ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד... קסמא אימתי יבוא בן דוד וכו'. א. דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה וכמה מלאכים, לפי רב הניצוצות ודבור הכולל את הניצוצות נברא מלאך שהוא שר וראש על המלאכים שנבראו מן הניצוצות והם מחנהו וכל מלאך ומלאך, הוא ממנה על איזהו דבר ואפילו כל אילנות ועשבים יש עליהם ממנים כמה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך מלמעלה' וכו' וכל מלאך מקבל חיותו מהדבור ומשפיע לתוך הדבר שנמנה עליו הינו לאיזה עשב או דבר אחר שהוא ממנה עליו ושני הכחות האלו, הינו כח שיש למלאך לקבל, וכח להשפיע מכנים בבחינת ידים ביד ימין מקבל חיותו, וביד שמאל משפיע בבחינות: 'ומכה אותו ואומר לו גדל' ... מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" לפי בחינות הסרתו אם סר מדרך דברי רבנן לימין, בזה סר ימין המלאך, ואין לו כח לקבל ואם סר לשמאל, בזה סר יד שמאל מהמלאך, ואין לו כח להשפיע וכשנפגם איזהו יד המלאך, אזי אין לזה האדם אסותא כי זה העשב שבו תלוי רפואתו, אין לו כח לרפאות, כי אין משפיע לו ... על האדם שהוא צדיק והוא מכה ביסורים, ואין רפואתו תולה ברפואת עשבים כי הוא איש צדיק, ולא פגם ידי המלאך והידים הם שלמים . "כי חולת אהבה אני, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" הינו חולת אהבה יכולה היא לשלט ...