ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
אות רה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם ופעם ובכל פעם נעשים צרופים וחדושים יקרים ונפלאים ביותר והאריך מאד והפליג בצחות לשונו דברים נוראים כאלו. ותכן הדברים היוצא מכלל דבריו הקדושים כי בכל מקום שיש קבוץ של ישראל אשר הם נקראים בחינת אבני קדש בבחינת (איכה ד) : "תשתפכנה אבני קדש" וכו' והנה שתי אבנים בונות שתי בתים שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים וכו' כדאיתא בספר יצירה והבתים הם בחינת כי ביתי בית תפילה נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחת הינו נפש אחד מישראל נעשה צרוף אחר לגמרי ונתחדש הצרוף לגמרי ונעשים בתים חדשים לגמרי. כי מקדם שהיה רק שתי אבנים היו הצרופים והבתים בחינת הבתים הנעשים על ידי שתי אבנים. אבל עכשו שנתוסף אבן אזי נעשים מבתים אחרים חדשים לגמרי. וכן נתוספים ונתחדשים בתים חדשים יקרים ונפלאים בכל פעם שנתוסף אבן אחת וכל פעם שנתוסף אבן ביותר נתרבין הבתים ביותר כמובא שם בספר יצירה עד שששה אותיות בונות כמה מאות בתים ויותר מזה עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב. ועל פי זה ראה והבן והבט גדל השעשועים והצרופים והחדושים והתפילות היקרים ונפלאים ונוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על ידי נפשות ישראל [על ידי הצדיק הגדול האמתי העוסק לקבץ נפשות ישראל להכניסם ולקרבם אל הקדשה]. ודע שיש אבנים בחינת נפשות שהם משלכים בחוצות בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות אבל כשנתוספין אבנים ונעשין בתים חדשים כנ"ל אזי מכניסין בתוך אלו הבתים את האבני קדש שהיו משלכין בראש כל חוצות כי נכנסין ונאספין בתוך אלו הבתים החדשים שנעשו כנ"ל והבן. [ועין בהתורה תקעו תוכחה בלקוטי תנינא סימן ח' מענין הבתים עין שם]. ענה ואמר זה זמן רב שיש לי חלק בתפילות ישראל כי הלא ראוי להם להצדיקים להסתכל בעצמן מי הוא זה שמתפלל ועם מי מתפללין הלא גם כל התנועות שעושה מי שעושה איזה תנועה בעלמא בתפילה, ואפילו פושעי ישראל הכל על ידי [ואמר שענין זה הוא סוד מסודות נסתרים שלו]. אמנם לא באר רבנו זכרונו לברכה מה שיכות ענין זה הנ"ל לאומין דוקא. אך כפי המבאר לעיל מעט מזער מה שרמז לנו קצת מענין ישיבתו באומין כי יש שם קדשת השם מנפשות רבות שנהרגו שם, על פי זה יכולין להבין מעט מזער קצת ענין הנ"ל כי הריגת ישראל חס ושלום זה בעצמו בחינת תשתפכנה אבני קדש וכו'. אבל עדין הדברים סתומים וחתומים מאד ואין אתנו יודע עד מה אשרי הזוכה להשיג באחרית הימים מעלת גדלת רבנו זכרונו לברכה וסוד הנהגותיו אשר פעל ועשה בזה העולם דברים נפלאים ומכסים מבני אדם ונעלמים מדעת אנושי מאד והכל למען שמו הגדול והקדוש יתברך. ואמר אז: אשריכם שיש לכם רב כזה אני מקנא אתכם. עכשו כבר קשה מאד שיתקרב עוד אחד אות רו בענין המליצה [הינו בעלי לשון ומליצה] אמר שהאדם כשנפטר, נעשה תכף מליץ כמו שכתוב (איוב ל"ג) : "אם יש עליו מלאך מליץ אחד". כי באמת מליץ הוא גם כן בחינת לשון ומליצה ממש. כי גם המליץ שרוצה להמליץ וללמד זכות על אחד הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי זה הרוצה ללמד זכות אם יאמר אלו הדברים ממש בלשון אחר או בסגנון אחר לא יפעל בדבריו למצא זכות רק כשאומרים בדרך מליצה באפן שיקבלו דבריו. ובשביל זה נקרא מלמד זכות מליץ כי צריך לומר בדרך מליצה. ואפילו תתקצ"ט באותו מלאך וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לב. ) כי באמת הדבור והמליצה יש לו כח גדול לפעל ולעורר כי אם יאמרו לאדם סתם שאחד נפטר לא יבכה כל כך אבל אם יאמרו לו בדברי התעוררות ובדרכי המליצה יש בזה כח לעוררו לבכות כנראה בחוש כי הדבור יש לו כח גדול. אך יש מליצים פושעים בחינת (ישעיה מ"ג) : "ומליציך פשעו בי". [כנהוג עכשו על פי רב שרב המליצים הם אפיקורסים גדולים] אות רז אמר בבית רנ"נ שישב שם בשכנות ענה ואמר מעולם לא ישבתי בשכנות ועתה אני שכן ראוי שיתבטל החולאת שלי. ואז אמר פסוק זה (ישעיה ל"ג) : "ובל יאמר שכן חליתי" בדברי צחות שקורין ווערטיל הינו שמחמת שהוא שכן ראוי שלא יהיה חולה. ונתבהלו השומעים ונפלא בעיניהם מאד. כי כשיצא מפיו הדבור הקדוש יצא בכל מיני חן אמת וקדוש מאד. אחר כך זכינו לשמע תורה נוראה בראש השנה על זה והוא מחבר להשיחה של הבתים הנ"ל. ועין לקוטי מוהר"ו חלק ב' סימן ח' אות ז. ואם עיני שכל לך תבין מעט עד היכן היה מגיע שיחותיו ודבוריו הקדושים בפרט דברי צחות שלו
אות רה

