ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - בושה
חלק א' א. מי שמביש פני חברו, נתאלם ושוכח. ב. מתר לביש את הרבנים, ששוכרין את הרבנות לשם גאוה, וראוי לבזותן ולהקל בכבודן, ואין עומדין בפניהם, ואין קורין אותן רבי, והטלית שעליו כמרדעת של חמור. ג. טוב לבטל תורה מלביש בן ישראל. ד. המבזה תלמיד חכם או חברו בפני תלמיד חכם הוי אפיקורוס, גם נקרא מגלה פנים בתורה. ה. כתנת של צדיקים מכפרת על שפיכות דמים. ו. כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה. ז. כשבושה בא עליך, אין זה אלא בשביל שתעשה תשובה על העוונות, שאתה דש בעקב. ח. גם בושה בא, כשאתה משמח בצרת חבריך. ט. תציר לפניך אותיות אמונה, ובזה לא יבוא עליך שום בושה. י. מי שנצרך ללוות על המשכון, בידוע שאלו הדברים הממשכנים היו נבזים בעיניו בגלגול אחר. יא. כשבא על אדם איזה בושה, יצפה לישועה. יב. מי שרוצה להתביש, יציר דמות של אמו. יג. על ידי צדקה לשם שמים תבא למדת בושה. יד. כשבא על אדם איזה בושה, בידוע שאין לו בטחון. טו. מי שכורה בור, סוף שבא לידי איזה בזיון, ולפעמים הדבר גורם שנעשה שיחה בפי בני אדם. טז. על ידי בטחון לא יבוא עליו בושה. יז. מי שגוזל את העני, בושה באה עליו. יח. כשאדם מחרף ומביש אותך, והוא אינו אויב לך, תשא ותסבל את הבושה, כי זה מן השמים שיחרף אותך. ובזה הבזיון תהיה נסתר ונחבא מן השטן, שהוא שונא אותך והוא מגדיל את עצמו תמיד עליך ומקטרג עליך, ועל ידי זאת הבושה שתסבל ממי שאינו אויב לך, על ידי זה לא יגדיל עליך השונא השטן. יט. על ידי חנפה תהיה בזוי בין האמות, והאמות יקללו אותך ויקצפו עליך. כ. כשאחד מבזה אותך או שוחק ממך, בידוע שאתה בישת את אבותיו. כא. כשהכל מבזין אותך ועושין לך צער, תדם ולא תצא מפתח ביתך. כב. כשמבישין אותך, תתן צדקה. כג. על ידי צדקה תזכה למדת בושה. כד. בזיון המלך, הקדוש ברוך הוא נפרע אפילו אמה, שבזה מלך אחר שלא מאמתה. כה. החוטא יתביש בעולם הבא בפני רבותיו [אבותיו]. כו. המבזה תלמיד חכם, אין לו רפואה למכתו. כז. נכון כאשר ישמע מרעהו דבר כזב אל יקפץ ויבישהו, אלא ירמז לו בתנועה, כדי שיכיר כי לא כן הוא. כח. מצוה לפרסם את הרשעים. כט. המתביש לא במהרה הוא חוטא. ל. מי שאין לו בושה, בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני. לא. נח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו. לג. המלבין פני חברו ברבים, כאלו שופך דמים ויורד לגיהנום ואינו עולה. לד. נח לו לאדם שיבוא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חברו ברבים, ואין לו חלק לעולם הבא. לה. אל תביש עם שאתך בתורה ומצוות, אבל לבעל עבירה מתר לבישו ולהונו בדברים. לו. כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה. לז. הכל נפרע ביד שליח חוץ מאונאה, ואין הפרגד ננעל בפניו.
חלק א'

א. מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, נִתְאַלֵּם וְשׁוֹכֵחַ.

ב. מֻתָּר לְבַיֵּשׁ אֶת הָרַבָּנִים, שֶׁשּׂוֹכְרִין אֶת הָרַבָּנוּת לְשֵׁם גַּאֲוָה, וְרָאוּי לְבַזּוֹתָן וּלְהָקֵל בִּכְבוֹדָן, וְאֵין עוֹמְדִין בִּפְנֵיהֶם, וְאֵין קוֹרִין אוֹתָן רַבִּי, וְהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו כְּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר.

ג. טוֹב לְבַטֵּל תּוֹרָה מִלְּבַיֵּשׁ בֶּן יִשְׂרָאֵל.

ד. הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם אוֹ חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם הֲוֵי אֶפִּיקוֹרוֹס, גַּם נִקְרָא מְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה.

ה. כֻּתּנֶת שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.

