ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כז - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 2
[לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא ? אמר להו, בהינו דעאל א. כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור כי על ידי השלום שיש בין בני האדם והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו ומקרב את עצמו להאמת ב. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים הדרת פנים וזה (בראשית ל"ג) : "ויבא יעקב שלם עיר שכם" אתערותא של בחינת (צפניה ג) : "לעבדו שכם אחד" הוא על ידי שלום ושלום הוא על ידי בחינת יעקב שהוא הארת פנים בחינת שופרה דיעקב כעין שופרה דאדם (בבא מציעא פ"ד) וזה בחינת (תהלים כ"ד) : 'מבקשי פניך יעקב' ג. והדרת פנים זה בחינת דרושי התורה שהתורה נדרשת בשלש עשרה מדות הנמשכים מתליסר תקוני דקנא (זהר אחרי ס"ב) מבחינת הדרת פנים כמו שכתוב (ויקרא י"ט) : "והדרת פני זקן" ד. ולפי ההזדככות חכמתו בשלש עשרה מדות אלו הנ"ל כן הזדככות קול רנתו (קדושין ל"ב:) בבחינת: ' זקן זה קנה חכמה' (קדושין ל"ב:) 'הקנה מוציא קול' (ברכות ס"א ועין זוהר פנחס רל"ב רל"ד רל"ה: שיר השירים ב). וזה "הראיני את מראיך" זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן כנ"ל 'השמיעני את קולך' כי הקול לפי החכמה של דרושי התורה לפי השכל של שלש עשרה מדות שהוא דורש בהם את התורה וזהו (עמוס ה) : "דרשוני וחיו" כי "החכמה תחיה את בעליה" (קהלת ז) ה. וכשנזדכך קולו אז על ידי השמעת קולו לבד בלא דבור הקדוש ברוך הוא מושיעו בעת צרתו בבחינת (תהלים ק"ו) :"וירא בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו איזהו עכו"ם מצר לנו וזהו (דברים כ"ז) : "באר היטב", בשבעים לשון (סוטה ל"ב מובא בפרש"י שם) שפרושים ודרושי התורה שמשם תוצאות הקול על ידם היטיב לנו בכל הלשונות ובכל העכו"ם בבחינת בשמעו את רנתם, ראשי תבות בא"ר ובאר הוא לשון פרוש ודרוש ו. ולהדרת פנים הנ"ל אי אפשר לבוא, אלא על ידי תקון הברית בבחינת (דברי הימים א ט"ז) : "הוד והדר לפניו" כש"עז וחדוה במקומו שהוא ברית, הנקרא בעז והוא חדוה דמטרוניתא (עיין פע"ח שער הזמירות פרק א') וזה (שמות ט"ו) : 'עזי', זה בחינת ברית 'וזמרת', זה בחינת קול 'ויהי לי לישועה', בבחינת 'וירא בצר להם' וכו'. וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סוטה ל:). כשעלו ישראל מן הים, נתנו עיניהם לומר שירה כי על הים נתגלה בחינת ברית כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'הים ראה וינס' 'ויצא החוצה' (מדרש רבה וישב פרשה ז) נתנו עיניהם זה בחינת הדרת פנים בחינת 'זקן זה קנה חכמה' כמו שפרש רש"י (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם" על שם החכמה נאמר לומר שירה זה בחינת קול, שנתגלה על ידי החכמה וזהו שאמרו (סוטה שם) : עוללים ויונקים אמרו: "זה אלי ואנוהו" זה בחינת ברית, בחינת (שמות ג) : "וזה לך האות" ואנוהו זה בחינת הדרת פנים וזהו פרוש (משלי כ"ט) : "רעה זונות יאבד הון" 'הון' זה בחינת קול כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'כבד את ה' מהונך אל תקרי מהונך אלא מגרונך' (כמובא בבאה"ט סימן נ"ג בשם הפסיקתא, וכן ברש"י משלי ג' בהג"ה שם) (ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו' אם