ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
(שמות ט"ז) ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת קיז:). 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי עמו, זכרונו לברכה, מענין זה, ופקפק בעצמו על זה] ואמר: הלא אכילת שבת יקרה מאד מאד וכמבאר בכל דברי רבותינו, זכרונם לברכה שבשבת צריכין דוקא לאכל ולשתות ולהרבות במעדנים והבנתי שאין כונתו במאמר זה הנ"ל, למעט באכילת שבת, חס ושלום ותכן כונתו במאמר זה לא באר לי כלל כי לא זכיתי לדבר עמו עוד ממאמר זה רק אחר כך שמענו מפיו הקדוש זכרונו לברכה כמה וכמה תורות על ענין מעלת קדשת אכילת שבת שיקרה מאד ואמר בפרוש שצריכין בשבת להרבות במאכל ובמשתה כפשוטו כי אכילת שבת היא כלה אלקות כלה קדש וכו' עין בהתורה שאלו את רבי יוסי בן קסמא בסימן נ"ז, ולקמן [בסימן רע"ז] מה שכתוב שם שעקר כבוד שבת הוא האכילה עין שם ועוד בכמה מקומות [ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך אינו הולך לחיצונים כמו בחול אלא נבלע באיברים]
וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' וְכוּ'

וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'מִכָּאן, שֶׁחַיָּב לֶאֱכל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת

כִּי תְּלָתָא "הַיּוֹם" כְּתִיבִי'

נִמְצָא שֶׁעַל כָּל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּתִיב הַיּוֹם

לְרַמֵּז שֶׁלּא לֶאֱכל בַּסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁבָּת רַק בִּשְׁבִיל הַיּוֹם

כי לפעמים אוכל בִּשְׁבִיל שֶׁרָעֵב מֵאֶתְמוֹל

וְלִפְעָמִים בִּשְׁבִיל שֶׁלּא יְהֵא רָעֵב לְמָחָר

אַך בְּכָל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת

לא יאכַל כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַיּוֹם

הַיְנוּ סְעֻדָּה זוֹ לא בִּשְׁבִיל קדֶם וְלא בִּשְׁבִיל אַחַר כָּךְ.

[זֶה הָעִנְיָן לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר שֶׁאָמַר מִשְּׁמוֹ, וּכְתַבְתִּיו כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי. אַחַר כָּך נִזְדַּמֵּן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֵעִנְיָן זֶה, וּפִקְפֵּקּ בְּעַצְמוֹ עַל זֶה]

וְאָמַר: הֲלא אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאד מְאד

וְכַמְבאָר בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

שֶׁבְּשַׁבָּת צְרִיכִין דַּוְקָא לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲדַנִּים

וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל, לְמַעֵט בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם

וְתֹכֶן כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה לא בֵּאֵר לִי כְּלָל

כִּי לא זָכִיתִי לְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹד מִמַּאֲמָר זֶה

רַק אַחַר כָּך שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת עַל עִנְיַן מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת שֶׁיְּקָרָה מְאד

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁצְּרִיכִין בְּשַׁבָּת לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כִּפְשׁוּטוֹ

כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ אֱלקוּת כֻּלָּהּ קדֶשׁ וְכוּ'

עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא בְּסִימָן נ"ז, וּלְקַמָּן [בְּסִימָן רע"ז] מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם

שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הָאֲכִילָה

עַיֵּן שָׁם וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת

[ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא

שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך

אינו הולך לחיצונים כמו בחול אלא נבלע באיברים]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך
...מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך "ממתים ידך ה' ממתים מחלד וכו' אני בצדק אחזה פניך" וכו' הכלל שעקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כדי לזכות להכיר אותו יתברך ולדעת אותו יתברך שזהו עקר התכלית וזהו רצונו יתברך שאנחנו נכיר אותו יתברך ואין ראוי לאדם שיהיה לו כונה אחרת בעבודתו יתברך כי אם למלאות רצונו יתברך, שאמר ונעשה רצונו כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות...
חיי מוהר"ן - קיד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע. ובאותו השנה בסופו בראש חדש אלול עשה נשואין לבתו אדיל הנ"ל, והחתנה היתה בחמלניק, והיה שם על החתנה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו הרב הקדוש...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד
...לארץ ישראל - אות לד וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר כי יש צדיקים שעבדו וטרחו עד שזכו לאיזה מדרגה ומעלה כל אחד כפי מעלתו כמו למשל אצל מלך ששריו זוכין על ידי עבודתם כל אחד לאיזה מעלה לאיזה התמנות גבה כפי עבודתו אבל על עצמו אמר שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל [ואמר בלשון גנאי על עצמו על ענין הנ"ל אם היה נשאר במדרגה של אשתקד] רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה ויש הרבה מאד בענין זה לספר אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל...
שיחות הר"ן - אות מא
...שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום ועצבות כלל לא ושאר כל היו
אילנות בסיפורי מעשיות
...בסיפור על בת המלך, מסופר על המשנה למלך שפגש איש שנושא אילן... גם בסיפור על החיגר מסופר על האילן שהשדים ניסו לעקור. גם בסיפור על הקבצנים, מסופר על זה שיש אילן שתחתיו נמצאים כל הציפורים והחיות וכולי בשלום. מה הקשר בין האילנות האלו? מהו הנמשל של האילן? תשובה: אילן פירושו שכל. כגודל וכעומק השכל, כך חוזקו וכולי של האילן. ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז והעניין הוא: כאשר המשנה למלך באבידת בת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה
...אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וידוע שיש חלוק בין למוד התורות שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות...
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
...מספר פעמים, לגבי סתרי תורה וסודות התורה שמסתתרים בעמקי הקליפות. מה הם הסתרי תורה האלו? ואיך אפשר ללמוד / לדעת אותם? תודה. תשובה: ראשית יש להבין, כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא מבין את העניין הזה בשלמות. כי את העניין הזה א"א להסביר במילים מה הוא ממש, אלא רק ניתן לרמוז אליו, וכל אחד ואחד יבין אותו לפי מה שהוא משער בליבו. והעניין הוא כדלקמן: סתרי התורה שמלובשים בבריאה, הם בעצם השכל של השי"ת עצמו שמחייה את כל העולמות כולם בכל רגע ורגע. סתרי התורה...
בית דין של מעלה. מה קורה שם? ואיך להנצל?
...מעלה. מה קורה שם? ואיך להנצל? שאלה: אשמח לדעת מה בדיוק קורה בבית דין של מעלה? איך מתנהלים שם הדיונים? האם רבי נחמן נתן עצה כלשהי איך להנצל מבית דין של מעלה? תודה תשובה: בית דין של מעלה, היינו מצב שאליו האדם מגיע אחרי שהוא עוזב את הגוף, דהיינו מה שנקרא מוות של הגוף. בבית דין של מעלה, דנים את האדם על כל מעשיו וכולי, ולפיהן נקבע עתידו... בהמשך חייו אחרי העולם הזה... בכל מקרה יש דרך אחת להנצל מבית דין של מעלה, ולהגיע לגן עדן ישר בלי שום סיבוך בדרך. ואיך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים, כִּמְעַט כֻּלָּם, הֵם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש כמו שאנו רואין בחוש שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול דע, כי הממון עושה אותו משגע כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים כי 'כל הנביאים היו עשירים' והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע כמו שפרש רש"י: "ויתנבא" 'ואשתטי' . ואצל הנגידים הנ"ל נעשה על ידי הממון שגעון גמור ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם
מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף?
...eip.co.il/?key=188 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך ... והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 08_08_2025 השעה 19:59:54 - wesi2