ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קטו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קטו ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא. וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב. כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, הינו מה שנשרף וספר הגנוז וכו' וכו' ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר מזה במקום אחר, אם ירצה השם, באריכות. ואמר, אלו לא בא לברסלב אלא בשביל לקרב אותי די. ופה ברסלב ישב בשלוה מבני העיר כל ימיו אבל בעולם היה המחלקת הולך ומתגבר וכל מה שקרב יותר אנשים להשם יתברך, התגבר המחלקת יותר. אבל הוא זכרונו לברכה עשה את שלו ועלה בכל יום ובכל שעה ובכל רגע למעלות גבוהות ורמות אשר אין לשער כלל. ולולא שהתגבר הקטרוג על העולם עד שלא היה העולם כדאי לינק מאור כזה ועמד וגנזו, היה נתגלה גדלתו בעולם והיה מחזיר כל העולם אליו יתברך. כי זה היה כל מגמתו תמיד כל ימי חייו ובזה עסק תמיד לזכות הרבים ולהוציאם מחשך לאור, מאפלה לאור גדול. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר מה יהיה אם יגרשו אותי מכאן גם כן בכל מקום שאבוא לשם בכל מקום שאעשה פסיעה, אתקן תמיד. כשיצא מזלאטיפאליע בעת שכבר באו העגלות מברסלב בשבילו להביאו לברסלב אמר כאן בזלאטיפאליע סבלתי תרתי גיהנום כי משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חדש ואני סבלתי יסורים כאן שתי שנים. גם אמר עד עכשו היה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, עכשו מתחיל וכו' ואיני יודע הלשון שאמר יותר אך הענין הוא שעכשו מתחיל השם יתברך להיטיב וכו' אמר המעתיק שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה אנחנו כבשנו את עיר ברסלב בהמחאת כף ורקודין. [כי באמת בתחלת כניסתו לברסלב דבר תכף ממחאת כפים בתפילה שעל ידי זה מגרשין האויר של חוץ לארץ וממשיכין אוירא דארץ ישראל, כמבאר במאמר אתם נצבים וכו'. וכן בשנה זו רקד הרבה אודות לבטל הפונקטין [הגזירה לקחת יהודים לצבא]. ובחרף זה אמר מאמר ואלה המשפטים סימן י' המדבר מרקודין והמחאת כף]. עוד שמעתי שפעם אחת סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ. ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו. ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים ושם זה לא ישתקע לעולם כי לעולם יהיו אנשי שלומנו נקראים על שם עיר ברסלב וכן היה כמפרסם. ופעם אחת אמר בביתו של הרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה דודי רצה לישב בברסלב ולא נתישב שם ואני יושב בברסלב וכן מפרסם עוד בין אנשי שלומנו דבורים הרבה בענין ישיבת ברסלב והמובן מדבריו, שהיו לו זכרונו לברכה בענין ישיבתו בברסלב סודות נוראים ונפלאים מאד אות קטז בשנת תקס"ג עשה נשואין לבתו הצדקת מרת שרה בקהלת קדש מעדוועדווקע עם חתנו הרבני מורנו יצחק אייזיק בן הגביר מורנו רבי ליב דאבראווניר כי לשם נתקבצו שניהם אף על פי שאז היה כבר בברסלב והחתנה היתה בראש חדש ניסן שחל אז ביום חמישי והחפה היתה בערב אור ליום ו' ערב שבת קדש. אחר החפה דברו ממשיח וכו' [ואמר רבנו ז"ל וגלה ברמז שראוי שיצא מהם וכו'] אחר כך בשבת קדש אמר על סעדה השלישית תורה גבוהה מאד המתחלת לשמש שם אהל בהם בלקוטי א' בסימן מ"ט ושם מרמז ניסן ושרה ויצחק וכלה וחתנה וכו'. ואמר שזאת התורה לא אמר בשבילנו רק בשביל הגזרה שקורין פונקטין הנשמע אז שרוצין לגזר על ישראל חס ושלום אשר בעוונותינו הרבים יצאו בימינו. כי שם מדבר מענין הכנעת העכו"ם כי אעשה כלה בכל הגוים. שזה בחינת כלה דאכלי כלא ושצי כלא ואתם הדבקים וכו' והבן שם מאד כי הם דברים עמקים וגבוהים מאד. ואחר שגמר אמירת התורה היה מרקד הרבה מאד עם בתו הכלה וכו'. ומי שלא ראה רקודין שלו לא ראה טוב מימיו כי אף על פי שברוך השם זכינו לראות כמה צדיקים שהיו מרקדים לפני הכלה, אבל רקודין שלו לא נראה כזאת. וכל מי שעמד שם בודאי היה לו הרהור תשובה אמתי על כל פשעיו. וגדל ההתעוררות וההתלהבות של כל האנשים שעמדו שם בשעת רקודין אי אפשר לבאר ולציר זאת בכתב בשום אפן. וכבר גלה כמה תורות גבוהות מאד על ענין רקודין והמחאת כף. וגם בהתורה לשמש הנ"ל מבאר מענין רקודין אבל לא היה שכיח שיעשה רקודין כי אם בעתים רחוקות מאד אך באותה השנה הנ"ל היה מרקד כמה פעמים. הינו בשמחת תורה, ואחר כך בשבת חנוכה אחר אמירת התורה המתחלת ראיתי מנורת זהב בלקוטי א' סימן ח, ואחר כך בפורים במעדוועדיווקע, ואחר כך על החתנה הנ"ל. ואמר בעצמו בזאת השנה רקדתי הרבה וזה היה מחמת שבאותו השנה נשמעו הגזרות שקורין פונקטין שהיו רוצים אז לגזר על ישראל חס ושלום, ומחמת זה רקד כמה פעמים כי על ידי רקודין ממתיקין הדינים ומבטלין הגזרות כמבאר בהתורה ואלה המשפטים סימן י' בלקוטי א' המתחלת על ידי רקודין והמחאת כף ממתיקין הדינים. וגם זאת התורה נאמרה באותו החרף בטיראויצע
אות קטו

