ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רקודין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם ... אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב: "ויבא לו יין וישת" שרש של הברכה נמצא על ידי רקודין, ששותה יין המשמח, שהם שרש הגבורות שבבינה ונמשכין למטה בתוך הרגלין, הינו שמרקד בזה מגרש החיצונים משם וזאת התלהבות של הרקוד, והוא "אשה ריח ניחוח לה'" אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר זה נקרא חטא של נדב ואביהוא שכתוב בהם: ויקריבו ... ולהמשיל ולהמתיק הדינים, על ידי שרשם שהוא יין המשמח מה יעשה, עצה טובה: על זה ימלא גרונם, על ידי רקודין, או על ידי פדיון, כמו שמובא לעיל גם על ידי מלוי גרונם, נמתק הדינין תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ...

... שהשתיקה הזאת מקיפה את כל החלל הפנוי ואת כל המקום כולו, שזאת בחינת מקומו של עולם. ****** וכן לענין רקודין אמר שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו ...

... לפניו התורה ואלה המשפטים [סימן י' חלק ראשון מלקוטי מוהר"ו] המתחלת: כשיש דינים חס ושלום, על ישראל, על ידי רקודין והמחאת כף נעשה המתקת הדינים וכו' אמר לי: כך אמרתי שעכשו נשמע גזרות חס ושלום, על ישראל והנה הולכים ... ולעשות ולקים את כל דברי תורתו בפשיטות ובתמימות כמו למשל התורה הקדוש הזאת שנאמר שם שעל ידי המחאת כף ורקודין נמתקין הדינים היתה כונתו כפשוטו שיחזקו עצמן לשמח בימי שמחה, כגון פורים וחנוכה וימים טובים או חתנה וכיוצא בזה כל מיני שמחה של מצוות שיחזקו עצמן בשמחה גדולה עד שיזכו להתעורר לרקודין והמחאת כף ועל ידי זה ימתיקו הדינים כי כל דברי התורה לא בשמים הוא לאמר, שאין מי שיכול לזכות לזה להמתיק הדינים על ידי המחאת כף ורקודין כי אם גדולים בני עליה רק כל אחד מישראל יש לו כח הזה כשיקים הדברים כפשוטן באמת ובתמימות וכן ...

... השם יתברך ראש חולה, דהינו ראש המחול כנ"ל כי השמחה היא בחינת תקון החולה כנ"ל ובשביל זה נקראין השמחה והרקודין חולה כנ"ל כי הם תקון החולאת כנ"ל. והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכחות להיות אך שמח תמיד כי טבע ...

... להבין פרוש דברים אלו כי האנשים הנ"ל היו יקרים בעיניו מאד מגדולי מקרביו. וביום שמיני עצרת דבר עמהם מענין רקודין והמחאת כף ומה שמהפכין את עצמו שזה בחינת ומשה עלה אל האלהים וירד ה' על הר סיני [כמבאר במקום ... איזה זמן קדם הלילה עד איזה שעות בתוך הלילה של שמחת תורה. וכבר ידוע גדל נפלאות ערבות נעימות קדשת הרקוד שלו, כי מי שלא ראה זאת לא ראה טוב מימיו. וכבר מבאר במקום אחר שבאותה השנה רקד רבנו זכרונו ... ושמעתי מפיו הקדוש שאמר בעצמו בשנה הזאת רקדתי הרבה מחמת שנשמע אז שיוצאין גזרות על ישראל כי על ידי רקודין והמחאות כף ממתיקין הדינים ומבטלין הגזרות כמבאר בהתורה ואלה המשפטים בסימן י' לקוטי א' שנאמר לענין זה כנרשם במקום ...

... וישמח עצמו בכל מה שיוכל ואפילו על ידי מלי דשטותא לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני שטות וצחוק או קפיצות ורקודים כדי לבוא לשמחה שהוא דבר גדול מאד

