ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - שז - מעלת המתקרבים אליו
אות שז שמעתי בשמו שאמר אני אין לי מה לעשות בזה העולם כלל כי בשבילי איני צריך לעשות כלל רק באתי להעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך. אבל איני יכול לקרב כי אם מי שבא אצלי ומספר לי חסרונו אני יכול לתקנו וכו' אות שח דבר עם אחד שהיה איש פשוט לגמרי ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שיש לך כח לעורר אפילו אדם גדול לעבודת השם כי עץ קטן יכול להדליק ולהבעיר עץ גדול מאד. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה למה נמשלו דברי תורה כעץ ? לומר מה עץ קטן מדליק את הגדול אף דברי תורה וכו' אות שט אמר הצדיק האמתי יכול לעשות טובה גדולה להאדם גם אחר פטירתו לעולם הבא [למי שזוכה לבוא אליו בשביל תקון]. ודע שעקר המניעה שמונעין את מי שאינו זוכה שאין מניחין אותו לילך להצדיק האמיתי לקבל תקון הוא רק מה שמדיחין ומסיתין אותו מזה ומבלבלין אותו בכפירות והסתות שאין בהצדיק ממש. כי גם שם בין המלאכי חבלה והקליפות יש מתנגדים גדולים כמו בזה העולם. על כן העקר לקח זאת בדעתו לבלי להניח עצמו לפתות ולהסית אותו שם רק יעמד על דעתו שם בחזק לילך דיקא להצדיק האמת ואז בודאי יניחוהו. ושמעתי שאמר גם שם צריכין חזוק אמונה בהצדיק. וספר מעשה על זה מה שארע בארץ ישראל אצל הצדיק רבי מנדל מויטפסק עם אחד מאנשיו שמו רבי נח שנפטר על הספינה וכו' אות שי אמר כמה צלם אלהים היו מנחים ברפש שאני הוצאתים מהרפש וכו' וכו' כי נראה בחוש שהמתקרבים אלי נשתנה פניהם ובא עליהם פנים של יהודי בחינת צלם אלהים. הלא יש אצלי אנשים שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די להם כי גם השאול תחתיות היה קטן לפניהם שאם היה אפשר להם לחתר תחת שאול תחתית היו חותרים ועל ידי נתקרבו וכו' אות שיא אמר אני יכול לעשות כלים נפלאים מאד רק החסרון שאני בעצמי מכרח לעשות בעצמי את הכלי אמנות שקורין גיצייג אות שיב עם הקטן שבאנשי שלומנו יהיה נעשה עמו בעולם וכו' אות שיג מעשה של הצדיק מורנו הרב יצחק אייזיק זכר צדיק לברכה שרבנו זכרונו לברכה ראה במקום שראה שהיו אגדות אגדות, ודחקו עצמן לשמע תורה ואמרו לאחד אמר אתה לנו תורה ואמר להם. ושמע הוא זכרונו לברכה והוטב בעיניו מאד והוא מבין על תורה, כמדמה שאמר שלא שמע כזאת. ושאל אם אותה הנשמה בזה העולם והראו לו ושלח אחריו והוה מה דהוה וקדם פסח חלם למורנו הרב יצחק אייזיק הנ"ל כל התורה הנ"ל ששמע הוא ובא וספר לו באימה גדולה ורתת וזיע גדולה מאד. והלך הוא משם ונשאר מורנו הרב יצחק אייזיק הנ"ל חלשות ואחר כך בסמוך נפטר הנ"ל. [אמר המעתיק שמעתי שפעם אחת היו מקוננים ומצערים אנשי שלומנו לפני רבנו זכרונו לברכה מאד על פטירת הרב רבי יצחק אייזיק הנ"ל ונחם אותם רבנו זכרונו לברכה והשיב להם אבל עכשו יש לנו הרב רבי נתן] אות שיד שמעתי בשמו שאמר הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד וכו' ויקנא מאד את המקרבים אליו מכל שכן את מי שזוכה להושיט לו וכו' אות שטו והוכיח את אחד שהיה מקרב ונתרחק ואחר כך חזר ובא אליו בחל המועד פסח תקס"ט. ענה ואמר אפילו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה ואפילו אם הוא גרוע יותר מבתחלה אם הוא מקרב לצדיק האמתי ההתקרבות בעצמו הוא טוב מאד בלי שעור וערך [ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר]. הדרכים מבקשים את תפקידם כדאיתא במדרש על פסוק דרכי ציון אבלות שהם מתאבלים על שפסקו עולי רגלים שהיו עוברים עליהם. וכן אלו בני אדם שהם נוסעים והולכים להצדיק האמת כשחס ושלום נפסק אחד מהם ונמנע מלנסע אזי גם הדרכים מתאבלים ומבקשים את תפקידם. כי הדרכים תאבים שיסע עוד אחד עליהם להצדיק האמת. תמה אני איך משליכים חבורה אהובה וחביבה כזו ממה נפשך אם באותן השנים לא הלכת בדרכי ה' כראוי בודאי הפסדת מה שהפסדת ואם היית עובד השם כראוי הלא טוב היה אם היית מטיל העבדות והיהדות שלך גם כן לתוך השתפות של החברים האהובים. והיו אחרים יכולין להרחיב ידיהם ולהצליח על ידי העבדות שלך ויתר מזה להגיד לך מה אני, ומה שהפסדת זה אי אפשר להגיד לך. אם תסע מעתה אז תתחרט על העבר אות שטז הוכיח את אחד שלא היה אצלו כמה שנים, וענה ואמר לו הלא כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. ועל כן כל אחד ואחד צריך לתן איזה כח וסיוע לזה הצדיק להיות לו צותא, וכו'. ויש שהם נעשים לו בחינת צותא על ידי תפילתם או על ידי יראת שמים שלהם, שעל ידי זה נותנין כח וסיוע לזה הצדיק. ויש שנותנים לו ממון או כיוצא בזה מה שכל אחד עושה איזה דבר שבקדשה שעל ידי זה נעשה צותא לזה. אבל כפי מה שאני רואה אין אתם נצרכים כלל להעולם כי אין מגיע מכם שום צותא לזה אות שיז שמעתי בשמו שאמר שהולכים שלוחים מאחד לשני, ומהשני להלן יותר עד שהדבר מגיע להצדיק. הינו כי מכל האילנות והעשבים ומכל הדברים שבעולם מכלם הולכים שלוחים מאחד לחברו ומחברו לחברו עד שמתגלגל ומגיע הדבר לאזן הצדיק האמתי והוא מקבל ומבין מהם עצות לעבודתו. וזה בחינת כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה הינו בחינת עצות, לתן לו עצות כנ"ל. כי תרי"ג מצוות נקראין תרי"ג עטין דאוריתא וזה לצוות לשון עצות כנ"ל. ואמר שכל זה הוא רק בחינת עצות אבל העבודה בעצמה של הצדיק האמתי זה גבוה ונעלם מאד. ואפילו מלאך ושרף אינו יודע זאת כי אם השם יתברך לבדו וכו'. וכל זה יש להם איזה שיכות עם הצדיק מצד שהוא מלבש בגוף. אבל מצד הנשמה הוא ענין אחר לגמרי גבוה מעל גבוה וכו' וכו' ועוד יש בענין שיחה זו דברים נפלאים
אות שז

