ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
אות רה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם ופעם ובכל פעם נעשים צרופים וחדושים יקרים ונפלאים ביותר והאריך מאד והפליג בצחות לשונו דברים נוראים כאלו. ותכן הדברים היוצא מכלל דבריו הקדושים כי בכל מקום שיש קבוץ של ישראל אשר הם נקראים בחינת אבני קדש בבחינת (איכה ד) : "תשתפכנה אבני קדש" וכו' והנה שתי אבנים בונות שתי בתים שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים וכו' כדאיתא בספר יצירה והבתים הם בחינת כי ביתי בית תפילה נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחת הינו נפש אחד מישראל נעשה צרוף אחר לגמרי ונתחדש הצרוף לגמרי ונעשים בתים חדשים לגמרי. כי מקדם שהיה רק שתי אבנים היו הצרופים והבתים בחינת הבתים הנעשים על ידי שתי אבנים. אבל עכשו שנתוסף אבן אזי נעשים מבתים אחרים חדשים לגמרי. וכן נתוספים ונתחדשים בתים חדשים יקרים ונפלאים בכל פעם שנתוסף אבן אחת וכל פעם שנתוסף אבן ביותר נתרבין הבתים ביותר כמובא שם בספר יצירה עד שששה אותיות בונות כמה מאות בתים ויותר מזה עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב. ועל פי זה ראה והבן והבט גדל השעשועים והצרופים והחדושים והתפילות היקרים ונפלאים ונוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על ידי נפשות ישראל [על ידי הצדיק הגדול האמתי העוסק לקבץ נפשות ישראל להכניסם ולקרבם אל הקדשה]. ודע שיש אבנים בחינת נפשות שהם משלכים בחוצות בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות אבל כשנתוספין אבנים ונעשין בתים חדשים כנ"ל אזי מכניסין בתוך אלו הבתים את האבני קדש שהיו משלכין בראש כל חוצות כי נכנסין ונאספין בתוך אלו הבתים החדשים שנעשו כנ"ל והבן. [ועין בהתורה תקעו תוכחה בלקוטי תנינא סימן ח' מענין הבתים עין שם]. ענה ואמר זה זמן רב שיש לי חלק בתפילות ישראל כי הלא ראוי להם להצדיקים להסתכל בעצמן מי הוא זה שמתפלל ועם מי מתפללין הלא גם כל התנועות שעושה מי שעושה איזה תנועה בעלמא בתפילה, ואפילו פושעי ישראל הכל על ידי [ואמר שענין זה הוא סוד מסודות נסתרים שלו]. אמנם לא באר רבנו זכרונו לברכה מה שיכות ענין זה הנ"ל לאומין דוקא. אך כפי המבאר לעיל מעט מזער מה שרמז לנו קצת מענין ישיבתו באומין כי יש שם קדשת השם מנפשות רבות שנהרגו שם, על פי זה יכולין להבין מעט מזער קצת ענין הנ"ל כי הריגת ישראל חס ושלום זה בעצמו בחינת תשתפכנה אבני קדש וכו'. אבל עדין הדברים סתומים וחתומים מאד ואין אתנו יודע עד מה אשרי הזוכה להשיג באחרית הימים מעלת גדלת רבנו זכרונו לברכה וסוד הנהגותיו אשר פעל ועשה בזה העולם דברים נפלאים ומכסים מבני אדם ונעלמים מדעת אנושי מאד והכל למען שמו הגדול והקדוש יתברך. ואמר אז: אשריכם שיש לכם רב כזה אני מקנא אתכם. עכשו כבר קשה מאד שיתקרב עוד אחד אות רו בענין המליצה [הינו בעלי לשון ומליצה] אמר שהאדם כשנפטר, נעשה תכף מליץ כמו שכתוב (איוב ל"ג) : "אם יש עליו מלאך מליץ אחד". כי באמת מליץ הוא גם כן בחינת לשון ומליצה ממש. כי גם המליץ שרוצה להמליץ וללמד זכות על אחד הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי זה הרוצה ללמד זכות אם יאמר אלו הדברים ממש בלשון אחר או בסגנון אחר לא יפעל בדבריו למצא זכות רק כשאומרים בדרך מליצה באפן שיקבלו דבריו. ובשביל זה נקרא מלמד זכות מליץ כי צריך לומר בדרך מליצה. ואפילו תתקצ"ט באותו מלאך וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לב. ) כי באמת הדבור והמליצה יש לו כח גדול לפעל ולעורר כי אם יאמרו לאדם סתם שאחד נפטר לא יבכה כל כך אבל אם יאמרו לו בדברי התעוררות ובדרכי המליצה יש בזה כח לעוררו לבכות כנראה בחוש כי הדבור יש לו כח גדול. אך יש מליצים פושעים בחינת (ישעיה מ"ג) : "ומליציך פשעו בי". [כנהוג עכשו על פי רב שרב המליצים הם אפיקורסים גדולים] אות רז אמר בבית רנ"נ שישב שם בשכנות ענה ואמר מעולם לא ישבתי בשכנות ועתה אני שכן ראוי שיתבטל החולאת שלי. ואז אמר פסוק זה (ישעיה ל"ג) : "ובל יאמר שכן חליתי" בדברי צחות שקורין ווערטיל הינו שמחמת שהוא שכן ראוי שלא יהיה חולה. ונתבהלו השומעים ונפלא בעיניהם מאד. כי כשיצא מפיו הדבור הקדוש יצא בכל מיני חן אמת וקדוש מאד. אחר כך זכינו לשמע תורה נוראה בראש השנה על זה והוא מחבר להשיחה של הבתים הנ"ל. ועין לקוטי מוהר"ו חלק ב' סימן ח' אות ז. ואם עיני שכל לך תבין מעט עד היכן היה מגיע שיחותיו ודבוריו הקדושים בפרט דברי צחות שלו
אות רה

