ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
[לשון החברים] בקרוב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו (תהלים כ"ז) הענין הוא כך, כי "ביה ה' צור עולמים" (ישעיה כ"ו) הינו בראשית ברא כי בתורה שנקראת 'ראשית ברא עולמים' (בראשית רבה פרשה א') כי יוד, הוא השכל של התורה והא, הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה והינו בי"ה ה' צור עולמים הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל וכתיב (יחזקאל ל"ד) : "אדם אתם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (יבמות סא) : 'אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין אדם' כי יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין כי יש שני כחות כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא עב:) על פסוק: "וזאת התורה אשר שם משה" זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם מות סם חיים, הוא אנפין נהירין סם מות, הוא אנפין חשוכין כמו שכתוב (איכה ג) : "במחשכים הושיבני כמתי עולם" ומן אנפין חשוכין, יש לעכו"ם יניקה וכל עכו"ם יש להם כל המדות רעות רק כל אמה ואמה כרוך אל מדה אחת יותר מכל המדות וזה (דברים ל"ג) : "הופיע מהר פארן" וכו' שרצה הקדוש ברוך הוא לתן התורה לכל הברואים וכל אחד ואחד לא רצה לקבלה מחמת ששמעו שאותה מדה שהם כרוכים אחריה אסרה תורה (ספרי פרשת זאת הברכה עין זוהר בלק קצג) וכל מי שיש בו מדות רעות הוא נכנע תחת אותם העכו"ם שהם כרוכים ומקשרים לאותן המדות רעות וזהו (אבות פרק ג) : 'כל הפורק ממנו על תורה נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ' הינו שעבוד בגשמיות, שזהו בחינת על מלכות וגם דרך ארציות, דהינו המדות רעות של העכו"ם שזהו בחינת על דרך ארץ כי על ידי שפרק ממנו על תורה, שהיא בחינת ע' אנפין נהירין על ידי זה מתגברין עליו בחינת ע' אנפין חשוכין שהם השעבוד והמדות רעות של העכו"ם שזהו בחינת על מלכות ועל דרך ארץ כנ"ל אבל, 'כל המקבל עליו על תורה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ' הינו מי שלומד בעיון, שמעין ומבין חכמות התורה שזהו בחינת אנפין נהירין, בחינת (קהלת ח) : "חכמת אדם תאיר פניו" על ידי זה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ כי נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות רעות שלהם שהם בחינת אנפין חשוכין על ידי שקבל עליו על תורה, שהיא בחינת אנפין נהירין כנ"ל כי כל מה שאדם משיג בשכלו, הוא בחינת אנפין נהירין ומה שאינו משיג, הוא בחינת אנפין חשוכין ועל כן כשזוכה לעין בתורה, עד שמשיג חכמות התורה שאזי הוא בבחינת אנפין נהירין אז נכנעין המדות והתאוות של העכו"ם, שנאחזין בבחינת אנפין חשוכין כנ"ל וזהו בחינת (דברים ל"ב) : "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" 'למספר', הוא לשון ספיר ונהיר בחינת (שמות כ"ד) : "לבנת הספיר" הינו אחר אנפין נהירין, שהם בחינת מספר בני ישראל אחריהם יצב גבולות עמים, שהם בחינת אנפין חשוכין כנ"ל ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין, שהם בחינת קדשת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המדות והתאוות ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומדות רעות שכלם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם אנפין חשוכין כמו שכתוב (תהלים ק"ו) : "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" שהינו שמערב במדות רעות שבו, שנמשכין מן הגוים כנ"ל וכשאדם עובר עברה, חס ושלום אז העברה והעוון נחקק על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) : "ותהי עונותם על עצמותם" ואי אפשר לו לצאת מזה, כי אם על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההפך מכל התאוות והמדות שהם בחינת אנפין חשוכין שמשם נמשכין כל העברות, חס ושלום כי צריך האדם להתיגע בתורה ולהמית עצמו עליה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות סג:) : על פסוק (במדבר י"ט) : "זאת התורה אדם כי ימות באהל" 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה' דהינו עצמיותו, שהם בחינת המדות רעות והתאוות רעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ"ל כי צריך להתיגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה דהינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה לבחינת אנפין נהירין, שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ"ל ואז נקרא אדם, בחינת זאת התורה אדם הינו על ידי התורה נקרא אדם, בחינת 'אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם' כי עקר שם אדם זוכין על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין שהיא ההפך מכל המדות והתאוות רעות שעל שם זה נקראים אדם, בחינת 'זאת התורה אדם' אבל העכו"ם הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משקעים בכל המדות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ"ל כי עקר בחינת אדם, הוא בחינת השכל האמתי שזוכין להשיג דהינו חכמות התורה הקדושה כי יש שלש שכליות דהינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת (תהלים ק"ד) : "כלם בחכמה עשית" וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה ואחר כך כשיודע התורה, זה נקרא דעת כידוע ושלש שכליות אלו, הם בחינת ידים לתורה בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה ואלו השלשה שכליים, הם בחינת שלש פעמים י"ק כי י"ק הם חכמה ובינה שהם תרין רעין דלא מתפרשין (זהר ויקרא ד' האזינו ר"צ) שהם כלולים בכל אחד מהשלש שכליות הנ"ל ושלש פעמים י"ק הוא גימטריא אדם נמצא שעקר שם אדם, הוא בחינת השכל האמתי דהינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומדות רעות כנ"ל. וזהו בקרב עלי מרעים זה בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שהם בחינת י"ק שהוא חכמת התורה בחינת אדם צריך 'לאכל את בשרי', הינו לאכל ולהמית העצמיות שלי כי 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה' כנ"ל ואזי ממילא 'צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו' כי כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, נכשלים ונופלים כי נתבטלים בחינת האנפין חשוכין, וזוכה לאנפין נהירין שהוא חכמות התורה שהוא בחינת י"ה בחינת תרין רעין דלא מתפרשין שעל שם זה דיקא נקראין ישראל אדם כנ"ל ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומדות רעות, נכשלים ונופלים כי זכה לאנפין נהירין כנ"ל
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי "בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים"

הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא

כִּי בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת 'רֵאשִׁית בָּרָא עוֹלָמִים'

כִּי יוּד, הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה

וְהֵא, הוּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה

וְהַיְנוּ בְּיָ"הּ ה' צוּר עוֹלָמִים

הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת י"ק כַּנַּ"ל, בָּרָא כָּל הָעוֹלָמִים כַּנַּ"ל

וכתיב: "אָדָם אַתֶּם"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עַכּוּ"ם קְרוּיִין אָדָם'

כִּי יֵשׁ ע' אַנְפִּין נְהִירִין, וְיֵשׁ ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי כּחוֹת

כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: "וְזאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה"

זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לא זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת

סַם חַיִּים, הוּא אַנְפִּין נְהִירִין סַם מָוֶת, הוּא אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם"

וּמִן אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, יֵשׁ לָעַכּוּ"ם יְנִיקָה

וְכָל עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת

רַק כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה כָּרוּךְ אֶל מִדָּה אַחַת יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת

וְזֶה: "הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" וְכוּ'

שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְכָל הַבְּרוּאִים

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לא רָצָה לְקַבְּלָהּ

מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ אָסְרָה תּוֹרָה

וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת רָעוֹת

הוּא נִכְנָע תַּחַת אוֹתָם הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם כְּרוּכִים וּמְקֻשָּׁרִים לְאוֹתָן הַמִּדּוֹת רָעוֹת

וזהו: 'כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ על תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ'

הַיְנוּ שִׁעְבּוּד בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת על מַלְכוּת

וְגַם דֶּרֶךְ אַרְצִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת על דֶּרֶךְ אֶרֶץ

כִּי עַל יְדֵי שֶׁפָּרַק מִמֶּנּוּ על תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ע' אַנְפִּין נְהִירִין

עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּחִינַת ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

שֶׁהֵם הַשִּׁעְבּוּד וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ כַּנַּ"ל

אֲבָל, 'כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו על תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ'

הַיְנוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן, שֶׁמְּעַיֵּן וּמֵבִין חָכְמוֹת הַתּוֹרָה

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"

עַל יְדֵי זֶה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ

כִּי נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁעְבּוּד וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם

שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

עַל יְדֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו על תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל

