ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פא - כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה
כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה והשמחה גדולה כל כך עד שנוגעת עד רגליו הינו שמרקד מחמת שמחה זה הבחינה נקרא: "ונביא לבב חכמה" (תהלים צ) הרגלים הם נצח והוד בחינת נביאים נתעלים לבחינת לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו למעלה בזה נתעלים כל תומכי דאוריתא, שהם נקראים סמכי קשוט (ישעיה מ"א). "צדק יקראהו לרגלו", כי התורה והמצוה נקראים צדק כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (חלין פט) : 'צדק תדברון' וכו' וכמו שכתוב (תהלים קי"ט) :כי כל מצותיך צדק" גם הדבור הרע נקרא רגל כמו שכתוב (שם ט"ו) : "לא רגל על לשונו" גם הוא נתעלה אדם נתעלה בממון, הנקרא רגל כמו שכתוב (דברים י"א) "ואת היקום אשר ברגליהם" (פסחים קיט) גם כל המדרגות התחתונות המכנים בשם רגלים נתעלים על ידי שמחת תורה ומצוה כמו שכתוב: "צדק יקראהו לרגלו" שהתורה והמצוה הם קוראים למעלה את אלו המדרגות התחתונות וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (בבא בתרא י). 'מי שאין לו בנים, ישמח את אשתו בדבר מצוה' כי אשה נקראת רגל, כמו שכתוב (שמואל א ב) : "רגלי חסידו ישמר" (עין זוהר וירא קיב:) נמצא שעל ידי השמחה הוא מעלה ומקשר אותה לבחינת צדק, הנקרא הא ושם עקר הזרע, כמו שכתוב (בראשית מ"ז) : "הא לכם זרע" (ערובין ע:) גם אמונה נקראת רגל, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מכות כד). 'בא חבקוק והעמידן על אחת' וכו' [וכן] כל הדברים הנקראים רגל נתעלים
כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה

וְהַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּך עַד שֶׁנּוֹגַעַת עַד רַגְלָיו

הַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה

זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא: "וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה"

הָרַגְלַיִם הֵם נֶצַח וָהוֹד בְּחִינַת נְבִיאִים

נִתְעַלִּים לִבְחִינַת לֵב עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב

כִּי הַשִּׂמְחָה מַעֲלָה אוֹתָם

וְזֶהוּ הָרִקּוּד שֶׁמַּעֲלֶה רַגְלָיו בְּכָל פַּעַם

וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּכָל כָּך שִׂמְחָה

שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹגַעַת עַד רַגְלָיו, וּמַעֲלֶה אֶת רַגְלָיו לְמַעְלָה

בָּזֶה נִתְעַלִּים כָּל תּוֹמְכֵי דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם נִקְרָאִים סָמְכֵי קְשׁוֹט .

"צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ", כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה נִקְרָאִים צֶדֶק

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן' וְכוּ'

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב:כִּי כָל מִצְוֹתֶיך צֶדֶק"

גַּם הַדִּבּוּר הָרָע נִקְרָא רֶגֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ"

גַּם הוּא נִתְעַלֶּה

אָדָם נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן, הַנִּקְרָא רֶגֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם"

גַּם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִם

נִתְעַלִּים עַל יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ"

שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה הֵם קוֹרְאִים לְמַעְלָה אֶת אֵלּוּ הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה'

כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמר"

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה

הוּא מַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר אוֹתָהּ לִבְחִינַת צֶדֶק, הַנִּקְרָא הֵא

וְשָׁם עִקָּר הַזֶּרַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֵא לָכֶם זֶרַע"

גַּם אֱמוּנָה נִקְרֵאת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת' וְכוּ'

