ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קטו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קטו ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא. וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב. כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, הינו מה שנשרף וספר הגנוז וכו' וכו' ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר מזה במקום אחר, אם ירצה השם, באריכות. ואמר, אלו לא בא לברסלב אלא בשביל לקרב אותי די. ופה ברסלב ישב בשלוה מבני העיר כל ימיו אבל בעולם היה המחלקת הולך ומתגבר וכל מה שקרב יותר אנשים להשם יתברך, התגבר המחלקת יותר. אבל הוא זכרונו לברכה עשה את שלו ועלה בכל יום ובכל שעה ובכל רגע למעלות גבוהות ורמות אשר אין לשער כלל. ולולא שהתגבר הקטרוג על העולם עד שלא היה העולם כדאי לינק מאור כזה ועמד וגנזו, היה נתגלה גדלתו בעולם והיה מחזיר כל העולם אליו יתברך. כי זה היה כל מגמתו תמיד כל ימי חייו ובזה עסק תמיד לזכות הרבים ולהוציאם מחשך לאור, מאפלה לאור גדול. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר מה יהיה אם יגרשו אותי מכאן גם כן בכל מקום שאבוא לשם בכל מקום שאעשה פסיעה, אתקן תמיד. כשיצא מזלאטיפאליע בעת שכבר באו העגלות מברסלב בשבילו להביאו לברסלב אמר כאן בזלאטיפאליע סבלתי תרתי גיהנום כי משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חדש ואני סבלתי יסורים כאן שתי שנים. גם אמר עד עכשו היה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, עכשו מתחיל וכו' ואיני יודע הלשון שאמר יותר אך הענין הוא שעכשו מתחיל השם יתברך להיטיב וכו' אמר המעתיק שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה אנחנו כבשנו את עיר ברסלב בהמחאת כף ורקודין. [כי באמת בתחלת כניסתו לברסלב דבר תכף ממחאת כפים בתפילה שעל ידי זה מגרשין האויר של חוץ לארץ וממשיכין אוירא דארץ ישראל, כמבאר במאמר אתם נצבים וכו'. וכן בשנה זו רקד הרבה אודות לבטל הפונקטין [הגזירה לקחת יהודים לצבא]. ובחרף זה אמר מאמר ואלה המשפטים סימן י' המדבר מרקודין והמחאת כף]. עוד שמעתי שפעם אחת סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ. ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו. ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים ושם זה לא ישתקע לעולם כי לעולם יהיו אנשי שלומנו נקראים על שם עיר ברסלב וכן היה כמפרסם. ופעם אחת אמר בביתו של הרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה דודי רצה לישב בברסלב ולא נתישב שם ואני יושב בברסלב וכן מפרסם עוד בין אנשי שלומנו דבורים הרבה בענין ישיבת ברסלב והמובן מדבריו, שהיו לו זכרונו לברכה בענין ישיבתו בברסלב סודות נוראים ונפלאים מאד אות קטז בשנת תקס"ג עשה נשואין לבתו הצדקת מרת שרה בקהלת קדש מעדוועדווקע עם חתנו הרבני מורנו יצחק אייזיק בן הגביר מורנו רבי ליב דאבראווניר כי לשם נתקבצו שניהם אף על פי שאז היה כבר בברסלב והחתנה היתה בראש חדש ניסן שחל אז ביום חמישי והחפה היתה בערב אור ליום ו' ערב שבת קדש. אחר החפה דברו ממשיח וכו' [ואמר רבנו ז"ל וגלה ברמז שראוי שיצא מהם וכו'] אחר כך בשבת קדש אמר על סעדה השלישית תורה גבוהה מאד המתחלת לשמש שם אהל בהם בלקוטי א' בסימן מ"ט ושם מרמז ניסן ושרה ויצחק וכלה וחתנה וכו'. ואמר שזאת התורה לא אמר בשבילנו רק בשביל הגזרה שקורין פונקטין הנשמע אז שרוצין לגזר על ישראל חס ושלום אשר בעוונותינו הרבים יצאו בימינו. כי שם מדבר מענין הכנעת העכו"ם כי אעשה כלה בכל הגוים. שזה בחינת כלה דאכלי כלא ושצי כלא ואתם הדבקים וכו' והבן שם מאד כי הם דברים עמקים וגבוהים מאד. ואחר שגמר אמירת התורה היה מרקד הרבה מאד עם בתו הכלה וכו'. ומי שלא ראה רקודין שלו לא ראה טוב מימיו כי אף על פי שברוך השם זכינו לראות כמה צדיקים שהיו מרקדים לפני הכלה, אבל רקודין שלו לא נראה כזאת. וכל מי שעמד שם בודאי היה לו הרהור תשובה אמתי על כל פשעיו. וגדל ההתעוררות וההתלהבות של כל האנשים שעמדו שם בשעת רקודין אי אפשר לבאר ולציר זאת בכתב בשום אפן. וכבר גלה כמה תורות גבוהות מאד על ענין רקודין והמחאת כף. וגם בהתורה לשמש הנ"ל מבאר מענין רקודין אבל לא היה שכיח שיעשה רקודין כי אם בעתים רחוקות מאד אך באותה השנה הנ"ל היה מרקד כמה פעמים. הינו בשמחת תורה, ואחר כך בשבת חנוכה אחר אמירת התורה המתחלת ראיתי מנורת זהב בלקוטי א' סימן ח, ואחר כך בפורים במעדוועדיווקע, ואחר כך על החתנה הנ"ל. ואמר בעצמו בזאת השנה רקדתי הרבה וזה היה מחמת שבאותו השנה נשמעו הגזרות שקורין פונקטין שהיו רוצים אז לגזר על ישראל חס ושלום, ומחמת זה רקד כמה פעמים כי על ידי רקודין ממתיקין הדינים ומבטלין הגזרות כמבאר בהתורה ואלה המשפטים סימן י' בלקוטי א' המתחלת על ידי רקודין והמחאת כף ממתיקין הדינים. וגם זאת התורה נאמרה באותו החרף בטיראויצע
אות קטו

