breslev.eip.co.il/?key=2418 - שיחות הר"ו - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן

דַּע שֶׁיֵּשׁ חֵן

שֶׁמִּי שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה הַחֵן

הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חֲלוֹם

וְלֵידַע עֲתִידוֹת עַל יְדֵי הַחֲלוֹמוֹת

החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ

דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש.

ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם.

כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר, על ידי זה הוא מתקן את המדמה שהוא הדמיון, כי הוא משתמש בשכל, שעל ידו נעשה בירור המדמה וכולי.

ועניין החלומות הברורים שמובא שם, הוא עניין אספקלריא מאירה. זהו עניין הנבואה. שהוא כולו תלוי בבירור כוח המדמה.

שימוש בשכל = קישור החוכמה למלכות = חן = בירור כוח המדמה = נבואה = אספקלריא מאירה = חלומות צודקים.

*

בירור כוח המדמה, היינו לראות את הנמשל שיש בכל דבר בעולם.

כי כל מה שיש בעולם, הוא רק משל ונמשל על משהו אחר לגמרי.

והמדמה היינו הדמיון. דמיון = הכוח שבאמצעותו האדם מדמה דבר לדבר.

וכל הצרות של האדם נמשכות מהמדמה, היינו שהוא מדמיין שרע לו וכולי.

ובירור כוח המדמה, היינו שהאדם יוצא מכל הדמיונות שלו, ורואה תמיד רק את האמת.

ואז ממילא האדם מבין את המציאות וכולי.



איך מגיעים לזה?

רק על ידי חיזוק השכל.

שכל >< דמיון.

ככל שיש יותר שכל, כך הדמיון מתחיל להעלם. ואז החיים הופכים להיות גן עדן...

*

בעניין הנ"ל ראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק

וְיוֹסֵף, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ

עַל יְדֵי זֶה הָיָה יָכוֹל לְפַשַּׁר חֶלְמִין

כִּי עִקַּר הַחֲלוֹם הוּא בְּשֵׁנָה

הַיְנוּ בְּתַרְדֵּמָה

וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ

הוּא עַל יְדֵי תַּרְדֵּמָה

שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן יוֹסֵף

שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ

שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ עַל יְדֵי תַּרְדֵּמָה כַּנַּ"ל.

עַל כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לְפַשֵּׁר חֶלְמִין שֶׁבַּתַרְדֵּמָה

[כִּי זָכָה לְבָרֵר אֶת בְּחִינַת לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם

אֶת בְּחִינַת הַתַּרְדֵּמָה

דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ

וּלְהַפִּיל הָרָע שֶׁבּוֹ

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ עַל יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן

הָיָה יוֹדֵעַ לִפְתּר הַחֲלוֹם שֶׁבְּשֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה

שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם

כִּי הָיָה יוֹדֵעַ לְבָרֵר הַטּוֹב וְהָאֱמֶת

שֶׁיֵּשׁ בְּהַחֲלוֹם

שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם

כִּי הוּא זָכָה לְבָרֵר אֶת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם

שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ

עַל יְדֵי הַתַּרְגּוּם שֶׁזָּכָה לָזֶה כַּנַּ"ל]

...

וְהָבֵן הֵיטֵב אֵיךְ עַתָּה מְבאָר הֵיטֵב עִנְיַן פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹת

עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ

עַל יְדֵי מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם אַחַר כָּךְ

שֶׁעַל יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ

מְאִירִין הַהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר

כִּי עַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַמַּאֲכָלִים

שֶׁמֵּהֶם הַחֲלוֹמוֹת

עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף

יוֹדֵעַ לְפַשֵׁר חֶלְמִין שֶׁבַּתַּרְדֵּמָה כַּנַּ"ל