חיי מוהר"ן - שעח - מעלת תורתו וספריו הקדושים אות שעח לענין כתיבת ספריו הקדושים שהרבה תורות כתב בעצמו זכרונו לברכה וקצת כתבוהו החברים והשאר כתבתי, אמר שהלשון שלי הוא סמוך להמכון. והוטב בעיניו הלשון שלי, ואמר שאחריו אנכי. הינו לענין צחות הלשון של התורות...... מעלה מכלם הרבה. אפס הלשון שלו בעצמו טוב ומעלה ביותר בודאי אבל אחר הלשון שלו הוא הלשון שלי שתכף במדרגה שאחריו נגד הלשון של שאר החברים כי לא הוטב בעיניו לשונם כלל בכמה אפנים כי על פי רב לא עמדו על המכון כלל. וגם המעט שהבינו לא היו יכולים לכתב על הספר כל אשר הבינו בלבבם וה' אלהים נתן לי

חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת...... שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה צריך שיהיו אצלו ששים גבורים כמו שהיה להבעל שם טוב זכרונו לברכה ודבר הרבה בענין זה [אך א

חיי מוהר"ן - רטו - נסיעתו וישיבתו באומן אות רטו ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש אמר תורה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין...... כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמ

חיי מוהר"ן - שסב - מעלת תורתו וספריו הקדושים אות שסב התורות והמאמרים שבספריו הקדושים הם כלליות וכל מה שאתה ממשמש בהם אתה מוצא בהם טעם נפלא וחדש ומתוק לחך ומאיר עינים מאד ויש בהם עמקות גדול בדרך פשט ובדרך סוד ונסתר. כי כל התורות יש בהם סודות נסתרים ונפלאים...... כונות של מצוות שכל מאמר שיך לאיזה כונות המבארים בכתבים ב"עץ חיים" ו"פרי עץ חיים". כגון התורה של מי האיש החפץ חיים [בלקוטי א' סימן ל"ג] יש בו סוד כונת לולב אף על פי שלא נזכר בו דבר ממצות לולב וכן בקרב עלי מרעים כמדמה לי שיש בו כונת קדוש [עין לק

חיי מוהר"ן - תצט - עבודת השם אות תצט פעם אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום...... להיות חזק בהבטחון ולעמד על עמדו כי אם שוגים בזה תנועה קלה בעלמא לא טוב. אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר כי הוא זכרו

חיי מוהר"ן - תקסט - עבודת השם אות תקסט שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שבזה שמחדשין בתורה, עושין טובה גדולה מאד מאד לאביו ולאמו ספר לי רבנו זכרונו לברכה שדבר עם אחד שהיה קובל לפניו מאד על רבוי מעשיו המכערין כי זה האיש היה חפץ מאד להתקרב להשם יתברך ולצאת ממעשיו...... עליו יותר עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה ולא זכה לצאת ממה שהיה צריך לצאת. אך אף על פי כן התחזק את עצמו ביותר וחתר בכל פעם להתקרב להשם יתברך והיה קובל מאד מאד לפניו זכרונו לברכה על עכירת מעשיו רחמנא לצלן. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בחכמתו בתמימות ובפשיטות אין לי עם מי לדבר,

...פסיעה קטנה [לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו' הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא: 'הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו' ובשבת קדש חוזרין להם כח ההליכה כמו שכתוב: "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת קדש יכול לילך בדרכי...

...- והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים והם בחינת רגלין ואזי הרגלין כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין...

...כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל ידי זה המאור ע...

שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות