ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט
וזה האיש שבזה אותו מאד בסטנבול נפטר מיד בביאתו לביתו ושאל האיש הנ"ל שהיה עמו את רבנו זכרונו לברכה הלא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ? והשיב לו משל על זה. שהיה מלך אחד, ואהב אחד מבני השררות וחבב אותו וקרבו בכל מיני אהבה וחבוב ואחר כך כשהגדיל, העז נגד המלך ואמר המלך. תדע, שאף על פי שאני אוהב אותך מאד אף על פי כן אי אפשר לי לעבר על דת ומשפט המלכות ומשפטך חרוץ למיתה ותכף צוה המלך לסגרו בכבלי ברזל ונתנו בבית הסהר והתחיל זה הבן שררה לציר בדעתו היסורים שלו שיהיה לו מן המיתה וראה שצערו לא ימשך זמן הרבה כי אם עד שיהרג אבל כשהתחיל לציר בדעתו צער המלך ראה שצער המלך יגדל מאד כי צער המלך יהיה תמיד כי הוא יודע שהמלך אוהב אותו מאד ויהיה לו געגועים גדולים אחריו וצער גדול מאד לעולם והיה לו רחמנות על צער של המלך יותר מצערו וחשב מחשבות איך להציל את המלך מצערו ונתישב כך: הלא בושה חשובה כמו מיתה וצוה להשר של התפיסה להכניסו לפני המלך ואמר אל המלך: האמת ידעתי כי צערך גדול מצערי אך אי אפשר לך לעבר על חק ודת המלכות בכן זאת העצה היעוצה, שתסבב תחבולות שיביש אחד אותי ברבים, והבושה חשובה כמו מיתה על כן תראה להוציא מהשבויים גזלן אחד שדינו להרגה ואני אתגרה בו עד שיכעס עלי ויבזה אותי ויכה אותי ברבים ויגיע לי מזה בושה גדולה ויהיה נחשב כמו מיתה ואחר כך יקחו את הגזלן החיב מיתה בלא זה וימיתוהו כדינו והעולם יהיו סוברים שבשביל שבזה עבד המלך החביב נהרג ולא יתחלל כבוד המלכות והעבד שלו כך לפעמים אחד מבזה את הצדיק ובאמת הוא עושה טובה גדולה להצדיק כי מכפר לו על זה מה שהיה חיב להסתלק ונתחלף על בושה זו אך אף על פי כן אין זה כבוד שמים שלא לקח נקמה מזה שבזה עבד המלך החביב לו מאד ולענש את זה שבזה את הצדיק בשביל זה גם כן לא ניחא קמה כי גם ענוש לצדיק לא טוב על כן הוא יתברך מסיבות מתהפך ומעמיד על הצדיק איש כזה שהוא חיב מיתה וענש מכבר ומזמנם שניהם לפנדק אחד, וזה מבזה את הצדיק והצדיק נפטר בזה מן דינו כנ"ל וזה האיש נענש אחר כך ונתקדש שם שמים שבשביל כבוד הצדיק נענש ובאמת 'גברא קטילא קטל' כי כבר הוא חיב ענשו מקדם "ודרכי ה' ישרים" (הושע י"ד י), "ולא עולתה בו" (תהלים צ"ב טז)
וְזֶה הָאִישׁ שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ מְאד בִּסְטַנְבּוּל

נִפְטַר מִיָּד בְּבִיאָתוֹ לְבֵיתוֹ

וְשָׁאַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִמּוֹ אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הֲלא כְּתִיב גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לא טוֹב ?

וְהֵשִׁיב לוֹ מָשָׁל עַל זֶה.

שֶׁהָיָה מֶלֶךְ אֶחָד, וְאָהַב אֶחָד מִבְּנֵי הַשְּׂרָרוֹת וְחִבֵּב אוֹתוֹ

וְקֵרְבוֹ בְּכָל מִינֵי אַהֲבָה וְחִבּוּב

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִגְדִּיל, הֵעֵז נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר הַמֶּלֶךְ.

