ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה... וקרובים אליו יתברך כי כל מה שיודעין ומכירין אותו יתברך ביותר סמוכים אליו ביותר כי שאר כל הדברים יתבטלו לעתיד כלם בבחינת: 'כל הקרבנות בטלין, חוץ מקרבן תודה' שלא ישאר לעתיד, רק בחינת תודה והודאה להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים ... על ידי השפעת החסד חוזר ונתמלא החסרון וזה בחינת שעשוע עולם הבא בבחינת: "והיה אור הלבנה כאור החמה", הנאמר לעתיד כי הלבנה טבעה קר, בחינת חסרון וקרירות ועתידה להתמלאת כאור החמה, בחינת מלוי החסרון שזה בחינת הולדה, בחינת הלכות ...