... או איזה נקדה טובה ששם אינו רשע. והזכיר אז ענין ועוד מעט ואין רשע המבאר בהתורה אזמרה לאלקי בעודי עין שם אות לה איש אחד היה אצלו בימי נעוריו של אותו האיש פה ברסלב, ואז נתקשר מאד לרבנו זכרונו ...

... שכלו / רצונותיו וכולי breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%9E%D7%9B%D7%97+%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C&cid=0 אך לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור וגם בעוד מקומות, מבאר רבי נחמן מברסלב כי צריכים דייקא לכלול את בחינת אחרי הבריאה בבחינת ...

... שיקרה מאד ואמר בפרוש שצריכין בשבת להרבות במאכל ובמשתה כפשוטו כי אכילת שבת היא כלה אלקות כלה קדש וכו' עין בהתורה שאלו את רבי יוסי בן קסמא בסימן נ"ז, ולקמן [בסימן רע"ז] מה שכתוב שם שעקר כבוד שבת הוא האכילה עין שם ועוד בכמה מקומות [ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך ...

... 'כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו וכו' [וכמבאר מזה כמה פעמים במקומות אחרים בדברי רבנו, זכרונו לברכה, עין שם] נמצא על ידי תורה זוכין לתשובה ונשלם הדעת ואז זוכין לעורר רחמים אצלו יתברך ועקר הרחמנות הוא, שאנו ...

... לא תהו בראה לשבת יצרה כי צריכין לישב את העולם, שיהיה מישב העולם מבני אדם דיקא דהינו מבני דעה שיודעין את השם יתברך וזהו גם כן מצות: "ומלאו את הארץ" שצריכין למלאות את הארץ בבני אדם הינו שכל אדם ... חברו ביראת שמים כדי להכניס דעת בחברו שזה עקר ישוב העולם שיהיה העולם מישב מבני אדם הינו מבני דעה, שיודעין את השם יתברך כנ"ל] על כן צריך כל אחד לעסק בזה להכניס דעת ויראת שמים בחברו שעל ידי זה ... ה. אמנם, מי שרוצה לדבר עם חברו ביראת שמים כנ"ל הוא צריך שיהיה לו יראת שמים כדי שיהיו דבריו נשמעין אצל חברו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין' וגם כדי שיתקימו דבריו אצל חברו כי לפעמים מדבר אחד עם חברו ותכף ומיד עובר והולך הדבור מלב חברו, ... קיום לדבריו אצל חברו נמצא, מי שרוצה להכניס דעת בחברו הוא צריך שיהיה לו יראת שמים, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלהים הינו כשאין נשאר דעתו אחריו על ידי בן או ... שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה ... העליון הוא אוחז ומקים בבחינת מה, בחינת 'איה מקום כבודו' ועולם התחתון הוא מקים בבחינת" מלא כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני ... [במ"א] לעיל בסימן ה] זה בחינת השגת הבן, שהשגתו בחינת מה, בחינת: מה חמית וכו' שזהו בחינת שנה, בחינת: "עין לא ראתה אלהים זולתך" ורוח החיים שבתוך הראה זה בחינת מקיפים הנ"ל בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת: "ורוח ... יכלכל וכו' כנ"ל יג. ועל כן כשמעינים ומדברים מאיזה חדוש שחדש החכם שבדור אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעין בהחדוש כי כשחוזרים את החדוש, אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה שמשם מקבל המלכות את הפרנסה ואזי בא בחינת המלכות ... נתעורר היראה של החכם שחדש זה החדוש כי הכל תלוי ביראה כי צריך שיהיה לו יראה, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו כנ"ל ועל כן כשחוזרים את החדוש שאזי בא בחינת המלכות לקבל משם פרנסה ומלכות הוא בחינת יראה כנ"ל ועל ידי זה נתעורר יראה של החכם הנ"ל על כן נופל יראה על זה שמעין בהחדוש וזה פרוש: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין בספינה. והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור. נזדעזע ... ותלמיד רבי אליעזר זה בחינת בן שהשגתו בחינת מה, בחינת מה חמית וכו' בחינת: 'כי לא יראני האדם' בחינת: "עין לא ראתה אלהים זולתך" וכו' כנ"ל וזה בחינת רבי אליעזר כי אליעזר ראשי תבות: עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה וכו' שזה בחינת בן כנ"ל רבי יהושע זה בחינת תלמיד שהשגתו הוא בחינת 'מלא ... היו מהלכין בים החכמה, ששם מתגלין אורות המקיפים וזה בחינת ספינה, לשון ספון וטמון בחינת המקיפים שהם ספונים וטמונין מעין כל [כי הם בחינת: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, כנ"ל] "היתה כאניות סוחר" לשון סחור סחור בחינת מקיפים ... וזה והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור כי השגת רבי אליעזר שהוא בחינת בן, הוא בחינת שנה בחינת 'עין לא ראתה' וכו', בחינת מה, בחינת: 'מה חמית' וכו' כנ"ל אבל השגת רבי יהושע שהוא בחינת תלמיד, בחינת דרי ... בחינת מקיפים כנ"ל שהם כל התענוגים והשעשועים של עולם הבא כנ"ל ופרעה זה בחינת יובל, כמובא בזוהר דכל נהורין אתפרעין ואתגלין מנה [והשאר לא באר] וזה בחינת קבורת משה שהוא בחינת המקיפים, שהם טמונים מעין כל וזה: 'עליונים נדמה להם למטה ותחתונים נדמה להם למעלה' הנאמר בקבורת משה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה זה ...

