ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
[לשון החברים] בקרוב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו (תהלים כ"ז) הענין הוא כך, כי "ביה ה' צור עולמים" (ישעיה כ"ו) הינו בראשית ברא כי בתורה שנקראת 'ראשית ברא עולמים' (בראשית רבה פרשה א') כי יוד, הוא השכל של התורה והא, הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה והינו בי"ה ה' צור עולמים הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל וכתיב (יחזקאל ל"ד) : "אדם אתם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (יבמות סא) : 'אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין אדם' כי יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין כי יש שני כחות כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא עב:) על פסוק: "וזאת התורה אשר שם משה" זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם מות סם חיים, הוא אנפין נהירין סם מות, הוא אנפין חשוכין כמו שכתוב (איכה ג) : "במחשכים הושיבני כמתי עולם" ומן אנפין חשוכין, יש לעכו"ם יניקה וכל עכו"ם יש להם כל המדות רעות רק כל אמה ואמה כרוך אל מדה אחת יותר מכל המדות וזה (דברים ל"ג) : "הופיע מהר פארן" וכו' שרצה הקדוש ברוך הוא לתן התורה לכל הברואים וכל אחד ואחד לא רצה לקבלה מחמת ששמעו שאותה מדה שהם כרוכים אחריה אסרה תורה (ספרי פרשת זאת הברכה עין זוהר בלק קצג) וכל מי שיש בו מדות רעות הוא נכנע תחת אותם העכו"ם שהם כרוכים ומקשרים לאותן המדות רעות וזהו (אבות פרק ג) : 'כל הפורק ממנו על תורה נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ' הינו שעבוד בגשמיות, שזהו בחינת על מלכות וגם דרך ארציות, דהינו המדות רעות של העכו"ם שזהו בחינת על דרך ארץ כי על ידי שפרק ממנו על תורה, שהיא בחינת ע' אנפין נהירין על ידי זה מתגברין עליו בחינת ע' אנפין חשוכין שהם השעבוד והמדות רעות של העכו"ם שזהו בחינת על מלכות ועל דרך ארץ כנ"ל אבל, 'כל המקבל עליו על תורה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ' הינו מי שלומד בעיון, שמעין ומבין חכמות התורה שזהו בחינת אנפין נהירין, בחינת (קהלת ח) : "חכמת אדם תאיר פניו" על ידי זה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ כי נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות רעות שלהם שהם בחינת אנפין חשוכין על ידי שקבל עליו על תורה, שהיא בחינת אנפין נהירין כנ"ל כי כל מה שאדם משיג בשכלו, הוא בחינת אנפין נהירין ומה שאינו משיג, הוא בחינת אנפין חשוכין ועל כן כשזוכה לעין בתורה, עד שמשיג חכמות התורה שאזי הוא בבחינת אנפין נהירין אז נכנעין המדות והתאוות של העכו"ם, שנאחזין בבחינת אנפין חשוכין כנ"ל וזהו בחינת (דברים ל"ב) : "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" 'למספר', הוא לשון ספיר ונהיר בחינת (שמות כ"ד) : "לבנת הספיר" הינו אחר אנפין נהירין, שהם בחינת מספר בני ישראל אחריהם יצב גבולות עמים, שהם בחינת אנפין חשוכין כנ"ל ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין, שהם בחינת קדשת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המדות והתאוות ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומדות רעות שכלם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם אנפין חשוכין כמו שכתוב (תהלים ק"ו) : "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" שהינו שמערב במדות רעות שבו, שנמשכין מן הגוים כנ"ל וכשאדם עובר עברה, חס ושלום אז העברה והעוון נחקק על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) : "ותהי עונותם על עצמותם" ואי אפשר לו לצאת מזה, כי אם על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההפך מכל התאוות והמדות שהם בחינת אנפין חשוכין שמשם נמשכין כל העברות, חס ושלום כי צריך האדם להתיגע בתורה ולהמית עצמו עליה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות סג:) : על פסוק (במדבר י"ט) : "זאת התורה אדם כי ימות באהל" 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה' דהינו עצמיותו, שהם בחינת המדות רעות והתאוות רעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ"ל כי צריך להתיגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה דהינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה לבחינת אנפין נהירין, שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ"ל ואז נקרא אדם, בחינת זאת התורה אדם הינו על ידי התורה נקרא אדם, בחינת 'אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם' כי עקר שם אדם זוכין על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין שהיא ההפך מכל המדות והתאוות רעות שעל שם זה נקראים אדם, בחינת 'זאת התורה אדם' אבל העכו"ם הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משקעים בכל המדות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ"ל כי עקר בחינת אדם, הוא בחינת השכל האמתי שזוכין להשיג דהינו חכמות התורה הקדושה כי יש שלש שכליות דהינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת (תהלים ק"ד) : "כלם בחכמה עשית" וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה ואחר כך כשיודע התורה, זה נקרא דעת כידוע ושלש שכליות אלו, הם בחינת ידים לתורה בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה ואלו השלשה שכליים, הם בחינת שלש פעמים י"ק כי י"ק הם חכמה ובינה שהם תרין רעין דלא מתפרשין (זהר ויקרא ד' האזינו ר"צ) שהם כלולים בכל אחד מהשלש שכליות הנ"ל ושלש פעמים י"ק הוא גימטריא אדם נמצא שעקר שם אדם, הוא בחינת השכל האמתי דהינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומדות רעות כנ"ל. וזהו בקרב עלי מרעים זה בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שהם בחינת י"ק שהוא חכמת התורה בחינת אדם צריך 'לאכל את בשרי', הינו לאכל ולהמית העצמיות שלי כי 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה' כנ"ל ואזי ממילא 'צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו' כי כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, נכשלים ונופלים כי נתבטלים בחינת האנפין חשוכין, וזוכה לאנפין נהירין שהוא חכמות התורה שהוא בחינת י"ה בחינת תרין רעין דלא מתפרשין שעל שם זה דיקא נקראין ישראל אדם כנ"ל ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומדות רעות, נכשלים ונופלים כי זכה לאנפין נהירין כנ"ל
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי "בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים"

הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא

כִּי בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת 'רֵאשִׁית בָּרָא עוֹלָמִים'

כִּי יוּד, הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה

וְהֵא, הוּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה

וְהַיְנוּ בְּיָ"הּ ה' צוּר עוֹלָמִים

הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת י"ק כַּנַּ"ל, בָּרָא כָּל הָעוֹלָמִים כַּנַּ"ל

וכתיב: "אָדָם אַתֶּם"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עַכּוּ"ם קְרוּיִין אָדָם'

כִּי יֵשׁ ע' אַנְפִּין נְהִירִין, וְיֵשׁ ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי כּחוֹת

כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: "וְזאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה"

זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לא זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת

סַם חַיִּים, הוּא אַנְפִּין נְהִירִין סַם מָוֶת, הוּא אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם"

וּמִן אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, יֵשׁ לָעַכּוּ"ם יְנִיקָה

וְכָל עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת

רַק כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה כָּרוּךְ אֶל מִדָּה אַחַת יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת

וְזֶה: "הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" וְכוּ'

שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְכָל הַבְּרוּאִים

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לא רָצָה לְקַבְּלָהּ

מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ אָסְרָה תּוֹרָה

וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת רָעוֹת

הוּא נִכְנָע תַּחַת אוֹתָם הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם כְּרוּכִים וּמְקֻשָּׁרִים לְאוֹתָן הַמִּדּוֹת רָעוֹת

וזהו: 'כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ על תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ'

הַיְנוּ שִׁעְבּוּד בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת על מַלְכוּת

וְגַם דֶּרֶךְ אַרְצִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת על דֶּרֶךְ אֶרֶץ

כִּי עַל יְדֵי שֶׁפָּרַק מִמֶּנּוּ על תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ע' אַנְפִּין נְהִירִין

עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּחִינַת ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

שֶׁהֵם הַשִּׁעְבּוּד וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ כַּנַּ"ל

אֲבָל, 'כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו על תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ'

הַיְנוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן, שֶׁמְּעַיֵּן וּמֵבִין חָכְמוֹת הַתּוֹרָה

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"

עַל יְדֵי זֶה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ

כִּי נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁעְבּוּד וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם

שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

עַל יְדֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו על תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל

כִּי כָּל מַה שֶּׁאָדָם מַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

וּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַשִּׂיג, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

וְעַל כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁמַּשִּׂיג חָכְמוֹת הַתּוֹרָה

שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

אָז נִכְנָעִין הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל

וזהו בחינת: "יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

'לְמִסְפַּר', הוּא לְשׁוֹן סַפִּיר וּנְהִיר בְּחִינַת: "לִבְנַת הַסַּפִּיר"

הַיְנוּ אַחַר אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אַחֲרֵיהֶם יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל

וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ

יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת

וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת

שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

כמו שכתוב: "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם"

שֶׁהַיְנוּ שֶׁמְּערָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִם כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם

אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם"

וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת

שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל פָּסוּק: "זאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאהֶל"

'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'

דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ"ל

כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה

לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת זאת הַתּוֹרָה אָדָם

הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת 'אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין הָעַכּוּ"ם קְרוּיִים אָדָם'

כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל יְדֵי הַתּוֹרָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת

שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת 'זאת הַתּוֹרָה אָדָם'

אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין

כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ"ל

כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג

דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת

דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"

וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת כַּיָּדוּעַ

וְשָׁלשׁ שִׂכְלִיּוּת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה

בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה

וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים, הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק

כִּי י"ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה

שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין

שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ"ל

וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק הוּא גִּימַטְרִיָּא אָדָם

נִמְצָא שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי

דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים

זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י"ק

שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת אָדָם

צריך 'לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי', הַיְנוּ לֶאֱכל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי

כִּי 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ' כַּנַּ"ל

ואזי ממילא 'צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ'

כִּי כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים

כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין

שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה

שֶׁהוּא בְּחִינַת י"ה

בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין

שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ"ל

וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים

כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה ובענין תכלית הידיעה אשר לא נדע ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף על פי שזוכים לבוא לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה הגבוה יותר וכן לעולם נמצא שלעולם אין יודעין כלל ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית [וכבר מבאר מזה קצת בדברינו במקום אחר] וענין זה עמק ונסתר מאד מאד ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵה וּשְׁבָקוּהוּ
...מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן נשאר וזה בחינת מה שנמצא לפעמים באנשים הכשרים קצת שמחמת שנוגע יראת השם בלבו הוא משפיל עיניו ואינו מסתכל בנשים ואף על פי כן הוא גונב את העין כלאחר יד, ומסתכל מן הצד והוא בחינת כחלינהו לעינה דיצרא שמסמא עיני היצר הרע שרוצה להסתכל והוא מסמא עיניו על ידי שמונע עצמו מלהסתכל ואף על פי כן נשאר היצר הרע כי מסתכל מן הצד כלאחר י...
שיחות הר"ן - אות פג
...היראות והפחדים שאדם מתירא ומתפחד על פי הרב מכמה דברים או מבני אדם שאינם יכולים להזיק לו כלל והדבר נראה שרק בסוף כשהאדם נסתלק ושוכב על הארץ ורגליו אל הדלת אז יהיה לו ישוב הדעת באמת ויסתכל על עצמו ויראה האמת שכל היראות והפחדים שהיה מתירא מאיזה בני אדם שעמדו כנגדו היה הכל שטות והבל ובחנם היה לו יראות ופחדים מהם כי מה יעשה לו אדם וכן לענין התאוות כי אז יראה היטב אשר בחנם כלה בהבל ימיו ובשטותים ובלבולים כאלו ומי הכריח אותו לזה וכו' כי רק אז יראה האמת היטב היטב ובאמת יש בזה דברים בגו כי יש דבר אצל האדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ
...השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי השכינה ממש בבחינת "העמסים מני בטן" וכשהם חוזרים להשכינה אזי השכינה...
שיחות הר"ן - אות פח
...הר"ן - אות פח הפיכת השלחן בשבת הגדול מרמז כי עדין לא יצא הדבור מהגלות עד פסח שאז יצא הדבור מהגלות בחינת "פה סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכשאין הדבור בגלות אז השלחן שהוא בחינת דבור בבחינת פנים בבחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" דיקא בחינת פנים ועל כן בשבת הגדול שאז הוא קדם יציאת מצרים אזי הוא...
שיחות הר"ן - אות קפד - גדולות נוראות השגתו
...הר"ן - אות קפד - גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר שתכף כשאחד בא אליו והוא נותן לו שלום ופושט ידו לידו [כמנהג העולם בשעת נתינת שלום] אז תכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש ואמר רמז על זה "יד ליד לא ינקה רע" שתכף כשפושט "יד ליד" דהינו נתינת שלום שוב "לא ינקה רע" כי תכף נתגלה לו הכל גם כבר שמעתי קצת מזה ועשה זאת כלאחר יד והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו' ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה כי יכולים להבין...
חיי מוהר"ן - מד - שיחות השיכים להתורות
...השיכים להתורות אות מד לענין מה שמבאר בלקוטי תנינא סימן נ' שהמחשבה ביד האדם לתפסה בידו, ולהטותה כרצונו. ואפילו כשנוטה מחשבתו לדברים אחרים, או להרהורים חס ושלום, יכול לתפסה להחזירה למחשבה אחרת טובה כרצונו כמו סוס שיוצא מן הדרך שיכולין לתפסו באפסר להטותו כרצונו לדרך הטוב. ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה עמו מענין זה ואז באר קצת יותר. ואמר שהמחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם והוא כמו האינו נח שבאבן השעות [שקורין שעון] שאינו נח לעולם. ואפילו בשעת שנה המחשבה חושבת לעולם רק שכשהשנה...
שיחות הר"ן - אות ער - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות ער - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: "בהודו" שאומרים בערב שבת במנחה יכולין לשבר לבו מאד ולפרש כל שיחתו שם כי שם מדבר מענין צרות הנפש מאד, ומענין צעקה על כל דבר והוא מובן לכל כשאומרים "וכלהון מתעטרין בנשמתין חדתין" ראוי להתעורר מאד בשמחה גדולה והתלהבות גדול
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו...
חיי מוהר"ן - שמה - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...- מעלת תורתו וספריו הקדושים אות שמה ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו וראשות [הינו ראש ומנהיג] אין שיך לי כלל כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם. וכל השיחות והספורים [הינו התורות והמאמרים שהוא אומר] שלנו אם לא היה לי גם זה המעט הראשות גם אלו הדבורים לא היו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1680 שניות - עכשיו 23_09_2025 השעה 09:25:11 - wesi2