ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך (עין זוהר תרומה קנג) כמו שכתוב במלך (דניאל ד) : "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת (משלי ט"ו) : "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי כן דרך המלכות, בכל פעם שצריך שיקדים ענווה לכבודו וגדלתו כמו שבכל יום בשעה שקם ממטתו שאזי עדין הוא בקטנות שמלבש במלבושים פשוטים וגם פניו אינו בצחות וזכות עדין קדם הרחיצה ואחר כך מיפה עצמו ומתלבש בבגדי כבוד ומתפשט בגדלתו כדרך המלך וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא כב:). 'מפני מה לא נמשכה מלכותו של שאול, מפני שלא היה בו שום דפי כי אין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלויה מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו: כלך מאחריך' כי עקר המלכות על ידי ענווה כנ"ל וכל מה שיש להמלך ענווה ביותר, מתפשט מלכותו ביותר כנ"ל וכשנמשך המזון על ידי המלך כנ"ל, נעשה ממנו ברורים כגון תבואה, שהרבה ממנה אוכלין בהמות ואחר כך מתברר עוד, ואוכלין ממנה עכו"ם עד שמתברר ממנה לישראל וגם בהאכילה יש ברורים עד שמתברר ונעשין מהם אמרי שפר דהינו ברכות שמברכין עליהם תחלה וסוף ומתפללין ועובדין השם יתברך בכחות האכילה (בראשית מ"ט). "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר" 'שמנה לחמו' וכו', דהינו הפרנסה שהיא בחינת 'מעדני מלך', כי מקבלין אותה על ידי המלך ועל כן תכף כתיב אחריו 'נפתלי וכו' הנותן אמרי שפר' דהינו אמרי שפר של ברכות ותפילות וכיוצא שנעשין מן הברורים של מעדני מלך כנ"ל ואלו הברורים הם בחינת קטרת, כידוע שקטרת היא בחינת ברורים ומאלו אמרי שפר שנעשין מן מעדני מלך נעשה עטרה להמלך, וגם יכולין לראות זאת העטרה וזהו בחינת (שיר השירים ג) : "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו" הינו לראות העטרה של המלך שנעשה ביום חתנתו כי התחברות שמתחברין האמרי שפר עם המלך זה בחינת חתנה, בבחינת (משלי כ"ב) "חן שפתיו רעהו מלך" שחן השפתים, דהינו האמרי שפר מתחברין עם המלך בבחינת רעות וזהו "ביום חתנתו" וזהו "וביום שמחת לבו" זה בחינת קטרת בבחינת (משלי כ"ז) : "שמן וקטרת ישמח לב" כי הברורים שמהם נעשה אמרי שפר כנ"ל שמהם נעשה העטרה כנ"ל, הם בחינת קטרת כנ"ל וזהו "שעטרה לו אמו" הינו בחינת חוה, שהיא היתה "אם כל חי" (בראשית ג) כי חוה ראשי תבות המעטרכי חסד ורחמים (תהלים ק"ג) הינו בחינת העטרה הנ"ל שנעשה על ידי בחינת: "המשביע בטוב עדיך" דהינו בחינת מעדני מלך כנ"ל [והעקר חסר] והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת (ישעיה ל"ג) : "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין לו פרנסתו תכף ומיד, לחם מזמן היה אפשר שיראה את המלך בשעת קטנות כגון בשעה שמקטין את עצמו ומחשב את עצמו שקפה של שרצים תלויה מאחוריו וכיוצא כנ"ל אבל עכשו שנותנין הפרנסה על ידי סיבובים נמצא שבאה בעתים מיחדים כי לכל סיבה צריכה עת מיחד, עד שתצא הפרנסה אליו ועל כן לא יבוא לראות את המלך בקטנותו, רק ביפיו כנ"ל כי אין נותנין לו הפרנסה תכף רק בעת מיחד באפן שלא יראהו רק ביפיו, בבחינת: 'מלך ביפיו' וכו' כי על ידי הפרנסה רואין המלך בעטרה כנ"ל וזה הסוד מרמז בפסוק (תהלים קמ"ה) : "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, פותח את ידך" וכו' 'עיני כל' וכו' זהו הקשיא הנ"ל הינו: "עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו" דהינו שמבקשין על פרנסה, ואין נותנין תכף, רק בעתו כנ"ל והתרוץ : "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" [ולא סים].
הִקְשׁוּ

מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם

כִּי אִם עַל יְדֵי סִיבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִיבָּתוֹ

שֶׁזֶּה צָרִיך לִזְרעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרשׁ וְלִקְצר וְכוּ'

וְזֶה צָרִיך לִנְסֹעַ וְלִמְצא צרֶך פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְלָמָּה לא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן ?

וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי הַמֶּלֶך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶך: "אִילָנָא דִּי חֲזַיתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְכוּ' וּמָזוֹן לְכלָּא בָּהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא"

וְעִקָּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָוה, בִּבְחִינַת: "וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָוה"

שֶׁעִקָּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָוה דַּיְקָא

כִּי כֵן דֶּרֶך הַמַּלְכוּת, בְּכָל פַּעַם

שֶׁצָּרִיך שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָוה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת

שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים

וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קדֶם הָרְחִיצָה

וְאַחַר כָּך מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָּבוֹד

וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶך הַמֶּלֶך

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'מִפְּנֵי מָה לא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, מִפְּנֵי שֶׁלּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דּפִי

כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו

שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּך מֵאַחֲרֶיך'

כִּי עִקָּר הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי עֲנָוָוה כַּנַּ"ל

וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶך עֲנָוָוה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁנִּמְשָׁך הַמָּזוֹן עַל יְדֵי הַמֶּלֶך כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים

כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת

וְאַחַר כָּך מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ"ם

עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל

וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים

עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר

דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף

וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּכחוֹת הָאֲכִילָה .

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶך

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר"

'שְׁמֵנָה לַחְמוֹ' וְכוּ', דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה שֶׁהִיא בְּחִינַת

'מַעֲדַנֵּי מֶלֶך', כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי הַמֶּלֶך

וְעַל כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו 'נַפְתָּלִי וְכוּ' הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר'

דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִילּוֹת וְכַיּוֹצֵא

שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶך כַּנַּ"ל

וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטרֶת, כַּיָּדוּעַ

שֶׁקְּטרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים

וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶך

נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶך, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זאת הָעֲטָרָה

וְזֶהוּ בְּחִינַת: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶך שְׁלמה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ"

הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶך שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שָׁפֶר עִם הַמֶּלֶך

זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת "חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶך"

שֶׁחֵן הַשְּׂפָתִים, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר

מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶך בִּבְחִינַת רֵעוֹת

וְזֶהוּ "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ"

וְזֶהוּ "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" זֶה בְּחִינַת קְטרֶת

בִּבְחִינַת: "שֶׁמֶן וּקְטרֶת יְשַׂמַּח לֵב"

כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שָׁפֶר כַּנַּ"ל

שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת קְטרֶת כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ "שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ" הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה "אֵם כָּל חָי"

כִּי חַוָּה רָאשֵׁי תֵבוֹת הַמְעַטְּרֵכי חֶסֶד וְרַחֲמִים

הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת: "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵך"

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶך כַּנַּ"ל

[וְהָעִקָּר חָסֵר]

וְהַכְּלָל שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶך בִּבְחִינַת: "מֶלֶך בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶך"

דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלא בִּשְׁעַת קַטְנּוּת

וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן

הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶך בִּשְׁעַת קַטְנוּת

כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ

שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי סִיבּוּבִים

נִמְצָא שֶׁבָּאָה בָּעִתִּים מְיֻחָדִים

כִּי לְכָל סִיבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו

וְעַל כֵּן לא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶך בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ"ל

כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף רַק בְּעֵת מְיֻחָד

בְּאפֶן שֶׁלּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: 'מֶלֶך בְּיָפְיוֹ' וְכוּ'

כִּי עַל יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶך בָּעֲטָרָה כַּנַּ"ל

וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶך" וְכוּ'

'עֵינֵי כל' וְכוּ' זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

הַיְנוּ: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ"

דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ"ל

וְהַתֵּרוּץ: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶך וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"

