... מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה הנ"ל הלך לומר תשליך ונפל על הרפש ואחר כך נכלל זאת בהתורה בדרך נפלא שלא נשמע ... עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות נחת רוח לאביו שבשמים, ומה שזוכין על ידי זה עין שם. ואחר ראש השנה ספר מאיש שנפטר ובא אליו והגביה עצמו עד החמה. כמבאר במקום אחר אות מב הדברים הנכתבים אחר התורה ויהי ...

... מאד. כי כשיצא מפיו הדבור הקדוש יצא בכל מיני חן אמת וקדוש מאד. אחר כך זכינו לשמע תורה נוראה בראש השנה על זה והוא מחבר להשיחה של הבתים הנ"ל. ועין לקוטי מוהר"ו חלק ב' סימן ח' אות ז. ואם עיני ...

... ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא ... על ידו כל ההתקרבות וההתפארות ועקר הדבר בעת הקבוץ בעת שמתקבצים אליו העולם הבאים לשמע את דבר ה' וביותר בראש השנה, שאז הוא הקבוץ הגדול אזי ההתפארות גדול ביותר מחמת שמתקבצים הרבה בני אדם, החפצים להתקרב אליו יתברך ואזי נתגדל ... ישראל בפרט מי שטעם טעם האמת של ארץ ישראל כשפוגע ומתועד יחד עם אדם שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה הוא מחיב להרגיש אז טעם ארץ ישראל כי על ידי זה האיש נעשה גם זה האויר בבחינת ארץ ישראל ...

... הוא יכול לדון את כל העולם כולו לכף זכות, כי הוא רואה את התלבשות הטוב בכל דבר. וזה עניין ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, כי הוא נכלל בא"ס לגמרי ולכן הוא דן את כולם לכף זכות תמיד. ובאמת שורש העניין של להיות אצלי על ראש השנה, בשורשו הפירוש הוא שעל האדם להכלל בא"ס ששם אין חילוק בין רבי נחמן מברסלב אליו, ושם ורק שם הוא ... גמור שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא באמת יכול ויודע לדון לכף זכות באמת את כל העולם... ואזי יכולין לעשות ראש השנה כי כשאדם יושב לדבר בחברו זה בחינת ראש השנה, שהוא יומא דדינא, שהוא יושב ודן את חברו וצריך לזהר מזה מאד ולהסתכל על עצמו היטב אם הוא ראוי ... בעל הרחמים ובודאי הוא מקים בנו 'הוי דן את כל האדם לכף זכות' ואנו רואין רחמנותו במה שקבע לנו ראש השנה, שהוא יום הדין, בראש חדש כי זה הוא חסד גדול כי איך היינו מרימין פנינו לבקש כפרה מאתו יתברך על כן עשה עמנו חסד וקבע יום הדין ראש השנה בראש חדש שאז כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה בבחינת: 'הביאו עלי כפרה', הנאמר בראש חדש ועל כן אין ... הם אצלו יתברך, כי הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו כנ"ל ... ועל כן הוא יתברך יכול לעשות ראש השנה, שהוא יום הדין כי הוא מקים: 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו' כי הוא מקומו של עולם כנ"ל ... הכבוד, שרשי הנשמות על ידי זה הוא מקומו של עולם, בחינת: 'וישת עליהם תבל' ועל כן הוא יכול לעשות ראש השנה כנ"ל שזה בחינת מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=406 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אל תדין את חברך עד ...

... בפאטשיילע [כעין מטפחת] לבד ואחר כך בסעדה שלישית ישב אז עמנו ואמר לזכר השלש סעדות זה. וספר אז שבאותו ראש השנה נתנו לו [הוצאות] אלף אדמים אחר כל ההצטרכות והיה במקום שהיה והוא אוהב תורה מאד והיה שם מקום שאמרו ... מבראד. ואז בא עליו חולאת ההוסט [שעול] ואמר תכף שיסתלק ובחדש אלול נשא אשתו השניה אות קיט ותכף אחר ראש השנה תקס"ח נסע ללמברג ושהה שם עד אמצע הקיץ. ובא לביתו על פרשת בלק כשנסע ללמברג נסע דרך וואלטשיסק ושם ...

... מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל, הוא יכול להכיר באחר, אם היה אצל צדיק [אמתי] על ראש השנה אם לאו. כי מי שזוכה להיות אצל צדיק אמתי על ראש השנה, אזי בכל מקום שהאיש הזה מסתכל, נעשה אותו האויר בחינת אוירא דארץ ישראל, ועל כן מי שיודע מטעם ארץ ... אחד כפי ערכו, הוא מחיב להרגיש ארץ ישראל, כשפוגע ומתועד יחד עם זה האיש, שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה, כי על ידו נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל.

חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני. אך ביותר ויותר הזהיר להיות אצלו על ראש השנה. ואמר שעל ראש השנה הוא רוצה שיהיו כל אנשי שלומנו כלם כאחד אצלו, איש לא יהיה נעדר. וגדל האזהרה שהזהיר להיות אצלו על ראש השנה אין לשער והכפיל באזהרה זו כמה פעמים ואמר שכל ענינו הוא ראש השנה. גם בראש השנה האחרון באומין דבר עמנו גם כן מזה מעלת מי שזוכה להיות אצלו על ראש השנה ואמר בזו הלשון: מה אמר לכם אין דבר גדול מזה. ואמר ואם אצל הצדיקים אחרים אינו כל כך חיוב להיות אצלם דיקא על ראש השנה יקשה עלי עוד קשיא אחת [איז נאך אקשיא]. כלומר שאינו רוצה לתרץ ולומר הטעם רק כאומר שבלא זה יש כמה קשיות עליו ויהיה עוד קשיא זו גם כן, מה שהוא מקפיד מאד להיות אצלו על ראש השנה יותר משאר כל הצדיקים. כי אף על פי שאצל כל הצדיקים היו נוסעים על ראש השנה אבל שום אחד מהם לא הקפיד ולא הזהיר כל כך כמותו. ועוד מבאר במקום אחר [סימן ת"ג] מה שצוה לעשות כרוז וכו' ואמר אז שכל מי שזוכה להיות אצלו על ראש השנה ראוי לו לשמח מאד, אכלו מעדנים וכו'. ועוד שלש פעמים בשנה אמר תורה בקביעות. הינו שהיה נוסע לטשערין ולטיראויצע ...

