ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך (עין זוהר תרומה קנג) כמו שכתוב במלך (דניאל ד) : "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת (משלי ט"ו) : "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי כן דרך המלכות, בכל פעם שצריך שיקדים ענווה לכבודו וגדלתו כמו שבכל יום בשעה שקם ממטתו שאזי עדין הוא בקטנות שמלבש במלבושים פשוטים וגם פניו אינו בצחות וזכות עדין קדם הרחיצה ואחר כך מיפה עצמו ומתלבש בבגדי כבוד ומתפשט בגדלתו כדרך המלך וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא כב:). 'מפני מה לא נמשכה מלכותו של שאול, מפני שלא היה בו שום דפי כי אין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלויה מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו: כלך מאחריך' כי עקר המלכות על ידי ענווה כנ"ל וכל מה שיש להמלך ענווה ביותר, מתפשט מלכותו ביותר כנ"ל וכשנמשך המזון על ידי המלך כנ"ל, נעשה ממנו ברורים כגון תבואה, שהרבה ממנה אוכלין בהמות ואחר כך מתברר עוד, ואוכלין ממנה עכו"ם עד שמתברר ממנה לישראל וגם בהאכילה יש ברורים עד שמתברר ונעשין מהם אמרי שפר דהינו ברכות שמברכין עליהם תחלה וסוף ומתפללין ועובדין השם יתברך בכחות האכילה (בראשית מ"ט). "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר" 'שמנה לחמו' וכו', דהינו הפרנסה שהיא בחינת 'מעדני מלך', כי מקבלין אותה על ידי המלך ועל כן תכף כתיב אחריו 'נפתלי וכו' הנותן אמרי שפר' דהינו אמרי שפר של ברכות ותפילות וכיוצא שנעשין מן הברורים של מעדני מלך כנ"ל ואלו הברורים הם בחינת קטרת, כידוע שקטרת היא בחינת ברורים ומאלו אמרי שפר שנעשין מן מעדני מלך נעשה עטרה להמלך, וגם יכולין לראות זאת העטרה וזהו בחינת (שיר השירים ג) : "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו" הינו לראות העטרה של המלך שנעשה ביום חתנתו כי התחברות שמתחברין האמרי שפר עם המלך זה בחינת חתנה, בבחינת (משלי כ"ב) "חן שפתיו רעהו מלך" שחן השפתים, דהינו האמרי שפר מתחברין עם המלך בבחינת רעות וזהו "ביום חתנתו" וזהו "וביום שמחת לבו" זה בחינת קטרת בבחינת (משלי כ"ז) : "שמן וקטרת ישמח לב" כי הברורים שמהם נעשה אמרי שפר כנ"ל שמהם נעשה העטרה כנ"ל, הם בחינת קטרת כנ"ל וזהו "שעטרה לו אמו" הינו בחינת חוה, שהיא היתה "אם כל חי" (בראשית ג) כי חוה ראשי תבות המעטרכי חסד ורחמים (תהלים ק"ג) הינו בחינת העטרה הנ"ל שנעשה על ידי בחינת: "המשביע בטוב עדיך" דהינו בחינת מעדני מלך כנ"ל [והעקר חסר] והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת (ישעיה ל"ג) : "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין לו פרנסתו תכף ומיד, לחם מזמן היה אפשר שיראה את המלך בשעת קטנות כגון בשעה שמקטין את עצמו ומחשב את עצמו שקפה של שרצים תלויה מאחוריו וכיוצא כנ"ל אבל עכשו שנותנין הפרנסה על ידי סיבובים נמצא שבאה בעתים מיחדים כי לכל סיבה צריכה עת מיחד, עד שתצא הפרנסה אליו ועל כן לא יבוא לראות את המלך בקטנותו, רק ביפיו כנ"ל כי אין נותנין לו הפרנסה תכף רק בעת מיחד באפן שלא יראהו רק ביפיו, בבחינת: 'מלך ביפיו' וכו' כי על ידי הפרנסה רואין המלך בעטרה כנ"ל וזה הסוד מרמז בפסוק (תהלים קמ"ה) : "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, פותח את ידך" וכו' 'עיני כל' וכו' זהו הקשיא הנ"ל הינו: "עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו" דהינו שמבקשין על פרנסה, ואין נותנין תכף, רק בעתו כנ"ל והתרוץ : "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" [ולא סים].
הִקְשׁוּ

מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם

כִּי אִם עַל יְדֵי סִיבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִיבָּתוֹ

שֶׁזֶּה צָרִיך לִזְרעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרשׁ וְלִקְצר וְכוּ'

וְזֶה צָרִיך לִנְסֹעַ וְלִמְצא צרֶך פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְלָמָּה לא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן ?

וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי הַמֶּלֶך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶך: "אִילָנָא דִּי חֲזַיתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְכוּ' וּמָזוֹן לְכלָּא בָּהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא"

וְעִקָּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָוה, בִּבְחִינַת: "וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָוה"

שֶׁעִקָּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָוה דַּיְקָא

כִּי כֵן דֶּרֶך הַמַּלְכוּת, בְּכָל פַּעַם

שֶׁצָּרִיך שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָוה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת

שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים

וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קדֶם הָרְחִיצָה

וְאַחַר כָּך מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָּבוֹד

וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶך הַמֶּלֶך

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'מִפְּנֵי מָה לא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, מִפְּנֵי שֶׁלּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דּפִי

כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו

שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּך מֵאַחֲרֶיך'

כִּי עִקָּר הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי עֲנָוָוה כַּנַּ"ל

וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶך עֲנָוָוה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁנִּמְשָׁך הַמָּזוֹן עַל יְדֵי הַמֶּלֶך כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים

כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת

וְאַחַר כָּך מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ"ם

עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל

וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים

עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר

דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף

וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּכחוֹת הָאֲכִילָה .

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶך

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר"

'שְׁמֵנָה לַחְמוֹ' וְכוּ', דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה שֶׁהִיא בְּחִינַת

'מַעֲדַנֵּי מֶלֶך', כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי הַמֶּלֶך

וְעַל כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו 'נַפְתָּלִי וְכוּ' הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר'

דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִילּוֹת וְכַיּוֹצֵא

שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶך כַּנַּ"ל

וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטרֶת, כַּיָּדוּעַ

שֶׁקְּטרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים

וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶך

נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶך, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זאת הָעֲטָרָה

וְזֶהוּ בְּחִינַת: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶך שְׁלמה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ"

הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶך שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שָׁפֶר עִם הַמֶּלֶך

זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת "חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶך"

שֶׁחֵן הַשְּׂפָתִים, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר

מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶך בִּבְחִינַת רֵעוֹת

וְזֶהוּ "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ"

וְזֶהוּ "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" זֶה בְּחִינַת קְטרֶת

בִּבְחִינַת: "שֶׁמֶן וּקְטרֶת יְשַׂמַּח לֵב"

כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שָׁפֶר כַּנַּ"ל

שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת קְטרֶת כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ "שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ" הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה "אֵם כָּל חָי"

כִּי חַוָּה רָאשֵׁי תֵבוֹת הַמְעַטְּרֵכי חֶסֶד וְרַחֲמִים

הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת: "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵך"

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶך כַּנַּ"ל

[וְהָעִקָּר חָסֵר]

וְהַכְּלָל שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶך בִּבְחִינַת: "מֶלֶך בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶך"

דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלא בִּשְׁעַת קַטְנּוּת

וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן

הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶך בִּשְׁעַת קַטְנוּת

כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ

שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי סִיבּוּבִים

נִמְצָא שֶׁבָּאָה בָּעִתִּים מְיֻחָדִים

כִּי לְכָל סִיבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו

וְעַל כֵּן לא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶך בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ"ל

כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף רַק בְּעֵת מְיֻחָד

בְּאפֶן שֶׁלּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: 'מֶלֶך בְּיָפְיוֹ' וְכוּ'

