ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כז - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 2
[לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא ? אמר להו, בהינו דעאל א. כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור כי על ידי השלום שיש בין בני האדם והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו ומקרב את עצמו להאמת ב. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים הדרת פנים וזה (בראשית ל"ג) : "ויבא יעקב שלם עיר שכם" אתערותא של בחינת (צפניה ג) : "לעבדו שכם אחד" הוא על ידי שלום ושלום הוא על ידי בחינת יעקב שהוא הארת פנים בחינת שופרה דיעקב כעין שופרה דאדם (בבא מציעא פ"ד) וזה בחינת (תהלים כ"ד) : 'מבקשי פניך יעקב' ג. והדרת פנים זה בחינת דרושי התורה שהתורה נדרשת בשלש עשרה מדות הנמשכים מתליסר תקוני דקנא (זהר אחרי ס"ב) מבחינת הדרת פנים כמו שכתוב (ויקרא י"ט) : "והדרת פני זקן" ד. ולפי ההזדככות חכמתו בשלש עשרה מדות אלו הנ"ל כן הזדככות קול רנתו (קדושין ל"ב:) בבחינת: ' זקן זה קנה חכמה' (קדושין ל"ב:) 'הקנה מוציא קול' (ברכות ס"א ועין זוהר פנחס רל"ב רל"ד רל"ה: שיר השירים ב). וזה "הראיני את מראיך" זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן כנ"ל 'השמיעני את קולך' כי הקול לפי החכמה של דרושי התורה לפי השכל של שלש עשרה מדות שהוא דורש בהם את התורה וזהו (עמוס ה) : "דרשוני וחיו" כי "החכמה תחיה את בעליה" (קהלת ז) ה. וכשנזדכך קולו אז על ידי השמעת קולו לבד בלא דבור הקדוש ברוך הוא מושיעו בעת צרתו בבחינת (תהלים ק"ו) :"וירא בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו איזהו עכו"ם מצר לנו וזהו (דברים כ"ז) : "באר היטב", בשבעים לשון (סוטה ל"ב מובא בפרש"י שם) שפרושים ודרושי התורה שמשם תוצאות הקול על ידם היטיב לנו בכל הלשונות ובכל העכו"ם בבחינת בשמעו את רנתם, ראשי תבות בא"ר ובאר הוא לשון פרוש ודרוש ו. ולהדרת פנים הנ"ל אי אפשר לבוא, אלא על ידי תקון הברית בבחינת (דברי הימים א ט"ז) : "הוד והדר לפניו" כש"עז וחדוה במקומו שהוא ברית, הנקרא בעז והוא חדוה דמטרוניתא (עיין פע"ח שער הזמירות פרק א') וזה (שמות ט"ו) : 'עזי', זה בחינת ברית 'וזמרת', זה בחינת קול 'ויהי לי לישועה', בבחינת 'וירא בצר להם' וכו'. וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סוטה ל:). כשעלו ישראל מן הים, נתנו עיניהם לומר שירה כי על הים נתגלה בחינת ברית כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'הים ראה וינס' 'ויצא החוצה' (מדרש רבה וישב פרשה ז) נתנו עיניהם זה בחינת הדרת פנים בחינת 'זקן זה קנה חכמה' כמו שפרש רש"י (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם" על שם החכמה נאמר לומר שירה זה בחינת קול, שנתגלה על ידי החכמה וזהו שאמרו (סוטה שם) : עוללים ויונקים אמרו: "זה אלי ואנוהו" זה בחינת ברית, בחינת (שמות ג) : "וזה לך האות" ואנוהו זה בחינת הדרת פנים וזהו פרוש (משלי כ"ט) : "רעה זונות יאבד הון" 'הון' זה בחינת קול כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'כבד את ה' מהונך אל תקרי מהונך אלא מגרונך' (כמובא בבאה"ט סימן נ"ג בשם הפסיקתא, וכן ברש"י משלי ג' בהג"ה שם) (ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו' אם