כִּי כָּל מַה שֶּׁאָדָם מַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

וּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַשִּׂיג, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

וְעַל כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁמַּשִּׂיג חָכְמוֹת הַתּוֹרָה

שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

אָז נִכְנָעִין הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל

וזהו בחינת: "יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

'לְמִסְפַּר', הוּא לְשׁוֹן סַפִּיר וּנְהִיר בְּחִינַת: "לִבְנַת הַסַּפִּיר"

הַיְנוּ אַחַר אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אַחֲרֵיהֶם יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל

וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ

יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת

וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת

שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

כמו שכתוב: "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם"

שֶׁהַיְנוּ שֶׁמְּערָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִם כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם

אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם"

וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת

שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל פָּסוּק: "זאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאהֶל"

'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'

דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ"ל

כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה

לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת זאת הַתּוֹרָה אָדָם

הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת 'אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין הָעַכּוּ"ם קְרוּיִים אָדָם'

כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל יְדֵי הַתּוֹרָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת

שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת 'זאת הַתּוֹרָה אָדָם'

אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין

כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ"ל

כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג

דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת

דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"

וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת כַּיָּדוּעַ

וְשָׁלשׁ שִׂכְלִיּוּת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה

בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה

וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים, הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק

כִּי י"ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה

שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין

שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ"ל

וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק הוּא גִּימַטְרִיָּא אָדָם

נִמְצָא שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי

דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים

זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י"ק

שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת אָדָם

צריך 'לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי', הַיְנוּ לֶאֱכל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי

כִּי 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ' כַּנַּ"ל

ואזי ממילא 'צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ'

