... עמקו מחשבותיו בכל מה שעשה בפרט בענין נסיעתו לאומין להסתלק שם עמק עמק מי ימצאנו אות קצג אמר אלו הרשעים הגדולים כשנכנסים להצדיק האמת ההכנעה בעלמא שהם מכניעין עצמן קצת לפניו לילך אליו ולכבדו מזה בעצמו נעשה תקון גדול מאד במקום שנעשה כי לפי גדל רשעתם הגדולה מאד כשהם מכניעין עצמם הכנעה בעלמא לפני הצדיק האמת. מזה נעשה תקון גדול מאד כי ישראל אומרים בכל ...

... ד. על ידי צדקה בלב שלם בא לידי שמחה. ה. השמחה של מצוה היא מעז לאדם. ו. כשאתה רואה, שהרשע בפתע פתאום הוא שוחק, בידוע שנפל לו איזה עצה על עברה. ז. על ידי עצות טובות שתתן, תזכה לשמחה. ...

... ויצא בשלום בן עזאי הציץ ונפגע בן זומא הציץ ומת אחר קצץ בנטיעות' ואלו הארבע בחינות הם בחינות צדיק ורשע עובד אלהים ולא עבדו האמורים בפסוק: "ושבתם וראיתם בין צדיק" וכו' ואלו הארבע בחינות הם נמצאים בכל בני אדם ...

... ידי רדיפת הכבוד בא לידי הרהורי עבודה זרה. יט. אדם שהוא בחשיבות אין צריך לבזותו, אף על פי שהוא רשע. כ. צריך לתן כבוד למלכות, אף על פי שהוא עובד עבודה זרה. כא. על ידי כבוד שמכבדין את התורה, ...

... סבה מאת השם יתברך, שיניח מקום לבניו להתגדל בו. ב. פעמים שבטולה של תורה זהו יסודה. ג. מקבלים מתנות מרשעים, כדי שיחזרו בתשובה. ד. צדיקים מהני זכותיהו אעלמא, אדידהו לא. ה. מצינו שצדיק אחד עושה דבר, כדי שיהיה רבו ... גדול לראות פני גדולי הדור. ז. הצדיק נענש, כשאינו מתפלל על דורו. ח. הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, נקרא רשע. ט. לשון חכמים היא מעשרת ומרפא, בכן תלמד לדבר בלשונם. י. המלמד תורה לאחרים, התורה נתגלה לו בלא טרח. ... השתדל שיהיה ברוך וכשר, ולא תחליפנו, לא תמיר אותו. מג. כל איש ידמה במעשיו לברכת אותו השבט. מד. כשיש רשע בבית, אזי נסתלק מהצדיק מעין התורה. מה. בזכות קבורת הצדיקים בחוץ לארץ יזכו גם שאר המתים מגלגול מחלות. מו. ... המקום. סט. מי שאוהב את הצדיק, צריך לשמר את הצדיק, שלא יצא עליו שם רע. ע. כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים. עא. אל תתפלל ואל תטריח את קונך, כל זמן שאתה יכול לעשות בפעלה. עב. הצדיק ... את האדם ואחר כך משפילו וזה לטובת האיש. צד. יש צדיק נקרא טוב, ויש צדיק שאינו נקרא טוב, ויש רשע רע, ויש רשע שאינו רע. צה. גנאי הוא ושפלות לדור, שכפופין לזה שאין לו מי שיעשה מלאכתו. צו. ללמד לאחרים עדיף ממעשה. ... קד. הצדיק יכול להתענג, ואינו ירא מהיצר הרע, כי תורתו מגנה עליו. קה. מי שאינו עומד בפני רבו, נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח. קו. אין להטריח את השם יתברך כשיכולין להועיל על ידי דבר אחר. קז. לפעמים ... ממנו, נתקצרים שנותיו. קיג. כשהצדיק צריך להתפלל שיתנו לו איזה דבר וירא מהמקטרגים על צדקתו, יבקש הפך רצונו. קיד. כשרשע עושה איזה רעה ובא להצדיק ושואל ממנו אם יפה עשה, מתר לומר לו: יפה עשית, כדי להציל את נפשו. ... ימים של תלמיד חכם בא, כשמכבדין זה את זה. קכו. אינה דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. קכז. מי שמנסה