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

כְּשֶׁנָּסַע עִמּוֹ מֵאוּמֶין לְטִירָהאוִויצֶע בְּקַיִץ תק"ע הַנַּ"ל

הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עַצְמוֹ

וְאָמַר תָּמֵהַּ אֲנִי

כְּמוֹ שֶׁאֵין לָנוּ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל.

אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ בָּאִין יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם וְהַכּל שֶׁלָּנוּ.

וְשָׁאַל לוֹ הֲלא לְהָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בָּכֶם

הֵשִׁיב לוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ כַּמָּה דִּבּוּרִים

וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר

הַמַּנְהִיגִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה אֵינָם מַשִּׂיגִים וְיוֹדְעִים כְּלָל מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּאוּמֶין.

אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים גּדֶל יְקָר תִּפְאֶרֶת הַחִדּוּשִׁין וְהַצֵּרוּפִים וְהַשּׁעֲשׁוּעִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע

וְהַתְּפִילּוֹת הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם וָפַעַם

וּבְכָל פַּעַם נַעֲשִׂים צֵרוּפִים וְחִדּוּשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּיוֹתֵר

וְהֶאֱרִיךְ מְאד וְהִפְלִיג בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ דְּבָרִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ.

וְתֹכֶן הַדְּבָרִים הַיּוֹצֵא מִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים בְּחִינַת אַבְנֵי קדֶשׁ בִּבְחִינַת: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ" וְכוּ'

וְהִנֵּה שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים שָׁלשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה

וְהַבָּתִּים הֵם בְּחִינַת כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִילָּה

נִמְצָא בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת הַיְנוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה צֵרוּף אַחֵר לְגַמְרֵי וְנִתְחַדֵּשׁ הַצֵּרוּף לְגַמְרֵי וְנַעֲשִׂים בָּתִּים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי.

כִּי מִקּדֶם שֶׁהָיָה רַק שְׁתֵּי אֲבָנִים הָיוּ הַצֵּרוּפִים וְהַבָּתִּים בְּחִינַת הַבָּתִּים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי שְׁתֵּי אֲבָנִים.

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אֲזַי נַעֲשִׂים מִבָּתִּים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי.

וְכֵן נִתּוֹסְפִים וְנִתְחַדְּשִׁים בָּתִּים חֲדָשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת

וְכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן בְּיוֹתֵר נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר

כַּמּוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר יְצִירָה

עַד שֶׁשִּׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת בּוֹנוֹת כַּמָּה מֵאוֹת בָּתִּים וְיוֹתֵר מִזֶּה

עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב.

וְעַל פִּי זֶה רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט גּדֶל הַשּׁעֲשׁוּעִים וְהַצֵּרוּפִים וְהַחִדּוּשִׁים וְהַתְּפִילּוֹת הַיְקָרִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל

[עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק לְקַבֵּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה].

וְדַע שֶׁיֵּשׁ אֲבָנִים בְּחִינַת נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם מֻשְׁלָכִים בַּחוּצוֹת

בְּחִינַת תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת

אֲבָל כְּשֶׁנִּתּוֹסְפִין אֲבָנִים וְנַעֲשִׂין בָּתִּים חֲדָשִׁים כַּנַּ"ל

אֲזַי מַכְנִיסִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים אֶת הָאַבְנֵי קדֶשׁ

שֶׁהָיוּ מֻשְׁלָכִין בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת

כִּי נִכְנָסִין וְנֶאֱסָפִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּנַּ"ל וְהָבֵן.

[וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ח' מֵעִנְיַן הַבָּתִּים עַיֵּן שָׁם].

עָנָה וְאָמַר

זֶה זְמַן רַב שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בִּתְפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל

כִּי הֲלא רָאוּי לָהֶם לְהַצַּדִּיקִים לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמָן

מִי הוּא זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְעִם מִי מִתְפַּלְּלִין

הֲלא גַּם כָּל הַתְּנוּעוֹת

שֶׁעוֹשֶׂה מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא בִּתְפִילָּה, וַאֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל

הַכּל עַל יָדִי

[וְאָמַר שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא סוֹד מִסּוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁלּוֹ].

