ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
אות רה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם ופעם ובכל פעם נעשים צרופים וחדושים יקרים ונפלאים ביותר והאריך מאד והפליג בצחות לשונו דברים נוראים כאלו. ותכן הדברים היוצא מכלל דבריו הקדושים כי בכל מקום שיש קבוץ של ישראל אשר הם נקראים בחינת אבני קדש בבחינת (איכה ד) : "תשתפכנה אבני קדש" וכו' והנה שתי אבנים בונות שתי בתים שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים וכו' כדאיתא בספר יצירה והבתים הם בחינת כי ביתי בית תפילה נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחת הינו נפש אחד מישראל נעשה צרוף אחר לגמרי ונתחדש הצרוף לגמרי ונעשים בתים חדשים לגמרי. כי מקדם שהיה רק שתי אבנים היו הצרופים והבתים בחינת הבתים הנעשים על ידי שתי אבנים. אבל עכשו שנתוסף אבן אזי נעשים מבתים אחרים חדשים לגמרי. וכן נתוספים ונתחדשים בתים חדשים יקרים ונפלאים בכל פעם שנתוסף אבן אחת וכל פעם שנתוסף אבן ביותר נתרבין הבתים ביותר כמובא שם בספר יצירה עד שששה אותיות בונות כמה מאות בתים ויותר מזה עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב. ועל פי זה ראה והבן והבט גדל השעשועים והצרופים והחדושים והתפילות היקרים ונפלאים ונוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על ידי נפשות ישראל [על ידי הצדיק הגדול האמתי העוסק לקבץ נפשות ישראל להכניסם ולקרבם אל הקדשה]. ודע שיש אבנים בחינת נפשות שהם משלכים בחוצות בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות אבל כשנתוספין אבנים ונעשין בתים חדשים כנ"ל אזי מכניסין בתוך אלו הבתים את האבני קדש שהיו משלכין בראש כל חוצות כי נכנסין ונאספין בתוך אלו הבתים החדשים שנעשו כנ"ל והבן. [ועין בהתורה תקעו תוכחה בלקוטי תנינא סימן ח' מענין הבתים עין שם]. ענה ואמר זה זמן רב שיש לי חלק בתפילות ישראל כי הלא ראוי להם להצדיקים להסתכל בעצמן מי הוא זה שמתפלל ועם מי מתפללין הלא גם כל התנועות שעושה מי שעושה איזה תנועה בעלמא בתפילה, ואפילו פושעי ישראל הכל על ידי [ואמר שענין זה הוא סוד מסודות נסתרים שלו]. אמנם לא באר רבנו זכרונו לברכה מה שיכות ענין זה הנ"ל לאומין דוקא. אך כפי המבאר לעיל מעט מזער מה שרמז לנו קצת מענין ישיבתו באומין כי יש שם קדשת השם מנפשות רבות שנהרגו שם, על פי זה יכולין להבין מעט מזער קצת ענין הנ"ל כי הריגת ישראל חס ושלום זה בעצמו בחינת תשתפכנה אבני קדש וכו'. אבל עדין הדברים סתומים וחתומים מאד ואין אתנו יודע עד מה אשרי הזוכה להשיג באחרית הימים מעלת גדלת רבנו זכרונו לברכה וסוד הנהגותיו אשר פעל ועשה בזה העולם דברים נפלאים ומכסים מבני אדם ונעלמים מדעת אנושי מאד והכל למען שמו הגדול והקדוש יתברך. ואמר אז: אשריכם שיש לכם רב כזה אני מקנא אתכם. עכשו כבר קשה מאד שיתקרב עוד אחד אות רו בענין המליצה [הינו בעלי לשון ומליצה] אמר שהאדם כשנפטר, נעשה תכף מליץ כמו שכתוב (איוב ל"ג) : "אם יש עליו מלאך מליץ אחד". כי באמת מליץ הוא גם כן בחינת לשון ומליצה ממש. כי גם המליץ שרוצה להמליץ וללמד זכות על אחד הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי זה הרוצה ללמד זכות אם יאמר אלו הדברים ממש בלשון אחר או בסגנון אחר לא יפעל בדבריו למצא זכות רק כשאומרים בדרך מליצה באפן שיקבלו דבריו. ובשביל זה נקרא מלמד זכות מליץ כי צריך לומר בדרך מליצה. ואפילו תתקצ"ט באותו מלאך וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לב. ) כי באמת הדבור והמליצה יש לו כח גדול לפעל ולעורר כי אם יאמרו לאדם סתם שאחד נפטר לא יבכה כל כך אבל אם יאמרו לו בדברי התעוררות ובדרכי המליצה יש בזה כח לעוררו לבכות כנראה בחוש כי הדבור יש לו כח גדול. אך יש מליצים פושעים בחינת (ישעיה מ"ג) : "ומליציך פשעו בי". [כנהוג עכשו על פי רב שרב המליצים הם אפיקורסים גדולים] אות רז אמר בבית רנ"נ שישב שם בשכנות ענה ואמר מעולם לא ישבתי בשכנות ועתה אני שכן ראוי שיתבטל החולאת שלי. ואז אמר פסוק זה (ישעיה ל"ג) : "ובל יאמר שכן חליתי" בדברי צחות שקורין ווערטיל הינו שמחמת שהוא שכן ראוי שלא יהיה חולה. ונתבהלו השומעים ונפלא בעיניהם מאד. כי כשיצא מפיו הדבור הקדוש יצא בכל מיני חן אמת וקדוש מאד. אחר כך זכינו לשמע תורה נוראה בראש השנה על זה והוא מחבר להשיחה של הבתים הנ"ל. ועין לקוטי מוהר"ו חלק ב' סימן ח' אות ז. ואם עיני שכל לך תבין מעט עד היכן היה מגיע שיחותיו ודבוריו הקדושים בפרט דברי צחות שלו
אות רה