כִּי עַל יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶך בָּעֲטָרָה כַּנַּ"ל

וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶך" וְכוּ'

'עֵינֵי כל' וְכוּ' זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

הַיְנוּ: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ"

דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ"ל

וְהַתֵּרוּץ: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶך וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"

[וְלא סִיֵּם].
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לב
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לב גם תכף כשבא לשם לטבריה שלח אליו הרב החסיד המפרסם הגביר מורנו הרב משה זכרונו לברכה, בן הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב מנחם מנדיל זכר צדיק לברכה וויטפסקר שרוצה להתחתן עמו והשיב רבנו זכרונו לברכה: האיך יכולים למאן בשדוך ? מן הסתם מהשם יצא הדבר שתהיה בתי בארץ הקדושה ולא דבר יותר ומיד הלך השדכן והשיב להרב רבי משה הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה מרצה ותכף עשה סעדה גדולה והיו על הסעדה כל גדולי ארץ ישראל הן ממדינת ליטא והן ממדינת פולין, כלם כאחד גדולים וקטנים והיה להם שמחה...
חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים
...מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים אות פא שנת תקס"ה הייתי עומד סמוך על השלחן ושוחה בים וכל האמות וכל המלכים עמדו והסתכלו ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...טובה, על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום נעשין חלשות, חס...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיז - הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת
...- תורה קיז - הענין שקשה לישן במוצאי שבת הענין שקשה לישן במוצאי שבת כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'שאין אליהו בא בשבת ולא בערב שבת ובמוצאי שבת יוכל לבוא' ועל כן מאז מתחיל התגלות אליהו ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין אליהו בא אלא לרחק המקרבין בזרוע, ולקרב המרחקין בזרוע' והינו לרחק השקר ולקרב האמת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בזוהר 'דשאל האי מינא כתיב: "שפת אמת תכון" וכו' והשיב לו רבי אלעזר: כוננת לא כתיב אלא תכון כי האמת עתיד להתקים דהינו כשיבוא אליהו ומשיח עין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז וזהו העצם לוז שיש בערף אדם, ש...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים...
ספר המידות - שלום
...המידות - שלום חלק א' א. נרות של שבת מרבין שלום. ב. על ידי רדיפת שלום זוכין לכבוד בעולם הזה ולחיים בעולם הבא. ג. כל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום "מדבר שקר תרחק". ד. בני אדם הכופים לצדקה, על ידם שלום המלכות נתוסף. ה. על ידי רדיפת שלום בא לבטחון. ו. שלום בא על ידי אמת. ז. בנין ירושלים תלוי בשלום. ח. על ידי שלום באים בשורות טובות. ט. כשיש מוסר, יש שלום. י. על ידי למוד תינוקות בבית רבן נתרבה שלום. יא. עכירת המים הוא סימן שאין שלום. יב. כשאין שלום, התפילות אינם מתקבלים. יג. על ידי שלום זוכין להתגלות...
שבחי הר"ן - אות א
שבחי הר"ן - אות א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו' על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו ואמר שהיה אז רק בן ששה שנים והנהגה זו שמעתי לדבר גדול מצדיק גדול מאד מאד שנהג כך שהיה בולע אכילתו בלי לעיסה אך הוא זכרונו לברכה נהג כך בהיותו בן ששה שנים
למה המשיח לא בא? במה זה תלוי?
...זה תלוי? שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי הסיבה שבגללה המשיח לא בא. במה זה תלוי בדיוק? באיזו מצווה? באיזה עניין בדיוק צריך להתחזק כדי שיבוא המשיח? תודה תשובה: דעתו של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה היא חד משמעית. ביאת המשיח לא תלויה בשום פעולה מעשית, אלא אך ורק באמונה שלמה של האדם בהשי"ת בלבד. breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי זה בחינת הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עבודה זרה כנ"ל וזהו: ולא מטי לארעא הינו שעל ידי העוון הזה עדין לא חזרנו לארצנו כי על ידי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּך אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3477 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:36 - wesi2