וּבִשְׁנַת תקס"ב בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נִכְנַס לִבֶּרְסְלַב וּבָא לְכָאן עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא.

וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַדָּבָר בְּנֶעמְרִיב הַסָּמוּךְ לְפה הָיָה אֶצְלֵנוּ דְּבַר פֶּלֶא מְאד שֶׁהוּא נִכְנַס לְכָאן.

אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָשַׁב מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ לְהַשְׁאִיר שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ לְמַעַן עֲשׂה כְּהַיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיוֹת עַם רָב.

כִּי בְּכָאן נִגְמְרוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּדְפָּסִים, וּפה חִבֵּר הַסְּפָרִים הַנֶּעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי, הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׂרַף וְסֵפֶר הַגָּנוּז וְכוּ' וְכוּ'

וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לְפה, וְיִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בַּאֲרִיכוּת.

וְאָמַר, אִלּוּ לא בָא לִבְּרֶסְלַב אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אוֹתִי דַּי.

וּפה בְּרֶסְלַב יָשַׁב בְּשַׁלְוָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּל יָמָיו

אֲבָל בָּעוֹלָם הָיָה הַמַּחֲלקֶת הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר

וְכָל מַה שֶׁקֵּרֵב יוֹתֵר אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְגַבֵּר הַמַּחֲלקֶת יוֹתֵר.

אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ

וְעָלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל.

וְלוּלֵא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג עַל הָעוֹלָם עַד שֶׁלּא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי לִינק מֵאוֹר כָּזֶה וְעָמַד וּגְנָזוֹ, הָיָה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָּתוֹ בָּעוֹלָם וְהָיָה מַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

כִּי זֶה הָיָה כָּל מְגַמָּתוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו

וּבָזֶה עָסַק תָּמִיד לְזַכּוֹת הָרַבִּים וּלְהוֹצִיאָם מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר

מַה יִּהְיֶה אִם יְגָרְשׁוּ אוֹתִי מִכָּאן גַּם כֵּן

בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָבוֹא לְשָׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶעֱשֶׂה פְּסִיעָה, אֲתַקֵּן תָּמִיד.

כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע בְּעֵת שֶׁכְּבָר בָּאוּ הָעֲגָלוֹת מִבְּרֶסְלַב בִּשְׁבִילוֹ לַהֲבִיאוֹ לִבֶּרְסְלַב אָמַר

כָּאן בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָבַלְתִּי תַּרְתֵּי גֵּיהִנּוֹם

כִּי מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ

וַאֲנִי סָבַלְתִּי יִסּוּרִים כָּאן שְׁתֵּי שָׁנִים.

גַּם אָמַר

עַד עַכְשָׁו הָיָה בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, עַכְשָׁו מַתְחִיל וְכוּ'

וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר יוֹתֵר

אַךְ הָעִנְיָן הוּא שֶׁעַכְשָׁו מַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב וְכוּ'

אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת עִיר בְּרֶסְלַב בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין.

[כִּי בֶּאֱמֶת בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לִבְּרַסְלֶב דִּבֵּר תֵּכֶף מִמְּחָאַת כַּפַּיִם בִּתְפִילָּה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין הָאֲוִיר שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וּמַמְשִׁיכִין אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְבאָר בַּמַּאֲמָר אַתֶּם נִצָּבִים וְכוּ'.

וְכֵן בְּשָׁנָה זוֹ רָקַד הַרְבֵּה אוֹדוֹת לְבַטֵּל הַפּוּנְקְטִין [הַגְּזֵירָה לָקַחַת יְהוּדִים לַצָּבָא].

וּבְחֹרֶף זֶה אָמַר מַאֲמַר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' הַמְדַבֵּר מֵרִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף].

עוֹד שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לִבְּרֶסְלַב מָזְגוּ לוֹ כּוֹס יַיִן לְקִדּוּשׁ, וְנִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ.

וּמָזְגוּ לוֹ כּוֹס אַחֵר, וְקִדֵּשׁ עָלָיו.

וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַיּוֹם נָטַעְנוּ שֵׁם בְּרֶסְלַבֶיר חֲסִידִים

וְשֵׁם זֶה לא יִשְׁתַּקַּע לְעוֹלָם

כִּי לְעוֹלָם יִהְיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם עִיר בְּרֶסְלַב

וְכֵן הָיָה כַּמְפֻרְסָם.

וּפַעַם אַחַת אָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

דּוֹדִי רָצָה לֵישֵׁב בִּבְּרֶסְלַב וְלא נִתְיַשֵּׁב שָׁם

וַאֲנִי יוֹשֵׁב בִּבְּרֶסְלַב

וְכֵן מְפֻרְסָם עוֹד בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּבּוּרִים הַרְבֵּה בְּעִנְיַן יְשִׁיבַת בְּרֶסְלַב

וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיוּ לוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בִּבְּרֶסְלַב סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים מְאד

אות קטז

בִּשְׁנַת תקס"ג עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶעדְוֶועדִוְוקֶע עִם חֲתָנוֹ הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ יִצְחָק אַייזִיק בֶּן הַגְּבִיר מוֹרֵנוּ רַבִּי לֵיבּ דָּאבְּרָאוְונֶיר כִּי לְשָׁם נִתְקַבְּצוּ שְׁנֵיהֶם

אַף עַל פִּי שֶׁאָז הָיָה כְּבָר בִּבְּרֶסְלַב וְהַחֲתֻנָּה הָיְתָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְהַחֻפָּה הָיְתָה בָּעֶרֶב אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ.

אַחַר הַחֻפָּה דִּבְּרוּ מִמָּשִׁיחַ וְכוּ' [וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל וְגִלָּה בְּרֶמֶז שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם וְכוּ']

אַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת קדֶשׁ אָמַר עַל סְעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית תּוֹרָה גְּבוֹהָה מְאד הַמַּתְחֶלֶת לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן מ"ט

וְשָׁם מְרֻמָּז נִיסָן וְשָׂרָה וְיִצְחָק וְכַלָּה וַחֲתֻנָּה וְכוּ'.

וְאָמַר שֶׁזּאת הַתּוֹרָה לא אָמַר בִּשְׁבִילֵנוּ רַק בִּשְׁבִיל הַגְּזֵרָה שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין הַנִּשְׁמָע אָז שֶׁרוֹצִין לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ.

כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַכְנָעַת הָעַכּוּ"ם כִּי אֶעֱשֶׂה כָּלָה בְּכָל הַגּוֹיִם.

שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּלָּה דְּאָכְלֵי כּלָּא וְשָׁצֵי כּלָּא וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ'

וְהָבֵן שָׁם מְאד

כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאד.

וְאַחַר שֶׁגָּמַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה מְאד עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה וְכוּ'.

וּמִי שֶׁלּא רָאָה רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם זָכִינוּ לִרְאוֹת כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵי הַכַּלָּה, אֲבָל רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא נִרְאָה כָּזאת.

וְכָל מִי שֶׁעָמַד שָׁם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי עַל כָּל פְּשָׁעָיו.

וְגדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם בִּשְׁעַת רִקּוּדִין אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר זאת בִּכְתָב בְּשׁוּם אפֶן.

וּכְבָר גִּלָּה כַּמָּה תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת מְאד עַל עִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף.

וְגַם בְּהַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ הַנַּ"ל מְבאָר מֵעִנְיַן רִקּוּדִין

אֲבָל לא הָיָה שָׁכִיחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה רִקּוּדִין כִּי אִם בְּעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאד

אַךְ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל הָיָה מְרַקֵּד כַּמָּה פְּעָמִים.

הַיְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ח, וְאַחַר כָּךְ בְּפוּרִים בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וְאַחַר כָּךְ עַל הַחֲתֻנָּה הַנַּ"ל.

וְאָמַר בְּעַצְמוֹ בְּזאת הַשָּׁנָה רָקַדְתִּי הַרְבֵּה

וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה נִשְׁמְעוּ הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין

שֶׁהָיוּ רוֹצִים אָז לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה רָקַד כַּמָּה פְּעָמִים כִּי עַל יְדֵי רִקּוּדִין מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' בְּלִקּוּטֵי א' הַמַּתְחֶלֶת עַל יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים.