נתן לך קול ערב וכו') וכשפוגם בברית, נפגם קולו ויעקב ששמר בריתו, כמו (בראשית מ"ט) : "ראשית אוני" זכה לקול, בבחינת (שם כ"ז) : "הקל קול יעקב" ומבחינת קול זוכה לשלום בבחינת (שיר השירים א) : "שיר השירים אשר לשלמה" למלך שהשלום שלו (שה"ר פ"א) ובשביל זה, תכף אחר קול רנה של שירת הים זכו לשבת שלום (עיין זוהר קרח קעו). כמו שכתוב (שמות ט"ו) : "ויבאו מרתה" ושבת, במרה נצטוה (כמו שאמרו רבותינו ז"ל סנהדרין נ"ו: שמות שם) "ותען להם מרים שירו לה'" ראשי תבות שלום שעל ידי שירה זכו לשלום ז. ודוקא במרה קבלו שבת שלום כי כן דרך השלום להתלבש במרה, בבחינת (ישעיה ל"ח) : "הנה לשלום מר לי מר" כמו שכל הרפואות הם בסמים מרים כן השלום שהוא רפואה לכל הדברים בבחינת (שם נ"ז) : "שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" ולפעמים החלשה גוברת כל כך עד שאין יכלת ביד החולה לסבל מרירות הרפואות ואז הרופאים מושכין ידיהם מן החולה ומיאשים אותו כך כשהעוונות שהם חלי הנפש גוברים מאד אז אין יכול לסבל מרירות הרפואות ואז: "אין שלום אמר לרשעים" (ישעיה מ"ח נ"ז) וזה ששבח חזקיה את הקדוש ברוך הוא שהשליך כל חטאתיו אחר כתפו כדי שלא יצטרך להלביש את השלום במרירות הרבה וזה "הנה לשלום מר לי מר" (שם ל"ח) הינו זה ידוע, כי לשלום צריך מרירות ואתה חשקת נפשי מרדת שחת [שם כתוב משחת בלי, ופרש רש"י: מבלי רדת שחת] כי ידעת שאין בי כח לסבל מרירות לפי חטאתי והשלכת אחר גוך כל חטאי כדי שיתלבש השלום במרירות כפי יכלתי וזה (בראשית כ"ד) : "ואברהם זקן" על ידי זקן הנ"ל על ידי זה: "וה' ברך את אברהם בכל" זה שלום כמו שכתוב: 'עושה שלום ובורא את הכל' ח. ושלום בגופו (שבת ל"ג) [דרשו על פסוק "ויבא יעקב שלם", שלום בגופו שלום בממונו וכו'] בארבע מרות שלא תתגבר אחת על חברתה שלום בממונו שלא יהיה בא זה ואכל את זה כמו שאמרה בת נקדימון בן גריון (כתבות ס"ו:) שלום בתורתו בלא קשיות וזה פרוש: רציצא בחינת קנה רצוץ שהם העכו"ם שהם רחוקים מבחינת 'זקן זה קנה חכמה', מהדרת פנים והם דבקים בקנה רצוץ כמו שכתוב (תהלים ס"ח) : "גער חית קנה" דמית בביעותה הינו להמית ולבטל בעותם וצלותם מלבקש עוד מאלהים אחרים אלא לקרא כלם בשם ה' היכא נפק רוחא הינו זאת הבחינה אי אפשר אלא על ידי תקון ברית שהוא בחינת (יהושע ב') : "ולא קמה עוד רוח באיש" ואיך מפיק ומוציא ניצוצי הקדשה שנפלו על ידי פגם הברית ? ואמר להם: בהינו דעאל בזה שנכנס בו רוח הינו בזה שנכנס בו רוח שטות הינו הרהורי זנות והוא משבר תאוותו בזה הוא מפיק ומוציא ניצוצי הקדשה של פגם הברית כי זה הוא בחינת תשובת המשקל (איכה ה') : "זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם" [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה]. [שיך לעיל] " וירא בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו, הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו, איזה עכו"ם מצר לנו וכו' ואמר, שעל כן כשיש, חס ושלום, איזה גזרה וצרה לישראל מאיזה עכו"ם אזי טוב לנגן הנגון של אותה העכו"ם שמצר להם, חס ושלום וזהו : "בשמעו את רנתם" 'רנתם' דיקא הינו רנה ונגון שלהם של אותה העכו"ם שמצרה לישראל, חס ושלום
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא ? אָמַר לְהוֹ, בְּהַיְנוּ דְּעָאל

