ראיתי והבנתי שיש חסידי ברסלב שחושבים שרבי נחמן הוא בורא עולם והוא המלך והוא השי"ת. ואשמח להבין את פשר העניין הזה, ואיך נוצרה המחשבה הזאת?



לשואל: שאלה יפה שאלת, והנושא הזה הובא כבר כאן בפורום: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=45&PID=1171#1171 אך כאן התשובה בהרחבה.

קודם כל מצד האמת, השי"ת מלא כל הארץ כבודו, ולכן הכל זה השי"ת. וזאת נקודת האמת שנמצאת גם בתוך כל עבודת אלילים באשר היא.

ועכשיו מצד אחר:

מי שלומד ליקוטי מוהרן, רואה שרבי נחמן מברסלב רימז יותר מפעם אחת שהוא השי"ת. כיצד?

אמר רבי נחמן מברסלב, אילו ידעתיו הייתיו. וביותר ממקום אחר, אמר רבי נחמן מברסלב, שהוא יודע את השי"ת. כגון לגבי העניין שאין הבדל בין דעתו של האדם לבין דעתו של השי"ת, והצדיק זוכה לשכל הנקנה הזה וכולי.

וכיו"ב שכל הדברים חסרים מלבד השי"ת, ומי שנכלל בו על ידי הדעת גם הוא יש לו שלמות. דהיינו שהאדם עצמו הופך להיות השי"ת עצמו ועל ידי זה זוכה לשלמות.

וכיו"ב שאמר רבי נחמן מברסלב שהוא נכלל בבחינת לפני הבריאה ומחוייב המציאות, שזה השי"ת עצמו.

וכיו"ב שאמר רבי נחמן מברסלב את כל הדיבורים שלו על לפני הבריאה, שלפני הבריאה זה רק השי"ת. ולהיות באחדות עם השי"ת, זה להיות השי"ת עצמו.

ויש גם את העניין שהאדם עצמו הופך להיות השמש עצמה, כמובא בתורה צהר תעשה לתיבה.

וכיו"ב שרבי נחמן מברסלב זכה ליחידה דיחידה, שאין חילוק בינו לבין הבורא.

וכיו"ב שרבי נחמן מברסלב הוא בחינת אדם לשבת על הכסא, שהוא האדם העליון, שהוא האדם הקדמון שהוא מעל עולם האצילות שהוא השי"ת.

ורבי נחמן מברסלב עושה ראש השנה, כי הוא נכלל בבחינת מקומו של עולם, כמובא בח"ב תורה א עיי"ש.

ואפילו מובא (אבניה ברזל סז') בשם רבי נחמן מברסלב שאמר שהאדם צריך להגיע לדרגה שהוא יגיד יהי רצון מלפני, דהיינו מלפני עצמי.

וכיו"ב מובא העניין של הצדיק שזוכה לקיים את המצוות כמו השי"ת עצמו וכולי.

וכיו"ב בהמון מקומות שרבי נחמן מברסלב רמז שהוא זכה להגיע לדרגת השי"ת עצמו.

ומכאן השתלשלה כל הטעות הנ"ל.

ועכשיו נסביר את העניין.

אצל השי"ת, הכל אחד, ואין חילוק בין דעתו לבין מהותו. ומי שיש לו את השכל של השי"ת, שזה בחינת עיני הצדיק, הרי שהוא כמו השי"ת עצמו.

ומצד האמת רבי נחמן מברסלב ברא את העולם. ונסביר.

לעולם יש 2 טעויות מרכזיות. הם גם מגשימים את השי"ת וגם מגשימים את רבי נחמן מברסלב.

ונתחיל ברבי נחמן מברסלב. רבי נחמן מברסלב הוא לא הגוף שלו. רבי נחמן מברסלב הוא הנשמה שלו. ורבי נחמן מברסלב הוא השכל שלו.

ז"א, רבי נחמן בלבוש הגשמי שלו, זה אדם שחי לפני כמה מאות שנה ברוסיה וכולי.

אבל רבי נחמן מברסלב עצמו, זה השכל שלו שהוא קיים מאז ומעולם וימשיך להיות קיים לנצח.

והשכל הזה בא לידי ביטוי במציאות, לפני כמה מאות שנים ברוסיה וכולי.

אבל רבי נחמן מברסלב, זה לא מישהו, אלא זה שכל כלשהו.

וגם השי"ת זה לא מישהו, אלא זה שכל. כי השי"ת הוא הדעת וכולי (ולא נרחיב כאן).

ובעולם הבא יחזרו בתשובה, על שהגשימו את השי"ת כמובא בח"א תורה ו.

וכאשר נדמה לאדם שרבי נחמן מברסלב זה מישהו גשמי, וכאשר נדמה לאדם שהשי"ת זה מישהו גשמי, על ידי זה הוא לא מבין כיצד זה יתכן שרבי נחמן מברסלב ברא את העולם.

אבל! המשמעות של רבי נחמן מברסלב ברא את העולם, פירושה האמיתי הוא, שהשכל של רבי נחמן מברסלב ברא את העולם.

פירוש: כי השי"ת והשכל של רבי נחמן מברסלב הם אחד.

והשי"ת זה לא מישהו, אלא זה שכל, שכל כלשהו שכשיש אותו לאדם, אז הוא נכלל בבורא. כי להכלל בבורא, זה רק על ידי השכל והדעת וכולי.

והדברים האלו מאוד מופשטים. וקשה לאדם להבין שרבי נחמן מברסלב זה לא בן אדם, ולא מלאך, אלא זה שכל ורעיון רוחני, שבא לידי ביטוי בצורה גשמית.

ובנוסף, האדם גם לא באמת מבין מה היה לפני הבריאה, והאדם לא באמת מבין איך העולם נברא, והאדם גם לא מבין, מה זה השי"ת ומה זה השכל של השי"ת.

ובנוסף על כל אלו, האדם גם לא מבין מה זה רבי נחמן מברסלב, ולא מבין מה זה השכל של רבי נחמן מברסלב.

אבל מצד האמת, השכל של רבי נחמן מברסלב שזה בעצם רבי נחמן מברסלב האמיתי, הוא ברא את העולם. כי השכל של רבי נחמן מברסלב הוא בחינה אחת עם מה שהיה לפני הבריאה.

וכמובן שיש כאן עוד מה להרחיב, אך המסר הכללי הוא, שהדעת של רבי נחמן מברסלב, היא אחת עם השי"ת עצמו.

ומי שמגשים את רבי נחמן מברסלב, ועובר על לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, שעושה את התורה לממשית (כפי שביאר רבי נחמן מברסלב עצמו), על ידי זה הוא לא מבין את כל הנ"ל.

אבל מצד האמת, השכל של רבי נחמן מברסלב הוא וכולי.

breslev.eip.co.il/?key=3824 - חיי מוהר"ן - רפא - גדולת נוראות השגתו

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְהָבִין קְצָת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת הַשָּׂגָתוֹ עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן זָכָה לְהַשִּׂיג פִּלְאֵי פְּלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת וְכוּ'

וְאַף עַל פִּי כֵן מָה אֲנִי

הֲלא אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי רַק חֲתִיכַת אָדָם

מִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין וְלִלְמד אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אֶת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה

הָיָה מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל מְאד מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

כִּי עַל יְדֵי גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה יָכוֹל לְהָבִין קְצָת כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ



ונוסיף עוד את מ"ש שגם לעתיד לבוא שידעו את השי"ת, לא ידעו את מהותו בשלמות. וזה עניינים עמוקים של תכלית הידיעה, שהיא ברצא ושוב וכולי.

ואם יש שאלות נוספות, אשמח להשיב.