ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ה
היה מגנה מאד את ספרי המחקרים והפילוסופים ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל כי הם מדברים רק בדרך הקשים מנה ובה עד שבאים לאיזה מופת אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה להבדיל אין שם כלל כלל ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם רק הולך בתמימות ויש לו יראת הענש כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה' ואפילו צדיקים צריכים גם כן יראה כי עובדי מאהבה הם מועטים מאד מאד ועקר הוא יראת הענש כי היראה עלאה בגין דהוא רב ושליט וכו' הינו יראת הרוממות לאו כל אדם זוכה לזאת היראה אבל עקר העבודה הוא רק על ידי יראת הענש אצל רב בני אדם ומי שלומד חס ושלום, בספרי המחקרים והפילוסופים נכנס בלבו ספקות וכפירות כי כל אדם נולד עם רשעות כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות הינו אחר תאוות רעות של עולם הזה רחמנא לצלן רק מחמת יראת הענש הוא שובר תאוותו ונכנס בדרכי ה' אבל כשלומד באותן הספרים של חקירות חס ושלום אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירות שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו ועל כן אין אנו מוצאים כלל שיהיה איזה אדם נעשה איש כשר וירא ה' על ידי ספרי המחקרים אף על פי שנמצא בדבריהם איזה דברים ממדות טובות וכיוצא אף על פי כן הכל הבל כי הפסדם מרבה משכרם כי הם מבלבלים דעת האדם מאד ועין במקום אחר מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים רחמנא לצלן ואמר: אשרנו שמשה רבנו עליו השלום, בחר לנו חלק טוב מאד ונתן לנו את התורה ופתח בה (בראשית א א) : בראשית ברא אלהים את השמים וכו' בלי שום חקירות ומופתים שלהם רק צוה עלינו להאמין בהשם יתברך באמונה לבד ועל כן אסור לנו לכנס בחקירות כלל חס ושלום ואף שבזוהר הקדוש הוא מגנה יראת הענש כבר מבאר על זה תרוצים בספרי מוסר כי באמת עקר עבודת ה' היא רק על ידי יראת הענש כנ"ל ואמר: שאלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר עניני חדושים שלהם שהמציא כל אחד ואחד מחכמיהם אמר שהכל מלמעלה כי לא היה אפשר להם לבוא על זה רק על ידי שהתנוצץ להם השכל בזאת החכמה שבא לאותו החכם התנוצצות מלמעלה כי כשהגיע העת והזמן שיתגלה אותה החכמה או התחבולה בעולם על כן שלחו להם מלמעלה בשכלם זאת התחבולה, כדי שיתגלה בעולם כי בודאי גם החכמים הקדמונים שהיו מקדם חקרו גם על זאת ומפני מה לא באו הם על זאת התחבולה וההמצאה ? רק באמת הכל מלמעלה וכשבא העת שיתגלה זאת הדבר אזי מתנוצץ לו השכל ואז בא אותו החכם על אותה התחבולה כי נשלח לו מלמעלה ממקום שהגיע לו כי בודאי אינם מקבלים דרך הקדשה רק דרך הסטרא אחרא וזה פשוט [וגם להבדיל אלו האומרים פשטים וחדושים בגמרא פרוש רש"י ותוספות אלו לא היה נשלח להם מלמעלה מן השמים אי אפשר להם כלל לבוא על החדוש רק באמת הכל מלמעלה וכל אחד מקבל ממקום שמקבל, ועין במקום אחר מזה כי בודאי יש בענין זה אלפים ורבבות מדרגות מהיכן כל אחד ואחד מקבל הארה והתנוצצות בשכלו ומאיזה מקום מושיטין לו החדוש או החכמה אבל הכלל שכל מיני חדושים שמחדשים החכמים הן בקדשה כגון פשטים ודרושים וכיוצא הן להבדיל בעניני חכמות שלהם הכל מושיטין להם ושולחין להם בשכלם מלמעלה לכל אחד ואחד ממקום הראוי לו כנ"ל]
הָיָה מְגַנֶּה מְאד אֶת סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים