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

כְּשֶׁנָּסַע עִמּוֹ מֵאוּמֶין לְטִירָהאוִויצֶע בְּקַיִץ תק"ע הַנַּ"ל

הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עַצְמוֹ

וְאָמַר תָּמֵהַּ אֲנִי

כְּמוֹ שֶׁאֵין לָנוּ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל.

אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ בָּאִין יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם וְהַכּל שֶׁלָּנוּ.

וְשָׁאַל לוֹ הֲלא לְהָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בָּכֶם

הֵשִׁיב לוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ כַּמָּה דִּבּוּרִים

וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר

הַמַּנְהִיגִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה אֵינָם מַשִּׂיגִים וְיוֹדְעִים כְּלָל מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּאוּמֶין.

אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים גּדֶל יְקָר תִּפְאֶרֶת הַחִדּוּשִׁין וְהַצֵּרוּפִים וְהַשּׁעֲשׁוּעִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע

וְהַתְּפִילּוֹת הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם וָפַעַם

וּבְכָל פַּעַם נַעֲשִׂים צֵרוּפִים וְחִדּוּשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּיוֹתֵר

וְהֶאֱרִיךְ מְאד וְהִפְלִיג בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ דְּבָרִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ.

וְתֹכֶן הַדְּבָרִים הַיּוֹצֵא מִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים בְּחִינַת אַבְנֵי קדֶשׁ בִּבְחִינַת: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ" וְכוּ'

וְהִנֵּה שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים שָׁלשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה

וְהַבָּתִּים הֵם בְּחִינַת כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִילָּה

נִמְצָא בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת הַיְנוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה צֵרוּף אַחֵר לְגַמְרֵי וְנִתְחַדֵּשׁ הַצֵּרוּף לְגַמְרֵי וְנַעֲשִׂים בָּתִּים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי.

כִּי מִקּדֶם שֶׁהָיָה רַק שְׁתֵּי אֲבָנִים הָיוּ הַצֵּרוּפִים וְהַבָּתִּים בְּחִינַת הַבָּתִּים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי שְׁתֵּי אֲבָנִים.

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אֲזַי נַעֲשִׂים מִבָּתִּים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי.

וְכֵן נִתּוֹסְפִים וְנִתְחַדְּשִׁים בָּתִּים חֲדָשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת

וְכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן בְּיוֹתֵר נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר

כַּמּוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר יְצִירָה

עַד שֶׁשִּׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת בּוֹנוֹת כַּמָּה מֵאוֹת בָּתִּים וְיוֹתֵר מִזֶּה

עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב.

וְעַל פִּי זֶה רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט גּדֶל הַשּׁעֲשׁוּעִים וְהַצֵּרוּפִים וְהַחִדּוּשִׁים וְהַתְּפִילּוֹת הַיְקָרִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל

[עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק לְקַבֵּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה].

וְדַע שֶׁיֵּשׁ אֲבָנִים בְּחִינַת נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם מֻשְׁלָכִים בַּחוּצוֹת

בְּחִינַת תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת

אֲבָל כְּשֶׁנִּתּוֹסְפִין אֲבָנִים וְנַעֲשִׂין בָּתִּים חֲדָשִׁים כַּנַּ"ל

אֲזַי מַכְנִיסִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים אֶת הָאַבְנֵי קדֶשׁ

שֶׁהָיוּ מֻשְׁלָכִין בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת

כִּי נִכְנָסִין וְנֶאֱסָפִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּנַּ"ל וְהָבֵן.

[וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ח' מֵעִנְיַן הַבָּתִּים עַיֵּן שָׁם].

עָנָה וְאָמַר

זֶה זְמַן רַב שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בִּתְפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל

כִּי הֲלא רָאוּי לָהֶם לְהַצַּדִּיקִים לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמָן

מִי הוּא זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְעִם מִי מִתְפַּלְּלִין

הֲלא גַּם כָּל הַתְּנוּעוֹת

שֶׁעוֹשֶׂה מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא בִּתְפִילָּה, וַאֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל

הַכּל עַל יָדִי

[וְאָמַר שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא סוֹד מִסּוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁלּוֹ].

אָמְנָם לא בֵּאֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַה שַּׁיָּכוּת עִנְיָן זֶה הַנַּ"ל לְאוּמֶין דַּוְקָא.

אַךְ כְּפִי הַמְבאָר לְעֵיל מְעַט מִזְעָר מַה שֶּׁרִמֵּז לָנוּ קְצָת מֵעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמֶין כִּי יֵשׁ שָׁם קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מִנְּפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ שָׁם, עַל פִּי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין מְעַט מִזְעָר קְצָת עִנְיָן הַנַּ"ל

כִּי הֲרִיגַת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ וְכוּ'.

אֲבָל עֲדַיִן הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מְאד וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה

אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מַעֲלַת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְסוֹד הַנְהָגוֹתָיו אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם

דְּבָרִים נִפְלָאִים וּמְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם וְנֶעְלָמִים מִדַּעַת אֱנוֹשִׁי מְאד

וְהַכּל לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ.

וְאָמַר אָז: אַשְׁרֵיכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם רַב כָּזֶה אֲנִי מְקַנֵּא אֶתְכֶם.

עַכְשָׁו כְּבָר קָשֶׁה מְאד שֶׁיִּתְקָרֵב עוֹד אֶחָד

אות רו

בְּעִנְיַן הַמְּלִיצָה [הַיְנוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן וּמְלִיצָה]

אָמַר שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁנִּפְטַר, נַעֲשֶׂה תֵּכֶף מֵלִיץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד".

כִּי בֶּאֱמֶת מֵלִיץ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת לָשׁוֹן וּמְלִיצָה מַמָּשׁ.

כִּי גַּם הַמֵּלִיץ שֶׁרוֹצֶה לְהַמְלִיץ וּלְלַמֵּד זְכוּת עַל אֶחָד

הוּא צָרִיךְ לוֹמַר מְלִיצָתוֹ בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה.

כִּי זֶה הָרוֹצֶה לְלַמֵּד זְכוּת

אִם יאמַר אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַמָּשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר אוֹ בְּסִגְנוֹן אַחֵר לא יִפְעַל בִּדְבָרָיו לִמְצא זְכוּת

רַק כְּשֶׁאוֹמְרִים בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה בְּאפֶן שֶׁיְּקֻבְּלוּ דְּבָרָיו.

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מְלַמֵּד זְכוּת מֵלִיץ

כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה.

וַאֲפִילּוּ תתקצ"ט בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל

כִּי בֶּאֱמֶת הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל לִפְעל וּלְעוֹרֵר

כִּי אִם יאמְרוּ לְאָדָם סְתָם שֶׁאֶחָד נִפְטַר לא יִבְכֶּה כָּל כָּךְ

אֲבָל אִם יאמְרוּ לוֹ בְּדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּבְדַרְכֵי הַמְּלִיצָה

יֵשׁ בָּזֶה כּחַ לְעוֹרְרוֹ לִבְכּוֹת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ

כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל.

אַךְ יֵשׁ מְלִיצִים פוֹשְׁעִים בְּחִינַת: "וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי".

[כַּנָּהוּג עַכְשָׁו עַל פִּי רב שֶׁרב הַמְּלִיצִים הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים]

אות רז

אָמַר בְּבֵית רנ"נ שֶׁיָּשַׁב שָׁם בִּשְׁכֵנוּת

עָנָה וְאָמַר מֵעוֹלָם לא יָשַׁבְתִּי בִּשְׁכֵנוּת

וְעַתָּה אֲנִי שָׁכֵן

רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי.

וְאָז אָמַר פָּסוּק זֶה: "וּבַל יאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי"

בְּדִבְרֵי צַחוּת שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטִיל

הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא שָׁכֵן רָאוּי שֶׁלּא יִהְיֶה חוֹלֶה.

וְנִתְבַּהֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מְאד.

כִּי כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ יָצָא בְּכָל מִינֵי חֵן אֱמֶת וְקָדוֹשׁ מְאד.