... אות שמ אמר העולם לא טעמו אותי כלום עדין. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בביטול גמור. הינו כל העולם כלו אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא והמפלג מאד מאד. ואפשר להבינו כי מי שהוא יודע נגון ורקוד הנה מי שמנגן מטבע הנגון שנמשך נפש השומע אחר הנגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ... של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון ממש כפי תנועת הנגון. כי יש תנועות בכל איבר ואיבר ששיך לתנועות הנגון שאצל זאת התנועה צריכין לנענע ... שיר ודבורים עם תנועת הנגון שהשיר והדבורים שיכים בכוון גדול להנגון שמשקל השיר מכון ממש כפי נעימות הנגון וגם הרקוד מכון ממש כפי נעימות הנגון ומשקל השיר כי כלו אחד כשזוכין לשמע נגון כזה עם שיר ודבורים ועם רקוד כזה שכלם שיכים זה לזה בכוון גדול ממש כי הדבורים דהינו השיר והנגון והרקוד כלו אחד ממש כשזוכין לשמע זאת אזי מתבטלים ממש בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא. וזהו התענוג הגדול מכל ... התענוג והוא עומד באמצע ועושה כנ"ל [והבן הענין היטב כי אי אפשר לבאר זאת בכתב. ומי שהוא יודע נגון ורקוד יוכל לשמע מעט בלבו עצם נעימות ענג והשתוקקות הנ"ל בכלות הנפש ממש עד שמתבטלים לגמרי והבן]. גם כל מי שסמוך ומקרב יותר נעשה אצלו כל התנועות ממילא כנראה בחוש במשל הנ"ל שמי שסמוך יותר אל הנגון והרקוד ומבין ביותר נעשין אצלו ממילא כל התנועות של הנגון והרקוד מחמת גדל התענוג. כנראה בחוש שכשאדם שומע נגון ורקודים מחמת התענוג שנמשך אחר הנגון הוא עושה אחריו גם כן אותן התנועות והוא מנגן ומרקד גם כן קצת כי נעשה אצלו ממילא תנועות הנגון והרקוד. כמו כן כשמקרב יותר אל הקדשה כל מה שסמוך יותר אל התורה והנגון והרקוד נעשה גם כן אצלו התנועות של כל הנ"ל של הקדשה ממילא. כל זה שמעתי בעצמי ובלשון אשכנז שמעתי שאמר בזו הלשון [אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה היו כל העולם כלו מתבטלין בכלות הנפש] וחזר ושאל [מה אמרתי ? ] והשיב לו הרב רבי נתן ...

... מתחיל השם יתברך להיטיב וכו' אמר המעתיק שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה אנחנו כבשנו את עיר ברסלב בהמחאת כף ורקודין. [כי באמת בתחלת כניסתו לברסלב דבר תכף ממחאת כפים בתפילה שעל ידי זה מגרשין האויר של חוץ לארץ וממשיכין ... זו רקד הרבה אודות לבטל הפונקטין [הגזירה לקחת יהודים לצבא]. ובחרף זה אמר מאמר ואלה המשפטים סימן י' המדבר מרקודין והמחאת כף]. עוד שמעתי שפעם אחת סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ. ומזגו לו ... דברים עמקים וגבוהים מאד. ואחר שגמר אמירת התורה היה מרקד הרבה מאד עם בתו הכלה וכו'. ומי שלא ראה רקודין שלו לא ראה טוב מימיו כי אף על פי שברוך השם זכינו לראות כמה צדיקים שהיו מרקדים לפני הכלה, אבל רקודין שלו לא נראה כזאת. וכל מי שעמד שם בודאי היה לו הרהור תשובה אמתי על כל פשעיו. וגדל ההתעוררות וההתלהבות של כל האנשים שעמדו שם בשעת רקודין אי אפשר לבאר ולציר זאת בכתב בשום אפן. וכבר גלה כמה תורות גבוהות מאד על ענין רקודין והמחאת כף. וגם בהתורה לשמש הנ"ל מבאר מענין רקודין אבל לא היה שכיח שיעשה רקודין כי אם בעתים רחוקות מאד אך באותה השנה הנ"ל היה מרקד כמה פעמים. הינו בשמחת תורה, ואחר כך בשבת ... הגזרות שקורין פונקטין שהיו רוצים אז לגזר על ישראל חס ושלום, ומחמת זה רקד כמה פעמים כי על ידי רקודין ממתיקין הדינים ומבטלין הגזרות כמבאר בהתורה ואלה המשפטים סימן י' בלקוטי א' המתחלת על ידי רקודין והמחאת כף ממתיקין הדינים. וגם זאת התורה נאמרה באותו החרף בטיראויצע

... המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את ... זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום ...

... את יהושע" וכו', והתורה "מי האיש החפץ חיים", "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", ונתתי עשב לט, אלה מסעי מ, רקודין מא וירא בצר מב, להתרחק מג נד "אשרי העם זרקא" והתורה הזאת "מרכבת פרעה" וכו' ועוד כמה וכמה תורות ...