ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך (עין זוהר תרומה קנג) כמו שכתוב במלך (דניאל ד) : "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת (משלי ט"ו) : "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי כן דרך המלכות, בכל פעם שצריך שיקדים ענווה לכבודו וגדלתו כמו שבכל יום בשעה שקם ממטתו שאזי עדין הוא בקטנות שמלבש במלבושים פשוטים וגם פניו אינו בצחות וזכות עדין קדם הרחיצה ואחר כך מיפה עצמו ומתלבש בבגדי כבוד ומתפשט בגדלתו כדרך המלך וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא כב:). 'מפני מה לא נמשכה מלכותו של שאול, מפני שלא היה בו שום דפי כי אין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלויה מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו: כלך מאחריך' כי עקר המלכות על ידי ענווה כנ"ל וכל מה שיש להמלך ענווה ביותר, מתפשט מלכותו ביותר כנ"ל וכשנמשך המזון על ידי המלך כנ"ל, נעשה ממנו ברורים כגון תבואה, שהרבה ממנה אוכלין בהמות ואחר כך מתברר עוד, ואוכלין ממנה עכו"ם עד שמתברר ממנה לישראל וגם בהאכילה יש ברורים עד שמתברר ונעשין מהם אמרי שפר דהינו ברכות שמברכין עליהם תחלה וסוף ומתפללין ועובדין השם יתברך בכחות האכילה (בראשית מ"ט). "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר" 'שמנה לחמו' וכו', דהינו הפרנסה שהיא בחינת 'מעדני מלך', כי מקבלין אותה על ידי המלך ועל כן תכף כתיב אחריו 'נפתלי וכו' הנותן אמרי שפר' דהינו אמרי שפר של ברכות ותפילות וכיוצא שנעשין מן הברורים של מעדני מלך כנ"ל ואלו הברורים הם בחינת קטרת, כידוע שקטרת היא בחינת ברורים ומאלו אמרי שפר שנעשין מן מעדני מלך נעשה עטרה להמלך, וגם יכולין לראות זאת העטרה וזהו בחינת (שיר השירים ג) : "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו" הינו לראות העטרה של המלך שנעשה ביום חתנתו כי התחברות שמתחברין האמרי שפר עם המלך זה בחינת חתנה, בבחינת (משלי כ"ב) "חן שפתיו רעהו מלך" שחן השפתים, דהינו האמרי שפר מתחברין עם המלך בבחינת רעות וזהו "ביום חתנתו" וזהו "וביום שמחת לבו" זה בחינת קטרת בבחינת (משלי כ"ז) : "שמן וקטרת ישמח לב" כי הברורים שמהם נעשה אמרי שפר כנ"ל שמהם נעשה העטרה כנ"ל, הם בחינת קטרת כנ"ל וזהו "שעטרה לו אמו" הינו בחינת חוה, שהיא היתה "אם כל חי" (בראשית ג) כי חוה ראשי תבות המעטרכי חסד ורחמים (תהלים ק"ג) הינו בחינת העטרה הנ"ל שנעשה על ידי בחינת: "המשביע בטוב עדיך" דהינו בחינת מעדני מלך כנ"ל [והעקר חסר] והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת (ישעיה ל"ג) : "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין לו פרנסתו תכף ומיד, לחם מזמן היה אפשר שיראה את המלך בשעת קטנות כגון בשעה שמקטין את עצמו ומחשב את עצמו שקפה של שרצים תלויה מאחוריו וכיוצא כנ"ל אבל עכשו שנותנין הפרנסה על ידי סיבובים נמצא שבאה בעתים מיחדים כי לכל סיבה צריכה עת מיחד, עד שתצא הפרנסה אליו ועל כן לא יבוא לראות את המלך בקטנותו, רק ביפיו כנ"ל כי אין נותנין לו הפרנסה תכף רק בעת מיחד באפן שלא יראהו רק ביפיו, בבחינת: 'מלך ביפיו' וכו' כי על ידי הפרנסה רואין המלך בעטרה כנ"ל וזה הסוד מרמז בפסוק (תהלים קמ"ה) : "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, פותח את ידך" וכו' 'עיני כל' וכו' זהו הקשיא הנ"ל הינו: "עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו" דהינו שמבקשין על פרנסה, ואין נותנין תכף, רק בעתו כנ"ל והתרוץ : "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" [ולא סים].
הִקְשׁוּ

מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם

כִּי אִם עַל יְדֵי סִיבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִיבָּתוֹ

שֶׁזֶּה צָרִיך לִזְרעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרשׁ וְלִקְצר וְכוּ'

וְזֶה צָרִיך לִנְסֹעַ וְלִמְצא צרֶך פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְלָמָּה לא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן ?

וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי הַמֶּלֶך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶך: "אִילָנָא דִּי חֲזַיתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְכוּ' וּמָזוֹן לְכלָּא בָּהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא"

וְעִקָּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָוה, בִּבְחִינַת: "וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָוה"

שֶׁעִקָּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָוה דַּיְקָא

כִּי כֵן דֶּרֶך הַמַּלְכוּת, בְּכָל פַּעַם

שֶׁצָּרִיך שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָוה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת

שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים

וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קדֶם הָרְחִיצָה

וְאַחַר כָּך מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָּבוֹד

וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶך הַמֶּלֶך

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'מִפְּנֵי מָה לא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, מִפְּנֵי שֶׁלּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דּפִי

כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו

שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּך מֵאַחֲרֶיך'

כִּי עִקָּר הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי עֲנָוָוה כַּנַּ"ל

וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶך עֲנָוָוה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁנִּמְשָׁך הַמָּזוֹן עַל יְדֵי הַמֶּלֶך כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים

כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת

וְאַחַר כָּך מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ"ם

עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל

וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים

עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר

דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף

וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּכחוֹת הָאֲכִילָה .

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶך

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר"

'שְׁמֵנָה לַחְמוֹ' וְכוּ', דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה שֶׁהִיא בְּחִינַת

'מַעֲדַנֵּי מֶלֶך', כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי הַמֶּלֶך

וְעַל כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו 'נַפְתָּלִי וְכוּ' הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר'

דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִילּוֹת וְכַיּוֹצֵא

שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶך כַּנַּ"ל

וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטרֶת, כַּיָּדוּעַ

שֶׁקְּטרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים

וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶך

נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶך, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זאת הָעֲטָרָה

וְזֶהוּ בְּחִינַת: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶך שְׁלמה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ"

הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶך שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שָׁפֶר עִם הַמֶּלֶך

זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת "חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶך"

שֶׁחֵן הַשְּׂפָתִים, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר

מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶך בִּבְחִינַת רֵעוֹת

וְזֶהוּ "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ"

וְזֶהוּ "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" זֶה בְּחִינַת קְטרֶת

בִּבְחִינַת: "שֶׁמֶן וּקְטרֶת יְשַׂמַּח לֵב"

כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שָׁפֶר כַּנַּ"ל

שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת קְטרֶת כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ "שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ" הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה "אֵם כָּל חָי"

כִּי חַוָּה רָאשֵׁי תֵבוֹת הַמְעַטְּרֵכי חֶסֶד וְרַחֲמִים

הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת: "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵך"

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶך כַּנַּ"ל

[וְהָעִקָּר חָסֵר]

וְהַכְּלָל שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶך בִּבְחִינַת: "מֶלֶך בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶך"

דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלא בִּשְׁעַת קַטְנּוּת

וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן

הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶך בִּשְׁעַת קַטְנוּת

כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ

שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי סִיבּוּבִים

נִמְצָא שֶׁבָּאָה בָּעִתִּים מְיֻחָדִים

כִּי לְכָל סִיבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו

וְעַל כֵּן לא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶך בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ"ל

כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף רַק בְּעֵת מְיֻחָד

בְּאפֶן שֶׁלּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: 'מֶלֶך בְּיָפְיוֹ' וְכוּ'

כִּי עַל יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶך בָּעֲטָרָה כַּנַּ"ל

וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶך" וְכוּ'

'עֵינֵי כל' וְכוּ' זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

הַיְנוּ: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ"

דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ"ל

וְהַתֵּרוּץ: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶך וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"