וּבִשְׁנַת תקס"ב בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נִכְנַס לִבֶּרְסְלַב וּבָא לְכָאן עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא.

וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַדָּבָר בְּנֶעמְרִיב הַסָּמוּךְ לְפה הָיָה אֶצְלֵנוּ דְּבַר פֶּלֶא מְאד שֶׁהוּא נִכְנַס לְכָאן.

אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָשַׁב מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ לְהַשְׁאִיר שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ לְמַעַן עֲשׂה כְּהַיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיוֹת עַם רָב.

כִּי בְּכָאן נִגְמְרוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּדְפָּסִים, וּפה חִבֵּר הַסְּפָרִים הַנֶּעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי, הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׂרַף וְסֵפֶר הַגָּנוּז וְכוּ' וְכוּ'

וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לְפה, וְיִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בַּאֲרִיכוּת.

וְאָמַר, אִלּוּ לא בָא לִבְּרֶסְלַב אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אוֹתִי דַּי.

וּפה בְּרֶסְלַב יָשַׁב בְּשַׁלְוָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּל יָמָיו

אֲבָל בָּעוֹלָם הָיָה הַמַּחֲלקֶת הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר

וְכָל מַה שֶׁקֵּרֵב יוֹתֵר אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְגַבֵּר הַמַּחֲלקֶת יוֹתֵר.

אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ

וְעָלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל.

וְלוּלֵא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג עַל הָעוֹלָם עַד שֶׁלּא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי לִינק מֵאוֹר כָּזֶה וְעָמַד וּגְנָזוֹ, הָיָה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָּתוֹ בָּעוֹלָם וְהָיָה מַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

כִּי זֶה הָיָה כָּל מְגַמָּתוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו

וּבָזֶה עָסַק תָּמִיד לְזַכּוֹת הָרַבִּים וּלְהוֹצִיאָם מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר

מַה יִּהְיֶה אִם יְגָרְשׁוּ אוֹתִי מִכָּאן גַּם כֵּן

בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָבוֹא לְשָׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶעֱשֶׂה פְּסִיעָה, אֲתַקֵּן תָּמִיד.

כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע בְּעֵת שֶׁכְּבָר בָּאוּ הָעֲגָלוֹת מִבְּרֶסְלַב בִּשְׁבִילוֹ לַהֲבִיאוֹ לִבֶּרְסְלַב אָמַר

כָּאן בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָבַלְתִּי תַּרְתֵּי גֵּיהִנּוֹם

כִּי מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ

וַאֲנִי סָבַלְתִּי יִסּוּרִים כָּאן שְׁתֵּי שָׁנִים.

גַּם אָמַר

עַד עַכְשָׁו הָיָה בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, עַכְשָׁו מַתְחִיל וְכוּ'

וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר יוֹתֵר

אַךְ הָעִנְיָן הוּא שֶׁעַכְשָׁו מַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב וְכוּ'

אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת עִיר בְּרֶסְלַב בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין.

[כִּי בֶּאֱמֶת בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לִבְּרַסְלֶב דִּבֵּר תֵּכֶף מִמְּחָאַת כַּפַּיִם בִּתְפִילָּה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין הָאֲוִיר שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וּמַמְשִׁיכִין אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְבאָר בַּמַּאֲמָר אַתֶּם נִצָּבִים וְכוּ'.

וְכֵן בְּשָׁנָה זוֹ רָקַד הַרְבֵּה אוֹדוֹת לְבַטֵּל הַפּוּנְקְטִין [הַגְּזֵירָה לָקַחַת יְהוּדִים לַצָּבָא].

וּבְחֹרֶף זֶה אָמַר מַאֲמַר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' הַמְדַבֵּר מֵרִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף].

עוֹד שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לִבְּרֶסְלַב מָזְגוּ לוֹ כּוֹס יַיִן לְקִדּוּשׁ, וְנִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ.

וּמָזְגוּ לוֹ כּוֹס אַחֵר, וְקִדֵּשׁ עָלָיו.

וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַיּוֹם נָטַעְנוּ שֵׁם בְּרֶסְלַבֶיר חֲסִידִים

וְשֵׁם זֶה לא יִשְׁתַּקַּע לְעוֹלָם

כִּי לְעוֹלָם יִהְיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם עִיר בְּרֶסְלַב

וְכֵן הָיָה כַּמְפֻרְסָם.

וּפַעַם אַחַת אָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

דּוֹדִי רָצָה לֵישֵׁב בִּבְּרֶסְלַב וְלא נִתְיַשֵּׁב שָׁם

וַאֲנִי יוֹשֵׁב בִּבְּרֶסְלַב

וְכֵן מְפֻרְסָם עוֹד בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּבּוּרִים הַרְבֵּה בְּעִנְיַן יְשִׁיבַת בְּרֶסְלַב

וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיוּ לוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בִּבְּרֶסְלַב סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים מְאד

אות קטז

בִּשְׁנַת תקס"ג עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶעדְוֶועדִוְוקֶע עִם חֲתָנוֹ הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ יִצְחָק אַייזִיק בֶּן הַגְּבִיר מוֹרֵנוּ רַבִּי לֵיבּ דָּאבְּרָאוְונֶיר כִּי לְשָׁם נִתְקַבְּצוּ שְׁנֵיהֶם

אַף עַל פִּי שֶׁאָז הָיָה כְּבָר בִּבְּרֶסְלַב וְהַחֲתֻנָּה הָיְתָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְהַחֻפָּה הָיְתָה בָּעֶרֶב אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ.

אַחַר הַחֻפָּה דִּבְּרוּ מִמָּשִׁיחַ וְכוּ' [וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל וְגִלָּה בְּרֶמֶז שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם וְכוּ']

אַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת קדֶשׁ אָמַר עַל סְעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית תּוֹרָה גְּבוֹהָה מְאד הַמַּתְחֶלֶת לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן מ"ט

וְשָׁם מְרֻמָּז נִיסָן וְשָׂרָה וְיִצְחָק וְכַלָּה וַחֲתֻנָּה וְכוּ'.

