... שצריך להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג * בעניין השכל שאותו אי אפשר לדרוש ושהוא כולו בבחינת שתיקה, ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=114&PID=311#311 שזו בחינת "מה", שהיא מעל הכל וכולי, עיין שם. ובעניין זה שהצדיק צריך דייקא לצמצם ... התורות שיש כנ"ל. 1 - ההשגה של האין סוף, היא בחינת מה, והיא לא ניתת לדרוש, כי היא כולה שתיקה בלבד. 2 - ההשגה שיש לצדיק ברשימו שלו מה"ושוב" שלו מהביטול, ההשגה הזאת יש חלקים ממנה שצריך להסתיר אותם ... 3 - והחלקים שהצדיק מגלה מהשכל שלו, היא התורה שנתנה לכתוב. דהיינו 1 - השגת האין סוף היא כולה שתיקה ולא נתנה לדרוש כלל, כי אין שם דיבור וכולי. 2 - החלק של השגת הרשימו שצריך לרמוז אותו בלבד, ...

... והוא כונת נטילת צפרנים בערב שבת קדש כנודע וזהו פרוש הגמרא 'הנעלבים ואינם עולבים' ואז הוא בחינת ח"ש, הוא שתיקה 'שומעין חרפתם ואינם משיבים' כנ"ל ועושין מאהבה כי לפעמים שתיקה של האדם כדי לעשות יסורים לשכנגדו ואז הוא בחינה זו נכלל בקלפה אבל כשהוא מאהבה, אז הוא בחינת ח"ש ... על ידי זה דוחים בחינת השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת ערלה, בחינת חרפה כנ"ל ונכללים בבחינת חשמ"ל על ידי השתיקה שהיא בחינת ח"ש כי הוא דוחה החרפה על ידי שאינו רוצה לריב ולחרף את חברו שזהו בחינת מ"ל, בחינת מילה, שהיא ביטול הערלה שהיא בחינת חרפה בחינת שלש קליפות הטמאות הנ"ל וזהו חשמל, ח"ש מ"ל הינו השתיקה, שהיא בחינת מילה בחינת ביטול החרפה, שהיא בחינת ערלה כנ"ל וזהו 'ועושים מאהבה' כי זאת השתיקה שהיא בחינת חשמ"ל זהו בחינת נגה הנ"ל שיש בה שני בחינות לפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, בתוך השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת חרפה כנ"ל הינו כי לפעמים הוא שותק לחברו, כדי לעשות לו יסורים ביותר נמצא שבזאת השתיקה הוא מחרף את חברו ביותר ואז נכללת השתיקה בחינת נגה בקלפה, בבחינת חרפה כנ"ל אבל כשעושה מאהבה ששותק מאהבה מחמת שאינו רוצה לביש ולחרף את חברו אזי ...

... כמה נשמות שנפלו ונשקעו בתוך האפיקורסית הזאת כי אלו המבוכות והקשיות של האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי הם בבחינת שתיקה מאחר שאין עליהם שכל ואותיות לישבם כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ובהדבור יש חכמה כי ... מכל כביכול כנ"ל אין שם שום דבור, ואפילו שכל בלא אותיות כנ"ל ועל כן המבוכות הבאים משם, הם בבחינת שתיקה 'כששאל על מיתת רבי עקיבא, זו תורה וזה שכרה השיבו לו: שתק כך עלה במחשבה' הינו שאתה צריך לשתק, ... אותה וכמו כן אלו הקשיות והמבוכות שבאים מחלל הפנוי שאין שם דבור ולא שכל כנ"ל על כן הם בבחינת שתיקה וצריך רק להאמין ולשתק שם ועל כן אסור לכנס ולעין בדברי האפיקורסית והמבוכות אלו כי אם צדיק שהוא בחינת משה כי משה הוא בחינת שתיקה, בבחינות שנקרא: "כבד פה" בחינת שתיקה, שהוא למעלה מן הדבור ועל כן הצדיק שהוא בחינות משה, בחינות שתיקה יכול לעין בדברי המבוכות אלו, שהם בחינות שתיקה כנ"ל וצריך דוקא לעין, כדי להעלות הנשמות שנפלו לשם כנ"ל ד. ודע, כי מחלקת היא בחינות בריאת העולם כי ... שבירת הכלים שעל ידי זה התהוות הקליפות וזה פרוש המשנה: כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה ולא המדרש הוא העקר, אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא' בין החכמים, הוא בחינת חלל הפנוי שנתהוה ונעשה ... ומדותי, מקטנות לגדלות ימי, כי הם ימים שלו, כי הוא בורא את העולם וכו' כנ"ל ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה כי שם בחלל הפנוי אין טוב משתיקה כנ"ל כי אסור לכנס לשם כי אם מי שהוא בבחינות שתיקה, בחינת משה כנ"ל וזה שאמר: 'כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי וכו' כי על ידי שאחז במדרגה זו, בבחינת שתיקה כמו שאמר: שאין טוב משתיקה על כן היה מגדל ימיו ומדותיו שם בחלל הפנוי כי אסור לכנס לשם, כי אם מי שהוא בבחינות שתיקה כנ"ל ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה, וכל המרבה דברים מביא חטא כי כל מדרשם ודבריהם שאלו החכמים מדברים ... אמונה העליונה הזאת, אין מי שיזכה כי אם צדיק הדור, שהוא בחינת משה שהוא במדרגת אמונה זו, שהוא בחינת שתיקה בחינת 'שתק כך עלה במחשבה' הנ"ל הינו שהיא עדין למעלה מהדבור כנ"ל וזה: "אז ישיר משה" ואמרו חכמינו, זכרונם ... גם כן כי כל השירות בין של עולם הזה בין של לעתיד לבוא הוא רק אצל משה, שהוא בחינות שתיקה שזכה לזמר ששיך לאמונה העליונה על הכל ששם נכללין כל הזמירות כי כלם נמשכים ממנה וזה שפרש רש"י: 'ישיר', יו"ד על שם המחשבה נאמרה הינו בחינות 'כך עלה במחשבה' הנ"ל בחינות משה, בחינות שתיקה כנ"ל ועל כן על ידי נגון של הצדיק, שהוא בחינות משה כנ"ל על ידי זה עולים ויוצאים כל הנשמות, ...

