... לא יוכלו לזוז אותנו חס ושלום מקדשתנו, כי אנו תקיפין בדעתנו ובדעה בודאי לא יוכלו לזוז אותנו לבלבל דעתנו בדעות שטות שלהם. כי בודאי לא יבלבלו כלל את דעתנו. כי מצד הנשמה הינו מצד הדעת בודאי אנו תקיפים ולא יזיקו לנו כלל חס ושלום רק בעניני חיצוניות הינו בעניני מאכלים על זה אנו צריכין שמירה שלא נכשל חס ושלום ועל ...

... את העניין כולו. השכל הוא אכן האמת ואפשר ומומלץ ורצוי להשען על השכל ואפשר לסמוך רק על השכל ולא צריך אמונה כלל. מצד האמת השכל הוא מספיק חזק ואמיתי כדי לדעת את האמת. הנשמה היא השכל. והיא חלק אלוקה ממעל. והיא מספיק מזוככת כדי לדעת באמצעותה את האמת. אלא מה? העניין הוא שהאדם עצמו לא מספיק משתמש בשכל של עצמו, ולכן השכל של האדם הוא מאוד ...

... על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה , שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו ... אפילו כשהסתכל להלאה מן הטובה וזהו: "על כל הטובה" למעלה ולהלאה על הטובה אף על פי שהסתכל על זה, הינו להלאה מן הטובה, הינו על הסוף אף על פי כן היה שמח מאד כי מצד הנשמה אף כשמסתכל על הסוף, הוא טוב מאד כנ"ל אך שנעשה בשרו חדודין חדודין בשרו דיקא דהינו הגוף כי מאחר שהיה גר לא היה שמחתו בגופו כשהסתכל על הסוף כנ"ל וזהו: 'נעשה בשרו ...

... מיני נגינה כמו שמבאר שם עין שם והבן מאד עד היכן הדברים מגיעים כי גם הנשמה הקדושה של כל אחד מישראל היא נקראת בת מלך כידוע והיא מנחת במקום שמנחת אצל כל אחד ואחד עיפה ויגעה ...

... את החלק האחורי והרחוק של הבורא, אך לא את הבורא עצמו. רבי נחמן מברסלב לעומת זאת, זכה לראות את הבורא עצמו "פנים בפנים", דהיינו ביטול הגאווה המוחלט, שבו הנשמה של האדם נכללת בא"ס לגמרי. ובאין סוף, הכל טוב תמיד. כי אין שם שום הבדל בין ...

... באותו המקום שבו נמצא הגוף של הצדיק, בראש השנה. אך כאשר האדם מבין שהוא זאת הנשמה שלו והצדיק הוא השכל שלו, אז להיות אצל הצדיק בראש השנה, הוא ...

... כי חדוש בראשית הוא חדוש החכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" כי חדוש השכל היא חדוש הנשמה כי השכל הוא הנשמה כמו שכתוב: "נשמת שדי תבינם" כמו שאמרו רז"ל: 'מה הקדוש ברוך הוא זן את העולם אף הנשמה זנה את גופה' נמצא שהנשמה היא מחיה את הגוף והיא בעצמה השכל כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' ג. וחדוש השכל הינו חדוש הנשמה הוא על ידי שנה כמובא בזוהר הקדוש 'חדשים לבקרים רבה אמונתך' כי כשהמחין מתיגעים אז על ידי השנה הם ... שאנו מברכין הנותן ליעף כח כי היו מתחלה עיפים ועכשו נתחזקו ובשעת השנה המחין, הינו הנשמה באה בתוך אמונה בחינת: "חדשים לבקרים" וכו' כמובא בזוהר הקדוש ד. ויש כמה בחינת שנה כי יש שנה ... שבעים פנים לתורה ויש מקבלים מאור פני הצדיקים כשהצדיק מסביר לו פנים אזי מקבל שכל חדש, ונשמה חדשה כי עקר השכל מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה ... עמלק', והינו הך כידוע ובנין בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו' ט. וזה החשמ"ל הנעשה ... ורצועה גמטריא ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר האמונה והנשמה, הינו המחין שבתוכה ומקבלת מאור הפנים שהוא ש"ע נהורין של פנים עליונים הנמשכין מתקון ואמת כידוע. ... את נשמתו בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש המחין, חדוש הנשמה על ידי זה עולים כל הניצוצות על ידי אחד עשר סממני הקטרת ...

... כלל (כמובא בכמה מקומות) (וזה בחינת תשובה על תשובה וכו') דבר נוסף: יש נשמות שלא היו בחטא אדם הראשון כי נבראו אח"כ, והן נקראות בקבלה "נשמות חדשות". רבינו העיד על רבי נתן שיש לו נשמה חדשה. זה לא אומר שהם לא יחטאו אח"כ אבל לדעתי זה אומר שהן חצובות ממקור גבוה יותר, אם כביכול הבורא נצרך לברוא אותן לאחר מכן, אז כביכול לא מספיק הנשמות שיש בעולם (כמו כן שמעתי ... וחזר בתשובה מאהבה. ואין בכך שום פגם. ואדרבה זה שבח גדול וכולי. לגבי נשמות שלא היו בחטא אדם הראשון, תביא בבקשה את המקור לכך שרבי נחמן מברסלב אמר זאת על רבי נתן. ואל תשכח, שגם הנשמה של אדם הראשון, לא היתה בחטא אדם הראשון כאשר הוא נברא. אך הוא בכל זאת חטא. כך שגם אם מישהו מקבל נשמה חדשה וכולי, עדיין זה לא אומר שהוא לא יחטא, בדיוק כפי שאדם הראשון חטא. ובפרט שאם תבין את עניין חטא אדם הראשון הנ"ל, תראה שכל אחד ואחד שיש לו שכל אנושי, הרי שהוא בעצם חוטא בחטא ...

... ה' צדיקים ילכו בם" וכו' כך התורה של הצדיק לכל אחד כפי תפיסתו יש אדם שנעשה לו נשמה חדשה מהתגלות התורה ויש אדם שהוא, חס ושלום, ...

... התכלית כי עכשו אין יודעין ומרגישין טעם כל כך בהתקרבות מחמת עכירת החמר ומחמת המניעות. נמצא שהעקר הוא רק בשביל התכלית שאז אחר ההסתלקות לארך ימים ושנים אז ידעו מה ששמעו כבר, וגם מה שישמעו אז ויתר מזה מה שיהיה מצד הנשמה כמו שיזכה כל אחד. ואם גם כן אחר כך אין זוכין להתקרב וכו'. והכלל אשרי מי שיתחזק באמונה בהשם יתברך ובצדיק האמת ויקים דבריו בודאי לא יבוש ולא יכלם לא בעולם הזה ולא בעולם ...