... לא ידע עד אותו היום ונדמה לו בחלומו שכל העולם עומדים סביבו ונוטלין רשות ממנו לנסע לדרכם כנהוג אחר ראש השנה. ואותו האיש הנפטר היה גם כן עומד שם ושאל אותו מדוע לא היית על ראש השנה השיב לו הלא כבר נפטרתי לעולמי. אמרתי לו בשביל כך ואם האדם נפטר אינו רשאי לבוא על ראש השנה, ושתק. ומחמת שכמה בני אדם דברו עמי מאמונה דברתי עמו גם כן מזה. [ונראין הדברים שרבנו זכרונו לברכה הבין ...

... הכבוד, שרשי הנשמות על ידי זה הוא מקומו של עולם, בחינת: 'וישת עליהם תבל' ועל כן הוא יכול לעשות ראש השנה כנ"ל וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=233 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו ...

... המלאך ומכניע את השדים שעל ידם נתקלקל החלום על ידי המאכלים כנ"ל ועקר חזוק המלאך הוא בניסן כי ניסן ראש השנה למלכים ואז נתחדש כל ההתמנות של כל אחד ואחד ואז נותנין לכל המלאכים ההתמנות שלהם ואזי נתחדש הרצון של ... לב נשבר, בחינת: "ישברו פראים צמאם" דהינו שהלב נשקה, ונכבה חמום הנ"ל, שזה בחינת תקון המשפט. יד. וזה בחינת: ראש השנה, יום כפור, סוכות, שמיני עצרת ראש השנה הוא בחינת תקון האמונה בבחינת: "אף אמונתך בקהל קדשים" כי אז נתקבצין כל הקהלות הקדושות ועל ידי זה נתלקטין ונתקבצין כל לקוטי האמונה בבחינת: "אף אמונתך בקהל קדשים" כנ"ל ועל ידי זה נעשה תקון המחין כנ"ל וזהו ראש השנה ראש דיקא כי נעשה ונתתקן בחינת מחין כנ"ל וזהו בחינת החמשה חושים של המח שכלם נמצאים בבחינת ראש השנה כי יש חמשה חושים בהמח, שהם: "ראיה שמיעה, ריח, טעם, משוש" וכלם נמשכין מהמח כי מהמח נמשכין גידין לכל אלו החושים וכל אלו החושים נמצאים בבחינת ראש השנה שהוא בחינת ראש ומחין כנ"ל 'חוש הראיה' בראש השנה הוא בבחינת: "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" בראש השנה נדון מה יהא בסופה שבראש השנה רואה ומשגיח על כל השנה, מה יהא בסופה וזהו בחינת 'חוש הראיה' שמיעה הוא בחינת מה שהשם יתברך שומע ... על כל מה שבראת' טעם זה בחינת: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" 'מפקודין דעשה' הינו מה שהשם יתברך טועם בראש השנה כל המעשים טובים של ישראל וזהו בחינת 'חוש הטעם' משוש הוא בידים כמו שכתוב בעבודה זרה: "ידיהם ולא ימישון" כי המשוש הוא בידים וזהו בחינת 'שידו פשוטה לקבל שבים מראש השנה עד יום הכפורים' וזה בחינת 'חוש המשוש' נמצא שבראש השנה הוא תקון המחין כנ"ל ועל ידי תקון המחין נעשין בחינת תפילין דמכסין על מחא כי תפילין הם התנוצצות המחין ... על ידי הרב וגם מח הרב נתחדש על ידי התלמידים כמו שאמרו: 'ומתלמידי יותר מכלם' ועקר זמן הקבוץ הוא בראש השנה, שהוא בחינת ראש שאז הוא בחינת תקון המחין כנ"ל והם מאירין ומחזקין זה את זה דהינו כי גם בהרב ... לבוא להרב וזה בחינת 'משוש', בחינת ידים, בחינת יגיע כפו כנ"ל נמצא שגם כאן נתתקן בחינות החמשה חושים כמו בראש השנה והם מאירין ומחזקין זה את זה שלפעמים נחלש בחינות החמשה חושים של ראש השנה ונתחזקין על ידי אלו החמשה חושים של הרב עם התלמידים וכן להפך שהוא חותם דקדשה, נתתקן על ידם בבחינת ... תריסר ירחי שתא הינו כשחזרנו ובאנו לחדש ניסן שהוא אחר שנים עשר חדשי השנה כי ניסן תחלת החדשים והוא ראש השנה למלכים ואז הוא חזוק המלאך כנ"ל ואף על פי כן: חזינהו להני גמרי דקא מלחשי דהינו שגם לבתר תריסר ... מתקנין ומעלין פגם הגאוה שהיא בחינת החתים בשרו ועושין מזה בחינת חותם דקדשה, בחינת תפילין כנ"ל ליום חגנו הינו ראש השנה שהוא בחינת ראש ומחין שאז נעשין כל הבחינות הנ"ל כי חק לישראל הוא חק לשנא דמזונא, בחינת תקון המאכלים ...