ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ה
היה מגנה מאד את ספרי המחקרים והפילוסופים ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל כי הם מדברים רק בדרך הקשים מנה ובה עד שבאים לאיזה מופת אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה להבדיל אין שם כלל כלל ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם רק הולך בתמימות ויש לו יראת הענש כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה' ואפילו צדיקים צריכים גם כן יראה כי עובדי מאהבה הם מועטים מאד מאד ועקר הוא יראת הענש כי היראה עלאה בגין דהוא רב ושליט וכו' הינו יראת הרוממות לאו כל אדם זוכה לזאת היראה אבל עקר העבודה הוא רק על ידי יראת הענש אצל רב בני אדם ומי שלומד חס ושלום, בספרי המחקרים והפילוסופים נכנס בלבו ספקות וכפירות כי כל אדם נולד עם רשעות כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות הינו אחר תאוות רעות של עולם הזה רחמנא לצלן רק מחמת יראת הענש הוא שובר תאוותו ונכנס בדרכי ה' אבל כשלומד באותן הספרים של חקירות חס ושלום אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירות שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו ועל כן אין אנו מוצאים כלל שיהיה איזה אדם נעשה איש כשר וירא ה' על ידי ספרי המחקרים אף על פי שנמצא בדבריהם איזה דברים ממדות טובות וכיוצא אף על פי כן הכל הבל כי הפסדם מרבה משכרם כי הם מבלבלים דעת האדם מאד ועין במקום אחר מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים רחמנא לצלן ואמר: אשרנו שמשה רבנו עליו השלום, בחר לנו חלק טוב מאד ונתן לנו את התורה ופתח בה (בראשית א א) : בראשית ברא אלהים את השמים וכו' בלי שום חקירות ומופתים שלהם רק צוה עלינו להאמין בהשם יתברך באמונה לבד ועל כן אסור לנו לכנס בחקירות כלל חס ושלום ואף שבזוהר הקדוש הוא מגנה יראת הענש כבר מבאר על זה תרוצים בספרי מוסר כי באמת עקר עבודת ה' היא רק על ידי יראת הענש כנ"ל ואמר: שאלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר עניני חדושים שלהם שהמציא כל אחד ואחד מחכמיהם אמר שהכל מלמעלה כי לא היה אפשר להם לבוא על זה רק על ידי שהתנוצץ להם השכל בזאת החכמה שבא לאותו החכם התנוצצות מלמעלה כי כשהגיע העת והזמן שיתגלה אותה החכמה או התחבולה בעולם על כן שלחו להם מלמעלה בשכלם זאת התחבולה, כדי שיתגלה בעולם כי בודאי גם החכמים הקדמונים שהיו מקדם חקרו גם על זאת ומפני מה לא באו הם על זאת התחבולה וההמצאה ? רק באמת הכל מלמעלה וכשבא העת שיתגלה זאת הדבר אזי מתנוצץ לו השכל ואז בא אותו החכם על אותה התחבולה כי נשלח לו מלמעלה ממקום שהגיע לו כי בודאי אינם מקבלים דרך הקדשה רק דרך הסטרא אחרא וזה פשוט [וגם להבדיל אלו האומרים פשטים וחדושים בגמרא פרוש רש"י ותוספות אלו לא היה נשלח להם מלמעלה מן השמים אי אפשר להם כלל לבוא על החדוש רק באמת הכל מלמעלה וכל אחד מקבל ממקום שמקבל, ועין במקום אחר מזה כי בודאי יש בענין זה אלפים ורבבות מדרגות מהיכן כל אחד ואחד מקבל הארה והתנוצצות בשכלו ומאיזה מקום מושיטין לו החדוש או החכמה אבל הכלל שכל מיני חדושים שמחדשים החכמים הן בקדשה כגון פשטים ודרושים וכיוצא הן להבדיל בעניני חכמות שלהם הכל מושיטין להם ושולחין להם בשכלם מלמעלה לכל אחד ואחד ממקום הראוי לו כנ"ל]
הָיָה מְגַנֶּה מְאד אֶת סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים

וְאָמַר שֶׁאֵין שָׁם כְּלָל שֵׂכֶל גָּמוּר

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּאֵיזֶה מַאֲמַר מַהַרְשָׁ"א אוֹ מַהֲרַ"ם שִׁיף וְכַיּוֹצֵא מִסְּפָרֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עַמְקוּת וְשֵׂכֶל נִפְלָא וְנָעִים מְאד

אֲבָל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים לא נִמְצָא זֶה הַשֵּׂכֶל כְּלָל

כִּי הֵם מְדַבְּרִים רַק בְּדֶרֶךְ הֶקֵּשִׁים מִנֵּהּ וּבֵהּ

עַד שֶׁבָּאִים לְאֵיזֶה מוֹפֵת

אֲבָל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לְהַבְדִּיל אֵין שָׁם כְּלָל כְּלָל

וְאָמַר: אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִסִּפְרֵיהֶם

רַק הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וְיֵשׁ לוֹ יִרְאַת הָענֶשׁ

כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בִּתְחִלָּה הִיא רַק מֵחֲמַת יִרְאַת הָענֶשׁ

וּבְלִי יִרְאַת הָענֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל כְּלָל בַּעֲבוֹדַת ה'

וַאֲפִילּוּ צַדִּיקִים צְרִיכִים גַּם כֵּן יִרְאָה

כִּי עוֹבְדֵי מֵאַהֲבָה הֵם מוּעָטִים מְאד מְאד

וְעִקָּר הוּא יִרְאַת הָענֶשׁ

כִּי הַיִּרְאָה עִלָּאָה בְּגִין דְּהוּא רַב וְשַׁלִּיט וְכוּ' הַיְנוּ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת

לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְזאת הַיִּרְאָה

אֲבָל עִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ אֵצֶל רב בְּנֵי אָדָם

וּמִי שֶׁלּוֹמֵד חַס וְשָׁלוֹם, בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים

נִכְנָס בְּלִבּוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת

כִּי כָּל אָדָם נוֹלָד עִם רִשְׁעוּת

כִּי טֶבַע כָּל אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר רִשְׁעוּת

הַיְנוּ אַחַר תַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה רַחֲמָנָא לִצְלָן

רַק מֵחֲמַת יִרְאַת הָענֶשׁ הוּא שׁוֹבֵר תַּאֲוָותוֹ וְנִכְנָס בְּדַרְכֵי ה'

אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת

שֶׁהֵם סִיּוּעַ לָרִשְׁעוּת שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ בוֹ בְּטִבְעוֹ

וְעַל כֵּן אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אָדָם נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא ה' עַל יְדֵי סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים

אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִמִּדּוֹת טוֹבוֹת וְכַיּוֹצֵא

אַף עַל פִּי כֵן הַכּל הֶבֶל

כִּי הֶפְסֵדָם מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרָם

כִּי הֵם מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאד

וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה מִגּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד אֵלּוּ הַסְּפָרִים רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְאָמַר: אַשְׁרֵנוּ שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בָּחַר לָנוּ חֵלֶק טוֹב מְאד וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וּפָתַח בָּהּ: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְכוּ' בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁלָּהֶם

רַק צִוָּה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד

וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לִכָּנֵס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם

וְאַף שֶׁבַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא מְגַנֶּה יִרְאַת הָענֶשׁ

כְּבָר מְבאָר עַל זֶה תֵּרוּצִים בְּסִפְרֵי מוּסָר

כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר עֲבוֹדַת ה' הִיא רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ כַּנַּ"ל

וְאָמַר: שֶׁאֵלּוּ הַתַּחְבּוּלוֹת וְהַהַמְצָאוֹת שֶׁהִמְצִיאוּ הַפִילוֹסוֹפִים בְּחָכְמָתָם

כְּגוֹן כְּלֵי מִלְחָמָה נִפְלָאִים וּשְׁאָר כֵּלִים הָעֲשׂוּיִים בְּתַחְבּוּלוֹת עַל פִּי חָכְמָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי חִדּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם

שֶׁהִמְצִיא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחַכְמֵיהֶם

אָמַר שֶׁהַכּל מִלְמַעְלָה

כִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא עַל זֶה רַק עַל יְדֵי שֶׁהִתְנוֹצֵץ לָהֶם הַשֵּׂכֶל בְּזאת הַחָכְמָה

שֶׁבָּא לְאוֹתוֹ הֶחָכָם הִתְנוֹצְצוּת מִלְּמַעְלָה

כִּי כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹתָהּ הַחָכְמָה אוֹ הַתַּחְבּוּלָה בָּעוֹלָם

עַל כֵּן שָׁלְחוּ לָהֶם מִלְּמַעְלָה בְּשִׂכְלָם זאת הַתַּחְבּוּלָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם

כִּי בְּוַדַּאי גַּם הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָיוּ מִקּדֶם חָקְרוּ גַּם עַל זאת

וּמִפְּנֵי מָה לא בָּאוּ הֵם עַל זאת הַתַּחְבּוּלָה וְהַהַמְצָאָה ?

רַק בֶּאֱמֶת הַכּל מִלְּמַעְלָה

וּכְשֶׁבָּא הָעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה זאת הַדָּבָר

אֲזַי מִתְנוֹצֵץ לוֹ הַשֵּׂכֶל וְאָז בָּא אוֹתוֹ הֶחָכָם עַל אוֹתָהּ הַתַּחְבּוּלָה

כִּי נִשְׁלַח לוֹ מִלְּמַעְלָה מִמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ

כִּי בְּוַדַּאי אֵינָם מְקַבְּלִים דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה רַק דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְזֶה פָּשׁוּט

[וְגַם לְהַבְדִּיל אֵלּוּ הָאוֹמְרִים פְּשָׁטִים וְחִדּוּשִׁים בִּגְּמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת

אִלּוּ לא הָיָה נִשְׁלַח לָהֶם מִלְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם