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל

כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל

רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב

כִּי אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ

אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ'

אות שח

דִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי

וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁיֵּשׁ לְךָ כּחַ לְעוֹרֵר אֲפִילּוּ אָדָם גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

כִּי עֵץ קָטָן יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר עֵץ גָּדוֹל מְאד.

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּעֵץ ?

לוֹמַר מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל

אַף דִּבְרֵי תוֹרָה וְכוּ'

אות שט

אָמַר הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא [לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן].

וְדַע שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה

שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי לְקַבֵּל תִּקּוּן

הוּא רַק מַה שֶּׁמַּדִּיחִין וּמְסִיתִין אוֹתוֹ מִזֶּה

וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בִּכְפִירוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁאֵין בְּהַצַּדִּיק מַמָּשׁ.

כִּי גַּם שָׁם בֵּין הַמַּלְאֲכֵי חֲבָלָה וְהַקְּלִיפּוֹת יֵשׁ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם.

עַל כֵּן הָעִקָּר לִקַּח זאת בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְפַתּוֹת וּלְהָסִית אוֹתוֹ שָׁם

רַק יַעֲמד עַל דַּעְתּוֹ שָׁם בְּחֹזֶק לֵילֵךְ דַּיְקָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת

וְאָז בְּוַדַּאי יַנִּיחוּהוּ.

וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר גַּם שָׁם צְרִיכִין חִזּוּק אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק.

וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה עַל זֶה מַה שֶּׁאֵרַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַצַּדִּיק רַבִּי מֶנְדְל מִוִּיטֶפְּסְק עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שְׁמוֹ רַבִּי נחַ שֶׁנִּפְטַר עַל הַסְּפִינָה וְכוּ'

אות שי

אָמַר כַּמָּה צֶלֶם אֱלהִים הָיוּ מֻנָּחִים בָּרֶפֶשׁ שֶׁאֲנִי הוֹצֵאתִים מֵהָרֶפֶשׁ וְכוּ' וְכוּ'

כִּי נִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַמִּתְקָרְבִים אֵלַי נִשְׁתַּנָּה פְּנֵיהֶם

וּבָא עֲלֵיהֶם פָּנִים שֶׁל יְהוּדִי בְּחִינַת צֶלֶם אֱלהִים.