נתן לך קול ערב וכו') וכשפוגם בברית, נפגם קולו ויעקב ששמר בריתו, כמו (בראשית מ"ט) : "ראשית אוני" זכה לקול, בבחינת (שם כ"ז) : "הקל קול יעקב" ומבחינת קול זוכה לשלום בבחינת (שיר השירים א) : "שיר השירים אשר לשלמה" למלך שהשלום שלו (שה"ר פ"א) ובשביל זה, תכף אחר קול רנה של שירת הים זכו לשבת שלום (עיין זוהר קרח קעו). כמו שכתוב (שמות ט"ו) : "ויבאו מרתה" ושבת, במרה נצטוה (כמו שאמרו רבותינו ז"ל סנהדרין נ"ו: שמות שם) "ותען להם מרים שירו לה'" ראשי תבות שלום שעל ידי שירה זכו לשלום ז. ודוקא במרה קבלו שבת שלום כי כן דרך השלום להתלבש במרה, בבחינת (ישעיה ל"ח) : "הנה לשלום מר לי מר" כמו שכל הרפואות הם בסמים מרים כן השלום שהוא רפואה לכל הדברים בבחינת (שם נ"ז) : "שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" ולפעמים החלשה גוברת כל כך עד שאין יכלת ביד החולה לסבל מרירות הרפואות ואז הרופאים מושכין ידיהם מן החולה ומיאשים אותו כך כשהעוונות שהם חלי הנפש גוברים מאד אז אין יכול לסבל מרירות הרפואות ואז: "אין שלום אמר לרשעים" (ישעיה מ"ח נ"ז) וזה ששבח חזקיה את הקדוש ברוך הוא שהשליך כל חטאתיו אחר כתפו כדי שלא יצטרך להלביש את השלום במרירות הרבה וזה "הנה לשלום מר לי מר" (שם ל"ח) הינו זה ידוע, כי לשלום צריך מרירות ואתה חשקת נפשי מרדת שחת [שם כתוב משחת בלי, ופרש רש"י: מבלי רדת שחת] כי ידעת שאין בי כח לסבל מרירות לפי חטאתי והשלכת אחר גוך כל חטאי כדי שיתלבש השלום במרירות כפי יכלתי וזה (בראשית כ"ד) : "ואברהם זקן" על ידי זקן הנ"ל על ידי זה: "וה' ברך את אברהם בכל" זה שלום כמו שכתוב: 'עושה שלום ובורא את הכל' ח. ושלום בגופו (שבת ל"ג) [דרשו על פסוק "ויבא יעקב שלם", שלום בגופו שלום בממונו וכו'] בארבע מרות שלא תתגבר אחת על חברתה שלום בממונו שלא יהיה בא זה ואכל את זה כמו שאמרה בת נקדימון בן גריון (כתבות ס"ו:) שלום בתורתו בלא קשיות וזה פרוש: רציצא בחינת קנה רצוץ שהם העכו"ם שהם רחוקים מבחינת 'זקן זה קנה חכמה', מהדרת פנים והם דבקים בקנה רצוץ כמו שכתוב (תהלים ס"ח) : "גער חית קנה" דמית בביעותה הינו להמית ולבטל בעותם וצלותם מלבקש עוד מאלהים אחרים אלא לקרא כלם בשם ה' היכא נפק רוחא הינו זאת הבחינה אי אפשר אלא על ידי תקון ברית שהוא בחינת (יהושע ב') : "ולא קמה עוד רוח באיש" ואיך מפיק ומוציא ניצוצי הקדשה שנפלו על ידי פגם הברית ? ואמר להם: בהינו דעאל בזה שנכנס בו רוח הינו בזה שנכנס בו רוח שטות הינו הרהורי זנות והוא משבר תאוותו בזה הוא מפיק ומוציא ניצוצי הקדשה של פגם הברית כי זה הוא בחינת תשובת המשקל (איכה ה') : "זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם" [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה]. [שיך לעיל] " וירא בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו, הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו, איזה עכו"ם מצר לנו וכו' ואמר, שעל כן כשיש, חס ושלום, איזה גזרה וצרה לישראל מאיזה עכו"ם אזי טוב לנגן הנגון של אותה העכו"ם שמצר להם, חס ושלום וזהו : "בשמעו את רנתם" 'רנתם' דיקא הינו רנה ונגון שלהם של אותה העכו"ם שמצרה לישראל, חס ושלום
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא ? אָמַר לְהוֹ, בְּהַיְנוּ דְּעָאל

