... תהיה חלוקת השכר לעתיד לבוא? כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור מובאת השאלה הבאה: ועל כן שכר עולם הבא, "עין לא ראתה אלקים זולתך" כי מאחר שיהיה כלו אחד, לא יהיה עין שיראה, רק "אלוהים זולתך" ואמר אז, שגם בזה יש קשיא מה שאי אפשר להבין כי אם כן איך יהיה חלוק השכר לכל אחד ואחד לפי מדרגתו ולפי עבודתו ויגיעתו בזה העולם בשביל השם ... הפרש גדול בין כל צדיק וצדיק מכל שכן בין צדיק לרשע כי מה שיהיה מקיף לזה יהיה פנימי לזה כנ"ל: 'כל צדיק נכוה מחפתו של חברו' כנ"ל, עין שם וכמובא פרוש הפסוק: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כי בהשכל המשתף יהיו כלם שוים שהכל ידעו את ה', אפילו עכו"ם אך בעמקות החכמה יהיה כל אחד לפי מדרגתו ...

... כי בתחלה ברכתי אתכם בזה ועכשיו אני נותן לכם זאת במתנה גמורה לדרשה שתחיו חיים ארכים כמוני ואתם סבורים שאני עור? אין אני עור כלל רק שכל זמן העולם כלו, אינו עולה אצלי כהרף עין [ועל כן הוא נדמה כעור, כי אין לו שום הסתכלות כלל על העולם מאחר שכל זמן העולם אינו עולה אצלו כהרף עין ועל כן אין שיך אצלו הסתכלות וראיה בזה העולם כלל] ואני זקן מאד, ועדין אני יניק [צעיר מאוד] לגמרי ... שהיה יניק יותר אני זוכר גם כשהתחיל בנין הפרי, דהינו כשהתחיל להתרקם הפרי ענו ואמרו: זאת היא מעשה ישנה ביותר ענה הרביעי, שהיה יניק עוד יותר. אני זוכר גם "כשהוליכו הגרעין לנטע הפרי" ענה החמישי, שהיה יניק עוד יותר. אני זוכר גם "החכמים, שהם היו חושבים וממציאים את הגרעין" ענה הששי וכו', שהוא זוכר גם "את הטעם של הפרי קדם שנכנס הטעם בתוך הפרי" ענה השביעי וכו', ואמר ... זוכר גם כשהיה בעבור, שהיה נר דולק על ראשו וזה שאמר שזוכר גם בעת שהתחיל רקום הפרי הינו שזוכר גם כשהתחיל להתרקם הגוף, דהינו בעת יצירת הולד וזה שזוכר בעת שהיו מוליכים הגרעין לנטע הפרי הינו שזוכר גם כשנמשכה הטפה בעת הזווג וזה שזוכר את החכמים שהיו ממציאים את הגרעין הינו שזוכר גם כשהיה הטפה עדין במח [כי המחין ממציאים את הטפה] וזה שזוכר את הטעם הינו הנפש והריח ... הטעם שכל הטעמים הם טעם נבלה וכן הם הכניסו שחד במדינה ועל ידי זה נחשכו העינים ונתקלקל המראה כי "השחד יעור עיני חכמים" וכן הם הכניסו ניאוף במדינה ועל ידי זה נתקלקל הריח [ועין במקום אחר בדברינו שעל ידי ניאוף נפגם הריח] על כן, תראו לתקן את המדינה משלש עברות אלו ולחפש אחרי ... [כי הזמן בעצמו הוא נברא] הוא על ידי החסדים של אמת וזה הכבד פה הוא הולך ומקבץ כל החסדים של אמת ומביא אותם אל זה האיש חסד האמת כנ"ל ויש הר ועל ההר עומד אבן ומן האבן יוצא מעין וכל דבר יש לו לב וגם העולם בכללו יש לו לב וזה הלב של העולם הוא קומה שלמה עם פנים וידים ורגלים וכו' אבל הצפרן של הרגל, של אותו הלב של העולם הוא מלבב