ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨גן עדן וגהנום - לפני גן עדן יש גהנום
איפה רבי נחמן מברסלב אומר שלפני שאדם מגיע לגן עדן, הוא צריך לעבור בגהנום?

מה פשר העניין?

איך זה קשור לכך שארץ ישראל נקנית ביסורים?

איך זה קשור לכך שצריך שתהיה ירידה לפני עליה?

ואיך זה קשור ל"קטנות" שעברה על רבי נחמן מברסלב בדרך לארץ ישראל?

תשובה:

ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם

לגבי זה שלפני שהצדיק מגיע לגן עדן, לפני כן הוא עובר בגהנום.

והעניין הוא:

כי ארץ ישראל נקנית ביסורים, וארץ ישראל היא בחינת גן עדן, שבה יש את התגלות הבורא, והיא כולה טוב, וכולה ניסים וכולי.

והייסורים האלו, הם בעצם הירידות שיש לפני העלייה. ז"א כי לפני ארץ ישראל חייבת להיות ירידה, שזו בחינת הקטנות שרבי נחמן מברסלב היה בה בדרך לארץ ישראל. כפי שרבי נחמן מברסלב אמר על עצמו שהוא היה מוכרח לרדת לקטנות הזאת לפני ארץ ישראל, ששם יש שכל כ"כ גדול וכולי...

וזו העניין שהצדיק עובר בגהנום לפני גן עדן, כי גהנום הוא בחינת הירידה של הצדיק לפני שהוא זוכה להגיע לגן עדן, שהיא העלייה וכולי...

וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל

וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר

כִּי קדֶם שֶׁבָּאִים לְגַדְלוּת צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת

וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת

עַל כֵּן צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת דְּקַטְנוּת

וְעַל כֵּן לא הָיָה יָכוֹל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי לא הָיָה יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ קַטְנוּת כָּזֶה.

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עַל יְדֵי גּדֶל הַקַּטְנוּת שֶׁיָּרַד לְשָׁם בְּחָכְמָתוֹ הָעֲצוּמָה

לְקַטְנוּת מֻפְלָג

קַטְנוּת דְּקַטְנוּת

עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת.

וגם כאן: breslev.eip.co.il/?key=68 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין

וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין

זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם" וְכוּ'

אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי יִסּוּרִים

וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים

מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ



וראה גם: breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה

וְדַע שֶׁכָּל אָדָם קדֶם שֶׁמַּשִּׂיג בַּתּוֹרָה הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת

צָרִיך לֵילֵך בְּהֶכְרֵחַ דֶּרֶך אֵלּוּ הֵיכְלוֹת הַתְּמוּרוֹת

אֲבָל הַכְּלָל שֶׁאָסוּר לִטְעוֹת בְּעַצְמוֹ לִסְבּר שֶׁכְּבָר בָּא אֶל הַהַשָּׂגָה הָרָאוּי

כִּי אִם יִסְבּר כֵּן יִשָּׁאֵר שָׁם חַס וְשָׁלוֹם

אֲבָל כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁעֲדַיִן לא הִתְחִיל לִכְנס לְחַדְרֵי תּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים

אֲזַי יִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְיַרְבֶּה בִּתְפִילּוֹת, וְיַפְצִיר

עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְאָז יִרְאֶה הַהֶפְרֵשׁ

וַאֲפִילּוּ אִם עָשָׂה עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְאַחַר כָּך זָכָה לְחִדּוּשִׁין

אַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲמד עַל זֶה לִסְבּר שֶׁהֵם הַשָּׂגוֹת שֶׁל אֱמֶת הַנַּ"ל

כִּי אֲפִילּוּ לְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת צָרִיך עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים

והכל בחינה אחת...
מחלוקות שבין החכמים ותאוות ממון
...eip.co.il/?key=570 - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות ממון? מה הקשר שבין שורש הממון לבין המחלוקות? רמז: ממון הוא בחינת הקדמות / חוכמות חיצוניות - איפה מובא בליקוטי מוהר"ן? כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר שהכרחי שיהיו מחלוקות בין חכמים, בשביל בריאת העולם. מה הקשר שבין הדברים, וכיצד הם מסתדרים? * כי ממון זה כוח כמה שיש לך יותר ממון יש...
שיחות הר"ן - אות קנה
...הר"ן - אות קנה שיך לסימן י"ז ב"לקוטי תנינא" המתחיל צריך לזהר מאד להיות בשמחה בשבת וכו' כל זה אמר בליל שבת קדש ובתחלה שאל אותי: האתה שמח בשבת ? השבתי: אני לפעמים נתעורר עלי איזה יראה בשבת והשיב: לא כך הוא, העקר הוא שמחה ואז הוכיח אותי הרבה להיות בשמחה דיקא בשבת ואז אמר כל הענין הנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן י"ז הנזכר לעיל מענין מעלת השמחה בשבת ונכלל שם שגם היראה עקר עליתה על ידי השמחה של שבת דיקא הינו שעקר הוא רק השמחה בשבת ואז דיקא עולה היראה שהוא בחינת מה שקורין יראה והאריך הרבה בשיחה הקדושה הזאת והוכיח...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לג
...ישראל - אות לג ואחר כל אלה אחר אשר עשה כל מיני עבודות הנ"ל באמת ובתמים והרבה בתעניתים ובתפילות רבות מאד ובסגופים ושבירת תאוות ומדות ועמד בנסיונות רבות ושאר כל ענינים הנ"ל והרבה בהתבודדות מאד מאד לדבר בינו לבין קונו ולפרש שיחתו בלשון אשכנז וכו' כנ"ל עד שזכה למדרגה גבהה ועליונה מאד מאד בתכלית הקדשה ובתכלית הביטול ובהתקרבות גדול להשם יתברך במדרגת גדולי בני עליה וכל זה זכה בימי ילדותו ממש כי יומם לא נח לילה לא נם ולא שקט והתמיד מאד בעבודתו מיום אל יום מתחלת ימי קטנותו וימי נעוריו ויגע וטרח מאד מיום...
חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן
...באומן אות רד ליל שבת פרשת חקת ובלק י"ב תמוז תק"ע ספר על השלחן מעניניו ותמה על עצמו על שעושה תמיד דברים משנים ונפלאים מדעת בני אדם על אשר הוא תמיד נע ונד ממקום למקום ומה היה חסר לו במעדוועדיווקע היה ראוי לו לישב שם תמיד כי שם היה יושב בשלוה והשקט. והוא לא רצה לישב בשלוה, ונסע משם וקבע דירתו בזלאטיפאליע והיה לו שם מחלקת גדול ויסורים גדולים מאד ונסע משם וקבע דירתו בברסלב. אחר כך בזה הקיץ נסע מברסלב וקבע דירתו באומין. ועל כל פנים מאחר שבא לאומין היה ראוי לו לבחר דירתו אצל איש הגון, והוא בחר לו אכסניא...
שיחות הר"ן - אות יט
...הר"ן - אות יט ואמר: נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבר וכיוצא ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדשה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעברות חס ושלום, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העברות שרגילין בהם חס ושלום ואם יעשו להם חק קבוע וחיוב חזק ללמד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד וכל עקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעבדות ועשיות...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כז
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כז עד כה ספרנו קצת מעט דמעט כטפה מן הים מעצם התלאות וההרפתקאות והסכנות העצומות והיסורים הקשים והפחדים הגדולים שהיה לרבנו זכרונו לברכה, בנסיעה לארץ ישראל בהליכה ובחזרה והשם יתברך היה בעזרו, ועשה עמו נסים נפלאים ונוראים בכל עת ובכל רגע וזכה לגמר בשלמות מה שחפץ ונכנס בשלום ויצא בשלום ובא לביתו בשלום
ספר המידות - בית
...יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם נשפך בבית יין כמים איכא ברכה. יב...
חיי מוהר"ן - פו - סיפורים חדשים
...לו שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאד בעולם. וגזרו גזרה להרג את כל היהודים והמנהיג נפל על עצה שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא אמן וגלח לו הזקן עם הפאות. ואחר כך נתברר שהוא שקר שלא נגזר כלל הגזרה הנ"ל. כמה בושה הגיע לאותו מנהיג בודאי לא היה אפשר לו להתראות לפני העולם והצרך לעקר ולברח. ואיך יוצאין מן הפתח ואיך שוכרין עגלה וכיוצא בזה בודאי היה לו בושה וכלמה גדולה מאד אשר אי אפשר לבאר. ובודאי הצרך לישב איזה זמן אצל ערל עד שיצמח זקנו. זה הראו לו וכו' אות פז תקס"ד ליל שבת קדש אחר הק...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה
...- רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה הנה הגדלות מפיל את האדם ומשפילו הן בגשמיות והן ברוחניות כי איש ישראל אם הוא דבוק בהשי"ת ובאמונתו הקדושה אזי אינו יכול לשלוט עליו שום דין ולא יהי' לו שום נפילה כי מי יוכל ליגע בו באשר הוא קרוב אל המלך ובאיזה מקום אשר הוא חונה שם הר אלהים וממשלת הקב"ה עליו אבל אם הוא נופל מאמונה היינו שנפל בגדלות ואזי הוא מובדל מהקב"ה ואז אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד ואז כל הדינין שורין עליו ומאין בא לו הגדלות...
שיחות הר"ן - אות קיא
...- אות קיא "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו" פרוש: מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם וזהו: "אולת אדם תסלף דרכו" הינו שהאדם על ידי אולתו כל עבודתו היא רק בבחינת תסלף דרכו כמו מי שמסלף ומעקם עצמו אחר חברו כנ"ל והטעם כי "ועל ה' יזעף לבו" הינו להצדיק שהוא בחינת "על ה'" כי "מי מושל בי צדיק" "יזעף לבו" הינו שחולק על הצדיק ואינו מקרב אליו על ידי זה "תסלף דרכו" שהוא רק כמי שמעקם עצמו כנ"ל כי אין ממש בעבודה כי אם על ידי הצדיק האמיתי כמובא במקום...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 18_11_2026 השעה 09:39:52 - wesi2