א. כִּי לִמְשׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד

וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד

זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר

כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם

וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת

עַל יְדֵי זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ

וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת

ב. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם

אֶלָּא עַל יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים

הַדְרַת פָּנִים

וזה: "וַיָּבא יַעֲקב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם"

אִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת: "לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד"

הוּא עַל יְדֵי שָׁלוֹם

וְשָׁלוֹם הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקב

שֶׁהוּא הֶאָרַת פָּנִים

בְּחִינַת שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקב כְּעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם

וְזֶה בְּחִינַת: 'מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקב'

ג. וְהַדְרַת פָּנִים

זֶה בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה

שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

הַנִּמְשָׁכִים מִתְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּקְנָא

מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן"

ד. וּלְפִי הַהִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל

כֵּן הִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ

בבחינת: ' זקן זה קנה חכמה'

'הַקָּנֶה מוֹצִיא קוֹל' .

וזה "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ"

זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל

'הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ' כִּי הַקּוֹל

לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה

לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה

וזהו: "דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ"

כִּי "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ"

ה. וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ

אָז עַל יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד בְּלא דִּבּוּר

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ

בבחינת:"וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם"

עַל יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ

אֵיזֶהוּ עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ

וזהו: "בָּאֵר הֵיטֵב", בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן

שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל

עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם

בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי תֵבוֹת בָּאֵ"ר

וּבָאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ

ו. וּלְהַדְרַת פָּנִים הַנַּ"ל

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא, אֶלָּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית

בבחינת: "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו"

כְּשֶׁ"עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ

שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בּעַז

וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא

וְזֶה: 'עָזִּי', זֶה בְּחִינַת בְּרִית

'וְזִמְרָת', זֶה בְּחִינַת קוֹל

'וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה', בִּבְחִינַת 'וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם' וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה

כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַיָּם רָאָה וַיָּנס' 'וַיֵּצֵא הַחוּצָה'

נָתְנוּ עֵינֵיהֶם זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים

בְּחִינַת 'זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה'

כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"

עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר

לוֹמַר שִׁירָה

זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי הַחָכְמָה

וזהו שאמרו: עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"

זֶה בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת: "וְזֶה לְךָ הָאוֹת"

וְאַנְוֵהוּ זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: "רעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"

'הוֹן' זֶה בְּחִינַת קוֹל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ' (וּלְשׁוֹן הַפְּסִיקְתָּא אֶלָּא מְחָנֶנְּךָ וְכוּ' אִם נָתַן לְךָ קוֹל עָרֵב וְכוּ')

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ

וְיַעֲקב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ: "רֵאשִׁית אוֹנִי"

זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת: "הַקּל קוֹל יַעֲקב"

וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם

בִּבְחִינַת: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלמה" לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ

וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם

זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם .

כמו שכתוב: "וַיָּבאוּ מָרָתָה"

וְשַׁבָּת, בְּמָרָה נִצְטַוָּה

"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה'" רָאשֵׁי תֵבוֹת שָׁלוֹם

שֶׁעַל יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם

ז. וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת שָׁלוֹם

כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת: "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר"

כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים

כֵּן הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים

בִּבְחִינַת: "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו"

וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ

עַד שֶׁאֵין יְכלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת

וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ

כָּךְ כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאד

אָז אֵין יָכוֹל לִסְבּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת

וְאָז: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר לָרְשָׁעִים"

וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטּאתָיו אַחַר כְּתֵפוֹ

כְּדֵי שֶׁלּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה

וזה "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר"

הַיְנוּ זֶה יָדוּעַ, כִּי לְשָׁלוֹם צָרִיךְ מְרִירוּת

וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת

[שָׁם כָּתוּב מִשַּׁחַת בְּלִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת]

כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בִּי כּחַ לִסְבּל מְרִירוּת לְפִי חַטָּאתִי

וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי

כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתִּי

וְזֶה: "וְאַבְרָהָם זָקֵן"

עַל יְדֵי זָקֵן הַנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה: "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכּל"

זֶה שָׁלוֹם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכּל'