[וְלא סִיֵּם].
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
...מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה...
חיי מוהר"ן - תקנז - עבודת השם
...תקנז מהבעל שם טוב זכרונו לברכה מספרים שהשיג וראה כל הרפואות כמו שהם נקראים בכל השבעים לשון בפרשת עשרים וארבעה מיני עופות טמאים כמדמה לי שגם רבנו ספר זאת בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה. אות תקנח שמעתי מפיו הקדוש לענין מראין רחמנא לצלן שאמר שהקליפות של המקרות של האיש הולכים אליה ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן. שמענו פעם אחת משיחותיו הקדושות שאמר בפיו הקדוש שהעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם קלה ביותר לעשות מעסק קנין שמטריחין עצמן בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה כי הלא אנו רואין כמה יגיעות יגע האדם בשביל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך
...כשה אבד בקש עבדך תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' כי יש חלוק גדול בעברה שעושה האדם, חס ושלום בין אם נתעורר תכף ומיד ושב בתשובה אזי אפשר לו בקל לחזר למקומו כי כשעושה עברה, חס ושלום אזי הולך ונוטה מהדרך הישר אל דרך אחר מקלקל ושם יוצאים מאותו הדרך כמה וכמה נתיבות ודרכים תועים ומקלקלים מאד שכשמתחילין לילך, חס ושלום, באותו הדרך הרע אזי תועים ונבוכים באלו הדרכים עד שקשה לשוב ולצאת משם אבל השם יתברך דרכו לקרות את האדם תכף כשרואה שהוא תועה מדרך השכל וקוראו שישוב לאחוריו ולכל אחד קורא לפי בחינתו יש שקוראו ברמיזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף
...מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף [לשון רבנו, זכרונו לברכה] זה בחינת מחאת כף אל כף, כי על ידי זה מביטין בתמונת ה' כי תמונת ה' הינו דמיונות שאנו מדמין אותו רחום וחנון ושאר כנויים ודמיונות שאנו קורין אותו כל אלו הדמיונות גלו הנביאים ונביאים זה בחינת דבור התפילה, כמו "ניב שפתים" וכשאנו מדברים בשפתינו את התמונות והדמיונות ומוחאין בכפים אזי נתקים: "ביד הנביאים אדמה" כי הנביאים הם הדבורים והכפים הם יד הנביאים ואז הדמיון נתגלה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" ונתקים: "ותמונת ה' יביט" גם מחאת כף...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו
...כששלח את בניו דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב: "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל...
שבחי הר"ן - אות יד
...ודבר שרצה לעשות בעבודת השם היה קשה עליו מאד בכל מיני כבדות שבעולם ובתחלה היה קשה עליו מאד לישב יחידי בבית מיחד איזה שעות רצופים לעסק בעבודת ה' וזה הדבר היה קשה עליו מאד בתחלה אך הוא זכרונו לברכה, היה מכריח עצמו מאד ושבר תאוותו וישב כמה וכמה שעות בכל יום בהתבודדות בחדר מיחד וכן היה קשה עליו מאד מאד העבודה שהיה צריך לעשות בכל יום וכל כך היה קשה עליו עד שלא היה אפשר לשא כלל העל מגדל הכבדות שהיה כבד וקשה עליו מאד מאד ורק על ידי עצה זו נשא עליו על העבודה הינו שבכל יום היה חושב בדעתו שאין לו רק זה היום...
סיפורי מעשיות - מעשה מחוזה בכוכבים
...בכוכבים מעשה מחוזה בכוכבים הנקרא "וירוש ביט" שבא פעם לעיר אחת והלכו אליו כל תושבי העיר כל אחד לשאלו עצה על מצוקתו ומכאוביו. באותה עיר דר עני מרוד וירא שמים, שישב כל ימיו רק על התורה והעבודה, ואחר שהתפרסם שמו של זה החוזה בכוכבים וישועותיו ועצותיו, הפצירה בו זוגתו שילך גם הוא לזה החוזה, ואולי ייעץ לו איזה עצה טובה שיוכלו להגאל מעניותם הקשה והמרה, ומחמת שהיה ירא שמים ובעל אמונה לא שמע לקולה כלל וכלל, אולם אחר שהציקה לו עד מאד לא עמד כנגדה "רצה לא רצה ובכל זאת הלך", בלשון זה אמר רבנו ז"ל בספורו מעשה...
שיחות הר"ן - אות ערה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפילו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד ואף על פי כן אפילו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא...
שיחות הר"ן - אות רלג - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ההתבודדות שמעתי מאיש אחד מאנשיו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה, עמו מענין בגדים ואמר לו שעל כל דבר צריכין להתפלל הינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד יתפלל להשם יתברך שיתן לו בגד ללבש וכן בכל כיוצא בזה דבר גדול ודבר קטן על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשם יתברך על כל מה שיחסר לו אף על פי שהעקר להתפלל על העקר דהינו על עבודת השם יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך אף על פי כן גם על זה צריכין להתפלל ואמר: שמי שאינו מתנהג כך אף על פי שהשם יתברך נותן לו בגדים ופרנסה והצטרכות חיותו אבל כל חיותו הוא כמו בהמה שגם כן השם...
יראת הרוממות - מהי? חלק 1
...- מהי? חלק 1 שאלה: אשמח להבין את העניין של יראת הרוממות. מהי בדיוק? קראתי כאן breslev.eip.co.il/?key=44 כי צריך להעלות את מידת היראה לשורשה, דהיינו להגיע ליראת הרוממות. אשמח להבין מהי היראה הזאת, ואיך להגיע אליה? תודה תשובה: העניין הוא כדלקמן: יש שני סוגים של יראה, יש יראה שהיא רעה ויש יראה שהיא טובה. יראה רעה היינו יראה שהיא אינה יכולה להתקיים בלי שיהיה קיים רע כלשהו. יראה טובה היינו יראה שיכולה להתקיים גם בלי רע. פירוש: יראה רעה, היינו כל יראה שנובעת מכך שהאדם חושב שיש רע כלשהו בעולם, ומשום כך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 09_05_2026 השעה 18:25:34 - wesi2