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

כְּשֶׁנָּסַע עִמּוֹ מֵאוּמֶין לְטִירָהאוִויצֶע בְּקַיִץ תק"ע הַנַּ"ל

הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עַצְמוֹ

וְאָמַר תָּמֵהַּ אֲנִי

כְּמוֹ שֶׁאֵין לָנוּ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל.

אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ בָּאִין יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם וְהַכּל שֶׁלָּנוּ.

וְשָׁאַל לוֹ הֲלא לְהָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בָּכֶם

הֵשִׁיב לוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ כַּמָּה דִּבּוּרִים

וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר

הַמַּנְהִיגִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה אֵינָם מַשִּׂיגִים וְיוֹדְעִים כְּלָל מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּאוּמֶין.

אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים גּדֶל יְקָר תִּפְאֶרֶת הַחִדּוּשִׁין וְהַצֵּרוּפִים וְהַשּׁעֲשׁוּעִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע

וְהַתְּפִילּוֹת הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם וָפַעַם

וּבְכָל פַּעַם נַעֲשִׂים צֵרוּפִים וְחִדּוּשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּיוֹתֵר

וְהֶאֱרִיךְ מְאד וְהִפְלִיג בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ דְּבָרִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ.

וְתֹכֶן הַדְּבָרִים הַיּוֹצֵא מִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים בְּחִינַת אַבְנֵי קדֶשׁ בִּבְחִינַת: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ" וְכוּ'

וְהִנֵּה שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים שָׁלשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה

וְהַבָּתִּים הֵם בְּחִינַת כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִילָּה

נִמְצָא בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת הַיְנוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה צֵרוּף אַחֵר לְגַמְרֵי וְנִתְחַדֵּשׁ הַצֵּרוּף לְגַמְרֵי וְנַעֲשִׂים בָּתִּים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי.

כִּי מִקּדֶם שֶׁהָיָה רַק שְׁתֵּי אֲבָנִים הָיוּ הַצֵּרוּפִים וְהַבָּתִּים בְּחִינַת הַבָּתִּים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי שְׁתֵּי אֲבָנִים.

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אֲזַי נַעֲשִׂים מִבָּתִּים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי.

וְכֵן נִתּוֹסְפִים וְנִתְחַדְּשִׁים בָּתִּים חֲדָשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת

וְכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן בְּיוֹתֵר נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר

כַּמּוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר יְצִירָה

עַד שֶׁשִּׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת בּוֹנוֹת כַּמָּה מֵאוֹת בָּתִּים וְיוֹתֵר מִזֶּה

עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב.

וְעַל פִּי זֶה רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט גּדֶל הַשּׁעֲשׁוּעִים וְהַצֵּרוּפִים וְהַחִדּוּשִׁים וְהַתְּפִילּוֹת הַיְקָרִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל

[עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק לְקַבֵּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה].