וְאָמַר שֶׁאֵין שָׁם כְּלָל שֵׂכֶל גָּמוּר

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּאֵיזֶה מַאֲמַר מַהַרְשָׁ"א אוֹ מַהֲרַ"ם שִׁיף וְכַיּוֹצֵא מִסְּפָרֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עַמְקוּת וְשֵׂכֶל נִפְלָא וְנָעִים מְאד

אֲבָל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים לא נִמְצָא זֶה הַשֵּׂכֶל כְּלָל

כִּי הֵם מְדַבְּרִים רַק בְּדֶרֶךְ הֶקֵּשִׁים מִנֵּהּ וּבֵהּ

עַד שֶׁבָּאִים לְאֵיזֶה מוֹפֵת

אֲבָל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לְהַבְדִּיל אֵין שָׁם כְּלָל כְּלָל

וְאָמַר: אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִסִּפְרֵיהֶם

רַק הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וְיֵשׁ לוֹ יִרְאַת הָענֶשׁ

כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בִּתְחִלָּה הִיא רַק מֵחֲמַת יִרְאַת הָענֶשׁ

וּבְלִי יִרְאַת הָענֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל כְּלָל בַּעֲבוֹדַת ה'

וַאֲפִילּוּ צַדִּיקִים צְרִיכִים גַּם כֵּן יִרְאָה

כִּי עוֹבְדֵי מֵאַהֲבָה הֵם מוּעָטִים מְאד מְאד

וְעִקָּר הוּא יִרְאַת הָענֶשׁ

כִּי הַיִּרְאָה עִלָּאָה בְּגִין דְּהוּא רַב וְשַׁלִּיט וְכוּ' הַיְנוּ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת

לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְזאת הַיִּרְאָה

אֲבָל עִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ אֵצֶל רב בְּנֵי אָדָם

וּמִי שֶׁלּוֹמֵד חַס וְשָׁלוֹם, בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים

נִכְנָס בְּלִבּוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת

כִּי כָּל אָדָם נוֹלָד עִם רִשְׁעוּת

כִּי טֶבַע כָּל אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר רִשְׁעוּת

הַיְנוּ אַחַר תַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה רַחֲמָנָא לִצְלָן

רַק מֵחֲמַת יִרְאַת הָענֶשׁ הוּא שׁוֹבֵר תַּאֲוָותוֹ וְנִכְנָס בְּדַרְכֵי ה'

אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת

שֶׁהֵם סִיּוּעַ לָרִשְׁעוּת שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ בוֹ בְּטִבְעוֹ

וְעַל כֵּן אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אָדָם נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא ה' עַל יְדֵי סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים

אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִמִּדּוֹת טוֹבוֹת וְכַיּוֹצֵא

אַף עַל פִּי כֵן הַכּל הֶבֶל

כִּי הֶפְסֵדָם מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרָם

כִּי הֵם מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאד

וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה מִגּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד אֵלּוּ הַסְּפָרִים רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְאָמַר: אַשְׁרֵנוּ שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בָּחַר לָנוּ חֵלֶק טוֹב מְאד וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וּפָתַח בָּהּ: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְכוּ' בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁלָּהֶם

רַק צִוָּה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד

וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לִכָּנֵס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם

וְאַף שֶׁבַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא מְגַנֶּה יִרְאַת הָענֶשׁ

כְּבָר מְבאָר עַל זֶה תֵּרוּצִים בְּסִפְרֵי מוּסָר

כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר עֲבוֹדַת ה' הִיא רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ כַּנַּ"ל

וְאָמַר: שֶׁאֵלּוּ הַתַּחְבּוּלוֹת וְהַהַמְצָאוֹת שֶׁהִמְצִיאוּ הַפִילוֹסוֹפִים בְּחָכְמָתָם