הֲלא יֵשׁ אֶצְלִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הָיָה דַּי לָהֶם

כִּי גַּם הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הָיָה קָטָן לִפְנֵיהֶם

שֶׁאִם הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לַחְתּר תַּחַת שְׁאוֹל תַּחְתִּית הָיוּ חוֹתְרִים

וְעַל יָדִי נִתְקָרְבוּ וְכוּ'

אות שיא

אָמַר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים נִפְלָאִים מְאד

רַק הַחִסָּרוֹן שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמִי אֶת הַכְּלֵי אֻמָּנוּת שֶׁקּוֹרִין גִּיצַייג

אות שיב

עִם הַקָּטָן שֶׁבְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּעוֹלָם וְכוּ'

אות שיג

מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה

שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה

שֶׁהָיוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, וְדָחֲקוּ עַצְמָן לִשְׁמעַ תּוֹרָה

וְאָמְרוּ לְאֶחָד אֱמר אַתָּה לָנוּ תּוֹרָה וְאָמַר לָהֶם.

וְשָׁמַע הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהוּטַב בְּעֵינָיו מְאד

וְהוּא מֵבִין עַל תּוֹרָה, כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁלּא שָׁמַע כָּזאת.

וְשָׁאַל אִם אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה בְּזֶה הָעוֹלָם

וְהֶרְאוּ לוֹ

וְשָׁלַח אַחֲרָיו וַהֲוָה מָה דַהֲוָה

וְקדֶם פֶּסַח חָלַם לְמוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק הַנַּ"ל כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע הוּא

וּבָא וְסִפֵּר לוֹ בְּאֵימָה גְּדוֹלָה וּרְתֵת וְזִיעַ גְּדוֹלָה מְאד.

וְהָלַךְ הוּא מִשָּׁם

וְנִשְׁאַר מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק הַנַּ"ל חַלָּשׁוּת

וְאַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ נִפְטַר הַנַּ"ל.

[אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ מְקוֹנְנִים וּמְצַעֲרִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאד עַל פְּטִירַת הָרַב רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק הַנַּ"ל

וְנִחַם אוֹתָם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהֵשִׁיב לָהֶם

אֲבָל עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן]

אות שיד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

הַפָּחוּת שֶׁבַּאֲנָשַׁי אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל מְאד וְכוּ'

וִיקַנֵּא מְאד אֶת הַמְקרָבִים אֵלָיו

מִכָּל שֶׁכֵּן אֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהוֹשִׁיט לוֹ וְכוּ'

אות שטו

וְהוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁהָיָה מְקרָב וְנִתְרַחֵק

וְאַחַר כָּךְ חָזַר וּבָא אֵלָיו בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח תקס"ט.

עָנָה וְאָמַר אֲפִילּוּ אִם עוֹבְרִים כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם

רַק הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה

וַאֲפִילּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה

אִם הוּא מְקרָב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ

[וְאִם לא הָיָה מְקרָב לְהַצַּדִּיק הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר].

הַדְּרָכִים מְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת

שֶׁהֵם מִתְאַבְּלִים עַל שֶׁפָּסְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם.

וְכֵן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נוֹסְעִים וְהוֹלְכִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת

כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִפְסָק אֶחָד מֵהֶם וְנִמְנָע מִלִּנְסֹעַ

אֲזַי גַּם הַדְּרָכִים מִתְאַבְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם.

כִּי הַדְּרָכִים תְּאֵבִים שֶׁיִּסַּע עוֹד אֶחָד עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת.

תָּמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ מַשְׁלִיכִים חֲבוּרָה אֲהוּבָה וַחֲבִיבָה כָּזוֹ

מִמָּה נַפְשָׁךְ

אִם בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים לא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי ה' כָּרָאוּי

בְּוַדַּאי הִפְסַדְתָּ מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ

וְאִם הָיִיתָ עוֹבֵד הַשֵּׁם כָּרָאוּי

הֲלא טוֹב הָיָה אִם הָיִיתָ מַטִּיל הָעַבְדוּת וְהַיַּהֲדוּת שֶׁלְּךָ גַּם כֵּן לְתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים.

וְהָיוּ אֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם וּלְהַצְלִיחַ עַל יְדֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁלְּךָ

וְיָתֵר מִזֶּה לְהַגִּיד לְךָ מָה אֲנִי, וּמַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ

זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד לְךָ.

אִם תִּסַּע מֵעַתָּה

אָז תִּתְחָרֵט עַל הֶעָבָר

אות שטז

הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ

הֲלא כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוֹות לָזֶה.

וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא, וְכוּ'.

וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל יְדֵי תְּפִילָּתָם אוֹ עַל יְדֵי יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹתְנִין כּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק.

וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה צַוְתָּא לָזֶה.

אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם

כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה

אות שיז

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק.

הַיְנוּ כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִכֻּלָּם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי

וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה

הַיְנוּ בְּחִינַת עֵצוֹת, לִתֵּן לוֹ עֵצוֹת כַּנַּ"ל.

כִּי תַּרְיָ"ג מִצְווֹת נִקְרָאִין תַּרְיָ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא

וְזֶה לְצַוּוֹת לְשׁוֹן עֵצוֹת כַּנַּ"ל.

וְאָמַר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בְּחִינַת עֵצוֹת

אֲבָל הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי זֶה גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאד.

וַאֲפִילּוּ מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יוֹדֵעַ זאת כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וְכוּ'.

וְכָל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַצַּדִּיק מִצַּד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּגוּף.

אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ' וְכוּ'

וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיַן שִׂיחָה זוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר / מעשה במלך וקיסר
...- מעשה ב - ממלך וקיסר מעשה בקיסר אחד, שלא היה לו בנים גם מלך אחד לא היה לו בנים ונסע הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע כמו כן ונזדמנו שניהם לפנדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נמוס [של מלכות] ושאל אותו והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באפן שיהיו יכולים להתחתן אזי יתחתנו בין שניהם ונסע הקיסר לביתו והוליד בת והמלך נסע לביתו...
חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
...מוהר"ן - תריא - עבודת השם אות תריא התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל. ועמד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קך - הָעִנְיָן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, וְלא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר
...ח"א - תורה קך - הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר מפרש בתורה: "ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" כי אף שאמר לו לכתב בספר, אף על פי כן לא הסתפק בזה וצוה לו, ושים באזני יהושע, שידבר עמו פה אל פה כי העקר מה ששומעין מפה הצדיק וכמו שאמרו במדרש על פסוק: "שמע ישראל היום אתה עובר את הירדן" וכו' וזה לשונו, מה ראה לומר להם כאן שמע ישראל רבנין אמרי למה הדבר דומה, למלך שקדש מטרונה בשני מרגליות אבדה אחת מהן אמר לה המלך אבדת אחת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
...- תורה לג - מי האיש החפץ חיים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם יתברך היינו: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב...
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת עמדתי לפניו והוא זכרונו לברכה, היה מנח על מטתו ונזרקו דבורים אלו, מתוך פיו הקדוש ואמר בזו הלשון. דער עקר איז "מבטן שאול שועתי" [העקר הוא: מבטן שאול שועתי]
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו מאיש אחד שדבר עמו והזהירו להתפלל בכונה ואמר לו שכמו שהקול מעורר הכונה, כן להפך, הכונה מעורר הקול שכשמתפלל בכונה ונזהר להכניס כל לבו ומחשבתו בתוך דבורי התפילה אזי ממילא יתעורר קולו להתפלל בקול כראוי וכן נראה בחוש כמה פעמים
שיחות הר"ן - אות סה
שיחות הר"ן - אות סה על ידי שמחה נצולין ממיתת בנים כי הקלפה העושקת אותם חס ושלום, נקראת לילית והשמחה הוא ההפך ממנה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ו
...שלו לארץ ישראל - אות ו וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם מי יפרנסם והשיב כך: את תסעי למחתנך אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין ניאנקע אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות ואמך תהיה משרתת קעכין וכל מה שבביתי אמכר הכל על הוצאת הדרך וכאשר שמעו זאת בני ביתו געו כלם בבכיה ובכו כמה ימים ולא היה לו שום רחמנות עליהם ואמר כי לא סגי בלאו הכי יהיה איך שיהיה הוא יסע בודאי כי רבו כבר הוא שם ומעוטא בתר רבא אזלא ואמר:אני רוצה לנסע לארץ ישראל ואני יודע...
שיחות הר"ן - אות שח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...ויש לנו בזה שיחות הרבה שכל דבורים ושיחות כאלו של העולם הכל הם מן היצר הרע שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל דאגת הפרנסה כאלו עכשו חס ושלום, אפס תקוה ובאמת הוא שקר וכזב כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם תמיד ובכל דור ובכל שנה נמצאים עולים ויורדים ואם נסתכל היטב בכל שנה ובכל עת בודאי נמצא תמיד אנשים רבים שהיו עניים ומשרתים וכיוצא בשנים הקודמים ועכשו נתעשרו וגם הם רבם אומרים שהשנים אינם מתקנות עתה כמקדם מחמת שרוצים בכל פעם עשירות יותר ומנהיגים בביתם בגדולות יותר עד שהוצאתם מרבה ואומרים שעתה אינם ש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4072 שניות - עכשיו 25_09_2025 השעה 01:23:12 - wesi2