אַחַר כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמעַ תּוֹרָה נוֹרָאָה בְּראשׁ הַשָּׁנָה עַל זֶה

וְהוּא מְחֻבָּר לְהַשִּׂיחָה שֶׁל הַבָּתִּים הַנַּ"ל.

וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק ב' סִימָן ח' אוֹת ז.

וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ תָּבִין מְעַט עַד הֵיכָן הָיָה מַגִּיעַ שִׂיחוֹתָיו וְדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים בִּפְרָט דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ
שיחות הר"ן - אות קמו
...קשיא ראשי תבות "ש'מע י'הוה ק'ולי א'קרא" [ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ו] קדם תבת ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו שזה ישועתו שנראה לי שחסר שם והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה כי אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה הינו שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה כנזכר לעיל רק שהאמונה הוא בקטנות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
...- תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז...
שיחות הר"ן - אות רלח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...היה מדבר עם אחד בתוך כך שמע אחד שהיה מתפלל תפילת ערבית ואמר ותקננו בעצה טובה מלפניך ואמר אותו האיש במהירות אלו התבות ותקננו בעצה וכו' וענה רבנו זכרונו לברכה, ואמר לזה שעמד אצלו. הראית שזה חוטף במהירות אלו התבות ותקננו בעצה טובה וכו' הלא אלו התבות צריכין להתפלל בהתעוררות גדול ובכונה גדולה מעמקא דלבא מאד כי זאת היא תפילה יקרה מאד מאד כי מאד צריכין לבקש רחמים מהשם יתברך שנזכה שיתן לנו השם יתברך עצה טובה שנזכה לידע איך להתנהג וכו' ודבר זה מובן מאד לכל מי שרוצה לכנס בעבודת השם שצריכין לבקש מאד מהשם י...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל
שיחות הר"ן - אות קפח - גדולות נוראות השגתו
...קפח - גדולות נוראות השגתו אמר: שפליאה בעיני אם מביאין פדיון לאחד ומספרין לו צערו, כגון: מחולה וכיוצא, כשאינו מרגיש הצער והיסורים כמו החולה בעצמו וכו' והיוצא מדבריו הוא שהוא מרגיש הצער והיסורים כשבאין לפניו שיתפלל על החולה וכיוצא כמו החולה בעצמו ממש וכן נשמע מפיו כמה פעמים ואמר: בתחלה הייתי מבקש מאתו יתברך שאהיה מרגיש צער ויסורים של ישראל כי לפעמים היה אחד בא וספר לי צערו ולא הייתי מרגיש הצער והייתי מתפלל שארגיש צערו של ישראל עכשו כשאחד מספר לי צערו אני מרגיש בעצמי הצער יותר ממנו וממש נוטפין ממני...
חיי מוהר"ן - קיד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...ונסיעותיו וטלטוליו אות קיד ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע. ובאותו השנה בסופו בראש חדש אלול עשה נשואין לבתו אדיל הנ"ל, והחתנה היתה בחמלניק, והיה שם על החתנה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו הרב הקדוש מסדלקיב והרב הקדוש...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - יִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר
...- תורה קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָך עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים וזהו, על משפטי צדקך הינו שצדק גובר על משפט התקון לזה, חצות לילה אקום. ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת
שיחות הר"ן - אות יד
...ערליכר יהודי] כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי כי איש כשר יקר מאד אשרי לו והעקר הוא הרצון והכסופין ואף על פי שאין לצאת בזה [כמבאר במאמר ויהיו נא פי שנים, ב"לקוטי מוהר"ו ס"ו] כי צריכין להוציא מכח אל הפעל דוקא כי אף על פי שאנס רחמנא פטרה עם כל זה זהו למי שרוצה לצאת החוב אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האנס רק לעשות עבודת ה' בפעל [כמבאר כל זה במאמר הנזכר לעיל עין שם] אף על פי כן גם זה טוב כשאוחזין בזה שאין רוצין לצאת עם האנ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלג - כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים
...מוהר"ן ח"א - תורה רלג - כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים והוא מתחזק ומתגבר עליהם ומנצח אותם יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מזה והוא יקר מאד בעיני השם יתברך כמשל שיש אצל המלכים לפעמים ביומא דפגרא הם מניחין כמה חיות שינצחו זה עם זה והם עומדים ומסתכלים ויש להם תענוג גדול מן הנצחון כמו כן המחשבות הם באים מבחינת החיות ומחשבות קדושות הם בחינת חיות טהורות ומחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות ומניחים בכונה מלמעלה שינצחו זה עם זה ויש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול כשהאדם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1895 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:15:47 - wesi2