[וְלא סִיֵּם].
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דע כי הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי
חיי מוהר"ן - שסב - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...מוהר"ן - שסב - מעלת תורתו וספריו הקדושים אות שסב התורות והמאמרים שבספריו הקדושים הם כלליות וכל מה שאתה ממשמש בהם אתה מוצא בהם טעם נפלא וחדש ומתוק לחך ומאיר עינים מאד ויש בהם עמקות גדול בדרך פשט ובדרך סוד ונסתר. כי כל התורות יש בהם סודות נסתרים ונפלאים ונוראים מאד מאד. ואי אפשר לבאר זאת. גם בכל מאמר יש כונות של מצוות שכל מאמר שיך לאיזה כונות המבארים בכתבים ב"עץ חיים" ו"פרי עץ חיים". כגון התורה של מי האיש החפץ חיים [בלקוטי א' סימן ל"ג] יש בו סוד כונת לולב אף על פי שלא נזכר בו דבר ממצות לולב וכן בקרב...
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שמעולם לא שתה אפילו מים קדם התפילה והקפיד מאד על אלו השותין קפה וכיוצא בזה קדם התפילה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלא - וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְך מִשְׁתַּחֲוִים
...השמים לך משתחוים בשעה שאומרים: "וצבא השמים לך משתחוים" ראוי להתפלל על כל דבר כי כל הרפואות על ידי כחות הגלגלים שהם צבא השמים וכל אחד נותן כח באיזה סם ועשב השיך לו ומהם מקבלים הסמים ועשבים כח לרפאות וכשצריכים רפואה מתחברים כמה כחות מהגלגלים שזה נותן כח בעשב זה וזה בעשב אחר וכיוצא ומתחברים כלם ועושין מהם הרכבה לרפואה על כן טוב לבקש מהשם יתברך בעת שאומרים: "וצבא השמים" וכו' שאז באים כלם להשתחוות ולתן שבח והודיה אליו יתברך שיצוה השם יתברך להם שימשיכו אלו הכחות הצריכים לרפואתו בתוך חתיכת לחם או בדבר...
שבחי הר"ן - אות ח
...לו ביגיעה גדולה כי בתחלה היה לומד משניות ולא היה מבין למודו והיה בוכה הרבה לפני השם יתברך שיאיר עיניו והיה בוכה ובוכה כל כך עד שזכה שיוכל ללמוד משניות וכן אחר כך למד שאר ספרים ולא היה מבין גם כן והיה בוכה ובוכה גם כן הרבה מאד עד שזכה להבינם וכן בלמוד זוהר וכתבי האר"י, זכרונו לברכה היה בוכה גם כן הרבה עד שזכה להבין ואמר: שבתחלה בכל ספר וספר שלמד לא היה מבין והיה קשה לו הרבה ולא היה יכול לעמד על פשוטן של דברים והיה לו יסורים גדולים מזה והיה למודו ביגיעה גדולה ואף על פי כן למד הרבה מאד כי היה מחזק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
...ומן, כלם חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה. ב. ומשה היה נשמתו...
ספר המידות - שרים
ספר המידות - שרים חלק א' א. מי שסבאו מהול במים, השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות, כאלו הרגו, גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר. ד. על ידי אכילת פת עכו"ם מונעין היער מלחטב עצים. ה. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרים למלכות.
שיחות הר"ן - אות סא
...בי הנאמר בגמרא, זה היה בחינת תשובה ששב בתשובה על שפגם בתורה לומר שלא כענין וכראוי ותכף ומיד שהקשה אותו חברו הבין מיד שפגם ושב בתשובה מיד כי יש תשובה שהיא בכח ועדין לא יצאה לפעל ובשביל זה אדם משיג לפעמים למעלה ממדרגתו מה שאינו ראוי לזה הוא כדי שתצא התשובה מכח אל הפעל כנזכר לעיל וזה בחינת הדרי בי הינו שהתשובה היתה בי מתחלה רק שהיה בכח כנ"ל ועתה יצאה לפעל [כי על ידי שהשיג למעלה ממדרגתו על ידי זה פגם לומר שלא כענין ואזי חברו מקשה עליו ואז הוא מתעורר מיד ומבין שפגם ושב בתשובה מיד נמצא שעל ידי זה יצאה...
חיי מוהר"ן - צא - סיפורים חדשים
...כסלו תק"ע פה ברסלב חלום הייתי יושב בביתי [הינו בבית הקטן שהוא יושב בו] ולא היה שום אדם נכנס אצלי, והיה תמוה בעיני. ויצאתי לחדר השני, וגם שם לא היה שום אדם. ויצאתי לבית הגדול ולבית המדרש ולא היה שם גם כן שום אדם. וישבתי בדעתי לצאת אל החוץ. ויצאתי לחוץ וראיתי שעומדים בני אדם עגולים עגולים ומתלחשים זה עם זה וזה מתלוצץ ממני וזה משחק בי וזה מעז פנים נגדי וכיוצא. ואפילו האנשים שלי היו גם כן כנגדי קצת העזו נגדי וקצת התלחשו בסוד ממני וכיוצא כנ"ל. וקראתי לאחד מאנשי ושאלתי אותו מה זאת. והשיב איך עשיתם כזאת...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ז
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ז ואמר: "על כל פסיעה ופסיעה של נסיעת ארץ ישראל יהיה לי מסירת נפש" ואמר: "אני רוצה לנסע מיד איך שיהיה אפילו בלי מעות אך מי שירצה לרחם עלי יתן לי מעות על הוצאות" ותכף נסעו אנשי שלומנו בעירות הסמוכים וקבצו מיד איזה סך למען יהיה לו על כל פנים על הוצאות לנסע מביתו כי הנסיעה היתה בנחיצות גדולה וראו שאי אפשר לעכבו בשום אפן איזה זמן כלל ונסע מיד בזריזות מביתו בח"י איר והמתיק סוד יחדו עם איש אחד מאנשיו שיסע עמו בצותא חדא
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:21 - wesi2