א. כִּי לִמְשׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד

וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד

זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר

כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם

וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת

עַל יְדֵי זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ

וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת

ב. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם

אֶלָּא עַל יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים

הַדְרַת פָּנִים

וזה: "וַיָּבא יַעֲקב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם"

אִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת: "לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד"

הוּא עַל יְדֵי שָׁלוֹם

וְשָׁלוֹם הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקב

שֶׁהוּא הֶאָרַת פָּנִים

בְּחִינַת שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקב כְּעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם

וְזֶה בְּחִינַת: 'מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקב'

ג. וְהַדְרַת פָּנִים

זֶה בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה

שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

הַנִּמְשָׁכִים מִתְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּקְנָא

מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן"

ד. וּלְפִי הַהִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל

כֵּן הִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ

בבחינת: ' זקן זה קנה חכמה'

'הַקָּנֶה מוֹצִיא קוֹל' .

וזה "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ"

זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל

'הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ' כִּי הַקּוֹל

לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה

לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה

וזהו: "דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ"

כִּי "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ"

ה. וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ

אָז עַל יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד בְּלא דִּבּוּר

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ

בבחינת:"וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם"

עַל יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ

אֵיזֶהוּ עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ

וזהו: "בָּאֵר הֵיטֵב", בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן

שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל

עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם

בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי תֵבוֹת בָּאֵ"ר

וּבָאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ

ו. וּלְהַדְרַת פָּנִים הַנַּ"ל

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא, אֶלָּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית

בבחינת: "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו"

כְּשֶׁ"עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ

שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בּעַז

וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא

וְזֶה: 'עָזִּי', זֶה בְּחִינַת בְּרִית

'וְזִמְרָת', זֶה בְּחִינַת קוֹל

'וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה', בִּבְחִינַת 'וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם' וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה

כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַיָּם רָאָה וַיָּנס' 'וַיֵּצֵא הַחוּצָה'

נָתְנוּ עֵינֵיהֶם זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים

בְּחִינַת 'זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה'

כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"

עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר

לוֹמַר שִׁירָה

זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי הַחָכְמָה

וזהו שאמרו: עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"

זֶה בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת: "וְזֶה לְךָ הָאוֹת"

וְאַנְוֵהוּ זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: "רעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"

'הוֹן' זֶה בְּחִינַת קוֹל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ' (וּלְשׁוֹן הַפְּסִיקְתָּא אֶלָּא מְחָנֶנְּךָ וְכוּ' אִם נָתַן לְךָ קוֹל עָרֵב וְכוּ')

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ

וְיַעֲקב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ: "רֵאשִׁית אוֹנִי"

זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת: "הַקּל קוֹל יַעֲקב"

וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם

בִּבְחִינַת: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלמה" לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ

וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם

זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם .

כמו שכתוב: "וַיָּבאוּ מָרָתָה"

וְשַׁבָּת, בְּמָרָה נִצְטַוָּה

"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה'" רָאשֵׁי תֵבוֹת שָׁלוֹם

שֶׁעַל יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם

ז. וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת שָׁלוֹם

כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת: "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר"

כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים

כֵּן הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים

בִּבְחִינַת: "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו"

וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ

עַד שֶׁאֵין יְכלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת

וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ

כָּךְ כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאד

אָז אֵין יָכוֹל לִסְבּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת

וְאָז: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר לָרְשָׁעִים"

וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטּאתָיו אַחַר כְּתֵפוֹ

כְּדֵי שֶׁלּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה

וזה "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר"

הַיְנוּ זֶה יָדוּעַ, כִּי לְשָׁלוֹם צָרִיךְ מְרִירוּת

וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת

[שָׁם כָּתוּב מִשַּׁחַת בְּלִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת]

כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בִּי כּחַ לִסְבּל מְרִירוּת לְפִי חַטָּאתִי

וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי

כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתִּי

וְזֶה: "וְאַבְרָהָם זָקֵן"

עַל יְדֵי זָקֵן הַנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה: "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכּל"

זֶה שָׁלוֹם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכּל'

ח. וְשָׁלוֹם בְּגוּפוֹ

[דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וַיָּבא יַעֲקב שָׁלֵם", שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ וְכוּ']

בְּאַרְבַּע מָרוֹת

שֶׁלּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ

שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ

שֶׁלּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן

שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ

בְּלא קֻשְׁיוֹת

וְזֶה פֵּרוּשׁ: רְצִיצָא

בְּחִינַת קָנֶה רָצוּץ שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם

שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִבְּחִינַת 'זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה', מֵהַדְרַת פָּנִים

וְהֵם דְּבֵקִים בְּקָנֶה רָצוּץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גְּעַר חַיַּת קָנֶה"

דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ

הַיְנוּ לְהָמִית וּלְבַטֵּל בָּעוּתָם וּצְלוֹתָם

מִלְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵאֱלהִים אֲחֵרִים

אֶלָּא לִקְרא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'

הֵיכָא נָפֵק רוּחָא

הַיְנוּ זאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר

אֶלָּא עַל יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית

שֶׁהוּא בְּחִינַת: "וְלא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ"

וְאֵיךְ מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית ?