... שלנו שיהיו אתרוגים וכו' על כן ראינו בברור שרבנו גלה ברוח קדשו בהתורה הנ"ל הסתלקות הצדיק הנ"ל כמבאר עתה להמעין שממש כל התורה הנ"ל מדברת מענין זה, דוק ותשכח גם אלה דברי רבנו זכרונו לברכה, בעת שראה התורה הנ"ל ...

... שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון ...

... וברוחניות. כי על אחד אומר שהוא שניים כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור ובאמת נצחנות אינו שייך במה שהוא אחד. ובאמת אלמלא היתה לאדם גאווה, הרי שאפילו השאלות של ...

... אנא זמין למהוי וזה בחינת כתר כי כתר לשון המתנה בחינת תשובה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הבא לטהר מסיעין לו. משל לאחד, שבא לקנות אפרסמון אומרים לו: המתן' וכו' וזה בחינת כתר כמו שכתוב: "כתר לי זעיר ואחוך" ... סיג נעשה מהשתיקה, כנ"ל וזה פרוש משמניהו מלשון: "שמנת עבית" [כלומר: מחמת שאוחזין עצמן בבחינת:שמנת עבית] הינו בשביל זה שומעין חרפתן ואינם משיבים כי זה עושין בשביל תשובה על עוונותם כמו שכתוב: "וישמן ישרון" [בחינת השמן לב וכו', ואזניו ... וכלל עד כאן כפול לעיל בשנוי לשון קצת]. [שיך לעיל], וזה סוד כונות אלול. שמעתי קצת כטפה מן הים עין שם בכונות של אלול, מבאר שם, שכלל כונות אלול הוא, "הנותן בים דרך", שצריכין להאיר בחינת דרך בים וכו', ... בחינות הנ"ל, הימין פשוטה לקבל תשובתו, כי ימין במלואו עולה דרך עם השלש אותיות, שהוא שתי פעמים יב"ק וכו', עין שם ועתה בוא וראה והבן איך כל הכונות הנ"ל מרמזים ונעלמים בדרך נפלא ונורא מאד בתוך התורה הנ"ל כי ... "אם אסק שמים שם אתה" שהוא בחינת בקי ברצוא "ואציעה שאול הנך", שהוא בחינת בקי בשוב וכו' כמבאר לעיל, עין שם והפרוש הפשוט הוא שמי שרוצה לילך בדרכי התשובה צריך לחגר מתניו, שיתחזק עצמו בדרכי ה' תמיד בין בעליה ... מבאר לעיל שעל ידי הדמימה והשתיקה ששותקין לחברו כשמבזין אותו על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחינת כתר כנ"ל, עין שם כי 'סיג לחכמה שתיקה' כנ"ל כי צריכין לזהר מאד לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו החולקים עליו ...

... שטות' וכמו שהמשגעים צריכים להכותם ולשום עליהם שמות כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות ושמות שבזה מכין ומכניעין את היצר הרע ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו בחינת 'ומחינן ליה באלותא, דחקיק עליה שמות' ...