וְאָמַר שֶׁזּאת הַתּוֹרָה לא אָמַר בִּשְׁבִילֵנוּ רַק בִּשְׁבִיל הַגְּזֵרָה שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין הַנִּשְׁמָע אָז שֶׁרוֹצִין לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ.

כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַכְנָעַת הָעַכּוּ"ם כִּי אֶעֱשֶׂה כָּלָה בְּכָל הַגּוֹיִם.

שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּלָּה דְּאָכְלֵי כּלָּא וְשָׁצֵי כּלָּא וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ'

וְהָבֵן שָׁם מְאד

כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאד.

וְאַחַר שֶׁגָּמַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה מְאד עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה וְכוּ'.

וּמִי שֶׁלּא רָאָה רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם זָכִינוּ לִרְאוֹת כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵי הַכַּלָּה, אֲבָל רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא נִרְאָה כָּזאת.

וְכָל מִי שֶׁעָמַד שָׁם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי עַל כָּל פְּשָׁעָיו.

וְגדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם בִּשְׁעַת רִקּוּדִין אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר זאת בִּכְתָב בְּשׁוּם אפֶן.

וּכְבָר גִּלָּה כַּמָּה תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת מְאד עַל עִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף.

וְגַם בְּהַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ הַנַּ"ל מְבאָר מֵעִנְיַן רִקּוּדִין

אֲבָל לא הָיָה שָׁכִיחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה רִקּוּדִין כִּי אִם בְּעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאד

אַךְ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל הָיָה מְרַקֵּד כַּמָּה פְּעָמִים.

הַיְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ח, וְאַחַר כָּךְ בְּפוּרִים בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וְאַחַר כָּךְ עַל הַחֲתֻנָּה הַנַּ"ל.

וְאָמַר בְּעַצְמוֹ בְּזאת הַשָּׁנָה רָקַדְתִּי הַרְבֵּה

וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה נִשְׁמְעוּ הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין

שֶׁהָיוּ רוֹצִים אָז לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה רָקַד כַּמָּה פְּעָמִים כִּי עַל יְדֵי רִקּוּדִין מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' בְּלִקּוּטֵי א' הַמַּתְחֶלֶת עַל יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים.