כְּגוֹן כְּלֵי מִלְחָמָה נִפְלָאִים וּשְׁאָר כֵּלִים הָעֲשׂוּיִים בְּתַחְבּוּלוֹת עַל פִּי חָכְמָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי חִדּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם

שֶׁהִמְצִיא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחַכְמֵיהֶם

אָמַר שֶׁהַכּל מִלְמַעְלָה

כִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא עַל זֶה רַק עַל יְדֵי שֶׁהִתְנוֹצֵץ לָהֶם הַשֵּׂכֶל בְּזאת הַחָכְמָה

שֶׁבָּא לְאוֹתוֹ הֶחָכָם הִתְנוֹצְצוּת מִלְּמַעְלָה

כִּי כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹתָהּ הַחָכְמָה אוֹ הַתַּחְבּוּלָה בָּעוֹלָם

עַל כֵּן שָׁלְחוּ לָהֶם מִלְּמַעְלָה בְּשִׂכְלָם זאת הַתַּחְבּוּלָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם

כִּי בְּוַדַּאי גַּם הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָיוּ מִקּדֶם חָקְרוּ גַּם עַל זאת

וּמִפְּנֵי מָה לא בָּאוּ הֵם עַל זאת הַתַּחְבּוּלָה וְהַהַמְצָאָה ?

רַק בֶּאֱמֶת הַכּל מִלְּמַעְלָה

וּכְשֶׁבָּא הָעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה זאת הַדָּבָר

אֲזַי מִתְנוֹצֵץ לוֹ הַשֵּׂכֶל וְאָז בָּא אוֹתוֹ הֶחָכָם עַל אוֹתָהּ הַתַּחְבּוּלָה

כִּי נִשְׁלַח לוֹ מִלְּמַעְלָה מִמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ

כִּי בְּוַדַּאי אֵינָם מְקַבְּלִים דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה רַק דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְזֶה פָּשׁוּט

[וְגַם לְהַבְדִּיל אֵלּוּ הָאוֹמְרִים פְּשָׁטִים וְחִדּוּשִׁים בִּגְּמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת

אִלּוּ לא הָיָה נִשְׁלַח לָהֶם מִלְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם

אִי אֶפְשָׁר לָהֶם כְּלָל לָבוֹא עַל הַחִדּוּשׁ

רַק בֶּאֱמֶת הַכּל מִלְּמַעְלָה

וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל מִמָּקוֹם שֶׁמְּקַבֵּל, וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה

כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַדְרֵגוֹת מֵהֵיכָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְקַבֵּל הֶאָרָה וְהִתְנוֹצְצוּת בְּשִׂכְלוֹ

וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם מוֹשִׁיטִין לוֹ הַחִדּוּשׁ אוֹ הַחָכְמָה

אֲבָל הַכְּלָל שֶׁכָּל מִינֵי חִדּוּשִׁים שֶׁמְּחַדְּשִׁים הַחֲכָמִים

הֵן בִּקְדֻשָּׁה כְּגוֹן פְּשָׁטִים וּדְרוּשִׁים וְכַיּוֹצֵא

הֵן לְהַבְדִּיל בְּעִנְיְנֵי חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם

הַכּל מוֹשִׁיטִין לָהֶם וְשׁוֹלְחִין לָהֶם בְּשִׂכְלָם מִלְמַעְלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ כַּנַּ"ל]
חיי מוהר"ן - קטו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...מוהר"ן - קטו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קטו ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא. וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב. כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, הינו מה שנשרף וספר הגנוז וכו' וכו' ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר מזה במקום אחר, אם ירצה...
שיחות הר"ן - אות נו
...רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה נמצא שהוא גרוע יותר כי הוא משקע כל כך באיזה תאוה עד שאפילו תאוה גדולה של ממון וכיוצא נתבטל אצלו מחמת התאוה ואפילו אם היתה התאוה שהוא משקע בה קטנה מתאוה האחרת שהוא רחוק ממנה עם כל זה אין נפקא מנה כלל מאחר שהוא משקע בה כל כך עד שתאוה גדולה נתבטל אצלו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכד - לִּפְעָמִים מַגִּיעַ לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
...מגיע לאדם הרהור תשובה שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וההשתוקקות כגון לדבר שם איזה דבורים של תחנות ובקשות או דברי השתוקקות בפה ובלב כפי הענין ולא ימתין ולא יזוז ממקומו אף על פי שאין זה המקום מוכן לכך כגון שלא במקום קביעות לתורה ותפילה, רק בדרך הלוכו וכיוצא כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכן ממנו זכרונו לברכה, בעצמו ראינו ענין כזה כמה פעמים שלפעמים נשאר עומד באמצע הבית ודבר עמנו וגלה לנו תורה נפלאה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - וּלְך ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
...ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלג - כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים
...מחשבות רעות והרהורים כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים והוא מתחזק ומתגבר עליהם ומנצח אותם יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מזה והוא יקר מאד בעיני השם יתברך כמשל שיש אצל המלכים לפעמים ביומא דפגרא הם מניחין כמה חיות שינצחו זה עם זה והם עומדים ומסתכלים ויש להם תענוג גדול מן הנצחון כמו כן המחשבות הם באים מבחינת החיות ומחשבות קדושות הם בחינת חיות טהורות ומחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות ומניחים בכונה מלמעלה שינצחו זה עם זה ויש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול כשהאדם מתגבר על החיות טמאות ומנצח אותם. הכלל ש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ
...- תורה רס - השם הוא הנפש השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי השכינה ממש בבחינת "העמסים מני בטן" וכשהם...
שיחות הר"ן - אות קכח
שיחות הר"ן - אות קכח ספר בשבחו שידע כל דברי ה"עץ חיים ו"פרי עץ החיים" וכל כתבי האר"י, זכרונו לברכה מספר הזוהר והעקר מהתקונים והמובן מדבריו היה שזה היה בימי נעוריו והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלת קדשת התקוני זוהר והיה רגיל לעסק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול ואמר שבספר התקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קט - מֵעִנְיַן קֶבֶר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קט - מענין קבר הבעל שם טוב ספר עמי מענין קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה שטוב מאד להיות שם על קברו ואמר כי "צדיקים יירשו ארץ" הינו שהצדיקים אמתיים יורשים ארץ ישראל שזוכין שמקום גניזתם הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש וארץ ישראל הוא תקון גדול לפגם הברית
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יא - כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה
...מוהר"ן ח"ב - תורה יא - כשאדם מתפלל בשדה דע, כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפילה ומסיעין לו, ונותנין לו כח בתפילתו וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת: "שיח השדה" שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפילתו "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם סיוע וכח השדה שכל עשבי השדה נתנו כח וסיוע בתפילתו כנ"ל שבשביל זה נקראת התפילה שיחה כנ"ל ועל כן בקללה נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי כל יבול הארץ צריכין לתן כח וסיוע בתוך התפילה וכשיש פגם ועכוב על זה, אזי נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי אפילו...
האם הגעתי לתכלית ומה היא ידיעה שלמה?
...שאלה: שלום לכם אשמח לדעת כיצד יכול האדם לדעת שהוא הגיע אל התכלית שלו? האם יש דרך לדעת בוודאות מוחלטת האם האדם כבר הגיע לתכלית שלו? איך אפשר לדעת את הדבר הזה? אולי אני רק מטעה את עצמי? תודה תשובה: קיימת דרך פשוטה לדעת אם הגעת לתכלית, והיא על ידי זה שהספק של האם הגעת לתכלית יעלם. ז"א כל זמן שיש ספק כלשהו האם הגעת לתכלית, הרי שלא הגעת לתכלית. אתה שבע, רק כאשר אתה לא רעב. אם יש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, כגון לדוגמא השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הרי שהוא לא הגיע לתכלית ולא חזר בתשובה שלמה. בתכלית הסופית...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 02_11_2026 השעה 07:30:42 - wesi2