את הצדיק, כאלו מנסה את הקדוש ברוך הוא. קכח. כל הגביות שאמות העולם גובין מישראל, אין ... לילך לצדיקים. קלה. על ידי צדקה זוכה להתקרבות לצדיקים. קלו. אין לך צדיק שאין עליו מחלקת ומחקרים. קלז. יש רשע שהוא בוש לכפר בצדיק עצמו ומדבר רעות על אלו שהם תחת הצדיק. קלח. על ידי ראית פני הצדיק נתחדד ... יפל בו שום צער, יזכה לכבוד ויהנה מצדקת הצדיק. קמ. על ידי שמיעת תורה מפי הצדיק מקבלין חיות. קמא. רשע שעשה חטאים רבים, תקנתו שיהיה פעלותיו לחיות את הצדיק. קמב. כשרשע מכניע את עצמו תחת הצדיק, בידוע שנגזר על הצדיק איזה צרה ועכשו לא יבא עליו עוד הצרה. קמג. כשתירא מהצדיק, תזכה לסור מרע. קמד. כשהצדיק שורה בצער והרשע מבקש רחמים עליו, על ידי זה יזכה לעתיד לעמד על שערי צדיק. קמה. מה שלפעמים הקדוש ברוך הוא אינו שומע תפלת הצדיק, כדי שידחה בזה את הרשעים, שישארו ברשעותן. קמו. על ידי מחלקת על הצדיק שוכחין את התורה. קמז. השבח שמשבחין את הצדיקים, כאלו משבחין את הקדוש ברוך ... קנח. לפי רוח הקדש, שהקדוש ברוך הוא נותן לצדיק כן העשירים סומכים אותו ולפי סמיכתם אותו כן יכל להחזיר הרשעים בתשובה. קנט. היסורין שבאין על הצדיקים. בשביל כדי שלא יהרהרו הרשעים לעולם הבא על הטוב. שיתן הקדוש ברוך הוא לצדיקים. קס. כשהיראים הם בהתחברות עם הצדיק על ידי זה גורמים ... בין קדשא בריך הוא ושכינתה פנים בפנים. ואין ירידה אחריו. קסא. על ידי שבח שמשבחים את הצדיקים. מפילים את הרשעים נפילה גדולה קסב. הצדיק נסתלק בעוון כשוף ונאוף. קסג. הנואפים לרב הם מתנגדים על הצדיק. קסד. כשהצדיק נסתלק נשאר ... על הצדיק. קצד. לפעמים הצרעת פורח לצדיק, כי מקרוב קרב איזה אדם בתשובה. קצה. מי שאומר על הצדיק שהוא רשע ועל הרשע שהוא צדיק על ידי זה יפל לחלשה גם על ידי זה חמה ולבנה נלקין. קצו. התקשרות לצדיק הוא רפואה ... קצט. לפעמים הצדיק מתביש לבקש מהקדוש ברוך הוא על צערו מה עושה הקדוש ברוך הוא מביא צער כזה על רשע כדי כשהרשע בא ומבקש ממנו שיתפלל עליו על ידי זה נצול גם הצדיק מצערו. ר. מי שחולק על הצדיק בפניו בידוע שאין בו יראת שמים. רא. לפעמים המחלקת על הצדיק היא הוכחה גדולה שהוא צדיק. רב. יש רשע שמצליח וכשרודף את הצדיק אזי הקלפות בעצמם נוקמים ממנו רג. החלוק שבין צדיק לירא שמים שהירא אין לו רשות ... כשהצדיק נחלש כחו, שאין יכל לעשות רצון קונו כמקדם, ידע, שאין הקדוש ברוך הוא רוצה עוד, שיורה דרך תשובה לרשעים. יא. עקר כח הצדיקים הוא כשהדין נמתק, הינו: על ידי אחדות השם יתברך. יב. כשהצדיקים נתפרסמים בעולם על ידי ... חרות ונתבטל הקללות. טו. אלו המקרבים ליראי השם גם הם זוכים ליראה ולדעת. טז. כשהצדיק נתעשר על ידי זה הרשעים חוזרים בתשובה. יז. כשהקדוש ברוך הוא רואה איזה צדיק שיש כח בידו לקרב בני אדם לעבודתו, אזי מעמיד עליו ...

... לקדמותו ולפעמים נמשך חצי יום או איזה ימים או איזה שבועות אך לא לנצח ולא לזמן מרבה וזה בא מרשעים הינו ממה שהרשעים מלאים חרטה ואלו החרטות מתקבצים ובאים לאיזה אדם וכפי מספר החרטות הבאים לו כן נמשך הזמן שבוער לבו להשם ...