וְגַם זאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶף בְּטֶירָאוִיצֶע
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עו - וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם
...ח"א - תורה עו - והאלהים נסה את אברהם [לשון החברים] ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם . איתא בתקוני זוהר, 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הדא הוא דכתיב: "זרע אברהם אוהבי" הנה, בהסתכלות יש אור הישר ואור החוזר דהתפשטות הראות הוא אור הישר ובהגיע לראות דבר שחפץ, הוא אור החוזר [כי עקר כח הראות, מחמת שכח הראות הולך ומתפשט ומכה בדבר הנראה וחוזר הכח הראות, מחמת ההכאה, לעינים ונצטיר הדבר בעינים. ואז העינים רואין את הדבר הנראה [לעיל סימן י"ג אות ד עין שם] נמצא, שיש בכח הראות בחינת אור הישר ואור החוזר...
שיחות הר"ן - אות קלה
שיחות הר"ן - אות קלה דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' [בסימן ק"ט חלק ראשון] שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטומאה ונתקשרין לחבל דקדשה וכן אמר אחר כך עוד כמה תורות על אנחה שהיא יקרה מאד
תאוות ממון ושכל תחתון
...ממון ושכל תחתון אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון ... ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה **** והשאלה היא למה? למה ואיך על ידי שנאת הממון יזכה לשכל התחתון שיוביל אותו בסוף לשכל העליון? תשובה: תאוות ממון מרחיקה את האדם מהתכלית. הממון מייצג...
ספר המידות - קליפה
...מכניעים את הקליפות. ב. שמירה ליולדת, שתכתב על קלף פסוק: "ה' רמה ידך בל יחזיון". ג. בחרבות קליפות שכיחים. ד. הנר מכניע שליטת הקליפות. ה. מזלו של אדם שומר את האדם מלהיות נזוק. ו. השבעה קולות שאמר דוד על המים, בדבורן מכניעין הרוח רעה. ז. מזיקין מצויים בבורות כמו שמצויין בשדות. ח. מקום שאין בני אדם מצויין, שכיחים שם שדים אפילו ביום, אבל בעיר אפילו בלילה לא חישינן. ט. לצד צפון השדים נגלים לבני אדם מאד. י. סגלה להבריח רוח הטומאה, לקרות פרשת נח. יא. כשמדבר עם רשע, על ידי הבל פיו נתגשם. חלק שני א. יש שדים...
חיי מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...אות תיג פעם אחת ספר מבדחן אחד שהיה בלמברג שבתוך דברי בדיחתו בחרוזים ונגונים כדרך הבדחנים ענה ואמר דער אלטער אלטער אלטער גאט [השם יתברך העתיק עתיק דעתיקין]. וחזר רבנו זכרונו לברכה תבת אלטער כמה פעמים כמו הבדחן שהיה רגיל להזכיר תבת אלטער כמה וכמה פעמים. וכן ספר רבנו זכרונו לברכה משמו, והזכיר גם כן תבת אלטער כמה וכמה פעמים עד שסים אלטער גאט. וכונת רבנו זכרונו לברכה היתה מבארת שרצה להכניס בנו אמונה בפשיטות שצריכין להאמין בהשם יתברך שהוא קדמון לכל הקדמונים, עתיק דעתיקין ואמונתו ירשה לנו מזקני זקנינו...
שיחות הר"ן - אות א
...כי גדול ה' ואדונינו מכל אלהים" דוד המלך, עליו השלום, אמר "כי אני ידעתי" אני ידעתי דיקא כי גדלת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו ואפילו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו היום, אינו יכול לספר לעצמו ליום שני הזריחה וההתנוצצות של גדלתו יתברך שהיה לו אתמול ועל כן אמר: "כי אני ידעתי", אני ידעתי דיקא כי אי אפשר לספר כלל ואמר: שמה שכתוב אחריו: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ" וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח "כי אני ידעתי" כי כונתו באלו הדברים "כי אני ידעתי" אי אפשר לספר...
ספר המידות - אמת
...א. מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות. ב. מתר לשנות בדבר השלום. ג. כת שקרים אינם מקבלים פני השכינה. ד. שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי. ה. כל המוסיף גורע. ו. על ידי שקר באים הרהורי עבודה זרה. ז. על ידי אמת לא ימות קדם זמנו הקצוב. ח. מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם. ט. מי שהוא איש אמת, אזי הוא מכיר באחר, אם אחר דובר שקר אם לאו. י. הסימן של...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם היצר הרע נוקש באדם בכל פעם ומעוררו למה שמעוררו ואף אם אין האדם שומע לו ופונה ערף ממנו אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו וכן בתפילה, בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן ואזי תסתלק ועין במקום אחר מזה
דע שיש חן / שאלת חלום - שיחות הר"ן
...- שיחות הר"ן breslev.eip.co.il/?key=2418 - שיחות הר"ו - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר, על ידי זה הוא...
חיי מוהר"ן - רמט - גדולת נוראות השגתו
...נוראות השגתו אות רמט אמר בקרימינטשאק עוד יאמרו בימים הבאים [איי, היה כזה ר' נחמן] כי יתגעגעו מאד אחרי. גם אמר שבימים הבאים יהיה חדוש גדול על שחלקו עליו ויאמרו בדרך תמיה על זה היו חולקים בתמיהה. גם אמר שכשיחלוקו על אחד יאמרו הלא גם עליו היו חולקים כלומר על כן אין ראיה מן מחלקת אות רנ אמר אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב. וגם אפילו אמות העולם צריכין אותי. אך דיו לעבד להיות כרבו אות רנא כשנסע...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 06_06_2026 השעה 03:04:01 - wesi2