ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות כד
מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד למשל בן שנתרחק מאביו והבן יש לו געגועים גדולים מאד לאביו וכן האב יש לו געגועים גדולים לבנו לימים נתישב בדעתו האב לילך ולסע לבנו וכן הבן נתישב גם כן לילך ולסע לאביו והלכו ונסעו זה לזה וכל מה שנתקרבו יותר נתגדל ביותר הגעגועים שלהם והיו הולכים ונוסעים זה לזה דהינו האב להבן והבן להאב עד שנתקרבו ולא היה ביניהם כי אם שתי פרסאות לבד והבין האב בגדל הגעגועים שלו שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבל עוד הגעגועים של אלו השתי פרסאות וכן הבן הבין גם כן שאין לו עוד כח לסבל הגעגועים של אלו השתי פרסאות האחרונות ואם ימשיך עצמו אחריהם תצא נפשו חס ושלום וישבו עצמן להשליך לגמרי כל הגעגועים ולהעבירם מדעתם בתוך כך בא אחד עם עגלה וחטף את הבן והביאו לאביו במהירות גדול כמה תענוג נפלא ועצום גרם זה האיש שהביא את הבן להאב שהיה להם געגועים כאלה וכן הצדיק שהוא בן להשם יתברך ומחמת מסך המבדיל נתרחק מאביו יתברך ויש געגועים כביכול לשם יתברך וכן להצדיק לחזר ולהתקרב להשם יתברך ובתוך שהם מתקרבים זה לזה עד שהגיעו סמוכים זה לזה ואין ביניהם רק הרחק מעט כנ"ל והבינו שלגדל הגעגועים אי אפשר לסבל עוד והסכימו להשליך הגעגועים מדעתם כי הוא יתברך אמר: האם אין לו רק עסק זה ? הלא יש לו כמה וכמה עולמות וכו' ?! וכן הצדיק אמר בדעתו. וכי אין לו רק זאת ? [דהינו געגועים הנ"ל] הלא יש כמה עבדות אחרות שצריך לעשות כגון ציצית ותפילין ושאר מצוות ?! והסכימו להעביר הגעגועים מדעתם בתוך כך בא איש ישראלי אחד עם עגלה והביא להצדיק פרנסה ועל ידי זה קרבו והביאו אליו יתברך כי "צדיק אוכל לשובע נפשו" (משלי י"ג כה) וזה בחינת "והשביע בצחצחות נפשך" (ישעיה נ"ח יא) ונמצא שהצדיק הגדול האמתי זוכה על ידי פרנסתו ואכילתו לבחינת אורות הצחצחות ועל ידי אלו הצחצחות נתבטל מסך המבדיל ועל ידי זה נתקרב הצדיק להשם יתברך נמצא כמה וכמה תענוג גרם זה האיש שהביא פרנסה להצדיק האמתי שעל ידי זה הוא מביא ומקרב את הצדיק להשם יתברך כנ"ל
מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאד מְאד

לְמָשָׁל בֵּן שֶׁנִּתְרַחֵק מֵאָבִיו

וְהַבֵּן יֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאד לְאָבִיו

וְכֵן הָאָב יֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים לִבְנוֹ

לְיָמִים נִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ הָאָב לֵילֵךְ וְלִסַּע לִבְנוֹ

וְכֵן הַבֵּן נִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן לֵילֵךְ וְלִסַּע לְאָבִיו

וְהָלְכוּ וְנָסְעוּ זֶה לָזֶה

וְכָל מַה שֶּׁנִּתְקָרְבוּ יוֹתֵר נִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלָּהֶם

וְהָיוּ הוֹלְכִים וְנוֹסְעִים זֶה לָזֶה

דְּהַיְנוּ הָאָב לְהַבֵּן וְהַבֵּן לְהָאָב

עַד שֶׁנִּתְקָרְבוּ וְלא הָיָה בֵּינֵיהֶם כִּי אִם שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת לְבַד

וְהֵבִין הָאָב בְּגדֶל הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלּוֹ

שֶׁאִם יַנִּיחַ עַצְמוֹ לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּעְגּוּעִים

לא יִהְיֶה לוֹ כּחַ לִסְבּל עוֹד הַגַּעְגּוּעִים שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי פַּרְסָאוֹת

וְכֵן הַבֵּן הֵבִין גַּם כֵּן שֶׁאֵין לוֹ עוֹד כּחַ לִסְבּל הַגַּעְגּוּעִים שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי פַּרְסָאוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

וְאִם יַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אַחֲרֵיהֶם תֵּצֵא נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם

וְיִשְּׁבוּ עַצְמָן לְהַשְׁלִיךְ לְגַמְרֵי כָּל הַגַּעְגּוּעִים וּלְהַעֲבִירָם מִדַּעְתָּם

בְּתוֹךְ כָּךְ

בָּא אֶחָד עִם עֲגָלָה וְחָטַף אֶת הַבֵּן וֶהֱבִיאוֹ לְאָבִיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל

כַּמָּה תַּעֲנוּג נִפְלָא וְעָצוּם גָּרַם זֶה הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אֶת הַבֵּן לְהָאָב שֶׁהָיָה לָהֶם גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה

וְכֵן הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וּמֵחֲמַת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל נִתְרַחֵק מֵאָבִיו יִתְבָּרַךְ

וְיֵשׁ גַּעְגּוּעִים כִּבְיָכוֹל לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְכֵן לְהַצַּדִּיק לַחֲזר וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וּבְתוֹךְ שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים זֶה לָזֶה עַד שֶׁהִגִּיעוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה

וְאֵין בֵּינֵיהֶם רַק הֶרְחֵק מְעַט כַּנַּ"ל

וְהֵבִינוּ שֶׁלְּגדֶל הַגַּעְגּוּעִים אִי אֶפְשָׁר לִסְבּל עוֹד

וְהִסְכִּימוּ לְהַשְׁלִיךְ הַגַּעְגּוּעִים מִדַּעְתָּם

כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אָמַר: הַאִם אֵין לוֹ רַק עֵסֶק זֶה ?

הֲלא יֵשׁ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת וְכוּ' ?!

וְכֵן הַצַּדִּיק אָמַר בְּדַעְתּוֹ.

וְכִי אֵין לוֹ רַק זאת ? [דְּהַיְנוּ גַּעְגּוּעִים הַנַּ"ל]

הֲלא יֵשׁ כַּמָּה עֻבְדּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִילִּין וּשְׁאָר מִצְווֹת ?!

וְהִסְכִּימוּ לְהַעֲבִיר הַגַּעְגּוּעִים מִדַּעְתָּם

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי אֶחָד עִם עֲגָלָה

וְהַבִיא לְהַצַּדִּיק פַּרְנָסָה וְעַל יְדֵי זֶה קֵרְבוֹ וֶהֱבִיאוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ

כִּי "צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ"

וְזֶה בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ"

וְנִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי זוֹכֶה עַל יְדֵי פַּרְנָסָתוֹ וַאֲכִילָתוֹ לִבְחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת

וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַצַּחְצָחוֹת נִתְבַּטֵּל מָסָךְ הַמַּבְדִּיל

וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקָרֵב הַצַּדִּיק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

נִמְצָא כַּמָּה וְכַמָּה תַּעֲנוּג גָּרַם זֶה הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא פַּרְנָסָה לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי

שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא וּמְקָרֵב אֶת הַצַּדִּיק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סח - כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן
...תורה סח - כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון ולא לממון בלבד מתאוים ואוהבים אותו אלא אפילו להאדם שיש לו הממון דרך בני אדם למשך אליו ולאהב אותו מחמת שיש לו ממון כמו שאנו רואין בחוש, וכמו שכתוב: "ואוהבי עשיר רבים" וזה מחמת שהנפש באה ממקום עליון שהממון בא ומשתלשל ומתהוה משם כי בודאי התחלת המקום שמשתלשל משם הממון הוא בודאי בחינת קדשה ושפע קדש ואחר כך נתגשם למטה, כדרך ההשתלשלות, ונתהוה ממון ועל כן הנפש תאבה לממון מחמת שהנפש באה ממקום שהממון בא משם אך צריך לבלי להתאוות להממון כמבאר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה
...ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי"...
ספר המידות - רפואה
...ועשב כח מיחד לרפאות איזהו חולאת מיחדת, וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים. וסימן לדבר: "יגרע נטפי מים", הינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ
...פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כן אסור לתלש פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין כל צרכה עדין יש לה כח המושך כי כשמתבשלת כל צרכה, שוב פסק ממנה כח...
שיחות הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו
...ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב ועדין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה והיה יודע לתת תקונים לכל אחד ואחד כפי שרש נשמתו וכל הדברים שצוה לא היה עניני סודות לכון כונות ויחודים רק כל ההנהגות שצוה למקרביו היו עניני עבדות לאחד צוה בתחלה להתענות איזה הפסקות והזהיר על מקרביו שלא יתענו מעצמן כלל רק בימים שצוה עליהם ולפעמים צוה לאחד להתענות משבת לשבת וצוה לכמה אנשים שיהיו נעורים לילה אחת...
חיי מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...אות תי ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים [כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים אלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה] אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם אשר כל כונת בעלי המשנה והגמרא הקדושים שאסרו ללמד ספר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קס - הַדּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קס - הדפק דופק ונוקש באדם הדפק דופק ונוקש באדם. לפעמים הוא נוקש באדם ומזכיר אותו לעבודת השם יתברך בבחינת: "קול דודי דופק" ולפעמים הוא מזכיר את האדם לעברה, חס ושלום כי הדפק בא מן הנשימה והנשימה בא מן האויר על ידי הדבור וכפי הדבור כן נעשה הדפק אם לטוב או להפך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו כנ"ל ובאתכסיא הוא כי גם יש לכל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...- וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו . א. "ואת הערבים צויתי לכלכלך" זה בחינת צדקה כי בתחלה כשמתחילין להתנדב לצדקה אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות וזהו עקר עבודת הצדקה כי מי שהוא רחמן בטבעו ונותן צדקה מחמת רחמנות שבטבעו אין זה עבודה כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם רק עקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות וזה בחינת: "ואת הערבים צויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו כמו כן צריכין בצדקה...
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...תמז משל על ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 20_02_2026 השעה 13:35:44 - wesi2