וְאָמַר לָהֶם: בְּהַיְנוּ דְּעָאל

בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ

הַיְנוּ בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת

הַיְנוּ הִרְהוּרֵי זְנוּת

וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָותוֹ

בָּזֶה הוּא מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית

כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל

"זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם"

[עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה].

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

" וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם"

עַל יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ וְכוּ'

וְאָמַר, שֶׁעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם

אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם

וְזֶהוּ: "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" 'רִנָּתָם' דַּיְקָא

הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמְּצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
...הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן ש
שצריך דוקא לבקש גדולות
...key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא וצריך כל אחד לבקש מאד מלמד הגון כזה שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה דהינו השגות אלקות כי צריך לזה רבי גדול מאד מאד שיוכל להסביר שכל גדול כזה על ידי השכל התחתון כנ"ל כדי שיוכלו הקטנים להבינו וכל מה שהוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו ואז ממילא בקל יתעורר לבו עד שיבוא לב
האם רבי נחמן לא טעם טעם חטא?
...שמעתי שרבי נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון? ומה המקור לכך? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא...
חיי מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות
...מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות אות כט זה שיך למאמר חמר אסור גזלה סימן ס"ט. בשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו זכרונו לברכה להתפלל עליו שיהיו לו בנים השיב לו רבנו זכרונו לברכה הלא אמרתי לך תורה על ראש השנה ולא הבין כונתו. ואחר כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל כך וזה זמן לא כביר אשר היה בשתפות עמו והיו לו מעות הרבה יותר מהעשיר...
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון [וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי] ושאלתי אותו: איך מבטלין עצמו ? והשיב [סוגרין הפה והעינים והרי זה ביטול] מזה מובן עצה שכשהבעל דבר מתגבר מאד מאד על האדם ומבלבל דעתו מאד בכמה מיני הרהורים רעים ובלבולים הרבה שקשה לו מאד לנצחם אזי יבטל האדם עצמו לגמרי כי כל האדם יכול לבטל עצמו לגמרי לפעמים דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי
שיחות הר"ן - אות עט
...לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים זה כמו למשל כלי מים שמתחלה נראה כאלו המים צלולים ואחר כך כששופתין ומעמידין המים אצל האש ומתחיל להתבשל אזי מתבלבל המים ומעלה הרתיחה כל הפסלת שהיה במים ועולה כל הפסלת למעלה וצריך שיעמד אחד להסיר חלאת ופסלת המים בכל פעם ומתחלה נדמה כאלו המים צלולים לגמרי ואחר כך נראה הפסלת שבמים העולה בכל פעם למעלה ואזי כשמסירין בכל פעם חלאת ופסלת המים אזי אחר כך נשארין המים צלולים וזכים באמת כראוי כמו כן ממש קדם שמתחיל האדם לכנס בעבודת ה' אזי הטוב...
שיחות הר"ן - אות רמח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: טוב היה להאדם שיבחר לו איזה מקום וישב שם יומם ולילה ויעסק בתורה ותפילה ועבודת ה' וכשצריך לאכל ירוץ לתוך איזה בית ויקח שם בחפזון איזה חתיכת לחם וכיוצא להעביר רעבונו ואחר כך יחזר לעבודתו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ
...- אין אדם מת וחצי תאותו בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו...
שיחות הר"ן - אות קעד - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו שמעתי מרבי שמעון הנזכר לעיל שאמר לו רבנו זכרונו לברכה, פה ברסלב סוף ימיו. כמו שאתה רואה אותי כל מה שיגעתי וטרחתי ופעלתי על ידי עבודתי מעודי עד היום הזה עתה אני יכול לפעל כל זה ביום אחד ואחר כך בזמן אחר אמר לו שעתה יכול לפעל כל זה בשעה אחת ואחר כך אמר שעתה יכול לפעל כל זה ברגע אחת והבן היטב עד היכן הדברים מגיעים כי בעת שאמר זאת לרבי שמעון כבר השיג מה שהשיג וכבר אמר עד אותה העת כמה פעמים שכל העבודה והשגה שמקדם אינה נחשבת לכלום נגד מה שהשיג עכשו אף על פי שגם מקדם היתה השגתו עצומה ונשגבה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1553 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:27 - wesi2