תֵּדַע, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאד

אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲבר עַל דַּת וּמִשְׁפַּט הַמַּלְכוּת וּמִשְׁפָּטְךָ חָרוּץ לְמִיתָה

וְתֵכֶף צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְסָגְרוֹ בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל וּנְתָנוֹ בְּבֵית הַסּהַר

וְהִתְחִיל זֶה הַבֶּן שְׂרָרָה לְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ הַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִן הַמִּיתָה

וּרְאֵה שֶׁצַּעֲרוֹ לא יֻמְשַׁךְ זְמַן הַרְבֵּה כִּי אִם עַד שֶׁיֵּהָרֵג

אֲבָל כְּשֶׁהִתְחִיל לְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ צַעַר הַמֶּלֶךְ

רָאָה שֶׁצַּעַר הַמֶּלֶךְ יִגְדַּל מְאד

כִּי צַעַר הַמֶּלֶךְ יִהְיֶה תָּמִיד

כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאד וְיִהְיֶה לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים אַחֲרָיו

וְצַעַר גָּדוֹל מְאד לְעוֹלָם

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת עַל צַעַר שֶׁל הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִצַּעֲרוֹ

וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ מִצַּעֲרוֹ

וְנִתְיַשֵּׁב כָּךְ: הֲלא בּוּשָׁה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ מִיתָה

וְצִוָּה לְהַשַּׂר שֶׁל הַתְּפִיסָה לְהַכְנִיסוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

וְאָמַר אֶל הַמֶּלֶךְ: הָאֱמֶת יָדַעְתִּי כִּי צַעַרְךָ גָּדוֹל מִצַּעֲרִי

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְךָ לַעֲבר עַל חָק וְדַת הַמַּלְכוּת

בְּכֵן זאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה, שֶׁתְּסַבֵּב תַּחְבּוּלוֹת

שֶׁיְּבַיֵּשׁ אֶחָד אוֹתִי בָּרַבִּים, וְהַבּוּשָׁה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ מִיתָה

עַל כֵּן תִּרְאֶה לְהוֹצִיא מֵהַשְּׁבוּיִים גַּזְלָן אֶחָד שֶׁדִּינוֹ לַהֲרֵגָה

וַאֲנִי אֶתְגָּרֶה בּוֹ עַד שֶׁיִּכְעַס עָלַי וִיבַזֶּה אוֹתִי וְיַכֶּה אוֹתִי בָּרַבִּים

וְיַגִּיעַ לִי מִזֶּה בּוּשָׁה גְּדוֹלָה

וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּמוֹ מִיתָה

וְאַחַר כָּךְ יִקְחוּ אֶת הַגַּזְלָן הַחַיָּב מִיתָה בְּלא זֶה וִימִיתוּהוּ כְּדִינוֹ

וְהָעוֹלָם יִהְיוּ סוֹבְרִים שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁבִּזָּה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הֶחָבִיב נֶהֱרַג

וְלא יִתְחַלֵּל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת וְהָעֶבֶד שֶׁלּוֹ

כָּךְ לִפְעָמִים אֶחָד מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק

וּבֶאֱמֶת הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהַצַּדִּיק

כִּי מְכַפֵּר לוֹ עַל זֶה מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב לְהִסְתַּלֵּק

וְנִתְחַלֵּף עַל בּוּשָׁה זוֹ

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁלּא לִקַּח נְקָמָה מִזֶּה שֶׁבִּזָּה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הֶחָבִיב לוֹ מְאד

וְלַעֲנשׁ אֶת זֶה שֶׁבִּזָּה אֶת הַצַּדִּיק בִּשְׁבִיל זֶה גַּם כֵּן לא נִיחָא קָמֵהּ

כִּי גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לא טוֹב

עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מִסִּיבּוֹת מִתְהַפֵּךְ

וּמַעֲמִיד עַל הַצַּדִּיק אִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה וָענֶשׁ מִכְּבָר