... ! כך עלה במחשבה' ולכאורה קשה, מה אמר לו השם יתברך שתק וכו' הלא כבר אמר הקשיא, ומה זו שתיקה מאחר שכבר הקשה מה שהקשה אך תכף כשאמר משה הקשיא, נפל בשכלו תרוץ על הקשיא אך אם היה אומר ... כי כלם צריכים אליו כי יש לו כח ללמד עם כלם כנ"ל וזהו: 'ועשו סיג לתורה' בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' כי צריך לעשות סיג לדבריו, לשתק לפעמים בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל כי על ידי שזוכה להעמיד תלמידים ... כנ"ל וזה בחינת: 'אין מסיחין בסעדה' כי אז, בשעת סעדה מאיר הארת הרצון שהוא בחינת הארת המקיפים שהם בחינת שתיקה בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל יא. וזה בחינת חנוכה כי ענין חנוכה דע, כי כל אחד ואחד כפי ...

... בבחינת: "ולא הלכתי בגדלות ונפלאות כגמל עלי אמו" כי הוא מתנהג בפשיטות, ואינו מדבר גדולות וכל עבודתו הוא בבחינת שתיקה כי אין יוצא מפיו גדולות ונפלאות והוא רק כגמול עלי אמו וזהו בחינת 'גמלא' ו'זוטרי גנובתה' זה בחינת נביא ...

... השכל הזה של לפני הבריאה, את השכל הזה לא ניתן לומר אותו במילים. כי לפני הבריאה אין דיבור וכולו שתיקה. וממילא אין שום דרך בעולם לומר בשכל אנושי מדוע הבורא ברא את הבריאה. וכל מי שאומר טעם מדוע הבורא ...

... ידי זה באים מחשבות רעות, הינו כפירות כנ"ל והתקון לזה למסר המלחמה לה' שה' ילחם המלחמה כנ"ל וזה בחינת שתיקה הינו שצריך לשתק להם רק לסמך על ה' שהוא ילחם בשבילנו וזה בחינת: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" ועל ידי השתיקה זו נתעלה המחשבה כי נתבטלין מחשבות רעות של כפירות כנ"ל וזה בחינת 'שתק, כך עלה במחשבה' שעל ידי השתיקה נתעלה המחשבה כנ"ל אך כשגם הם שותקים אזי יכולים, חס ושלום, לקלקל התקון שנעשה על ידי שתיקתו וזה בחינת "על גבי חרשו חורשים" לשון שתיקה בחינת "ואתם תחרישון" הינו ששתיקתם עולה על גבו כנ"ל וזהו 'האריכו למעניתם', זה בחינת הצדקה שלהם, בחינת "וענתה בי ...

... נשלם היראה שעל ידי זה בא אריכות ימים בחינת תקוני עתיק כנ"ל. אשתיקו, שמעו קלא הינו שאותן שהיו בבחינת שתיקה, בחינת אלמים ולא היו יכולים לדבר על ידי בחינת שנה כנ"ל 'שמעו קלא' הינו בחינת התעוררות השנה בחינת 'זכאה ...

... התורה שקדמה לבריאת העולם, ושתתגלה לעתיד לבוא, והתורה הזאת היא אחת עם התפילה. התפילה של הצדיק האמת היא כולה שתיקה מעל הדיבור ומעל המחשבה. תפילה שהיא כולה דבקות בלבד, ללא דיבור וללא מחשבה וכולי. ואצל הצדיק האמת, גם לימוד ...

... לו שתוק כך עלה במחשבה לפני, היינו כי עליך לשתוק ולתקן את הדיבור ואת מידת המלכות שלך, היינו להגיע לשתיקה מוחלטת של המחשבות שלך, ולהכלל בא"ס לגמרי ועל ידי זה להבין איך הטוב מלובש בכל דבר. וזה עניין מ"ש ...