... מקבלין הרוח חיים מהתורה נקראים על שם צפון כמו שכתוב: "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך" ג. אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים החסרון ? אך דע שיש רב דקלפה והוא ... שכתוב בעשו: "יש לי רב" והוא בחינת "אלופי עשו" וכמו שתרגם אונקלוס: "רברבי עשו" בחינת הרב דקלפה ומהם מקבלין הרשעים הרוח והוא בחינת רוח הטומאה בחינת רוח סערה כמו שכתוב: "הן עשו אחי איש שעיר" ועל כן הרוח שלהם ... רוח חיים באפיו" אך הוא להאבידו כי אף שהוא גדול לפי שעה לסוף נאבד כנ"ל וזהו בחינת: ארך אפים לרשעים כי הרוח הנשימה הוא בבחינת ארך אפים והינו מאריך אפה וגבי דילה כי אף שלפי שעה הרוח גדול ותקיף ... בחינת "ואיש חכם יכפרנה" כנ"ל ה. והנה, כשמתאנח ממשיך רוח החיים אל החסרון שמתאנח עליו ומשלים אותו אך להתגרות ברשעים אי אפשר כי כשמתגרה בהרשע והוא מתאנח וממשיך הרוח מהרב שלו דקלפה והרוח שלו גדול בשעתו ועל כן "כל צורריו יפיח בהם", כנ"ל ויוכל להזיק לו, חס ושלום ועל כן לאו כל אדם יכול להתגרות ברשעים אם לא מי שהוא צדיק גמור וצדיק גמור הוא כשהוא בבחינת: "לא יאנה לצדיק כל און" דהינו שכבר גרש ... עד שלא נשאר לו שום רע מאחד מארבעה יסודות הנ"ל שהם כלל המדות כידוע וכשהוא בבחינה זו מתר להתגרות ברשעים. והענין כי כל רשע ההכרח שיהיה לו צנור שיקבל דרך שם הרוח שלו להשלים החסרון והצנור הוא דרך המדה רעה מארבעה יסודות שהמשיך ... שמקבל דרך שם הרוח חיים שלו להשלים חסרונו וכשהצדיק רוצה להשפילו הוא מכרח לירד להמדה רעה ההיא שהגביר עליו הרשע להכניעה ולקלקל הצנור ההוא של הרשע שמקבל משם החיות שלו ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע למען לא יהיה כח להרוח סערה שהוא הרוח חיים של הרשע לשלט ולהזיק, חס ושלום, להצדיק בעת שיורד להמדה רעה של הרשע לקלקלה כי אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור ואין לו מקום לאחז בו [וגם מהמדה רעה בעצמה שיורד ... הנ"ל ואזי הוא צדיק גמור כנ"ל ואז דיקא כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל מה שאין כן צדיק שאינו גמור אף שאין לו שום עברה אף על פי כן עדין לא הבדיל הרע לגמרי והרע עדין בכח ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כי יש מקום להרע לאחז בו ויוכל להזיק לו, חס ושלום האריכת רוח של הרשע שהוא גדול בשעתו בבחינת רוח סערה כנ"ל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . והכתיב: "אל תתחר במרעים" ? 'מי ... יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה, חס ושלום ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כנ"ל וזהו: "תחריש כבלע רשע צדיק ממנו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'צדיק ממנו בולע' 'בולע' דיקא כי הוא בולע אותו ממש באריכת הרוח שלו ... הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות ועל כן זה הצדיק גמור וכל הנלוים אליו מתרים להתגרות ברשעים כי זה הצדיק יכול לירד לתוך כל הצנורות של כל המדות רעות שלהם שהגבירו על עצמם ולשברם ולבטלם ועל ידי זה הוא משפיל רשעים עדי ארץ, כנ"ל ו. ולבוא לזה להפריש ולהבדיל ולבטל הרע מהטוב הוא על ידי תורה ותפילה ולמוד התורה יהיה ... כלו כאדרת שער" ופרש רש"י: 'כטלית' כטלית דיקא בחינת טלית דקלפה שהוא בחינת טלית אדום שמשם נמשך הרוח של הרשעים כנ"ל ועל ידי טלית דקדשה שהוא בחינת טלית לבן מכניעין אותו כי משם נמשך הרוח חיים דקדשה שהוא בחינת ... בחינת הרוח חיים בחינות: "סובב סבב הולך הרוח" נכנע טלית דקלפה בחינת הרוח דקלפה וזהו: "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" כי על ידי הארבע כנפות שהם בחינת הרוח חיים דקדשה שהם בחינת הארבע ראשים הנ"ל על ידם וינערו