ו. כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם מְחָרְפִין אוֹתְךָ, תִּתְעַנֶּה וְתִבְכֶּה.

ז. כְּשֶׁבּוּשָׁה בָּא עָלֶיךָ, אֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁאַתָּה דָּשׁ בָּעָקֵב.

ח. גַּם בּוּשָׁה בָּא, כְּשֶׁאַתָּה מְשַׂמֵּחַ בְּצָרַת חֲבֵרֶיךָ.

ט. תְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ אוֹתִיּוֹת אֱמוּנָה, וּבָזֶה לא יָבוֹא עָלֶיךָ שׁוּם בּוּשָׁה.

י. מִי שֶׁנִּצְרָךְ לִלְווֹת עַל הַמַּשְׁכּוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְמֻשְׁכָּנִים הָיוּ נִבְזִים בְּעֵינָיו בְּגִלְגּוּל אַחֵר.

יא. כְּשֶׁבָּא עַל אָדָם אֵיזֶה בּוּשָׁה, יְצַפֶּה לִישׁוּעָה.

יב. מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְבַּיֵּשׁ, יְצַיֵּר דְּמוּת שֶׁל אִמּוֹ.

יג. עַל יְדֵי צְדָקָה לְשֵׁם שָׁמַיִם תָּבא לְמִדַּת בּוּשָׁה.

יד. כְּשֶׁבָּא עַל אָדָם אֵיזֶה בּוּשָׁה, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן.

טו. מִי שֶׁכּוֹרֶה בּוֹר, סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי אֵיזֶה בִּזָּיוֹן, וְלִפְעָמִים הַדָּבָר גּוֹרֵם שֶׁנַּעֲשֶׂה שִׂיחָה בְּפִי בְּנֵי אָדָם.

טז. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לא יָבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה.

יז. מִי שֶׁגּוֹזֵל אֶת הֶעָנִי, בּוּשָׁה בָּאָה עָלָיו.

יח. כְּשֶׁאָדָם מְחָרֵף וּמְבַיֵּשׁ אוֹתְךָ, וְהוּא אֵינוֹ אוֹיֵב לְךָ, תִּשָּׂא וְתִסְבּל אֶת הַבּוּשָׁה, כִּי זֶה מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיְּחָרֵף אוֹתְךָ. וּבְזֶה הַבִּזָּיוֹן תִּהְיֶה נִסְתָּר וְנֶחְבָּא מִן הַשָּׂטָן, שֶׁהוּא שוֹנֵא אוֹתְךָ וְהוּא מַגְדִּיל אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עָלֶיךָ וּמְקַטְרֵג עָלֶיךָ, וְעַל יְדֵי זאת הַבּוּשָׁה שֶׁתִּסְבּל מִמִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹיֵב לְךָ, עַל יְדֵי זֶה לא יַגְדִּיל עָלֶיךָ הַשּׂוֹנֵא הַשָּׂטָן.

יט. עַל יְדֵי חֲנֻפָּה תִּהְיֶה בָּזוּי בֵּין הָאֻמּוֹת, וְהָאֻמּוֹת יְקַלְּלוּ אוֹתְךָ וְיִקְצְפוּ עָלֶיךָ.

כ. כְּשֶׁאֶחָד מְבַזֶּה אוֹתְךָ אוֹ שוֹחֵק מִמְּךָ, בְּיָדוּעַ שֶׁאַתָּה בִּיַּשְׁתָּ אֶת אֲבוֹתָיו.

כא. כְּשֶׁהַכּל מְבַזִּין אוֹתְךָ וְעוֹשִׂין לְךָ צַעַר, תִּדּם וְלא תֵצֵא מִפֶּתַח בֵּיתְךָ.

כב. כְּשֶׁמְּבַיְּשִׁין אוֹתְךָ, תִּתֵּן צְדָקָה.

כג. עַל יְדֵי צְדָקָה תִּזְכֶּה לְמִדַּת בּוּשָׁה.

כד. בִּזְיוֹן הַמֶּלֶךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע אֲפִילּוּ אֻמָּה, שֶׁבִּזָּה מֶלֶךְ אַחֵר שֶׁלּא מֵאֻמָּתָהּ.

כה. הַחוֹטֵא יִתְבַּיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא בִּפְנֵי רַבּוֹתָיו [אֲבוֹתָיו].

כו. הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ.

כז. נָכוֹן כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מֵרֵעֵהוּ דְּבַר כָּזָב אַל יִקְפּץ וִיבַיְּשֵׁהוּ, אֶלָּא יִרְמז לוֹ בִּתְנוּעָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר כִּי לא כֵן הוּא.

כח. מִצְוָה לְפַרְסֵם אֶת הָרְשָׁעִים.

