חוזרים בתשובה. איפה רבי נחמן מברסלב אומר דבר כזה? ומה פשר העניין?
ואיך זה קשור לעניין המקיפים שיש כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
תשובה:
אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא.
והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל רוצה הוא לדעת את מה שהוא אינו יודע.
והשכר לעתיד לבוא, הוא שידעו את מה שלא יודעים כאן בעולם הזה, כגון המבוכות של הידיעה והבחירה, וסוד הצמצום של הבריאה / השאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב.
ועיקר השכר לעתיד לבוא, הוא שיתגלה דעת כ"כ גדול, שבו כל השאלות יעלמו מן העולם ועל ידי זה יחיו חיים טובים באמת.
כי הסבל של האדם שורשו בשאלות ובספקות שיש לאדם. כי כל הצער כולו שורשו בשאלות שיש לאדם על המציאות, מדוע המציאות היא כך ולא אחרת.
וכל השאלות כולן, שורשן בכך שהאדם רחוק מדעתו של הבורא, שנבדלת מדעתו של האדם ב 5 דברים כמובא.
וחזרה בתשובה אמיתית, פירושו כאשר הדעת של האדם חוזרת לשורשה, דהיינו כאשר הדעת של האדם זוכה להכלל באין סוף, ואז האדם זוכה לשכל הנקנה, שבו הוא יודע את כל מה שהוא לא ידע בעולם הזה.
ועל ידי זה שהאדם יודע את כל מה שאפשר לדעת, על ידי זה הוא זוכה לחיות חיים טובים באמת, כי כבר אין לו יותר שאלות וכולי, והוא יכול רק להתענג על הבורא וכולי.
וחזרה בתשובה נקראת כך, משום שעיקר התשובה הוא כאשר האדם מוצא תשובות לשאלות שלו, דהיינו משלים את דעתו.
כי כל השאלות שיש לאדם, כולם שורשן בחוסר ידיעה. וכל היסורים והגלות והצרות, זה הכל מחמת חסרון הדעת בלבד.
ובכל פעם שיש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, והוא מוצא תשובה לשאלה שלו, על ידי זה הוא מתקרב לחזרה בתשובה, כי על ידי זה הוא משלים את דעתו, ומתקרב לשלמות הדעת.
וזה בחינת הלכות כמובא. כי הלכות הם בחינת תהלוכות הדמים. דהיינו כי כאשר האדם אינו יודע מה לעשות וכיצד לנהוג, זה בחינת שאלות וספקות שממרות את חייו של האדם. וכאשר האדם חוזר בתשובה, דהיינו מגלה הלכה והנהגה חדשה, על ידי זה הרצון שלו נשלם, ועל ידי זה האדם חי טוב יותר.
ובעולם הבא תהיה שלמות הדעת. אך עדיין יש מקיפים גם מעל השכל. ולכל מקיף יש מקיף אחר וכולי.
כי גם אחרי שהאדם זוכה להשיג את מה שיש מעל השכל האנושי, וזוכה לתכלית הידיעה שלא נדע, וזוכה לידיעה שלמה וכולי, עדיין גם שם יש דרגה מעל דרגה וכולי. וגם שם יש דעת מעל דעת וכולי.
ולכן השכר בעולם הבא יהיה שבכל פעם יחזרו בתשובה מחדש. כי בכל פעם האדם יגלה תשובות חדשות, וישיב את דעתו לשורשה בכל פעם מחדש.
כי כאשר דעתו של האדם אינה שלמה, אז הוא בעצם "מגשם" את הבורא. דהיינו תפיסתו של האדם את הבורא היא בצורה מגושמת. אך ככל שהאדם חוזר יותר בתשובה, כך הוא תופס את הבורא בצורה יותר מדוייקת.
ועל ידי הדעת של האדם את הבורא, על ידי זה הוא נכלל בבורא, וזוכה לשלמות הדעת, ונשלמים כל החסרונות וכולי...
ואיך זה קשור לעניין המקיפים שיש כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
תשובה:
אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא.
והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל רוצה הוא לדעת את מה שהוא אינו יודע.
והשכר לעתיד לבוא, הוא שידעו את מה שלא יודעים כאן בעולם הזה, כגון המבוכות של הידיעה והבחירה, וסוד הצמצום של הבריאה / השאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב.
ועיקר השכר לעתיד לבוא, הוא שיתגלה דעת כ"כ גדול, שבו כל השאלות יעלמו מן העולם ועל ידי זה יחיו חיים טובים באמת.
כי הסבל של האדם שורשו בשאלות ובספקות שיש לאדם. כי כל הצער כולו שורשו בשאלות שיש לאדם על המציאות, מדוע המציאות היא כך ולא אחרת.
וכל השאלות כולן, שורשן בכך שהאדם רחוק מדעתו של הבורא, שנבדלת מדעתו של האדם ב 5 דברים כמובא.
וחזרה בתשובה אמיתית, פירושו כאשר הדעת של האדם חוזרת לשורשה, דהיינו כאשר הדעת של האדם זוכה להכלל באין סוף, ואז האדם זוכה לשכל הנקנה, שבו הוא יודע את כל מה שהוא לא ידע בעולם הזה.
ועל ידי זה שהאדם יודע את כל מה שאפשר לדעת, על ידי זה הוא זוכה לחיות חיים טובים באמת, כי כבר אין לו יותר שאלות וכולי, והוא יכול רק להתענג על הבורא וכולי.
וחזרה בתשובה נקראת כך, משום שעיקר התשובה הוא כאשר האדם מוצא תשובות לשאלות שלו, דהיינו משלים את דעתו.
כי כל השאלות שיש לאדם, כולם שורשן בחוסר ידיעה. וכל היסורים והגלות והצרות, זה הכל מחמת חסרון הדעת בלבד.
ובכל פעם שיש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, והוא מוצא תשובה לשאלה שלו, על ידי זה הוא מתקרב לחזרה בתשובה, כי על ידי זה הוא משלים את דעתו, ומתקרב לשלמות הדעת.
וזה בחינת הלכות כמובא. כי הלכות הם בחינת תהלוכות הדמים. דהיינו כי כאשר האדם אינו יודע מה לעשות וכיצד לנהוג, זה בחינת שאלות וספקות שממרות את חייו של האדם. וכאשר האדם חוזר בתשובה, דהיינו מגלה הלכה והנהגה חדשה, על ידי זה הרצון שלו נשלם, ועל ידי זה האדם חי טוב יותר.
ובעולם הבא תהיה שלמות הדעת. אך עדיין יש מקיפים גם מעל השכל. ולכל מקיף יש מקיף אחר וכולי.
כי גם אחרי שהאדם זוכה להשיג את מה שיש מעל השכל האנושי, וזוכה לתכלית הידיעה שלא נדע, וזוכה לידיעה שלמה וכולי, עדיין גם שם יש דרגה מעל דרגה וכולי. וגם שם יש דעת מעל דעת וכולי.
ולכן השכר בעולם הבא יהיה שבכל פעם יחזרו בתשובה מחדש. כי בכל פעם האדם יגלה תשובות חדשות, וישיב את דעתו לשורשה בכל פעם מחדש.
כי כאשר דעתו של האדם אינה שלמה, אז הוא בעצם "מגשם" את הבורא. דהיינו תפיסתו של האדם את הבורא היא בצורה מגושמת. אך ככל שהאדם חוזר יותר בתשובה, כך הוא תופס את הבורא בצורה יותר מדוייקת.
ועל ידי הדעת של האדם את הבורא, על ידי זה הוא נכלל בבורא, וזוכה לשלמות הדעת, ונשלמים כל החסרונות וכולי...