breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג

אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְּחַקְּרִים

שֶׁיֵּשׁ שֵׂכֶל בְּכחַ, וְשֵׂכֶל הַפּעַל, וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ

אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה

וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה

כִּי אֲמָנָה לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר

כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ

וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה נִקְרָא

מַה שֶּׁאָדָם יוֹדֵעַ הַרְבֵּה דְּבָרִים בִּידִיעָה אַחַת

כִּי קדֶם צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה הַקְדָּמוֹת

קדֶם שֶׁיֵּדַע אֵיזֶהוּ דָּבָר

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר

מַשְׁלִיךְ הַקְדָּמוֹתָיו

וְיוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בִּידִיעָה אַחַת

וראה גם כעין זה breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א

וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ

הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

כִּי גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת

אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכחַ וְלא בְּפעַל

כִּי לא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

וְהִשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדַעַת הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ

אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּמּוּבָא

וְאָז דַּעְתּוֹ יוֹנֵק מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵ"א, וְאָז מוֹלִיד

דהיינו אותה הבחינה ממש, שכאשר האדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל, אז הוא זוכה לשכל חדש וכולי.



ונבאר, אין שום דרך בעולם לזכות לשכל הנקנה בלי להוציא ולהשתמש בכל הפוטנציאל השכלי של האדם.

כל זמן שהאדם לא משתמש בכל השכל האנושי שלו בשלמות שאין שלמות אחריה, הוא לא יכול לזכות לשכל הנקנה.

וכדי לזכות לשכל הנקנה, לשם כך על האדם להוציא מהכוח אל הפועל את כל שכלו.

וכיו"ב אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=333 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד

מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין

הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ

וההבדל שבין השכל הנקנה לשכל הרגיל, הוא שבשכל רגיל אי אפשר להבין את עניין הצמצום של החלל הפנוי, משום שאלו 2 מחשבות שמנוגדות זו לזו בבת אחת. והוא דבר והיפוכו. ולכן השכל הזה של החלל הפנוי אינו נכנס בשכל אנושי.

אך השכל הנקנה, הוא השכל שבו האדם יודע ידיעות שונות בבת אחת. ולכן ממילא האדם יכול להבין באמצעות השכל הזה את התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב.



היבט נוסף, בשכל רגיל האדם יודע כל דבר בצורה נפרדת. היינו האדם אינו יודע את הישות של השולחן ואת הישות של הכסא בבת אחת. אך בשכל הנקנה האדם זוכה להשגת השי"ת, ואז הוא יודע את כל הדברים שבעולם בידיעה אחת.

כי השכל הנקנה, הוא ידיעת השורש של הבריאה, דהיינו שהאדם מבין מה היה לפני בריאת העולם, שבכך כמובן כלולה כל הבריאה כולה.



כמו כן אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=196 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר

כי יש שכל משכיל ומושכל, דהיינו השכל של האדם + האדם עצמו שהוא המשכיל + המושכל דהיינו הדבר שנמצא בתוך השכל.

ובשכל הנקנה כל הדברים האלו הם אחד.

וכן כיו"ב לגבי עניין מ"ש breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי

שיש חשק חושק ונחשק. ועל ידי השכל הנ"ל, על ידי זה 3 הבחינות האלו נכללות ביחד. כי בשורש הכל אחד.



עניין נוסף השכל הנקנה הוא בחינת אמונה מעל השכל האנושי. כי הוא השגת האין סוף שהוא בחינת אמונה בשלמות.



עניין נוסף, השכל הנקנה הוא ההתבוננות שצריך אליה את כל הון דעלמא, ששם התבאר דהיינו ההקדמות שצריך כדי להגיע להתבוננות הזאת. והשכל הנקנה הוא ידיעת השי"ת. ולשם כך צריך האדם את כל ההקדמות שבעולם, כדי לזכות לשכל הזה.



עניין נוסף לגבי:

וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ

אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה

וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה

כִּי אֲמָנָה לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר

כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ

יש כאן 2 בחינות שונות.

בחינה אחת היא, אחרי מותו היינו אחרי עזיבת האדם את גופו וזה עניין אחד.

ובחינה שניה היא אחרי מותו היינו אחרי מות המוחין, דהיינו כאשר הצדיק בבחינת רצוא להשיג את האין סוף בשכל הנקנה, זו בחינת מוות של המוחין כמובא במספר מקומות. וגם זו בחינת אחרי מותו. וגם בזה יש כמה בחינות.



היבט נוסף:

כל הידיעות של האדם הן יחסיות. דהיינו האדם אינו יודע שום דבר בשלמות, משום שהאדם לא מבין את המהות של הדבר עצמו, דהיינו את האור א"ס שמלובש בכל דבר. וממילא כל הידיעות כולן הם רק יחסיות.

אך השכל הנקנה, היינו שכל שהוא נצחי (וגם זו בחינת החיים הנצחיים). היינו, כי מאחר שהאדם מבין את השורש של הבריאה, ממילא הידיעה שלו היא שלמה, וממילא היא גם נצחית.

וזו בחינת האמת לאמיתה, דהיינו אמת נצחית שאינה תלויה בשכל האנושי.

כי כל אמת בעולם שהיא תלוי בשכל אנושי, הרי שהיא רק אמת יחסית. אך ידיעת האמת של השכל הנקנה, זו ידיעת אמת נצחית.

והשכל הנקנה הוא בחינת ידיעה שלמה, תכלית הידיעה שלא נדע, השכר לעולם הבא, התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, תורה דעתיקא סתימאה, להכלל בא"ס וכולי.



בעניין השכל הנקנה.

הפורום מלא באזכורים ובהסברים שונים על השכל הזה. יש לחפש את הביטוי השכל הנקנה בחיפוש של הפורום.