יותר מלב של אחר וזה ההר עם האבן והמעין הנ"ל עומד בקצה אחד של העולם וזה הלב של העולם עומד בקצה אחר של העולם וזה הלב הנ"ל עומד כנגד המעין הנ"ל וכוסף ומשתוקק תמיד מאד מאד לבוא אל אותו המעין בהשתוקקות גדול מאד מאד וצועק מאד לבוא אל אותו המעין וגם זה המעין משתוקק אליו וזה הלב, יש לו שתי חלישות אחת כי החמה רודפת אותו ושורפת אותו [מחמת שהוא משתוקק ורוצה לילך ולהתקרב אל המעין] וחלישות השניה יש לו להלב מן גדל ההשתוקקות והגעגועים, שהוא מתגעגע וכוסף תמיד ומשתוקק מאד, בכלות הנפש, אל אותו המעין וצועק וכו' כנ"ל כי הוא עומד תמיד כנגד המעין הנ"ל, וצועק [נא גיוואלד] [ביטוי צעקה באידיש כמו "אהה"] ומשתוקק אליו מאד כנ"ל וכשצריך לנוח קצת, שיהיה לו אריכת הרוח קצת, [שקורין נשימת רווחה] אזי בא צפור גדול ופורש כנפיו עליו, ומגן עליו מן החמה ואז יש לו ניחא קצת וגם אז, בשעת ניחא, הוא מסתכל גם כן כנגד המעין ומתגעגע אליו אך מאחר שהוא מתגעגע אליו כל כך, מפני מה אינו הולך אל המעין? אך כשרוצה לילך ולהתקרב אל ההר אזי אינו רואה השפוע, ואינו יכול להסתכל על המעין ואם לא יסתכל על המעין אזי תצא נפשו כי עקר חיותו הוא מן המעין וכשעומד כנגד ההר אזי הוא רואה ראש השפוע של ההר, ששם עומד המעין אבל תכף כשילך ויתקרב אל ההר אזי נעלם מעיניו ראש השפוע, [וזה מובן בחוש] ואזי אינו יכול לראות את המעין ואזי תצא נפשו, חס ושלום וכשזה הלב היה מסתלק, חס ושלום אזי יתבטל כל העולם כלו כי הלב הוא החיות של כל דבר ובודאי אין קיום בלא לב ועל כן אינו יכול לילך אל המעין רק עומד כנגדו, ומתגעגע וצועק כנ"ל וזה המעין אין לו זמן כי זה המעין אינו בתוך הזמן כלל אך עקר הזמן של המעין הוא רק מה שהלב נותן לו במתנה יום אחד וכשמגיע היום להיות נגמר ונפסק ואזי כשיגמר היום לא יהיה זמן להמעין ויסתלק, חס ושלום ואזי יסתלק הלב, חס ושלום כנ"ל ויתבטל כל העולם, חס ושלום כנ"ל ואזי, סמוך לגמר היום ... גדול מאד מאד] וזה האיש חסד האמת הנ"ל יש לו השגחה על זה וכשמגיע היום בסופו ממש להיות נגמר ונפסק אזי זה האיש חסד האמת הוא נותן במתנה יום אחד להלב הנ"ל והלב נותן היום להמעין ואזי שוב יש זמן להמעין וכשזה היום הולך ממקום שהוא בא משם אזי הוא הולך גם כן בחידות ושירים נפלאים מאד [שיש בהם כל החכמות] ...

... שדוך. וכן מבאר בהאלף בית שלו החדש שהדבור בעצמו מהשדוך עושה רשם בו ובה, עין שם באות חתון בסימן ז'. והדבר נראה לעינים כי ידע בזה סודות נוראים שלא נתגלו בעולם, כדרכו בכל השגותיו הנוראות. ובאמת ספרו שהתפאר אז שיודע מענין השדוכים מה שאין יודעין בזה כל גדולי הדור מאומה אות תקצו אמר: "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" שאינם יודעים ומבינים ענין זה הכסילים והבוערים מה זה עשה ה', "בפרח רשעים כמו עשב, ...

... כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה ...

... בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה כי משיח סבל מרעין עבור כל ישראל כמו שכתוב: "והוא מחלל מפשעינו" בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורים בשביל כלל ישראל להקל מעליהם כי הוא בבחינת משיח כנ"ל "והוא מחלל מפשעינו" 'דאתעבד חל בגיניהו' וזהו דסבל מרעין והינו מה שאמרנו שצריכין לפרש הדבר בלשון שמבין כי על ידי זה נעשה בבחינת חל כי כשמפרש בלשונו הוא דרך חל לערך גדל קדשת הדברים במקומן כפי מה שיצאו מפי הצדיק בגבהי מרומים ועל ידי זה הוא מחלל, דאתעבד חל ובבחינה זו, סבל מרעין לכפר על ישראל אך כל זה הוא מפשעינו דיקא כי מחמת פשעינו, אין אנו משיגין הדברים רק בדרך חל כנ"ל והוא סבל מרעין אך לגבי אנשים הרמים אינם צריכים לזה כי הם משיגים הדברים כמות שהם כמו שיצא מהצדיק ...

... והנסיעה שלו לקאמיניץ היתה פליאה גדולה כי פתאם נסע מביתו ואמר שיש לו דרך לפניו לנסע ונסע מביתו על הדרך שנוסעין למז'בוז' ואמר שהוא בעצמו אינו יודע עדין להיכן ...

... הפול הנ"ל. וכל זה הוא רק רמזים בעלמא שהאיר עינינו קצת למען נבין ונשכיל קצת עד היכן הדברים מגיעים אבל הדברים סתומים עדין בתכלית ההעלם. כי כל אלו המעשיות שספר גבהו מאד מאד מדעת אנושי ונעלמים מעין כל חי וכו' ...

... 'אני' דיקא, שהוא בחינת משפט. ה. ועקר של המחשבות זרות הם על ידי קלקול המשפט כי משפט הוא בחינת עינין כמו שכתוב: "ויבאו אל עין משפט" זה בחינת: "עין יעקב" ועל ידי קלקול משפט בא קלקול ... כמו שכתוב: "סכתה בענן לך" וכו' ולעתיד שיתקן בחינת משפט, כמו שכתוב: "ציון במשפט תפדה" אזי יתעבר עננין דמכסין על עינא: "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" ובשביל זה נקרא יוסף "בן פרת עלי עין". ו. וצריך כל אחד לכון בתפילתו, שיקשר ...

... הקדמונים בודאי חברו ספרים הרבה והיכן הם אלו הספרים ? והשיב לו רבנו זכרונו לברכה ענין הנאמר במאמר הנ"ל ששם מתרץ הדבר היטב עין שם. אחר כך בא המגיד זכרונו לברכה לאיזה מקום אשר גר שם חתנו רבי יצחק זכרונו לברכה כי היה ...

... לברכה הוא ענין חדש מה שלא נתגלה מקדם ספור כזה. רק בכתבי האר"י זכרונו לברכה נמצא גם כן באיזה מקומות מעין זה. ואחר כך היה משבח מאד מאד את כתבי האריז"ל שגלה חדושים נפלאים כמפרסם לכל העולם כי היה מעין באותו הזמן בספר לקוטי תורה של האר"י זכרונו לברכה ושם יש חדושים נפלאים כמפרסם. ותפס לדגמא הפסוק שמונה אלה ילדה מלכה שגלה שם האר"י זכרונו לברכה חדוש נפלא, כי שמונה פעמים אלה וכו' עין שם אחר כך ענה ואמר שעל זה אין שום אחד מסתכל שכל מה שגלו לא היה רק בחלק אסיה כי כל הענינים הנ"ל לא היו שם רק בחלק [אסיה]. ...