ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט
וזה האיש שבזה אותו מאד בסטנבול נפטר מיד בביאתו לביתו ושאל האיש הנ"ל שהיה עמו את רבנו זכרונו לברכה הלא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ? והשיב לו משל על זה. שהיה מלך אחד, ואהב אחד מבני השררות וחבב אותו וקרבו בכל מיני אהבה וחבוב ואחר כך כשהגדיל, העז נגד המלך ואמר המלך. תדע, שאף על פי שאני אוהב אותך מאד אף על פי כן אי אפשר לי לעבר על דת ומשפט המלכות ומשפטך חרוץ למיתה ותכף צוה המלך לסגרו בכבלי ברזל ונתנו בבית הסהר והתחיל זה הבן שררה לציר בדעתו היסורים שלו שיהיה לו מן המיתה וראה שצערו לא ימשך זמן הרבה כי אם עד שיהרג אבל כשהתחיל לציר בדעתו צער המלך ראה שצער המלך יגדל מאד כי צער המלך יהיה תמיד כי הוא יודע שהמלך אוהב אותו מאד ויהיה לו געגועים גדולים אחריו וצער גדול מאד לעולם והיה לו רחמנות על צער של המלך יותר מצערו וחשב מחשבות איך להציל את המלך מצערו ונתישב כך: הלא בושה חשובה כמו מיתה וצוה להשר של התפיסה להכניסו לפני המלך ואמר אל המלך: האמת ידעתי כי צערך גדול מצערי אך אי אפשר לך לעבר על חק ודת המלכות בכן זאת העצה היעוצה, שתסבב תחבולות שיביש אחד אותי ברבים, והבושה חשובה כמו מיתה על כן תראה להוציא מהשבויים גזלן אחד שדינו להרגה ואני אתגרה בו עד שיכעס עלי ויבזה אותי ויכה אותי ברבים ויגיע לי מזה בושה גדולה ויהיה נחשב כמו מיתה ואחר כך יקחו את הגזלן החיב מיתה בלא זה וימיתוהו כדינו והעולם יהיו סוברים שבשביל שבזה עבד המלך החביב נהרג ולא יתחלל כבוד המלכות והעבד שלו כך לפעמים אחד מבזה את הצדיק ובאמת הוא עושה טובה גדולה להצדיק כי מכפר לו על זה מה שהיה חיב להסתלק ונתחלף על בושה זו אך אף על פי כן אין זה כבוד שמים שלא לקח נקמה מזה שבזה עבד המלך החביב לו מאד ולענש את זה שבזה את הצדיק בשביל זה גם כן לא ניחא קמה כי גם ענוש לצדיק לא טוב על כן הוא יתברך מסיבות מתהפך ומעמיד על הצדיק איש כזה שהוא חיב מיתה וענש מכבר ומזמנם שניהם לפנדק אחד, וזה מבזה את הצדיק והצדיק נפטר בזה מן דינו כנ"ל וזה האיש נענש אחר כך ונתקדש שם שמים שבשביל כבוד הצדיק נענש ובאמת 'גברא קטילא קטל' כי כבר הוא חיב ענשו מקדם "ודרכי ה' ישרים" (הושע י"ד י), "ולא עולתה בו" (תהלים צ"ב טז)
וְזֶה הָאִישׁ שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ מְאד בִּסְטַנְבּוּל

נִפְטַר מִיָּד בְּבִיאָתוֹ לְבֵיתוֹ

וְשָׁאַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִמּוֹ אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הֲלא כְּתִיב גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לא טוֹב ?

וְהֵשִׁיב לוֹ מָשָׁל עַל זֶה.

שֶׁהָיָה מֶלֶךְ אֶחָד, וְאָהַב אֶחָד מִבְּנֵי הַשְּׂרָרוֹת וְחִבֵּב אוֹתוֹ

וְקֵרְבוֹ בְּכָל מִינֵי אַהֲבָה וְחִבּוּב

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִגְדִּיל, הֵעֵז נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר הַמֶּלֶךְ.

תֵּדַע, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאד

אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲבר עַל דַּת וּמִשְׁפַּט הַמַּלְכוּת וּמִשְׁפָּטְךָ חָרוּץ לְמִיתָה

וְתֵכֶף צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְסָגְרוֹ בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל וּנְתָנוֹ בְּבֵית הַסּהַר

וְהִתְחִיל זֶה הַבֶּן שְׂרָרָה לְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ הַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִן הַמִּיתָה

וּרְאֵה שֶׁצַּעֲרוֹ לא יֻמְשַׁךְ זְמַן הַרְבֵּה כִּי אִם עַד שֶׁיֵּהָרֵג

אֲבָל כְּשֶׁהִתְחִיל לְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ צַעַר הַמֶּלֶךְ

רָאָה שֶׁצַּעַר הַמֶּלֶךְ יִגְדַּל מְאד

כִּי צַעַר הַמֶּלֶךְ יִהְיֶה תָּמִיד

כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאד וְיִהְיֶה לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים אַחֲרָיו

וְצַעַר גָּדוֹל מְאד לְעוֹלָם

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת עַל צַעַר שֶׁל הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִצַּעֲרוֹ

וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ מִצַּעֲרוֹ

וְנִתְיַשֵּׁב כָּךְ: הֲלא בּוּשָׁה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ מִיתָה

