ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם
היצר הרע נוקש באדם בכל פעם ומעוררו למה שמעוררו ואף אם אין האדם שומע לו ופונה ערף ממנו אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו וכן בתפילה, בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן ואזי תסתלק ועין במקום אחר מזה
הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ

וְאַף אִם אֵין הָאָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה ערֶף מִמֶּנּוּ

אַף עַל פִּי כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר

אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְעַקְשָׁן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע

וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל

אֲזַי הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵך לוֹ

וְכֵן בִּתְפִילָּה, בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְבַלְבֵּל, הוּא מַמָּשׁ כַּנַּ"ל

שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּאָה כַּמָּה פְּעָמִים

פַּעַם אַחַר פַּעַם, לְבַלְבֵּל

וְצָרִיך לִהְיוֹת חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּלָל בְּשׁוּם אפֶן

וַאֲזַי תִּסְתַּלֵּק

וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפ - מִי שֶׁצָּרִיך לָדוּן לִפְנֵי דַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה
...לדון לפני דינים בדין תורה דע מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו שמספרין כל זה בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה] ועל כן כשעושין משא ומתן צריך שיקשר מחשבתו רק בהתורה והדינים המלבשים שם ומי שעוקר המשא ומתן מן התורה, ונופל אל המשא ומתן בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם אזי ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ואזי צריך לחזר ולהביא כל הדברים וכל המחשבות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטז - הַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטז - הנותן צדקה נצול מעברות הנותן צדקה נצול מעברות כי 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים' 'וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' וכיון שמרחמין עליו, בהכרח נותנין לו דעת ואזי נצול מלבוא לידי עברה כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל כשיש לו דעה נצול מעברות
חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו
...מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו אות שצב אמר איך אפשר שלא יחלקו עלי מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדין לא הלך אדם בו מעולם וכו' [וגם הבעל שם טוב לא, ושום בריאה, לא מזמן קבלת התורה]. אף על פי שהוא דרך ישן מאד אף על פי כן הוא חדש לגמרי אות שצג אמר אפילו אם היה וכו' [הבעל שם טוב והאריז"ל] בעולם לא היה יכול להשתוות עמי אות שצד אמר יש בני אדם שאין מכירים אותי כלל וחולקין עלי. ואמר שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק "הבה נתחכמה לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה אלא שהכניס בתוך לבבם וכו'...
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו פעם אחת בא מן החוץ וחש במעיו ואמר שהרגיש בזה שיבוא לו מעות והרמז "וצאצאי מעיך כמעותיו" וכן היה שבא מעות על הבי דאר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סט - מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לִתֵּן בְּרָכָה
...- מה שנוהגים לתן ברכה מה שנוהגים לתן ברכה להאיש, המביא המשקה לאורחים או על החתנה וכיוצא [הינו כשנושאין יין או דבש לאורחים או על חתנה אזי נוהגין לתן מן המשקה להשליח, הנושא את המשקה לעשות ברכה] הוא על פי מה שכתוב בזוהר שיש כמה דברים שהם נשאים ונושאים וחושב שם כמה דברים שהם נשאים דהינו שנושאים אותם ובאמת אלו הדברים הם נושאים כגון המרכבה, שהיא נשאת ונושאת וכן הארון, שהיו נושאים אותו "והוא נשא את נושאיו" וכו' וזה בחינת ברכה שנותנין כנ"ל כי ברכה ראשי תבות: "כי רוח החיה באופנים" בחינת נשאת ונושאת כי האופנים...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3
...חלק 3 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין תאווה אא"כ יש חסר. והשי"ת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
...על ידי זה הבטחון בשלמות דע כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת: "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל ו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ער - כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הִתְעוֹרְרוּת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ
...- תורה ער - כמו שיש התעוררות מאדם לחברו כמו שיש התעוררות מאדם לחברו כגון כשרואין שאחד אומר בקשות וסליחות בהתעוררות בלב נשבר אזי חברו מתעורר ממנו גם כן כי מתעורר מחברו ומתחיל להסתכל על עצמו ונתעורר גם כן, ומתחיל לומר גם כן בקשות בהתעוררות הלב כמו כן יש אצל האדם עצמו התעוררות מנה ובה שמתעורר מתוך דברי עצמו דהינו שאומר בקשות ותחנות בהתעוררות וצועק וי לי ובתוך כך נתעורר מזה ומתחיל להסתכל על עצמו היכן אני ומי צועק כך הלא וי לי, לי ממש ומתחיל שנית לצעק וי לי, לי דיקא ואף שבתחלה נדמה לו כאלו גם כן אומר...
שבחי הר"ן - אות י
...אך עקר עבודתו אשר על ידה זכה למה שזכה היה רק רבוי התפילות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו יתברך ועקר מה שהועיל לו היו התפילות שהתפלל בלשון אשכנז שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו והיה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יד - רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יד - רבים לוחמים לי מרום "רבים לוחמים לי מרום", הינו שיש לו שונאים למעלה במרום וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשם שיש צרים למטה, כך יש צרים מלמעלה'.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1543 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 05:55:08 - wesi2