כִּי כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים

כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין

שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה

שֶׁהוּא בְּחִינַת י"ה

בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין

שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ"ל

וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים

כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל
חיי מוהר"ן - ז - שיחות השיכים להתורות
...השיכים להתורות אות ז כשאמר התורה ויהי הם מריקים שקיהם בסימן י"ז בשבת חנוכה תקס"ו. באותה השנה נתגירו גרים הרבה מחמת שמצאו בספריהם הפך אמונתם וזה הענין מבאר היטב שם באותה התורה הנ"ל מהיכן בא זאת שימצאו עכו"ם בספריהם הפך אמונתם וכו' עין שם. ובאור הענין כפשוטו כי כבר נשמעו דברים כאלו מפי כמה גרים ובפרט באותה השנה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הזה אז היו בעולם מעשיות הרבה כאלו שפתאם אחר שבת חנוכה שאמר רבנו זכרונו לברכה אז המאמר הנ"ל, אז נתגיר פתאם כמר אחד מכפר. והוא היה אחר כך אצלו זכרונו לברכה וספר לפניו...
שיחות הר"ן - אות לו
שיחות הר"ן - אות לו ואמר: עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב זכרונו לברכה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנח - רָאוּ לִפְעָמִים אֵשׁ בּוֹעֵר מֵרָחוֹק
...בוער מרחוק כמה בני אדם ספרו שראו לפעמים אש בוער מרחוק וקרבו לשם ולא היה כלום וכן נתראה גם כן לפעמים בדרך וגם על הים לפעמים נתראה כך וכבר נודע שזה בא מן האדים העולים מן הארץ ויש אדים שיש להם כח של גפרית ועולים איזה אדים ונתקבצים זה עם זה ומכה עליהם רוח קר מלמעלה ונופלים למטה ומתחילין לבער לפי שעה כמו כן יש כמה בני אדם שלפעמים נבער לבו להשם יתברך ומתחיל בעבודת השם יתברך ולאחר שעה נתבטל וחוזר לקדמותו ולפעמים נמשך חצי יום או איזה ימים או איזה שבועות אך לא לנצח ולא לזמן מרבה וזה בא מרשעים הינו ממה שה...
חיי מוהר"ן - רטו - נסיעתו וישיבתו באומן
...ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש אמר תורה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים ו...
שבחי הר"ן - אות ה
...וכן היה נכנס בעבודת השם וכל עבודתו היה בהצנע גדול מאד מאד עד שלא ידע שום אדם ממנו כלל כי היה סתום וגנוז מאד וכל עבודתו היה בסתר ובהצנע גדול ועקר עבודתו בתחלה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל רק כל דבר ודבר בא לו ביגיעה גדולה מאד שהיה מיגע עצמו כמה זמנים בשביל כל דבר ודבר מעבודת השם והיה לו כמה וכמה עליות וירידות אלפים ורבבות עד אין שעור וערך והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רט - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם
...כנגד תמידין תקנום [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תפילות כנגד תמידין תקנום כי ידוע שיש לכל אדם תפילות רעות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גנבא על מחתרתא רחמנא קריא' נמצא אחר כך כשעומד להתפלל תפילה הראוי להתפלל אזי בא התפילה רעה ומבלבלת אותו וזה בחינת תפילות כנגד, שהיא מתנגדת לו והתקון לזה, הכנסת אורח תלמיד חכם כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אורח מברך': "וארח צדיקים כאור נגה" וכתיב: "ברכות לראש צדיק", שהוא בחינת שמונה עשרה ברכות שבתפילה נמצא שעל ידו בא התקון התפילה וזה פרוש: תמידין תקנום זה בחינת הכנסת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך
...כשה אבד בקש עבדך תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' כי יש חלוק גדול בעברה שעושה האדם, חס ושלום בין אם נתעורר תכף ומיד ושב בתשובה אזי אפשר לו בקל לחזר למקומו כי כשעושה עברה, חס ושלום אזי הולך ונוטה מהדרך הישר אל דרך אחר מקלקל ושם יוצאים מאותו הדרך כמה וכמה נתיבות ודרכים תועים ומקלקלים מאד שכשמתחילין לילך, חס ושלום, באותו הדרך הרע אזי תועים ונבוכים באלו הדרכים עד שקשה לשוב ולצאת משם אבל השם יתברך דרכו לקרות את האדם תכף כשרואה שהוא תועה מדרך השכל וקוראו שישוב לאחוריו ולכל אחד קורא לפי בחינתו יש שקוראו ברמיזה...
ליקוטי מוהר"ן - 3 הפירושים של הספר ליקוטי מוהר"ן.
...של הספר ליקוטי מוהר"ן. לספר ליקוטי מוהרן של רבי נחמן מברסלב יש 3 פירושים. הפרוש הראשון הוא הפירוש הפשוט ע"פ פשוטו, שבו האדם לומד את הליקוטי מוהרן ומנסה להבין אותו על פי פשוטו, ולהוציא ממנו עצות מעשיות וכולי. וגם כדי להבין את הליקוטי מוהרן ע"פ פשוטו, גם לשם כך דרושה המון יגיעה. כי הפשט עצמו של הליקוטי מוהרן הוא מאוד מורכב וכולי. ויש פירוש נוסף לליקוטי מוהרן והוא פירוש הבחינות. דהיינו שהאדם לומד את הליקוטי מוהרן לפי הבחינות שלו. שהפירוש של הליקוטי מוהרן נמצא בתוך הליקוטי מוהרן עצמו, ושכל דיבור של...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון
...מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זאת התורה נדפסה בסגנון אחר קצת בסי' י"ג וגם שם הוא לשון רבינו ז"ל כפי מה ששמעתי מפיו הק' בלה"ק שהי' יושב על ספרו הנכתב ואמר לי מלה במלה בלה"ק אפס איזה דברים מעוטים אמר לי בלשון אשכנז ואני כתבתים בלה"ק וזאת התורה שמצאתי עתה היא כתיבת ידו בעצמו ויש ביניהם קצת שינויים וכנ"ל ע"כ העתקתיהו וזהו] איתא בזוהר רוחא נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמג - יֵּשׁ צַדִּיק גָּדוֹל מְאד, שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבּל קְדֻשָּׁתוֹ
...שאין העולם יכול לסבל קדשתו דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד וזה בחינות 'כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים' נמצא ששיר השירים הוא קדוש מאד יותר הרבה מכל הספרים והנה מצינו ששלמה המלך עליו השלום, חבר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים ובאמת משלי וקהלת הם כלם מלאים מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל פוק עין ותשכח, שבכל ספר שיר השירים אין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 26_03_2026 השעה 18:03:58 - wesi2