש ומציר אותיות אחרים בהספר כפי השכל שהיה לו שהוא דמותו נמצא שיש בכל ספר דמות דיוקנו ... אבל הלומד זקן שאינו שומע מפי החכם בעצמו או אפילו מפיו לאחר כך שלא בשעת החדוש ואזי לא נתחדש נשמתו בבחינת עבור כנ"ל ואז הוא בחינות זקן כמו שהיה מקדם ואז דומה לדיו כתבה על ניר מחוק שהכתב מטשטש ...

... זו בחינת סוכות. על ידי מצות נטילת ארבעה מינים ועל ידי סכה אדם זוכה לאכילה ושתיה ומלבושים וגם לחיות הנשמה, על ידי סכה זוכה למלבושים, בחינת "בשומי ענן לבושו" על ידי ערבי נחל זוכה לשתיה, על ידי הדס זוכה לחיות הנשמה ועל ידי לולב ואתרוג זוכה לאכילה, כי יש בהם פרי, שהם מיני מאכל.

... הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב ... גם עם גופו אפילו כשמסתכל על הסוף אבל מי שאין גופו קדוש כל כך בפרט גר שאף על פי שנשמתו גבוה מאד אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה ואיך אפשר לשנות זאת נמצא שזה האיש שאין גופו ... שהסתכל על זה, הינו להלאה מן הטובה, הינו על הסוף אף על פי כן היה שמח מאד כי מצד הנשמה אף כשמסתכל על הסוף, הוא טוב מאד כנ"ל אך שנעשה בשרו חדודין חדודין בשרו דיקא דהינו הגוף כי מאחר ...