... כי מכח שהוציא הניצוצות בדברים אחרים נשאר בבחינת: צולע על ירכו וצריך לדבר בתורה או בתפילה עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזה פרוש הפסוק "והיו לבשר אחד" שיהא הגוף אחד עם הדבור, עד שיהא כאפס ובמה הוא בא לדבר זה ? ביראה כי אמרו חז"ל: 'גוף קשה פחד שוברו' ופחד, הוא פחד יצחק, הוא יראה וזה פרוש ... אטלע כי נשאר בבחינת 'צולע על ירכו' שהוא בחינת פגם הדבור כנ"ל וצריכין לדבר בתורה ותפילה, עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזהו בחינת: "והיו לבשר אחד", שיהא הגוף אחד עם הדבור "ולילה ללילה יחוה" כמבאר במקום אחר שהיא בחינת הצלע הנ"ל, בחינת: 'ויבן את הצלע' שעל זה נאמר: 'והיו לבשר אחד' דהינו, שיתבטל הגוף לגמרי כאין וכאפס על ידי דבורי תורה ותפילה ולבוא לזה, לבטל הגוף לגמרי הוא על ידי יראה כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'גוף קשה פחד שוברו' ופחד הוא בחינת: "פחד יצחק" דהינו יראה ... שלום כי 'לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וייראו אתו, הינו יראה, שעל ידי זה נתבטל הגוף לגמרי, על ידי דבורי תורה ותפילה כנ"ל כל אפסי ארץ, ...

... זכיתי לשמע באור הענין אך עינתי ומצאתי קצת כי עקר הכונות של לולב הוא להמשיך כל החסדים עד החזה להאירם אל המלכות וצריכין לנענע הנענועים כדי להמשיך אור משרש החסדים שבדעת אל החסדים המתפשטים בגוף להוסיף עליהם אור גדול משרשם שבדעת וכו' עין שם ב"פרי עץ חיים" בשער הלולב וגם מבאר שם שהכונה בענין הכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" ולא אמר יום אלא יומם שהוא הולך ... ועל ידי שמקשר לבו לדעתו, שלבו ברשותו וכו' אזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת וכו' כנ"ל וכל זה הוא סוד כונות לולב הנ"ל שהוא להמשיך הארה משרש החסדים שבדעת שהוא בחינת אהבה שבדעת לתוך החסדים שבגוף שהם בחינת כלליות המדות שבכלם מלבשים חסדים שהם בחינת אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות שהוא האתרוג הינו כדי לגלות מלכותו לכל באי עולם הינו למצא אלקותו ...

... והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף אין להם תענוג כל כך מן החקירות ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף יתענגו מאד מזה ולדעתם הרעה עקר השגת ...

... וכל זה יש להם איזה שיכות עם הצדיק מצד שהוא מלבש בגוף. אבל מצד הנשמה הוא ענין אחר לגמרי גבוה מעל גבוה וכו' וכו' וגם מעין זה כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ... האמת הוא זוכה להשיג את קיום כל התורה כולה גם ללא גוף גשמי כלל, כי הוא מקיים אותו כפי שהבורא עצמו מקיים אותה. ולכן רק הצדיק יכול לזכות לעלות מדרגה לדרגה גם אחרי מותו, כי הוא דייקא יכול לקיים את כל המצוות גם ללא גוף גשמי וכולי... אך לזה זוכה רק מי שנכלל באין סוף לגמרי וכולי... ** עוד תוספת באותו עניין: והאבות גם הם קיום ...

... לפעמים מהשנה והתחיל לדבר עמהם עד שבאו בכעס גדול והתחילו עוד לקלל ולבזות אותו מאד ובערב שבת קדש באו הם מבית הטבילה והוא זכרונו לברכה, היה שוכב על הדרגש יחף בלי חגורה ובלי כובע עליון ושאל אותם: מפני מה בכל השבוע הגוף שלי קל ואין לי כבדות ועכשו יש לי כבדות גדול מאד עד שכמעט איני יכול לעמד ממקום זה ? והשיבו לו: מחמת שבכל ערב שבת קדש הנשמה זו עולה למעלה ונשמה היתרה באה למטה ...