וְצִוָּה לְהַשַּׂר שֶׁל הַתְּפִיסָה לְהַכְנִיסוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

וְאָמַר אֶל הַמֶּלֶךְ: הָאֱמֶת יָדַעְתִּי כִּי צַעַרְךָ גָּדוֹל מִצַּעֲרִי

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְךָ לַעֲבר עַל חָק וְדַת הַמַּלְכוּת

בְּכֵן זאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה, שֶׁתְּסַבֵּב תַּחְבּוּלוֹת

שֶׁיְּבַיֵּשׁ אֶחָד אוֹתִי בָּרַבִּים, וְהַבּוּשָׁה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ מִיתָה

עַל כֵּן תִּרְאֶה לְהוֹצִיא מֵהַשְּׁבוּיִים גַּזְלָן אֶחָד שֶׁדִּינוֹ לַהֲרֵגָה

וַאֲנִי אֶתְגָּרֶה בּוֹ עַד שֶׁיִּכְעַס עָלַי וִיבַזֶּה אוֹתִי וְיַכֶּה אוֹתִי בָּרַבִּים

וְיַגִּיעַ לִי מִזֶּה בּוּשָׁה גְּדוֹלָה

וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּמוֹ מִיתָה

וְאַחַר כָּךְ יִקְחוּ אֶת הַגַּזְלָן הַחַיָּב מִיתָה בְּלא זֶה וִימִיתוּהוּ כְּדִינוֹ

וְהָעוֹלָם יִהְיוּ סוֹבְרִים שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁבִּזָּה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הֶחָבִיב נֶהֱרַג

וְלא יִתְחַלֵּל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת וְהָעֶבֶד שֶׁלּוֹ

כָּךְ לִפְעָמִים אֶחָד מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק

וּבֶאֱמֶת הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהַצַּדִּיק

כִּי מְכַפֵּר לוֹ עַל זֶה מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב לְהִסְתַּלֵּק

וְנִתְחַלֵּף עַל בּוּשָׁה זוֹ

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁלּא לִקַּח נְקָמָה מִזֶּה שֶׁבִּזָּה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הֶחָבִיב לוֹ מְאד

וְלַעֲנשׁ אֶת זֶה שֶׁבִּזָּה אֶת הַצַּדִּיק בִּשְׁבִיל זֶה גַּם כֵּן לא נִיחָא קָמֵהּ

כִּי גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לא טוֹב

עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מִסִּיבּוֹת מִתְהַפֵּךְ

וּמַעֲמִיד עַל הַצַּדִּיק אִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה וָענֶשׁ מִכְּבָר

וּמְזַמְּנָם שְׁנֵיהֶם לְפֻנְדָּק אֶחָד, וְזֶה מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק

וְהַצַּדִּיק נִפְטָר בָּזֶה מִן דִּינוֹ כַּנַּ"ל

וְזֶה הָאִישׁ נֶעֱנָשׁ אַחַר כָּךְ

וְנִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַצַּדִּיק נֶעֱנַשׁ

וּבֶאֱמֶת 'גַּבְרָא קְטִילָא קְטַל'

כִּי כְּבָר הוּא חַיָּב עָנְשׁוֹ מִקּדֶם

"וְדַרְכֵי ה' יְשָׁרִים", "וְלא עַוְלָתָה בּוֹ"
שיחות הר"ן - אות קפא - גדולות נוראות השגתו
...השגתו שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חכמתו הגדולה והמפלגת מאד ועוד ספר בענין עצם חכמתו אך לא זכיתי לשמע זאת מפיו הקדוש בעצמו כי...
להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1
...לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ******** פירוש 1: היינו כי קשה לעולם, מפני מה צריך כל אחד ואחד להגיע לדרגה של משה רבנו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...שלו לארץ ישראל - אות יח ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה...
סיפורי מעשיות - מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה
...א - מאבידת בת מלך / מאבדת בת המלך ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה וזו היא מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור: שהלא טוב יקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד זמן מרבה...
שיחות הר"ן - אות פו
...פו מה שאומרים על החתנה מלתא דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" גם רמז על בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם "מלכי צבאות...
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
...של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה? מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא
...ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא כתרי מברי דסורא רשב"ם: ונפיץ ושפך. אוסיא נחיריו. מברי דסורא נהרות שבסורא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו...
חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' אות רל ספר רבי נפתלי שאמר רבנו זכרונו לברכה שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא ושם ידברו יראת שמים ויהיה להם התבודדות וכו'. כי בשדה ויער טוב מאד להתבודדות. וספר אז מענין הנהגותיו בימי הנעורים שהיה רגיל לקח סוס מבית חותנו ורכב על הסוס לאיזה יער. ושם ירד מהסוס וקשרו לאיזה אילן והוא הלך לתוך היער לעשות את שלו והתבודד שם כדרכו. וכמה פעמים התיר עצמו הסוס וברח למקומו לבית חותנו. וכשראו שם שהסוס בא לבדו היו דואגים ומתפחדים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
...לעולם עם הענפים השיכים לה כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים כנ"ל הוא...
שיחות הר"ן - אות פז
...הר"ן - אות פז לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה' והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזוהר שהאתרוג הוא בחינת: "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בוכה" מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה זה יש להבין כי עקר השכל הוא מהמח והמח שואב ממח שבעצמות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 17_04_2026 השעה 17:51:08 - wesi2