ח. וְשָׁלוֹם בְּגוּפוֹ

[דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וַיָּבא יַעֲקב שָׁלֵם", שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ וְכוּ']

בְּאַרְבַּע מָרוֹת

שֶׁלּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ

שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ

שֶׁלּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן

שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ

בְּלא קֻשְׁיוֹת

וְזֶה פֵּרוּשׁ: רְצִיצָא

בְּחִינַת קָנֶה רָצוּץ שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם

שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִבְּחִינַת 'זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה', מֵהַדְרַת פָּנִים

וְהֵם דְּבֵקִים בְּקָנֶה רָצוּץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גְּעַר חַיַּת קָנֶה"

דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ

הַיְנוּ לְהָמִית וּלְבַטֵּל בָּעוּתָם וּצְלוֹתָם

מִלְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵאֱלהִים אֲחֵרִים

אֶלָּא לִקְרא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'

הֵיכָא נָפֵק רוּחָא

הַיְנוּ זאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר

אֶלָּא עַל יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית

שֶׁהוּא בְּחִינַת: "וְלא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ"

וְאֵיךְ מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית ?

וְאָמַר לָהֶם: בְּהַיְנוּ דְּעָאל

בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ

הַיְנוּ בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת

הַיְנוּ הִרְהוּרֵי זְנוּת

וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָותוֹ

בָּזֶה הוּא מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית

כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל

"זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם"

[עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה].

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

" וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם"

עַל יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ וְכוּ'

וְאָמַר, שֶׁעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם

אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם

וְזֶהוּ: "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" 'רִנָּתָם' דַּיְקָא

הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמְּצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
...מעשיות אות סו שיך לענין הנדפס בסוף ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול מאד ואין יודעים כלל וכו'...
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הייתי מסתכל על אכילתו והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך רק היה מכניס בין שניו והיה לועסו שם בלי סיוע החך ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה
שיחות הר"ן - אות ס
...ס שיחתו הקדוש של רבנו, זכרונו לברכה בעת שארע מעשה בקהלת קדש ברסלב שנזוקה ילדה אחת בבית שחפרו בו ועשו בו בנינים חדשים גם כמה נפשות היו בסכנה גדולה אז שמעתי מפיו הקדוש ענין זה בענין בנינים עינתי והסתכלתי בענין זה וראיתי שכל העוסקים בבנינים ובחומות אין אחד מהם יוצא נקי ואפילו עכו"ם ואף על פי כן העולם עוסקים בזה, כי הוא קיום העולם כי אי אפשר להיות בלא זה ועל כן בהכרח שיהיו בני אדם שיהיה להם חשקות לזה ויש בענין זה כמה ענינים וחלוקים אך סוף כל סוף אינו יוצא נקי ונראה שזהו פרוש: 'כל העוסק בבנין מתמסכן'...
חיי מוהר"ן - תמב - מעלת ההתבודדות
...מקרביו זכרונו לברכה צוה לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא באלו. והתנהג כך איזה זמן. ואחר כך ספר עם רבנו זכרונו לברכה והתנצל לפניו באשר שהגוף אינו שומע ומרגיש כלל כל דבריו וטענותיו עמו. אמר לו רבנו זכרונו לברכה התחזק בענין זה ואל תרפה ידך מזה ותראה אחר כך מה שיהיה מהדבורים הללו. ושמע לעצתו וקים דבריו עד שזכה אחר כך שכל איבר ואיבר שדב
ספר המידות - סוד
ספר המידות - סוד חלק שני א. על ידי עיון עמק בסודות התורה יוכל לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי...
חיי מוהר"ן - תצט - עבודת השם
...מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. ואמר שצריכין להיות לזה ברייה גדול להיות חזק בהבטחון ולעמד על עמדו כי אם שוגים בזה תנועה קלה בעלמא לא טוב. אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר כי הוא זכר...
שבחי הר"ן - אות כא
...היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם
...- תורה יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על רציחה אפילו אם אינו איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין יכולים לעבר ממש גנב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה
...פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה אך מחמת שהוא שעת שמד והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1560 שניות - עכשיו 06_06_2026 השעה 00:00:13 - wesi2