וְדַע שֶׁיֵּשׁ אֲבָנִים בְּחִינַת נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם מֻשְׁלָכִים בַּחוּצוֹת

בְּחִינַת תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת

אֲבָל כְּשֶׁנִּתּוֹסְפִין אֲבָנִים וְנַעֲשִׂין בָּתִּים חֲדָשִׁים כַּנַּ"ל

אֲזַי מַכְנִיסִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים אֶת הָאַבְנֵי קדֶשׁ

שֶׁהָיוּ מֻשְׁלָכִין בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת

כִּי נִכְנָסִין וְנֶאֱסָפִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּנַּ"ל וְהָבֵן.

[וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ח' מֵעִנְיַן הַבָּתִּים עַיֵּן שָׁם].

עָנָה וְאָמַר

זֶה זְמַן רַב שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בִּתְפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל

כִּי הֲלא רָאוּי לָהֶם לְהַצַּדִּיקִים לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמָן

מִי הוּא זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְעִם מִי מִתְפַּלְּלִין

הֲלא גַּם כָּל הַתְּנוּעוֹת

שֶׁעוֹשֶׂה מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא בִּתְפִילָּה, וַאֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל

הַכּל עַל יָדִי

[וְאָמַר שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא סוֹד מִסּוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁלּוֹ].

אָמְנָם לא בֵּאֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַה שַּׁיָּכוּת עִנְיָן זֶה הַנַּ"ל לְאוּמֶין דַּוְקָא.

אַךְ כְּפִי הַמְבאָר לְעֵיל מְעַט מִזְעָר מַה שֶּׁרִמֵּז לָנוּ קְצָת מֵעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמֶין כִּי יֵשׁ שָׁם קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מִנְּפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ שָׁם, עַל פִּי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין מְעַט מִזְעָר קְצָת עִנְיָן הַנַּ"ל

כִּי הֲרִיגַת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ וְכוּ'.

אֲבָל עֲדַיִן הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מְאד וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה

אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מַעֲלַת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְסוֹד הַנְהָגוֹתָיו אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם

דְּבָרִים נִפְלָאִים וּמְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם וְנֶעְלָמִים מִדַּעַת אֱנוֹשִׁי מְאד

וְהַכּל לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ.

וְאָמַר אָז: אַשְׁרֵיכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם רַב כָּזֶה אֲנִי מְקַנֵּא אֶתְכֶם.

עַכְשָׁו כְּבָר קָשֶׁה מְאד שֶׁיִּתְקָרֵב עוֹד אֶחָד

אות רו

בְּעִנְיַן הַמְּלִיצָה [הַיְנוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן וּמְלִיצָה]

אָמַר שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁנִּפְטַר, נַעֲשֶׂה תֵּכֶף מֵלִיץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד".

כִּי בֶּאֱמֶת מֵלִיץ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת לָשׁוֹן וּמְלִיצָה מַמָּשׁ.

כִּי גַּם הַמֵּלִיץ שֶׁרוֹצֶה לְהַמְלִיץ וּלְלַמֵּד זְכוּת עַל אֶחָד

הוּא צָרִיךְ לוֹמַר מְלִיצָתוֹ בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה.

כִּי זֶה הָרוֹצֶה לְלַמֵּד זְכוּת

אִם יאמַר אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַמָּשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר אוֹ בְּסִגְנוֹן אַחֵר לא יִפְעַל בִּדְבָרָיו לִמְצא זְכוּת

רַק כְּשֶׁאוֹמְרִים בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה בְּאפֶן שֶׁיְּקֻבְּלוּ דְּבָרָיו.

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מְלַמֵּד זְכוּת מֵלִיץ

כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה.

וַאֲפִילּוּ תתקצ"ט בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל

כִּי בֶּאֱמֶת הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל לִפְעל וּלְעוֹרֵר

כִּי אִם יאמְרוּ לְאָדָם סְתָם שֶׁאֶחָד נִפְטַר לא יִבְכֶּה כָּל כָּךְ

אֲבָל אִם יאמְרוּ לוֹ בְּדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּבְדַרְכֵי הַמְּלִיצָה

יֵשׁ בָּזֶה כּחַ לְעוֹרְרוֹ לִבְכּוֹת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ

כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל.

