... הקדמונים בודאי חברו ספרים הרבה והיכן הם אלו הספרים ? והשיב לו רבנו זכרונו לברכה ענין הנאמר במאמר הנ"ל ששם מתרץ הדבר היטב עין שם. אחר כך בא המגיד זכרונו לברכה לאיזה מקום אשר גר שם חתנו רבי יצחק זכרונו לברכה כי היה שם מלמד ושאל אותו ...

... הידים, בבחינת: "לא תסור" כנ"ל ג. וכשנתתקן הידים הנ"ל על ידי נדר כנ"ל על ידי זה מתנוצצים בו אורות האבות כי נדר זה בחינת אור יעקב וידים, הם אברהם ויצחק , שהם ימין ושמאל . "נגד אבותם עשה פלא" הינו שעל ידי פלא הנ"ל, מתנוצצים בו אור האבות וזהו סופי תבות של שמות האבות בקם [כי סופי תבות של אברהם יצחק יעקב הם אותיות בקם] נוטריקון "בשמן קדשי משחתיו" שהיא רמז בחינות נדר: "והאבן הזאת אשר" וכו' "ויצק עליה שמן" הינו על ידי הנדר, ... האבות ד. ועל ידי האורות האלו עולה ומתענג בענג שבת בבחינות . "אז תתענג על וכו' והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך" "במתי ארץ" הם אברהם ויצחק שהם הידים, שהם זרועות עולם "והאכלתיך נחלת יעקב" זה בחינות נדר הנ"ל ועל ידי האבות עם האמונה הנ"ל, זוכה לענג שבת שין בת, שין זה ...

... שיכתב לו ספר בתורה כל שכן סת"ם אות תעד "כי תשא את ראש בני ישראל" זה בחינת משא "ונתנו איש כפר" זה בחינת מתן. הינו בחינת משא ומתן אות תעה שמעתי מרבי יצחק חתן המגיד מטירהאוויצע שאמר ...

... אבל כשהוא נופל מהאמונה ובא לידי כפירה נקרא מחריבי ירושלים וכל הדינין שורין עליו וזהו ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב יצחק הוא בחי' דין היינו אימתי דינין שורין באותה ...

... כך אנו מחזקים עצמנו ומרימים את עצמנו ואנו מספרים את גדלתנו ומתפארים, שאנחנו עמו בני בריתו זרע אברהם יצחק ויעקב וכו' כי כך צריכין ...

... ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה ...

... ישמעאל עשה תשובה. אך אחר כך כשרצה אברהם אבינו להשאיר ספריו וחכמתו בעולם היה חוקר ומתבונן בעצמו למי מבניו יניח ספריו וחכמתו עד שנסכם אצלו להניח הכל ליצחק אבינו ומסר לו הכל. ואחר כך היה יצחק גם כן הולך בדרך זה והיה מגיר גם כן גרים הרבה וחבר גם כן ספרים הרבה מאד בענין חזוק האמונה הקדושה. והיה מתבונן גם כן למי מבניו יניח ספריו וחכמתו כי גם עשו הוטב בעיניו והטעה אותו עד שהיה אוהבו כמבאר במקרא, כמו שכתוב: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" כמו שפרש רש"י שם שהיה מרמה את אביו בדבריו והיה שואלו אבא איך מעשרין את המלח וכו'. אבל אף על פי כן התבונן יצחק בדעתו עד שנתברר לו שהעקר הוא יעקב ומסר לו הכל. וכן יעקב היה גם כן עוסק בזה לקרב בני הנעורים ...

... ואגמר אות שכג פעם אחת דבר עמנו, והיה מתמיה את עצמו איך אנו זוכים וראויים לשמע מפיו הקדוש תורות גבוהות נוראות וקדושות כאלו. אך אמר: אכל בי עשרה שכינתא שריא אות שכד אמר לפני רבי יצחק מטארוויצע עלי שלענין אמירת תורה הוא חד בדרא אות שכה אמר לי כששאלתיו אם אדבר עם בני אדם השיב לי [כן תדבר. שאלתיו אבל איני יודע מה עובר עליו. השיב לי, אינך צריך ...

... לי ה' עמך וכו' [אל תפחד] [מה שאמר לר' נתן כבר טוב לו כל כך שרשאי להיות במרה שחורה רחמנא לצלן שמעתי מרבי יצחק ליב זכרונו לברכה מטעפליק ששמע מפיו הקדוש שאם היה מספר עמו החצי שיחות ממה שספר עם רבי נתן ורבי נפתלי לא היה לך קיום כלל וגם כל העולם כלו לא היה לו קיום] אות שעב ...

... הרבה בענין ישיבת ברסלב והמובן מדבריו, שהיו לו זכרונו לברכה בענין ישיבתו בברסלב סודות נוראים ונפלאים מאד אות קטז בשנת תקס"ג עשה נשואין לבתו הצדקת מרת שרה בקהלת קדש מעדוועדווקע עם חתנו הרבני מורנו יצחק אייזיק בן הגביר מורנו רבי ליב דאבראווניר כי לשם נתקבצו שניהם אף על פי שאז היה כבר בברסלב והחתנה היתה בראש חדש ניסן שחל אז ביום חמישי והחפה היתה בערב אור ליום ו' ערב שבת קדש. אחר החפה דברו ממשיח וכו' [ואמר רבנו ז"ל וגלה ברמז שראוי שיצא מהם וכו'] אחר כך בשבת קדש אמר על סעדה השלישית תורה גבוהה מאד המתחלת לשמש שם אהל בהם בלקוטי א' בסימן מ"ט ושם מרמז ניסן ושרה ויצחק וכלה וחתנה וכו'. ואמר שזאת התורה לא אמר בשבילנו רק בשביל הגזרה שקורין פונקטין הנשמע אז שרוצין לגזר על ישראל חס ושלום אשר בעוונותינו הרבים יצאו בימינו. כי שם מדבר ...