... ידוע שגדול השלום כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שלא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' ומה הוא השלום, שמחבר תרי הפכים בפסוק: "עושה שלום במרומיו" כי זה המלאך מאש וזה ממים שהם תרי הפכים. כי מים מכבה אש והקדוש ברוך ...

... דרך אגב, אם תסתכל בעין האמת, תראה שיראת הגהנום וכיו"ב, זה לא באמת יראה מהשי"ת, אלא יראה ממלאכי ענישה שונים, שזה נכלל ביראה מכל דבר שהוא אינו השי"ת. ורבי נחמן מברסלב אמר שהוא לא מפחד ממלאך . וגם לא מאישה. והוא גם אמר שצריך שתהיה לאדם ממשלה על המלאכים. כי אישה היא בחינת יראה. ואם תעלה את היראה לשורשה, אז ממילא לא תפחד משום מלאך. בפרקטיקה, גם יראת הגהנום וכיו"ב גם זו יראה נפולה... **** לגבי יראת העונש שאי אפשר ...

... שעל ידה אפשר לאדם לחיות בעולם הזה כי אם היה נזכר מתענוגי העולם הבא כי יש מלאך גדול מאד שיש לו אלף ראשים וכל ראש יש לו אלף לשונות וכל לשון יש לו אלף קולות וכל קול יש לו אלף נגונים וכשהמלאך הזה עומד לשורר בודאי יפה ונעים מאד אשר אין להעריך ולשער כלל ...

... או שמבקשים ומתפללים יהי רצון עם זה השם הוא שעל ידי שמות אלו מעוררין המלאך הראוי לאותו הדבר ואזי נותנים להמלאך אותו השם. כי המלאך אין לו שם רק שנותנין לו שם לפי השליחות כמובא. נמצא ששפיר שיך לכתב בהשבעות השמות עבדו מביח"ו כי הוא ראשי תבות של פסוק ו'נח מ'צא ח'ן ...

... הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש ואמר פעם אחת: שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך ובזה יש הרבה לבאר כי מי שיש לו עדין איזה צד ... רק שאינו נקי בתכלית הזכוך ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה הוא צריך לפחד ממלאך אבל הוא התפאר שאין לו שום פחד מזה על כן אין לו פחד ממלאך וזה מרמז קצת בדברי רבותינו, זכרונם לברכה "אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך" שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך ומובא בדבריו זכרונו לברכה בהתורה תקעו ממשלה ...

... קדם שנתבשלו כל צרכן צריך להמתין עד שינוחו מרחיפתן ואז יש התר לאכלן והדברים סתומים ודע, שיש מלאך, ותחתיו כמה ממנים וכלם אוחזים בידם שופרות והם עומדים וחופרים תמיד ומחפשים תמיד אחר אבדות והם תוקעים תקיעה תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה וכשהם ... שאובדים אבדות הרבה על ידי התאוות בבחינת: "תאוות רשעים תאבד" ... וענין הפרות הנ"ל, וענין זה של המלאך וכו' כנ"ל הכל אחד, ויש בזה רזין גדולים. ******* ומעין זה מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=197 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כ - על ידי המחלקת שיש בעולם, ... כוחי ועוצם ידי. כי אז אינו מועיל לבישול הפרי. וחייב להתבשל ממילא. שזה בחינת ענווה. *** ועניין המלאך וכולי, הוא הכל בחינה אחת עם העניין של זה שההפך של כל דבר הולך לאיבוד על ידי הצד השני החזק ממנו וכולי. ...

... וסוף כל סוף הוא צריך לסמך רק על השם יתברך טוב לסמך מיד על השם יתברך ואל יסכן את החולה בידים על ידי הדוקטור כי על פי רב הדוקטורים הם שלוחי המלאך המות רחמנא לצלן וידמה בעיניו כאלו הוא יושב במדבר או ביער שבהכרח לסמך על השם יתברך לבד מאחר שאין מה לעשות כמו כן ... ואי אפשר לבאר כל מה שספר בענין זה ואמר שכבר היה בעולם מלך אחד שהרג כל הדוקטורים שבמדינתו מאחר שהם מזיקים מאד את בני אדם ואמר בדרך צחות, שעל מלאך המות הוא קשה מאד להמית בעצמו כי כל העולם תלוי בו וקשה וכבד עליו לעשות הכל בעצמו על כן העמיד שלוחים במקומו בכל מקום ...

... זה מעורר כוכב והכוכב הוא דורך ומכה הדברים שיגדלו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין לך עשב מלמטה שאין לו כוכב ומלאך מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו: גדל ! ' וזה שאמרו ... כי על ידי תפילתו היה משפיע חיות לכל שלשה חלקי עולם שהם עולם השפל ועולם הכוכבים ועולם המלאכים. וזה שכ"ם שפל, כוכב, מלאך כי כל זה זכה על ידי תפילתו כמו שכתוב: "אשר ...

