breslev.eip.co.il/?key=260 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא קֶשֶׁת, יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים
וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצרָע, שֶׁהוּא מִמָּשְׁכָא דְּחִוְיָא
וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת
הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן
כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת: "שַׁל נְעָלֶיך וְכוּ' כִּי הַמָּקוֹם" וְכוּ'
וְעַל שֵׁם הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שַׁבָּת
בִּבְחִינַת: "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ"
'שֶׁנִּרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ', וְנִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן
הַנִּקְרָא בָּשָׂר
בְּחִינַת: "בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי"
מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן?
*
תשובה בפשטות:
כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא בחינת גוף ביחס לנשמה.
מצד השורש, הנשמה של העולם הוא השי"ת עצמו, שזאת בחינת לפני הבריאה, וכל שאר הדברים שבעולם, דהיינו אפילו נשמת האדם עצמו, זה הכל בחינת גוף / לבוש / צמצום / הסתרה של הנשמה שהיא הפנימיות שמחייה את הגוף.
הצדיק האמת באמת, הוא זה שהנשמה שלו נכלל בא"ס לגמרי, והוא זה שכולל את כל הבריאה כולה בבחינת לפני הבריאה, ואת בחינת אפשרי המציאות בבחינת מחוייב המציאות.
ואצל הצדיק הזה, הגוף שלו קדוש בקדושה של הנשמה ממש.
כי באמת מצד האמת, כל הדברים שבעולם קדושים באותה הקדושה ממש. כי מצד האמת באמת, אין חילוק בין טוב לרע, ובאמת הכל קדוש באותה הקדושה.
והצדיק שזוכה לשלמות הדעת, ולתיקון חטא אדם הראשון בשלמות, הוא זוכה לכך שגוף גופו הגשמי ותאוותיו, וגם כל העולם הזה כולו, וגם כל הדברים כולם שיש בעולם, שכל אלו יוכללו ויקושרו לשורשם דהיינו השי"ת, ואז הכל קדוש באותה הקדושה ממש.
וזה עניין פושט את גופו המצורע. כי גופו המצורע היינו כל זמן שהאדם אינו יודע כיצד לקשר כל דבר בעולם לשורשו לפני הבריאה, הרי שהוא בבחינת גוף מצורע, שהוא פגם הדיבור שזאת המלכות וכולי.
לדוגמא: אם האדם אינו יודע את סודות התורה שמלובשים בכל דבר ועניין, והוא אינו יודע באיזו צורה מלובש האין סוף בכל דבר ודבר שיש בעולם, והוא אינו יודע איזו תורה מלובשת בכל דבר שיש בעולם, הרי שגופו של אותו האדם הוא מצורע, כי העולם הזה הוא מצורע אצל אותו האדם...
אך הצדיק האמת, הוא פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן, היינו שהוא זוכה לגלות את החוכמה העילאה שיש בכל דבר, ואז ממילא כל הגוף כולו דהיינו כל העולמות כולם, מקושרים לשורשם... שזו בחינת גן עדן והעולם הבא וכולי...
וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצרָע, שֶׁהוּא מִמָּשְׁכָא דְּחִוְיָא
וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת
הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן
כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת: "שַׁל נְעָלֶיך וְכוּ' כִּי הַמָּקוֹם" וְכוּ'
וְעַל שֵׁם הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שַׁבָּת
בִּבְחִינַת: "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ"
'שֶׁנִּרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ', וְנִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן
הַנִּקְרָא בָּשָׂר
בְּחִינַת: "בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי"
מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן?
*
תשובה בפשטות:
כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא בחינת גוף ביחס לנשמה.
מצד השורש, הנשמה של העולם הוא השי"ת עצמו, שזאת בחינת לפני הבריאה, וכל שאר הדברים שבעולם, דהיינו אפילו נשמת האדם עצמו, זה הכל בחינת גוף / לבוש / צמצום / הסתרה של הנשמה שהיא הפנימיות שמחייה את הגוף.
הצדיק האמת באמת, הוא זה שהנשמה שלו נכלל בא"ס לגמרי, והוא זה שכולל את כל הבריאה כולה בבחינת לפני הבריאה, ואת בחינת אפשרי המציאות בבחינת מחוייב המציאות.
ואצל הצדיק הזה, הגוף שלו קדוש בקדושה של הנשמה ממש.
כי באמת מצד האמת, כל הדברים שבעולם קדושים באותה הקדושה ממש. כי מצד האמת באמת, אין חילוק בין טוב לרע, ובאמת הכל קדוש באותה הקדושה.
והצדיק שזוכה לשלמות הדעת, ולתיקון חטא אדם הראשון בשלמות, הוא זוכה לכך שגוף גופו הגשמי ותאוותיו, וגם כל העולם הזה כולו, וגם כל הדברים כולם שיש בעולם, שכל אלו יוכללו ויקושרו לשורשם דהיינו השי"ת, ואז הכל קדוש באותה הקדושה ממש.
וזה עניין פושט את גופו המצורע. כי גופו המצורע היינו כל זמן שהאדם אינו יודע כיצד לקשר כל דבר בעולם לשורשו לפני הבריאה, הרי שהוא בבחינת גוף מצורע, שהוא פגם הדיבור שזאת המלכות וכולי.
לדוגמא: אם האדם אינו יודע את סודות התורה שמלובשים בכל דבר ועניין, והוא אינו יודע באיזו צורה מלובש האין סוף בכל דבר ודבר שיש בעולם, והוא אינו יודע איזו תורה מלובשת בכל דבר שיש בעולם, הרי שגופו של אותו האדם הוא מצורע, כי העולם הזה הוא מצורע אצל אותו האדם...
אך הצדיק האמת, הוא פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן, היינו שהוא זוכה לגלות את החוכמה העילאה שיש בכל דבר, ואז ממילא כל הגוף כולו דהיינו כל העולמות כולם, מקושרים לשורשם... שזו בחינת גן עדן והעולם הבא וכולי...