רשעים בחינת מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: א'ש, ר'וח, מ'ים, ע'פר, כנ"ל וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנא: ... קא מסתגי לן = בהמות שהיינו רוכבין לא היו יכולין להלך. תא ואחוי לך מתי מדבר הינו שהראה לו הרשעים שאינם דבקים בצדיקים והם נקראין מתי מדבר כי מדבר לא היתה רוח צפונית מנשבת בו הינו בחינת רוח החיים דקדשה שהיא בחינת רוח צפונית שהיתה מנשבת בכנור של דוד כנ"ל והרשעים הללו שאינם דבקים בצדיקים ואין להם הרוח דקדשה והם בחייהם קרואים מתים והראה לו מהיכן מגיע להם שלמות החסרון ... שהראה לו. דהוו דמו כמבסמי פרש רבנו שמואל, כשתויי יין בחינת עשו אדמוני, שהוא הרב דקלפה אשר משם מקבלין הרשעים הרוח חיים שלהם להשלים החסרון וזהו: וגנו אפרקיד פרש רבנו שמואל, פניהם למעלה פניהם זה בחינת הרוח כנ"ל. הכרת ... למעלה כנ"ל בחינת כל צורריו יפיח בהם כנ"ל והוה גבה ברכה דחד מניהו זה מורה על גדל ההצלחה של הרשעים כי העדר ההצלחה נקרא "ברכים כושלות" וזהו 'וגבה ברכה' הינו רום ההצלחה ועיל טיעא תותה ברכה הינו הצדיק שנקרא ... חיים כנ"ל כלומר, שהצדיק היה לו בחינת הרוח שמקבל מהתורה כנ"ל ועם כל זה נחית תחות ברכה תחת הצלחת הרשע בחינת "כבלע רשע צדיק ממנו" וקא פסקי קרנא דתכלתא דחד מניהו הינו שפסק ושבר המדה רעה מאחד מארבע יסודות שהגביר והמשיך הרשע על עצמו שהוא הצנור שלו כנ"ל וזהו: 'וקא פסקי קרנא דתכלתא' וכו' הינו שפסק אחת מן הציצית שלהם שזה ... מארבעה יסודות ששרשם ארבע ציצית כנ"ל ולא מסתגי לן כלומר, שאף על פי כן לא עלתה לו להשפיל את הרשע ולצאת מתחת ברכיו אף על פי שפסק ושבר המדה רעה של הרשע שנמשכת מארבעה יסודות ששרשם ארבע ציצית כנ"ל שזהו בחינת 'וקא פסקי קרנא דתכלתא דחד מניהו' כנ"ל אף על פי ... מסתגי לן כמבאר לעיל שכל זמן שנשאר בו איזה אחיזה בעלמא מהרע של איזה מדה אינו יכול להכניע את הרשע וזהו: 'דלמא שקלית מידי מניהו' שמא לקחת קצת מהם הינו, שמא יש בך עדין איזה אחיזה מאיזה מדה רעה של הרשעים שלקחת לעצמך איזה מדה ותאוה שלהם ועל כן 'לא מסתגי לן' ועל כן אין אנו יכולין לצאת מהם כנ"ל ... מניהו לא מסתגי לה הינו כנ"ל שיש לנו קבלה שכל מי שלוקח לעצמו איזה דבר תאוה ומדה רעה של הרשעים הינו שיש בו עדין איזה אחיזה מהמדות רעות שלהן אינו יכול לצאת מהם ולהכניעם כנ"ל אזלי אהדרתה הינו שהחזרתי ... כמבאר לעיל שצדיק גמור שמפריש מעצמו כל אחיזת הרע שלהם לגמרי הוא יכול לצאת מהם ולהכניעם ולהשפילם בבחינת "משפיל רשעים עדי ארץ" כנ"ל וזהו: ראיתי והנה מנורת זהב היא התורה הנחמדים מזהב וגלה על ראשה פרש רש"י: 'מעין' הוא ... ה' צבאות מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר" וכו' כי זרבבל היה אז הצדיק הדור ועמדו כנגדו כמה רשעים לבטלו מעבודתו כמבאר בפסוקים רבים ועל זה נאמר שם: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי" וכו' שעל ידי ... כנור של דוד שהוא בחינת הרוח חיים שהוא בחינת כנפי הציצית בחינת מכנף הארץ כנ"ל ועל ידי זה מכניעין הרשעים בבחינת "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" וזהו: "צבי לצדיק" פרש רש"י: 'עתיד להיות מצב ותקומה לצדיקים' הינו כנ"ל כי על ידי הרוח חיים הנ"ל מתגברין הצדיקים על הרשעים כנ"ל וזהו: "ואמר רזי לי" וכו' אוי לי, פרש רש"י 'שנגלו לי שני רזים: רז פרעניות ורז ישועה, והרי תרחק הישועה עד' וכו' הינו כנ"ל כי הרוח של הרשע גדול בשעתו בבחינת רוח סערה שמשם כל הצרות ואריכת הגלות של ישראל וזהו: "בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו" כי יניקת הבוגדים והרשעים הוא מבחינת פגם הבגדים דהינו פגם הציצית שהם בכנפי הבגד דהינו מפגם הארבעה יסודות שאחיזתן ושרשם העליון הוא בחינת ...

