...הר"ן - אות ריא - גדולות נוראות השגתו היה מתלוצץ מאד מהחולקים עליו ואומרים שתורתו קבל מזקנו רבי נחמן הארידענקיר זכרונו לברכה ואמר בדרך צחות: כמה היטיב עמי זקני שהשאיר לי תורות כאלו מכון ממש לכל ענין וענין שיהיה מענינא דיומא וכפי מה שצריכין האנשים השומעים, כגון על שבת חנוכה מחנוכה, ועל שבת נחמו כיוצא בו וכו' וכל האנשים עם כל הצטרכותם בגשמיות וברוחניות יהיו נכללים בזאת התורה באותו העת, וכל מה שעבר בעולם אז וכו' כלומר הלא בתורתו היה כלול כל מה שהיה צריך כל אחד ואחד מהשומעים כאשר ראינו בעינינו בפשיטות...

...ושבוע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואכלתם אכול ושבוע והללתם וכו' מי שהוא משקע בתאוות אכילה בידוע שהוא רחוק מאמת ובידוע שדינים שורין עליו גם זה סימן על דלות גם יבוא לידי בזיונות ובושות "כרם זלת לבני אדם", 'כיון שנצרך אדם לבריות נשתנה פניו ככרום' . ודע מי שהוא משבר תאוות אכילה הקדוש ברוך הוא עושה על ידו מופתים כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים" וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" 'אמר הקדוש ברוך הוא: איך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות...

...- אות יב וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה מלבש רק בה"אנטער...

...- תורה כח - בני לן ביתא באוירא דעלמא [לשון רבנו זכרונו לברכה] בני לן ביתא באוירא דעלמא, אמר שם, קם ותלא בין שמיא לארעא. אמר להו, אפיקו לי לבני וטינא מהתם. אמרו: ומי איכא דמצי לאסוקי התם. אמר: ומי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא. א. המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שדין יהודאין כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ובאלפין אלו כתיב בשלמה "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף" כי שלמה זכה להם בקדשה אבל תלמידי...

...רק למשך אל התכלית הנצחי ואין להסתכל אם יהיה לו מעות אם לאו כי בין כך ובין כך יבלה ימיו בשוה כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי שמראה אל האדם כאלו הוא מרויח בכל פעם ובסוף אינו כלום כאשר נראה בחוש ברב בני אדם שעוסקים ועובדים ימים ושנים בסחורות ומשא ומתן ולבסוף כשבאין לחשבון אין נשאר בידם כלום ואם אפילו משיג מעות לוקחין אותו מן המעות והכלל ששניהם אין להם קיום ביחד דהינו האדם עם המעות רק או שלוקחין המעות מן האדם, או שלוקחין האדם מהמעות ומעולם לא נמצא שישאר אחד עם המעות רק כנזכר לעיל גם היכן הוא כל המעות...

...תפילה סיפר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל מאוד גדול שהוא השכל הנקנה והוא בחינת הדרך מן הצד שיש במעשה של אבידת...

שיחות הר"ן - אות קכג מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקין ענה ואמר אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו אף לפי שעה אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה, חס ושלום ואמר הלא על שעת מתן תורה נאמר: "לבבתני באחת מעיניך" ואיתא במדרש: "מהו באחת מעיניך אלא שבעין השנית כבר היו מסתכלין על העגל" נמצא שבשעת מתן תורה כבר היה דעתם לפרש חס ושלום ואף על פי כן היה יקר בעיני השם יתברך מאד ההתקרבות בעצמו כמו שכתוב "לבבתני באחת מעיניך" כי זה בעצמו יקר מאד בעיני השם יתברך

...רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון. אתה הלא מדבר עם אנשים. יש לך לשאול אותם: מה ?! ואמר תבה זאת "מה" בהמשכה ובקול גדול מעמק הלב כלומר שראוי לשאל לבני אדם שאין חושבין על אחריתם "מה ?! " כלומר, לאחר כל הסכסוכים והבלבולים והמניעות והטענות ואמתלאות של שטות והבל שיש לרב בני אדם תרוצים של שקר על שרחוקים מהשם יתברך אף על פי כן סוף כל סוף מה יהיה ממך מה תעשה באחריתך ומה תשיב שולחך דבר ומה אתה חושב וכי אין אתה יודע שאתה גר בארץ הזאת וכל ימי שנותינו הבל וריק כצל עובר וכענן כלה וכו' ?! וכל זה אדם יודע היטב...

...- ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר...

...תמב לאחד מגדולי מקרביו זכרונו לברכה צוה לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא באלו. והתנהג כך איזה זמן. ואחר כך ספר עם רבנו זכרונו לברכה והתנצל לפניו באשר שהגוף אינו שומע ומרגיש כלל כל דבריו וטענותיו עמו. אמר לו רבנו זכרונו לברכה התחזק בענין זה ואל תרפה ידך מזה ותראה אחר כך מה שיהיה מהדבורים הללו. ושמע לעצתו וקים דבריו עד שזכה אחר כך שכל איבר...