... טוב. כמו כן הנמשל שיש ששברו התאוות אבל עדין נשאר קצת שמץ מהם ועדין התאוות כרוכים אחריהם במקצת. גם אמר כבר שצריכין לנקות הגוף מתאוות כמו שמעבדין העור ומהפכין אותו. כך צריך שיהיה הגוף נקי ומעבד לגמרי מתאוות עד שממש יהיו יכולין ...

... את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן breslev.eip.co.il/?key=260 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר בחינת: "בשר מבשרי" **** מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן? * תשובה בפשטות: כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא בחינת גוף ביחס לנשמה. מצד השורש, הנשמה של העולם הוא השי"ת עצמו, שזאת בחינת לפני הבריאה, וכל שאר הדברים שבעולם, דהיינו אפילו נשמת האדם עצמו, זה הכל בחינת גוף / לבוש / צמצום / הסתרה של הנשמה שהיא הפנימיות שמחייה את הגוף . הצדיק האמת באמת, הוא זה שהנשמה שלו נכלל בא"ס לגמרי, והוא זה שכולל את כל הבריאה כולה בבחינת לפני הבריאה, ואת בחינת אפשרי המציאות בבחינת מחוייב המציאות. ואצל הצדיק הזה, הגוף שלו קדוש בקדושה של הנשמה ממש. כי באמת מצד האמת, כל הדברים שבעולם קדושים באותה הקדושה ממש. כי מצד האמת באמת, אין חילוק בין טוב לרע, ובאמת הכל קדוש באותה הקדושה. והצדיק שזוכה לשלמות הדעת, ולתיקון חטא אדם הראשון בשלמות, הוא זוכה לכך שגוף גופו הגשמי ותאוותיו, וגם כל העולם הזה כולו, וגם כל הדברים כולם שיש בעולם, שכל אלו יוכללו ויקושרו לשורשם דהיינו השי"ת, ואז הכל קדוש באותה הקדושה ממש. וזה עניין פושט את גופו המצורע. כי גופו המצורע היינו כל זמן שהאדם אינו יודע כיצד לקשר כל דבר בעולם לשורשו לפני הבריאה, הרי שהוא בבחינת גוף מצורע, שהוא פגם הדיבור שזאת המלכות וכולי. לדוגמא: אם האדם אינו יודע את סודות התורה שמלובשים בכל דבר ועניין, והוא אינו יודע באיזו צורה מלובש האין ... מלובשת בכל דבר שיש בעולם, הרי שגופו של אותו האדם הוא מצורע, כי העולם הזה הוא מצורע אצל אותו האדם... אך הצדיק האמת, הוא פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן, היינו שהוא זוכה לגלות את החוכמה העילאה שיש בכל דבר, ואז ממילא כל הגוף כולו דהיינו כל העולמות כולם, מקושרים לשורשם... שזו בחינת גן עדן והעולם הבא וכולי... ...

... ברוך הוא כופל לו את טובתו. עט. תפילה שאינה נתקבלת למעלה נשרפת. פ. מי שמתפלל על החרבן, על ידי זה יזכה להתפלל בלב וגוף . פא. תפילה שהיא בשמחה היא ערבה ומתוקה לשם יתברך. פב. מי ...

... טוב וכולו אחד. ולכן יש אצל אדם כזה חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה. ולכן כאשר הוא צריך לעסוק בענייני הגוף, אז זה כמו בחינת ביאת השמש וכולי. אך כל זה רלוונטי רק ...

... בכל הכחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות הן בפרנסת הנפש הן בפרנסת הגוף אף על פי כן צריך לראות לבטח בה' תמיד שסוף כל סוף לא יעזב ה' אותו לנצח חלילה, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר. מכל שכן כשהשם יתברך מרחיב לו בעת צרתו ...