אִי אֶפְשָׁר לָהֶם כְּלָל לָבוֹא עַל הַחִדּוּשׁ

רַק בֶּאֱמֶת הַכּל מִלְּמַעְלָה

וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל מִמָּקוֹם שֶׁמְּקַבֵּל, וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה

כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַדְרֵגוֹת מֵהֵיכָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְקַבֵּל הֶאָרָה וְהִתְנוֹצְצוּת בְּשִׂכְלוֹ

וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם מוֹשִׁיטִין לוֹ הַחִדּוּשׁ אוֹ הַחָכְמָה

אֲבָל הַכְּלָל שֶׁכָּל מִינֵי חִדּוּשִׁים שֶׁמְּחַדְּשִׁים הַחֲכָמִים

הֵן בִּקְדֻשָּׁה כְּגוֹן פְּשָׁטִים וּדְרוּשִׁים וְכַיּוֹצֵא

הֵן לְהַבְדִּיל בְּעִנְיְנֵי חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם

הַכּל מוֹשִׁיטִין לָהֶם וְשׁוֹלְחִין לָהֶם בְּשִׂכְלָם מִלְמַעְלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ כַּנַּ"ל]
איפה נמצא השער של גן עדן?
...שאלה: כאן breslev.eip.co.il/?key=553 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שהשערים של גן עדן טמונים בארץ. מה פשר העניין? מה ז"א השערים טמונים בארץ? היה הגיוני יותר לומר שהשער נמצא בשמים ולא בארץ. רמז: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה * כאן breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים...
שיחות הר"ן - אות קמד
...והיה עדין החולאת שלו דהינו ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם שכשמתפללין...
שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר...
שיחות הר"ן - אות קב
...על פסוק: "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" אבל שכחתי הענין אך זאת אני זוכר מה שפרש סוף הפסוק "ותרועת מלך בו" ותרועת לשון שבירה כמו שכתוב "תרעם בשבט ברזל" הינו כשמשברין את הכפירות אזי "מלך בו" הינו שמוצאין את המלך יתברך גם בתוך הכפירות עצמן כי גם בהכפירות בעצמן מלבש חיותו יתברך גם אמר שהמחקרים גם חייהם אינם חיים כלל אפילו בעולם הזה כי תכף כשיש להם איזה דבר שאינו כרצונם מכל שכן כשיש להם איזה צרה אזי אין להם למי לפנות מאחר שתולין בטבע חס ושלום, רחמנא לצלן ואין להם במה...
שבחי הר"ן - אות טז
...הר"ן - אות טז וגדל עצם מעלת קדשתו בשבירת התאוה הכללית שהיא כוללת כל התאוות רעות שהוא תאוות המשגל אי אפשר לבאר ולספר ואמר: שהיו לו נסיונות אין מספר רק באמת אין זה נסיון כלל כי אמר שאין זה תאוה כלל ואמר שמי שהוא רק חכם אמת אפילו עכו"ם מאחר שהוא רק חכם אמת ראוי שלא יהיה אצלו התאוה הזו נחשבת לתאוה כלל ואמר כי מי שהוא חכם בחכמת הנתוח ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הנתוח ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס ובענין מאוס תאוה זו הפליג לדבר הרבה מאד בענין זה אשר אי אפשר לבאר מחמת השכחה והכלל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
...ח"ב - תורה סז - בראשית לעיני כל ישראל [חבור התחלת התורה בסופה] "בראשית לעיני כל ישראל" כי יש עננין דמכסין על עינא, שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמובא: "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב והשכינה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
...מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קס - הַדּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קס - הדפק דופק ונוקש באדם הדפק דופק ונוקש באדם. לפעמים הוא נוקש באדם ומזכיר אותו לעבודת השם יתברך בבחינת: "קול דודי דופק" ולפעמים הוא מזכיר את האדם לעברה, חס ושלום כי הדפק בא מן הנשימה והנשימה בא מן האויר על ידי הדבור וכפי הדבור כן נעשה הדפק אם לטוב או להפך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
...ח"ב - תורה מד - האמונה תולה בפה של אדם האמונה תולה בפה של אדם בבחינת: "אודיע אמונתך בפי" הינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה וגם על ידי זה באים לאמונה ומחמת זה צריך לזהר מאד מדבורים של כפירה ואפיקורסות אף על פי שאינו אומרם מלבו הינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר, חס ושלום רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים והוא מתלוצץ מהם אף על פי כן גם מזה צריך לזהר מאד כי הדבור הזה של כפירה מזיק לאמונה גם, הוא אסור גמור כי על השם יתברך, ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות אפילו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כז - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 2
...2 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא ? אמר להו, בהינו דעאל א. כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור כי על ידי השלום שיש בין בני האדם והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו ומקרב את עצמו להאמת ב. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים הדרת פנים וזה: "ויבא יעקב שלם עיר שכם" אתערותא של בחינת: "לעבדו שכם אחד" הוא על ידי שלום ושלום הוא ע...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 17_09_2026 השעה 14:47:42 - wesi2