וְגַם זאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶף בְּטֶירָאוִיצֶע
ספר המידות - עזות
...א. מי שיש בו עזות, בידוע שעבר עברה להכעיס. ב. עזות בא על ידי כעס. ג. על ידי עזות לא יקבל מוסר. ד. על ידי עזות נעשה אביר לב, גם בידוע שעדין לא תקן פשעי אביו. ה. מי שיש לו עזות, תקונו שיניח תפלין, שהיו על ראש צדיק. ו. כשרשע מעז בפני ישר, אין זה אלא כדי שהישר יפשפש במעשיו. ז. מי שיש לו עזות, בידוע שאינו מסתפק במה שיש לו. ח. התורה היא תקון לעזות. ט. על ידי עזות גשמים נעצרים, ובידוע שנכשל בעברה, וסופו שיכשל בעברה, ומתר לקרותו רשע, ומתר לשנאתו, והוא אחד מתתקע"ד דורות. י. חצפה אפלו כלפי שמיא מהני, והוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכב - לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה
...לענין המחשבות זרות שבתפלה לענין המחשבות זרות שבתפילה וכבר ידוע, שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה, כמובא ואמר שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו [וכמבאר במקום אחר, שאין צריכין להסתכל עליהם כלל רק לילך כסדר בתפילתו ולבלי להביט לאחריו כלל ועל ידי זה ממילא יסתלקו] אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד, ולזה חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה, כשצריך לילך ולעבר בין הרבה רוצחים ואורבים וכשהוא גבור ועבר ביניהם אזי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
...מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת...
ספר המידות - הריון
ספר המידות - הריון חלק א' א. על ידי שקרים אשה יש לה צער בהריון. ב. סגלה להריון שתשא אצלה עץ קטן מגג שעל קבר הצדיק או מגנט ולתן צדקה. ג. דגים קטנים מפרין ומרבין. ד. עברות ומיניקות לא יאכלו שומין ובצלים. ה. אשה ששנואין מעשי רשעים בעיניה, על ידי זה נפקדת. ו. המקבל גלות על עצמו, הוא סגלה להריון. ז. אכילת בשר בהמה דקה ושתית שמן זית היא סגלה להריון. חלק שני א. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה.
שיחות הר"ן - אות רנ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר מה לדאג על פרנסה ? הלא אין דאגה וחשש כי אם שמא ימות ברעב אם לא יהיה לו פרנסה ומה בכך כי ימות ? כי גם בלא זה צריכין למות
חיי מוהר"ן - פד - סיפורים חדשים
...אות פד מה שספר קדם ראש השנה תקס"ט סוף קיץ תקס"ח ובאותו העת הביא לו השוחט מטעפליק כסא נפלאה. וסמוך לזה ספר זאת שראה במראה או בחלום שהביאו לו כסא, והיה אש סביבה. והלכו כל העולם אנשים ונשים וטף לראותה. וכשחזרו משם אזי תכף נתקשרו זה עם זה ונעשה שדוכים ביניהם. וגם כל מנהיגי הדור כלם הלכו לראותה. ושאלתי כמה היא רחוקה, ומפני מה תכף נעשו שדוכים. והלכתי והקפתי סביבם לילך שם. ושמעתי שהולך ובא ראש השנה. והייתי מספק אם לחזר אם להתעכב שם והייתי נבוך בדעתי ואמרתי בלבי איך אשאר בכאן על ראש השנה ואמרתי בדעתי לפי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צז - אֱלקִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל
...תורה צז - אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל [לשון החברים] אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל הענין הוא כך דידוע הוא שיש מקום למעלה שנקרא אלדד ומידד שמשם השפע יורד לעולם כי השני אותיות א"ל, הם דד, והשני אותיות מ"י הם דד והשפע נקראת הא, כמו שכתוב: "הא לכם זרע" ונשלם השם אלהים משלם אך לפעמים יש בעוונותינו הרבים הסתלקות השפע ונעשה מן הא דלת, על שם דלית לה מגרמה כלום וצריך כל אחד מישראל לזרז את עצמו שיעשה מן הד' ה' וכיצד עושין מן הד' ה' ? לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי הפרוש הוא כך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך
...ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך "ממתים ידך ה' ממתים מחלד וכו' אני בצדק אחזה פניך" וכו' הכלל שעקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כדי לזכות להכיר אותו יתברך ולדעת אותו יתברך שזהו עקר התכלית וזהו רצונו יתברך שאנחנו נכיר אותו יתברך ואין ראוי לאדם שיהיה לו כונה אחרת בעבודתו יתברך כי אם למלאות רצונו יתברך, שאמר ונעשה רצונו כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2
...את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2 * לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן ? - חלק 1. לימוד ליקוטי מוהר"ן דומה לחלוטין ללימוד של מקצוע חדש ושפה חדשה. בשלב הראשון יש מילים שצריך להבין, יש מושגים שצריך להכיר, יש רעיונות שצריך להכיר וכולי, יש שדברים שצריך להתבונן בהם, יש דברים שצריך ליישם אותם בפועל ולחוות אותם וכולי. וכל הדברים האלו מצטרפים כפאזל אין סופי אחד לשני. ככל שתלמד + תקיים יותר = כך תבין יותר. כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ן צריך להסתכל על כל פסקה בפני עצמה. ז"א דרך רבנו היא...
ספר המידות - תפילה
...- תפילה חלק א' א. צריך אדם להיות נכסף ומשתוקק לטוב הכללי, אף על פי שימשך לו לבד הפסד. ב. המתפלל בבית הכנסת, כאלו הביא מנחה טהורה. ג. הקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת. ד. על ידי חנפה אין תפילתו נשמעת. ה. על ידי עסק התורה מתוך דחק תפילתו נשמעת. ו. המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה. ז. מי שדעתו שפלה עליו, אין תפילתו נמאסת. ח. לעולם יקדים אדם תפילה לצרה. ט. כל המאמץ עצמו בתפילה למטה, אין צרים יכולים להסטינו מלמעלה. י. לעולם יבקש אדם רחמים, שיהיו הכל מאמצין את כחו, ושיסיעוהו מלאכי השרת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1880 שניות - עכשיו 08_10_2025 השעה 01:43:04 - wesi2