ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם... זמרה כלם הם בחינת עזות בבחינת: "הן יתן בקולו קול עז" ה. וצריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף להראות לו מכל הארה ומכל השגה שהנשמה משגת שהגוף גם כן ידע מזאת ההשגה בבחינת: "ומבשרך לא תתעלם" 'מבשרך' דיקא שלא תעלים עיניך מלרחם על בשרך הינו בשר גופך כי צריכין לרחם מאד על הגוף לראות לזככו כדי שיוכל להודיע לו מכל ההארות וההשגות שהנשמה משגת כי הנשמה של כל אדם היא רואה ומשגת תמיד דברים עליונים מאד אבל הגוף אינו יודע מהם על כן צריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף לראות לזכך הגוף עד שתוכל הנשמה להודיע לו מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד כנ"ל וכשהגוף הוא בבחינה זו היא טובה להנשמה שלפעמים נופלת ממדרגתה וכשהגוף צח ואור תוכל הנשמה להתרומם ולחזר למדרגתה על ידי הגוף הינו, על ידי תענוגי הגוף תוכל לזכר ולעלות לתענוגים שלה כי מאחר שהגוף גם כן טוב וכשר אינו נלכד בהתענוגים ועל כן תוכל הנשמה לחזר על ידי תענוגי הגוף למעלתה לתענוגים שלה וכן גם כן על ידי הרשימות שיש בהגוף על ידי הארות שהאירה בו הנשמה מקדם תוכל עתה לזכר ולעלות ולחזר למדרגתה וזה בחינת: "מבשרי אחזה אלוה", 'מבשרי' דיקא הינו על ידי בשר הגוף 'יחזה אלוה', הינו השגות אלקות הינו, שהאדם בגופו יראה ויחזה השגות עליונות שהנשמה משגת תמיד כנ"ל אבל כשיש להגוף עזות מבחינת "והכלבים עזי נפש" אין הנשמה יכולה לסמך עצמה ולהתקרב אל הגוף להודיע לו מההשגות שלה כי תוכל ללכד בתקף ועזות הגוף מה שהגוף עז וחזק בהתאוות וצריך לזה עזות דקדשה הינו קולות הנ"ל שעל ידי זה משבר עזות הגוף כי 'אנחה שוברת גופו של אדם' וכשמשבר עזות ותקיפות הגוף על ידי זה תוכל הנשמה להתקרב עצמה אל הגוף כי לא תהיה נלכדת שם וזה בחינת: "מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי" עצמי היא הנשמה שהיא עצם האדם כי עקר עצמיות האדם מה שנקרא אצל האדם אני הוא הנשמה שהיא עצם הקים לעד אבל מחמת עזות הגוף בתאוותיו אזי הנשמה שהיא עצם האדם רחוקה מבשרו וגופו ועל ידי קול אנחה שהיא בחינת עזות דקדשה כנ"ל על ידי זה נשבר עזות גופו ואז מתקרבת ומתדבקת העצם להבשר הינו הנשמה להגוף וזהו: "מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי" כנ"ל ובחינת קול התקיעות הוא בחינת "מקול אנחתי" והוא משבר גופו של אדם ... ועל ידם יוכל לבוא לרועים הנ"ל תקיעה, שברים, תרועה תקיעה, הם הקולות, קול עז שברים, שעל ידם נשבר עזות הגוף כנ"ל תרועה, בחינת: "ואתה תרעה את עמי" הנ"ל שהם הרועים דקדשה שאי אפשר להתקרב להם כי אם על ידי ... בחינת הנשמה להעם שהם למטה ממנו הוא בחינת עצם והעם הם נגדו בחינת בשר וכשהם בבחינת בשר כמו בשר הגוף בעצם האדם הם שומעים הקול אנחה הינו קולו של החכם ושוברת גופם בבחינת 'אנחה שוברת' וכו' ועל ידי זה ... צועקין בתוכנו ואפילו כשאנו צועקים איזה קול דקדשה אין אנו זוכין לשמע קול דקדשה בעצמו לשבר על ידו עזות הגוף כי אם קול הברה שהוא קול העוונות שנתעוררין נגד קול דקדשה והם צועקים בתוכנו. ה' עשה למען שמך שאתה ... 'ואם קול הברה שמע, לא יצא', כנ"ל נמצא, בין קול אנחת האדם בעצמו אינו שומע אם אינו בבחינת בשר שהגוף רחוק כל כך מהעצם הנשמה עד שאינו בבחינת בשר ואזי אינו שומע קול אנחתו וכן קול אנחת החכם אם ... לבחינת בשר הוא על ידי השמוש על ידי שמשמש את החכם נעשה בחינת בשר להחכם וכן על ידי שמשמש הגוף להנשמה בעשית מצוות מעשיות נעשה הגוף בחינת בשר להנשמה וכשהבשר בבחינה הזאת אז: "ולירושלים מבשר אתן" מבשר הנמול הנ"ל נשלם ירושלים, שהיא "קריה נאמנה" הינו ... על ידי עזות דקדשה שהוא בחינת כל הקולות דקדשה שעל ידי זה משברין עזות דסטרא אחרא שהוא בחינת עזות הגוף וזוכין להתקרב ולהתדבק אליהם ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שהוא בחינת ירושלים קריה נאמנה כנ"ל ט. ולבוא לעזות ...