כט. הַמִּתְבַּיֵּשׁ לא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.

ל. מִי שֶׁאֵין לוֹ בּוּשָׁה, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי.

לא. נחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים.

לב. כְּשֶׁחֲבֵרְךָ מְבַיֶשְׁךָ, תּוֹדֶה לִדְבָרָיו.

לג. הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וְיוֹרֵד לְגֵיהִנּוֹם וְאֵינוֹ עוֹלֶה.

לד. נחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיָּבוֹא עַל סָפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

לה. אַל תְּבַיֵּשׁ עִם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲבָל לְבַעַל עֲבֵירָה מֻתָּר לְבַיְּשׁוֹ וּלְהוֹנוֹ בִּדְבָרִים.

לו. כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה.

לז. הַכּל נִפְרָע בְּיַד שָׁלִיחַ חוּץ מֵאוֹנָאָה, וְאֵין הַפַּרְגד נִנְעָל בְּפָנָיו.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דַּע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן עֵדֶן
...תורה קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות וחברו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג "כי שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קלמוסים וכו' אין מספיקין לכתב חללה של רשות' שנאמר: "שמים לרום" וכו' נמצא שלב מלכים גדול הרבה מרום השמים ועמק הארץ שתופסים כל כך מקום כמה וכמה אלפי אלפים פרסאות והלב והמח שקטנים מאד במקומם, הם תופסים הכל...
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר שעקר עבודת איש הישראלי הוא בחרף לקום בחצות לילה ובקיץ בעת שהלילה קצר מאד שאז אין עומדין בחצות [בחוץ לארץ] כמבאר במקום אחר אז יזהר לעמד בבקר השכם כעלות השחר
רצון להתקרב לבורא הוא חיסרון.
...רבי נחמן מברסלב : breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש וכאן: breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי בטן שרוצה למלאות בטנו ותאוותו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה. ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים מחשבתו פורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים היא ביד האדם להטותה בעל כרחה אל הדרך הישר לחשב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו ברסנו ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר. כמו כן יכולים לתפס את המחשבה בעל כרחו להשיבה אל הדרך הראוי
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין מה שהצדיקים הם נעים ונדים בדרך אמר שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו הינו, מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד
שיחות הר"ן - אות רל - מדבר ממעלת ההתבודדות
...שמעתי מרבי נפתלי נרו יאיר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שטוב כשהלב של איש הישראלי נמשך כל כך להשם יתברך עד שבכל עת ועת שידפקו על הלב יתחיל תכף להתלהב ולהשתוקק להשם יתברך בכלות הנפש כראוי ועשה אז תנועות בידיו על ענין זה ואמר שאפילו כשיושבין בין אנשים ישא ידיו ולבו לה' ויצעק אליו בכלות הנפש והרים אז ידיו בהתעוררות נפלא ואמר הפסוק "אל תעזבני ה' אלוקי" בקול נעים של תחנה וגעגועים נפלאים להשם יתברך ותפס זאת לדגמא שכך ראוי לאיש ישראלי שאפילו כשהוא בין אנשים יתעורר בכל פעם להשם יתברך בהתעוררות נמרץ כנזכר לעיל
שיחות הר"ן - אות רס - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רס - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת דבר עמי והפליג במעלת ההשתוקקות והכסופין והגעגועים לדברים שבקדשה אף על פי שאינו זוכה לעשותם אף על פי כן ההשתוקקות והגעגועים בעצמן טובים מאד וכו' וכמבאר בדברינו כמה פעמים ואז הביא ראיה לזה מהדין המבאר בשלחן ערוך ארח חיים סימן ס"ב שמי שהוא במקום שאינו נקי ואינו יכול לקרות קריאת שמע יהרהר בלבו ופרשו שם שהפרוש הוא שיהרהר בלבו שהוא צריך לקרות קריאת שמע ואינו יכול ויצטער על זה והוא מקבל שכר על זה עין שם נמצא שההשתוקקות והגעגועים שמצטערים לעשות המצוה אף על פי שאינם...
שיחות הר"ן - אות כז
...- אות כז אף על פי שהאדם צריך להיות זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה' כי עקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך, וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה' אף על פי כן אל תהי נבהל כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה אל תהי נבהל מפני זה לאמר מתי אוכל לקים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כלם כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת אחת רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט ולא שיהא מבהל ומבלבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת אחת ומחמת זה...
שבחי הר"ן - אות כא
...אות כא ובענין תאוות אכילה היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל...
חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
...תורה אות פ מה שנאמר שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 23_09_2026 השעה 11:33:26 - wesi2