וּמְזַמְּנָם שְׁנֵיהֶם לְפֻנְדָּק אֶחָד, וְזֶה מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק

וְהַצַּדִּיק נִפְטָר בָּזֶה מִן דִּינוֹ כַּנַּ"ל

וְזֶה הָאִישׁ נֶעֱנָשׁ אַחַר כָּךְ

וְנִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַצַּדִּיק נֶעֱנַשׁ

וּבֶאֱמֶת 'גַּבְרָא קְטִילָא קְטַל'

כִּי כְּבָר הוּא חַיָּב עָנְשׁוֹ מִקּדֶם

"וְדַרְכֵי ה' יְשָׁרִים", "וְלא עַוְלָתָה בּוֹ"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו...
שבחי הר"ן - אות יט
...פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה...
שיחות הר"ן - אות קכה
...אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל ולא היה שום אתרוג במדינה עד ערב סוכות שעשה השם יתברך נסים וסיבב סיבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג בקצת קהלות נתנו חמשים אדמים ויותר בעד אתרוג אחד וגם לקהלת בראסלב בא אתרוג מהדר מאד ליד רבנו, זכר צדיק לברכה והיה שמחה גדולה מאד לרבנו זכרונו לברכה ואמר להביא לו...
שיחות הר"ן - אות רג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רג - גדולות נוראות השגתו אמר: התורה שלי גבוה מאד ובכל מקום שאני משתמש עם צרופי אותיות [דהינו הראשי תבות וסופי תבות וצרופים נוראים שמגלה בספריו הקדושים] הוא גדולה ביותר ואמר: הייתי רוצה לילך להלן מן צרופי אותיות אבל אף על פי כן עדין אני מעכב בבחינה זו וגם יש לו נחת מזה כי לפעמים יש דברים שהם סתומים ונעלמים מאד שאי אפשר למצאם כי אם על ידי בחינת צרופי אותיות דהינו בראשי תבות או סופי תבות וכיוצא
ספר המידות - זיפן
ספר המידות - זיפן חלק א' א. על ידי זיוף בא לענש בית האסורים. ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים.
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
...לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנ - דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה דמות דיוקנו של אביו ראה הוא דבר נסתר מאד איך הדמות נתראה, והוא בעצמו אינו יודע כי בודאי יעקב לא ידע ומעלת הנסיון אף שראה דמות דיוקנו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד
...מוהר"ן ח"א - תורה נז - אימתי יבוא בן דוד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא, אימתי בן דוד בא וכו' אמר להן לכשיפל השער הזה ויבנה, ויפל ויבנה, ויפל, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא השער הזה, של ארם, שבארם היה באותה השעה: ואין מספיקין לבנותו, פעם שלישית שאלו את רבי יוסי בן קסמא אימתי יבוא בן דוד וכו'. א. דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו...
שיחות הר"ן - אות רנט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- אות רנט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחד אמר: צמאון הוא תאוה גדולה ולפי הבנתי כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שהוא דבר נפלא מאד כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו נמצא שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון כמו כן הוא כל עניני כסופין וגעגועים דקדשה להשם יתברך ולעבודתו באמת וזהו עקר תענוג עולם הבא שאז יזכו לרצון ולכסופין בחינת רעוא דרעוין שהוא בחינת הסתלקות משה והוא בחינת ארבע מאות עלמין...
שבחי הר"ן - אות יג
...בלי שום חכמות והכל בהצנע גדול ותכף כשיצא לחוץ היה עושה בכונה כל מיני מעשה נערות כל מיני שחוק וקפיצות ושאר ענינים כאלו עד שלא היה יכול לבוא על דעת שום אדם שהוא רוצה בעבודת השם ובתחלה בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לבית הכנסת בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך חזר ואמר לשם יחוד הנ"ל וחזר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 18:48:44 - wesi2