... ולמדן כי 'לא עם הארץ חסיד' צדיק, נקרא על ידי שמירת הברית קדש ולמדן, על ידי איסור והיתר וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' וכו' צריך שיהא צדיק ולמדן מלאך, זה בחינות למדן, בחינות מט"ט כנ"ל צבאות, אות הוא בצבא דילה בחינות צדיק אות ברית ובכל מקום שמזכר צדיק גם ברית תתאה נכלל בו כי התחתון נכלל בעליון בבחינת ידך תחת ... אינו אלא על ידי נקדות הכסף אין להם שום תנועה אלא על ידי נקדות, שנעשה על ידי הכסופין וזהו: "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות" כנ"ל אזי בודאי חסד ואהבה מתגלה והשתוקקות נתגלה, שהם הנקדות אזי "תורה יבקשו מפיהו" אזי אותיות התורה בעצמן מבקשים ממנו שידבר אותם כדי שיהיה להם נקודות ... שהוא מדבר בפיו ההשתוקקות נגמר הנפש ויוצאה מכח אל הפעל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו' כי אותיות התורה הם פועלים כי הם החיות של כל דבר כמו שכתוב: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' ו'אין טוב אלא תורה' כי הם מנהיגין ... מפי צדיק שהוא מדבר הכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה מקבלין האותיות נקדות ונצטירין לטוב וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' כי הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם וכו' באפן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו "צדיקים ילכו, ופשעים יכשלו" אם הוא משתוקק ... שיקצץ בנטיעות על ידו ועל זה נאמר: "ופשעים יכשלו בם" כי הרב בהכרח שיהיה לו שני הכחות אלו כנ"ל וזה בחינת: "מלאך ה' צבאות" כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על אחר מאי חזא, חזא מט"ט דקא יתב וכו', אמר שמע מנה וכו' רבי עקיבא דרש: ה' צבאות שמו, אות הוא בצבא שלו ועל כן צריך הרב שיהיה לו שני בחינות אלו בחינות מלאך, הינו מט"ט, ובחינות ה' צבאות וזהו: דומה למלאך ה' צבאות ואזי אפשר להנכנס ונתקרב אליו לקצץ בנטיעות, על ידי בחינות מלאך כמו אחר שקצץ בנטיעות על ידי שראה מט"ט שהוא מלאך, שהוא יושב וכו' שעל ידי זה טעה ואמר שהוא רשות בפני עצמו, חס ושלום, כנ"ל או לכנס וליצא בשלום על ידי בחינות ה' צבאות, כמו רבי עקיבא כי כל צדיק צריך שיהיה למדן ... אפשר להיות למדן ורשע גמור ולא זכה נעשה לו סם מות על כן צריך שיהיה למדן וחסיד ושתי בחינות אלו, הם בחינות: 'מלאך ה' צבאות' כי מה שהוא למדן בתורה הוא בחינת מלאך שהוא מט"ט כמו שכתוב: "ויאמר אלהים יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים" דא מט"ט שהוא בחינות משנה המבדיל ומפריש בין מיין דכין ובין מיין מסאבין בין טמא לטהור, אסור ... וזה בחינות ה' צבאות אך מי שטועה וסובר שבחינות למדן לבד הוא העקר הוא בחינות: אחר שקצץ בנטיעות על ידי שסבר שמלאך מט"ט בעצמו הוא רשות, חס ושלום אך באמת מט"ט בעצמו בלי הקדוש ברוך הוא אינו כלום ואין לו שום רשות כך התורה בלא מעשים טובים אינה כלום אדרבא לא זכה וכו' ומחמת שני הבחינות אלו שצריך להיות להצדיק למדן וחסיד והם בחינת מלאך ה' צבאות על ידי זה נמצא בהצדיק שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם מות ואפשר להמתקרב אליו למצא בו דבר שיקצץ בנטיעות או לכנס ולצאת בשלום וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' הינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה' ועל ידי זה הוא מציר אותיות התורה לטוב אזי 'תורה יבקשו מפיהו' שאותיות התורה מבקשין לקבל נקדות ולהצטיר מפיו הינו על ...

... וחזיון אזי מלבישין אותו בעינים כאלו שיוכל לראות בהם מה שיראה כגון נשמת מת או מלאך וכיוצא בזה. ועין במקום אחר מה שמבאר על פסוק: "עיני ה' אל צדיקים" שהצדיקים יש להם עיני ה' על כן הם יכולים לראות בעיני ה' שיש להם אות תקמא שמעתי ממנו שאמר ...