[וְכֵן] כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים רֶגֶל נִתְעַלִּים
שיחות הר"ן - אות פא
...גדולים מאד ודע, אם היה האדם לבדו ולא היה אצלו בני אדם אחרים למנעו אף על פי שגם אז היו באים על האדם כל הבלבולים וכל המחשבות הטורדות וכל המניעות אף על פי כן בודאי היה מטה עצמו לדרך החיים כי סוף כל סוף היה מטה תמיד לדרך האמת ואפילו אם היה עובר עברה חס ושלום רחמנא לצלן אף על פי כן בודאי היה מתחרט חרטה גדולה מאד בכל פעם וסוף כל דבר היה נשאר אצל האמת אבל כשיש בני אדם המבלבלים דהינו כשהאדם מתחבר חס ושלום לאיזה חכמים בדעתם שיש להם איזה ידיעה בחקירה ופילוסופיא או לכת לצים והם החכמות הנהוגים עכשו שעושים ליצנות...
מחלוקת שבין הצדיקים
...הצדיקים breslev.eip.co.il/?key=34 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר וזה פרוש: "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" לשון תלונה ומריבה כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה על שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" ... הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה...
שיחות הר"ן - אות קג
שיחות הר"ן - אות קג טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר דהינו להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם בהאמת מלהיות חכם ולכפר בכל חס ושלום דהינו לכפר בשטותים ושקרים ועל ידי זה נעשה הכל ליצנות אצלו וכופר גם בהאמת חס ושלום "ומוטב שאקרא שוטה כל ימי ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעה - מַעֲלַת הַבְּכִיָה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה
...ח"א - תורה קעה - מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה עקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה ואפילו' החרטה טוב מאד שתהיה מחמת שמחה שמרב שמחתו בהשם יתברך הוא מתחרט ומתגעגע מאד על שמרד נגדו בימים הראשונים ומתעורר לו בכיה מחמת רב השמחה וזה עקר מעלת הבכיה, שתהיה מחמת שמחה וזה בכיה הוא ראשי תבות בשמך יגילון כל היום שעקר הבכיה שתהיה מחמת שמחה בשמו יתברך כי בכיה הוא מתעורר משם ס"ג, שהוא בבינה ועל כן בכיה בגימטריא המלוי של ס"ג כמובא בכתבי האר"י הינו שהתעוררות הבכיה תהיה משמחה כי בינה לבא כמו שכתוב: "הלב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
...בגדולות ונפלאות אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות וכאלו אין שום דבר נמנע מהם, והכל בידם ויש מהם שהם מנהיגי הדור הנה עקר כחם ויניקתם הוא רק מהצדיקים הגדולים כי יש צדיקים אמתיים גדולים במעלה, ויש להם פה קדוש ודרכם לדבר גדולות ונפלאות והם באמת יכולים לעבד ה' בכל דבר שבעולם. באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכונות 'שלפעמים ממתיקין דינים על ידי אכילה ושתיה' ויש צדיקים אמתיים, שיכולין לעשות פדיון על ידי אכילתם וכיוצא ומחמת ההתפארות של אלו הצדיקים הגדולים שיוצא מפיהם הקדוש מזה בא, שנמצאים צבועים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵך וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶך
...מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך דהינו שלפעמים הצדיק נוסע על המדינה ומאיר להתלמידים ולפעמים התלמידים באים אצלו ודע, שזאת הבחינה היא גדולה דהינו כשהגדול נוסע להקטן, זאת הבחינה היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבוא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת רבוי האור הגדול מאד על כן מכרח הגדול להוריד ולהכניע עצמו אצל הקטן ולילך אחריו כדי שעל ידי...
שיחות הר"ן - אות כא
שיחות הר"ן - אות כא בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו' וצריכין להיות שמח בראש השנה גם צריכין לבכות בראש השנה בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדבור מאד מאד ואמר שאדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפילו הפיט רק מה שיסד רבי אלעזר הקליר אבל שאר הפיט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום דבור שאינו מכרח
שיחות הר"ן - אות רכח - מדבר ממעלת ההתבודדות
שיחות הר"ן - אות רכח - מדבר ממעלת ההתבודדות שמעתי בשמו שאמר בודאי נמצאים כשרים אף על פי שאין להם התבודדות אבל אני קורא אותם "פלייטיס" מבהלים ומבלבלים ופתאם כשיבוא משיח ויקרא אותם יהיו מערבבים ומבלבלים אבל אנחנו נהיה דומים כמו האדם אחר השנה שדעתו נוחה ומישבת היטב כן תהיה דעתנו נוחה ומישבת עלינו בלי מהומה ובלבול
שיחות הר"ן - אות קסד - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...גם כשיצא לקהלת אומאן שהיה סמוך מאד להסתלקותו כמו חצי שנה, וכבר זכה למעלה עליונה שלא זכה בה אדם מעולם כמבאר כבר גם שם היה לו התבודדות הרבה מאד ופעם אחת נכנס הבעל הבית שדר רבנו זכרונו לברכה, אצלו בשכנות שם באומאן ושם היה לרבנו זכרונו לברכה, חדר מיחד שהיה להבעל הבית תפיסת יד בו ונכנס הבעל הבית פתאם לאותו החדר ומצא את רבנו זכרונו לברכה, שהיה שוכב בפשוט ידים ורגלים על הארץ אף על פי שהיה אז חלוש מאד מאד, בלי שעור אשר חיותו היה בנס וכמעט שנגוע בכל עת אף על פי כן לא עזב דרכו הטוב על פי פשיטות עד השעה הא...
חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות
...מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות אות א התורה בחצוצרות [סימן ה] אמר בראש השנה פה ברסלב שנת תקס"ג. וראש השנה חל אז ביום שני ושלישי. והוא היה ראש השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו. ואז נשמע בעולם הגזרות שרצו לגזר בעולם אשר יצאו בימינו בעוונותינו הרבים הינו לקח את בני ישראל לחיל רחמנא לצלן מעתה כי אלו הגזרות התחילו לצמח בימי מלכות פולין קדם שכבש הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] מרוסיא את מדינתנו, ואחר כך בתחלת כבישתו את מדינתנו נשקט הדבר קצת, ואחר כך חזר ונתעורר שנשמע בעולם שרוצין לגזר כמה גזרות שקורין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2793 שניות - עכשיו 09_10_2025 השעה 07:55:18 - wesi2