... - תשובה חלק א' א. התענית מועיל לכל דבר. ב. מי שהוא ערום ממעשים טובים, אינו יכול להפריש אחרים מרשעתם. ג. התענית קשה מחרב. ד. התשובה ראוי, שתהיה באותו דבר עצמו. ה. כשאדם חושב: כך וכך אעשה, כך וכך ... בזכותו אין פחד ומחלקת בעולם. לה. מי שעוזר ליתומים, על ידי זה משבר כחם של האמות ועל ידי שבירתן, רשעי ישראל חוזרין בתשובה. לו. מי שמחזיר בני אדם בתשובה, נצול מבית האסורים. לז. גם הוא מכבד בעיני השם. לח. ... בין האמות. לט. מי שדרכו תמיד להחזיר בני אדם בתשובה, בזכותו מבטל מחשבות זרות מגדולי הדור. מ. מי שמחזיר רשעים בתשובה, יזכה לשמירת שבת. מא. גם אינו נזוק מנחש. מב. כשתלמד את בן רשע דרך טוב, על ידי זה תוכל לבטל גזרות. מג. על ידי שקר מחזיק ידי רשעים. מד. מי שעושה תשובה בכל לב, הקדוש ברוך הוא נותן לו לב לדעת אותו. מה. על ידי שמיעת קול ... יכול להיטיב מעשיו. פא. מי שאינו יכול לבטל את היצר הרע על ידי המשכת אותו לבית המדרש, ידע שעדין ברשעתו קים. פב. הקדוש ברוך הוא חפץ במצוות, שעושה בהם גם רצון הבריות, יותר מבמצוות שבין אדם לקונו. פג. מוטב ... תשובה יתפלל על הגשם, ועל ידי זה מכפרין לו על עוונותיו. קב. כשישראל מתענין, אין נענין, עד שיהיו עם רשעים באגדה. קג. הדרך שיבור לו האדם, שיאהב את התוכחות ויחזיק באמונה יתרה. חלק שני א. יום שהאדם עושה תשובה ... על ידי תשובה נתבטל החמימות הגדולה. ד. הנערים הוא בקל להשיב אותם להשם יתברך מזקנים. ה. צריך לכפות את הרשעים בכפית ממון, שיחזרו בתשובה. ו. על ידי תשובה הפרנסה בנקל. ז. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ... בעולם. ח. הקדוש ברוך הוא עושה שבילין בים, כדי לכבש עוונותינו ולהוציא צדקותינו. ט. כשהצדיק נתעשר, על ידי זה הרשעים חוזרים בתשובה. י. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה.

... היא נקדה הפנימית וממנה יונקים כל הששה ימים שהם בחינת העגולים סביב הנקדה, כמו שכתוב בזוהר והקליפות מוליכין את הרשעים סביב הנקדה, בבחינת: "סביב רשעים יתהלכון" ואינם מניחים אותם להתקרב לפנים אל הנקדה הפנימית וכל זמן שהם עדין בתוך העגולים עדין יש להם תקוה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רח - צופה רשע לצדיק ומבקש [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "צופה רשע לצדיק ומבקש" וכו' פרוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא צופה כן הרשע הוא שומר את הצדיק מלפל בגשמיות פרוש אחר, מעט המחלקת שיש על צדיקים היא טובה להם כי המחלקת היא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצרך וזה פרוש "צופה רשע לצדיק" צופה לשון מכסה כמו שכתוב "וצפית אותו זהב" אבל אלו הרשעים מרבים במחלקת, מרבים במכסה עד שאין כח בצדיקים לסבל מחלקתם ושנאתם של הרשעים וזהו: "ומבקש להמיתו" כמו שמכסין את אדם מראשו ועד רגליו עד שאי אפשר לו להנשים כן אלו הרשעים הן מכסין ומרבים בצפויים במחלקת ומבקשין להמיתו אבל "וה' לא יעזבנו בידו".