ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך... אזי אפשר לו בקל לחזר למקומו כי כשעושה עברה, חס ושלום אזי הולך ונוטה מהדרך הישר אל דרך אחר מקלקל ושם יוצאים מאותו הדרך כמה וכמה נתיבות ודרכים תועים ומקלקלים מאד שכשמתחילין לילך, חס ושלום, באותו הדרך הרע אזי תועים ונבוכים באלו הדרכים עד שקשה לשוב ולצאת משם אבל ... זמן רב שהלך ותעה מאתו כן, כשכבר האריך זמן, חס ושלום, ברשעו ונטה ותעה הרבה מהדרך הישר לאלו הדרכים המקלקלים והתועים והנבוכים והמבלבלים אזי קשה לו לשוב כנ"ל ודע שאלו הדרכים המקלקלים והתועים כשאדם תועה בהם, חס ושלום, הרבה מאד אפשר לפעמים שיתעה מאד וילך באלו הדרכים הנבוכים ואזי דיקא מרב ...