אָמְנָם לא בֵּאֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַה שַּׁיָּכוּת עִנְיָן זֶה הַנַּ"ל לְאוּמֶין דַּוְקָא.

אַךְ כְּפִי הַמְבאָר לְעֵיל מְעַט מִזְעָר מַה שֶּׁרִמֵּז לָנוּ קְצָת מֵעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמֶין כִּי יֵשׁ שָׁם קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מִנְּפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ שָׁם, עַל פִּי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין מְעַט מִזְעָר קְצָת עִנְיָן הַנַּ"ל

כִּי הֲרִיגַת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ וְכוּ'.

אֲבָל עֲדַיִן הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מְאד וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה

אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מַעֲלַת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְסוֹד הַנְהָגוֹתָיו אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם

דְּבָרִים נִפְלָאִים וּמְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם וְנֶעְלָמִים מִדַּעַת אֱנוֹשִׁי מְאד

וְהַכּל לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ.

וְאָמַר אָז: אַשְׁרֵיכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם רַב כָּזֶה אֲנִי מְקַנֵּא אֶתְכֶם.

עַכְשָׁו כְּבָר קָשֶׁה מְאד שֶׁיִּתְקָרֵב עוֹד אֶחָד

אות רו

בְּעִנְיַן הַמְּלִיצָה [הַיְנוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן וּמְלִיצָה]

אָמַר שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁנִּפְטַר, נַעֲשֶׂה תֵּכֶף מֵלִיץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד".

כִּי בֶּאֱמֶת מֵלִיץ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת לָשׁוֹן וּמְלִיצָה מַמָּשׁ.

כִּי גַּם הַמֵּלִיץ שֶׁרוֹצֶה לְהַמְלִיץ וּלְלַמֵּד זְכוּת עַל אֶחָד

הוּא צָרִיךְ לוֹמַר מְלִיצָתוֹ בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה.

כִּי זֶה הָרוֹצֶה לְלַמֵּד זְכוּת

אִם יאמַר אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַמָּשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר אוֹ בְּסִגְנוֹן אַחֵר לא יִפְעַל בִּדְבָרָיו לִמְצא זְכוּת

רַק כְּשֶׁאוֹמְרִים בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה בְּאפֶן שֶׁיְּקֻבְּלוּ דְּבָרָיו.

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מְלַמֵּד זְכוּת מֵלִיץ

כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה.

וַאֲפִילּוּ תתקצ"ט בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל

כִּי בֶּאֱמֶת הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל לִפְעל וּלְעוֹרֵר

כִּי אִם יאמְרוּ לְאָדָם סְתָם שֶׁאֶחָד נִפְטַר לא יִבְכֶּה כָּל כָּךְ

אֲבָל אִם יאמְרוּ לוֹ בְּדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּבְדַרְכֵי הַמְּלִיצָה

יֵשׁ בָּזֶה כּחַ לְעוֹרְרוֹ לִבְכּוֹת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ

כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל.

אַךְ יֵשׁ מְלִיצִים פוֹשְׁעִים בְּחִינַת: "וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי".

[כַּנָּהוּג עַכְשָׁו עַל פִּי רב שֶׁרב הַמְּלִיצִים הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים]

אות רז

אָמַר בְּבֵית רנ"נ שֶׁיָּשַׁב שָׁם בִּשְׁכֵנוּת

עָנָה וְאָמַר מֵעוֹלָם לא יָשַׁבְתִּי בִּשְׁכֵנוּת

וְעַתָּה אֲנִי שָׁכֵן

רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי.

וְאָז אָמַר פָּסוּק זֶה: "וּבַל יאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי"

בְּדִבְרֵי צַחוּת שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטִיל

הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא שָׁכֵן רָאוּי שֶׁלּא יִהְיֶה חוֹלֶה.

וְנִתְבַּהֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מְאד.

כִּי כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ יָצָא בְּכָל מִינֵי חֵן אֱמֶת וְקָדוֹשׁ מְאד.

אַחַר כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמעַ תּוֹרָה נוֹרָאָה בְּראשׁ הַשָּׁנָה עַל זֶה

וְהוּא מְחֻבָּר לְהַשִּׂיחָה שֶׁל הַבָּתִּים הַנַּ"ל.

וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק ב' סִימָן ח' אוֹת ז.

וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ תָּבִין מְעַט עַד הֵיכָן הָיָה מַגִּיעַ שִׂיחוֹתָיו וְדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים בִּפְרָט דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
...וסתים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על ידי זאת המהירות...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
...רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש, זה אך ורק טוב ממש. ואין שום ר...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו דמחשבה...
שיחות הר"ן - אות צח
...צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
...לדון את כל אדם לכף זכות דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדין, ששם אינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן...
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם
שיחות הר"ן - אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 15_10_2025 השעה 09:06:10 - wesi2