... מבין שהמספר מבין את הסוד הזה, כי הוא סיפר אותו. אך עדיין זה נשאר סוד למרות שהוא גלוי, מחמת שהידיעה הזאת שאין זמן, היא ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי. ולכן למרות שהיא ידועה, היא עדיין סוד, כי היא לא באמת מובנת לאף אחד. וזה גם בחינת "מטי ולא מטי" או בחינת תכלית הידיעה שיש תכלית ידיעה גדולה גם ממנה וכולי. כי מהות השי"ת עצמו היא סוד, שגם אחרי שיודעים אותו (מי שזוכה), ...

... מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. בדיוק כמו שמלאכים אין בחירה חופשית... ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... ויתבטל הבחירה והשאלה היא מה הקשר בין הדברים? מדוע דבר אחד תלוי בשני? מדוע מי שמבין את השכל של הידיעה והבחירה, ממילא מתבטלת אצלו הבחירה החופשית לגמרי? איך זה שאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, איך זה הופך את השכל שלו לשכל של מלאך? מה הקשר? בעניין הבחירה החופשית, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=76 * תשובה: כי על ידי שהאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, דהיינו מבין את השכל של הצמצום ובריאת העולם, על ידי זה הוא חוזר לבחינת לפני הבריאה ששם הכל טוב והכל אחד, וממילא אין בחירה. כי באמת רק השי"ת מבין את השכל הזה של הידיעה והבחירה. וגם רק השי"ת מבין את השכל של בריאת העולם. וכדי להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, לשם כך ... אינו אלא טועה. כי דעת השי"ת היא עניין אחר לגמרי... ורק הוא עצמו יודע את סיבותיו שלו... *** ושאלת הידיעה והבחירה היא צמצום ולבוש גשמי של שאלת הצמצום, דהיינו לדעת כיצד הבורא צמצם את עצמו וכולי... וכדי לדעת את ... מעצמה. כי כל הבחירה שיש לאדם בעולם הזה, היא נובעת רק משום כך שהאדם לא מבין את העניין של הידיעה והבחירה. אך ברגע שהאדם מבין ויודע את השכל של הידיעה והבחירה, באותו הרגע הוא זוכה לכל הנ"ל והוא כבר נמצא בעולם הבא ממש, למרות שהוא כאן בעולם הזה ממש ...

... הזמנים שם והשגות מקיפים הללו זה עקר התענוג והשעשוע של עולם הבא אשרי מי שזוכה להשיגם וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ... מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וזה בחינת שפע הכתר כי כתר הוא בחינת מקיף, כמו שכתוב: "כתרו את בנימין" וכו'. ז. ...

... האדם פסול לעדות. ונחדד: שכל תקין היינו שכל שבו אין לאדם שום שאלה בעולם בשום נושא בעולם, שזו תכלית הידיעה. וכל זמן שהאדם לא הגיע לכך שהשכל שלו שלם לגמרי, דהיינו כל זמן שיש לאדם ספק כלשהו בנושא כלשהו ... פתאום משהו נוסף שיהפוך אצלו את כל הקערה על פיה וכולי. כך שבאמת כל זמן שאדם לא זוכה לתכלית הידיעה ולידיעה שלמה, הרי שכל מה שהוא בטוח בו, הוא רק אמונה בלבד ולא שכל אמיתי. *** ואדרבה על האדם ...

... הרי שנשמתו של האדם הזה סובלת סבל רב ואינה זוכה להתענג על ה'. כי להשי"ת מתקרבים רק על ידי הידיעה, על ידי הדעת. ועל ידי הדעת נכלל האדם בהשי"ת וכולי. ומשה רבנו שנתן תורה, הוא נתן לבנ"י "תריג עטין" ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה ובענין תכלית הידיעה אשר לא נדע ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף ... לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה ...

... ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך היינו שהשכל ... הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ... מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וכאשר הצדיק חוזר מהביטול שלו בבחינת מה, אל השכל שלו. אז השכל שלו הוא כמו השכל ...

... ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי עדין לא התחיל כלל לידע בידיעות שלמעלה מזאת הידיעה שהגיע בה אל התכלית שלא נדע וכו' גם הפליג מאד בגדל מעלת התשובה ואפילו כשנופלים מאד חס ושלום, וכל ...

בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם? שאלה: רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה. אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה ... שאלה? מהי השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה? תודה תשובה: הנושא הוא די פשוט. אין תשובה בשכל אנושי לשאלה של הידיעה ושל הבחירה. וכל מי שאומר אחרת שיש תשובה, הרי שהוא בסך הכל לא מספיק חכם כדי להבין את השאלה. ... ואז הם ממציאים אמונה שלישית כדי לפשר בין 2 האמונות שלהם. לעומת זאת, מי שמבין בשכלו את עניין הבחירה והידיעה, מבין שאין כאן שום שכל לתרץ את העניין הזה. וההבדל הוא יחיד בלבד. אם האדם מאמין שיש בחירה ומאמין ... הוא דייקא מבין את השאלה, וממילא הוא מבין שאין לזה תשובה. וכעת ננסה להבהיר עוד קצת את עניין הבחירה והידיעה. כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 התבאר כי יש לעשות הפרדה ברורה בין שאלת הבחירה והידיעה לבין השורש של השאלה הזאת. פירוש: על שאלת הבחירה והידיעה יש תשובה אחת. מצד האמת אפשר בקלות להוכיח את אחד מהצדדים. עם טיפה מאמץ שכלי + טיפה ריכוז + ... את האמת, אפשר בשניה אחת להבין ש... (תגלה לבד). יחד עם זאת כאשר אומרים שאין תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה, מתכוונים לומר משהו אחר. והוא כי אין תשובה בשכל אנושי לשורש של שאלת הבחירה והידיעה. ומהו השורש הזה? השורש הוא הצמצום של האין סוף בתהליך הבריאה. בחירה = פירושו שהנברא נפרד מהבורא, שזהו העולם, ... שהנברא הוא אחד עם הבורא, שהבורא ממלא את כל המקום, שאין עוד מלבדו וכולי. זהו שורש השאלה של הבחירה והידיעה. דהיינו הבחירה אפשרית רק משום כך שהנברא נפרד מהבורא. והידיעה פירושו שהנברא אינו נפרד מהבורא. ומי שמבין את השאלה בצורה הנ"ל, ממילא הוא מבין את הקשקוש של התירוצים השונים על שאלת הבחירה והידיעה. כי מצד האמת, בוודאי שיש אמת, והאמת היא אחת בלבד. ואין שני אמת ולא הרבה אמת. ובוודאי או שיש ... כל מיני תירוצי כזב. אך מי שמבין את שורש העניין, מבין שאין כאן תשובה בשכל אנושי. וכפי שאמרתי. לשאלת הידיעה והבחירה בפירוש הפשוט שלה, בהחלט שיש לה תשובה חד משמעית וברורה שאינה נגד השכל. היינו בקלות אפשר להוכיח ש...

... מה שהשי"ת עצמו יודע את הידיעות האלו, הרי שהשכל של האדם הזה פגום. וכל זמן שהאדם לא הגיע לתכלית הידיעה ולידיעה שלמה, וכל זמן שהאדם יכול לדעת יותר ממה שהוא יודע, הרי שהשכל שלו פגום. וגם אם הוא..., וגם ... אמת לשקר ובין טוב לרע. וכל זמן שאין לאדם את השכל השלם הזה, וכל זמן שהאדם לא הגיע לתכלית הידיעה, הרי שעליו לזכור שבכל רגע הוא פתאום יכול לגלות שכל מה שנדמה לו כטוב הוא רע וכל מה שנדמה ...