אַךְ יֵשׁ מְלִיצִים פוֹשְׁעִים בְּחִינַת: "וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי".

[כַּנָּהוּג עַכְשָׁו עַל פִּי רב שֶׁרב הַמְּלִיצִים הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים]

אות רז

אָמַר בְּבֵית רנ"נ שֶׁיָּשַׁב שָׁם בִּשְׁכֵנוּת

עָנָה וְאָמַר מֵעוֹלָם לא יָשַׁבְתִּי בִּשְׁכֵנוּת

וְעַתָּה אֲנִי שָׁכֵן

רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי.

וְאָז אָמַר פָּסוּק זֶה: "וּבַל יאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי"

בְּדִבְרֵי צַחוּת שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטִיל

הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא שָׁכֵן רָאוּי שֶׁלּא יִהְיֶה חוֹלֶה.

וְנִתְבַּהֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מְאד.

כִּי כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ יָצָא בְּכָל מִינֵי חֵן אֱמֶת וְקָדוֹשׁ מְאד.

אַחַר כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמעַ תּוֹרָה נוֹרָאָה בְּראשׁ הַשָּׁנָה עַל זֶה

וְהוּא מְחֻבָּר לְהַשִּׂיחָה שֶׁל הַבָּתִּים הַנַּ"ל.

וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק ב' סִימָן ח' אוֹת ז.

וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ תָּבִין מְעַט עַד הֵיכָן הָיָה מַגִּיעַ שִׂיחוֹתָיו וְדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים בִּפְרָט דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ
שיחות הר"ן - אות קיז
...אוסיאטין סמוך לעיר מעדווידווקע שם היה דר חמיו זכרונו לברכה ושם היה עקר גדולו ושם הולך נהר גדול ועליו גדלים קנה וסוף הרבה למאד מאד היה דרכו בקדש של אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה לוקח לפעמים ספינה קטנה ושט עמה בעצמו לתוך הנהר הנ"ל אף על פי שלא היה יכול היטב להנהיג ספינה זאת אף על פי כן היה שט עמה עד אחורי הקנה וסוף עד המקום שלא היו רואין אותו עוד ושם עשה מה שעשה בעבודת השם יתברך בתפילה והתבודדות אשרי לו כי באמת זכה למה שזכה כנראה בחוש בספריו הקדושים מענין הספינה הנ"ל שהלך עם הספינה...
שבחי הר"ן - אות טז
...קדשתו בשבירת התאוה הכללית שהיא כוללת כל התאוות רעות שהוא תאוות המשגל אי אפשר לבאר ולספר ואמר: שהיו לו נסיונות אין מספר רק באמת אין זה נסיון כלל כי אמר שאין זה תאוה כלל ואמר שמי שהוא רק חכם אמת אפילו עכו"ם מאחר שהוא רק חכם אמת ראוי שלא יהיה אצלו התאוה הזו נחשבת לתאוה כלל ואמר כי מי שהוא חכם בחכמת הנתוח ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הנתוח ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס ובענין מאוס תאוה זו הפליג לדבר הרבה מאד בענין זה אשר אי אפשר לבאר מחמת השכחה והכלל שהיה ממאס מאד תאוה זו בתכלית...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי
...יא - אני ה' הוא שמי אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים א. כי יש יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו: שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכל אחד מישראל צריך שיהיה נעשה זאת על ידו על ידי זה יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כי מי שהוא במדרגה פחותה הוא עדין רחוק מתבונות התורה רק על ידי אמצעות הדבור יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה הינו על ידי שהוא מדבר בהתורה בדבורים כמו שכתוב: "כי חיים הם למוצאיהם" 'למוציאיהם בפה' מאיר לו הדבור בכל המקומות שצריך לעשות תשובה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'פתח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פח - הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר
...פח - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר [לשון החברים] המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר הנה ידוע, כי ההשפעות והברכות אי אפשר להם לבוא לעולם אלא על ידי הצדיק כי הצדיק יש לו ידים במה לקבלם, דהינו אהבה ויראה כי הם הידים לקבל בהם כל ההשפעות וכל הברכות וצריך הצדיק כזה לגנז האהבה והיראה כדי שלא יקטרגו המקטרגים עליו ויגזלו ממנו ההשפעות וזהו המכסה שמים בעבים, הינו אש ומים הינו כשהצדיק יכול לכסות שמים הינו אש ומים, הינו האהבה והיראה שלו אזי, המכין לארץ מטר, הינו שיכול להמשיך כל הברכות, שהם בחינת מטר אך כשהצדיק...
שיחות הר"ן - אות סט
שיחות הר"ן - אות סט "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח" כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול כי אף על פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך אף על פי כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו כי אף על פי כן אני רוצה להיות ישראלי נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול
שיחות הר"ן - אות רמד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מאחד מחשובי אנשים איש כשר וירא שמים ועובד את השם באמת שאמר לו רבנו זכרונו לברכה שיש בני אדם עובדי ה' שאין השם יתברך מראה להם מה שפעלו כל ימי חייהם רק אחר מותם בעולם הבא, אז יראו מה שפעלו והבנתי שרבנו זכרונו לברכה, אמר לו דבר זה לענין התחזקות לבל יפל בדעתו מה שכבר עסק בעבודת השם ועדין אינו רואה בעצמו שום פעלה כי יש שאינו יכול לראות כל ימי חייו מה שפעל כי אם לאחר כך כנזכר לעיל
ספר המידות - בנים
...ומתאבל על אדם כשר, זוכה לגדל את בניו. ב. צריך לשמר את התינוק, שלא ילך בגלוי הראש. ג. אין צריך לאדם לדאג על פרנסת בניו, כי כשהם גדלים גדלה פרנסתם עמהם. ד. מי שמבטל את חברו מפריה ורביה, הולך לשאול בלא ולד. ה. כל הכופה אשתו לדבר מצוה, הוי לה בנים שאינם מהגנים. ו. אשה שדמיה מרבים צער גדול בנים שלה יותר בעצבון. ז. בת כהן לישראל, בת תלמיד חכם לעם הארץ זרע אין לה. ח. התענית של חמישי בשבת מסגל לגדול בנים. ט. צניעות שבאשה מזכה לה לבנים הגונים. י. על ידי שמחת יום טוב ועל ידי הנחת תפילין כראוי, תלד אשתו בנים...
שיחות הר"ן - אות נג
...- אות נג מי שיש לו אמונה חייו חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בודאי טוב לו ואפילו כשאינו כך [דהינו שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורים חס ושלום] גם כן טוב כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו כי מאחר שהכל מאתו יתברך בודאי הכל לטובה אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום חייו אינם חיים כלל כי תכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא...
רוצה כבוד? תחזור בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב לצדיק.
...בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב לצדיק. איפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה כבוד, צריך לחזור בתשובה כדי לקבל כבוד. (דהיינו שכבוד זה טוב) ? ואיפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה להרגיש שהוא "משהו", אז הוא צריך להתקרב לצדיק, כדי לקבל "גדולה" (דהיינו שגדולה זה טוב) ? ואיך זה מסתדר עם זה שגאווה זה רע? רמז: כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים רבי נחמן מברסלב מביא שלעתיד לבוא יתהפך הכבוד. כי כרגע הכבוד הוא אצל העכו"ם ולעתיד לבוא הוא יהיה אצל ישראל. כיצד הדברים קשורים? תשובה: כאן - ליקוטי מוהר"ן...
שיחות הר"ן - אות קצח - גדולות נוראות השגתו
...תק"ע בחרף אחר חנוכה בעת שבאתי מברדיטשוב אמר לי שיש לו מעשה לספר ואמר שהמעשה הזאת שרוצה לספר לא ספרו אותה כי אם פעם אחד לפני בית ראשון וגם הנביאים לא ידעו הסוד שלה כי אם הנביא שספר אותה ומי שספר אותה לפניו והוא חדוש גדול והגם שכבר ספרו אותה כנ"ל אף על פי כן הוא חדוש גמור, הינו דבר חדש לגמרי כי בודאי מאז עד עתה נעשה מה שנעשה ואז ספרו אותה כמו שהיה ראוי אז ועתה צריכין לספרה כמו שראוי עתה [ולא זכינו לשמעה] ועל ידי המעשה שוב אינו קשה לי כלל בעניננו כי מתחלה היה קשה לי קצת מפני מה יהיה כך דהינו שאין ל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 19_04_2026 השעה 07:40:22 - wesi2