ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חֳלִי הַקַּדַּחַת - בָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה
דע שחלי הקדחת, רחמנא לצלן בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה כי כשאוכל יותר ממה שצריך הוא בחינת מאכל בהמה כי גדר האדם לאכל רק כפי מה שצריך וכשאוכל יותר הוא מעשה בהמה, שאוכלת ולועסת כל היום ועל ידי זה בא קדחת, רחמנא לצלן וכן כשנזדמן להאדם בתוך מאכלו ניצוצות שלא נתבררו עדין ממאכל בהמה למאכל אדם על ידי זה בא גם כן חלי הנ"ל [אם לא מי שהוא אדם גדול מאד שיכול לדלג מדרגה שלמה ולהעלות המאכל למעלת מדבר] כי כשאוכל מאכל בהמה כנ"ל נמצא שיוצא מגדר אדם לגדר בהמה וזה בחינת (תהלים ס"ו) "הרכבת אנוש לראשנו" הינו שגדר אנושי למעלה ממנו כי הוא למטה מגדר אדם, כי ירד לגדר בהמה כנ"ל אזי באנו באש ובמים זה בחינת חלי הקדחת, רחמנא לצלן שהוא אש ומים חמימות וקרירות וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (באבות דרבי נתן פרק א ובתנא דבי אליהו רבא פרק ל"א שם איתא לשון זה). 'בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון ואכלת את עשב השדה נזדעזעו איבריו אמר: אני וחמור נאכל באבוס אחד' 'נזדעזעו איבריו', זה בחינת חלי הקדחת שבא על ידי אכילת עשב השדה על ידי מאכל בהמה כנ"ל וזה שאמרו 'כיון ששמע בזעת אפך תאכל לחם נתישבה דעתו' כי חלי הקדחת זה בחינת פגם הדעת כי עקר הדעת הוא על ידי חבור אש ומים וזה כיון ששמע בזעת אפך וכו' כי רפואת החלי הנ"ל הוא על ידי זעה ועל ידי זה נתישבה דעתו הוא בחינת מה שנתרפא מחלי הנ"ל שהוא שלמות הדעת כנ"ל.
דַּע שֶׁחֳלִי הַקַּדַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְלָן

בָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה

כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצָּרִיך

הוּא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה

כִּי גֶּדֶר הָאָדָם לֶאֱכל רַק כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיך

וּכְשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר הוּא מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, שֶׁאוֹכֶלֶת וְלוֹעֶסֶת כָּל הַיּוֹם

וְעַל יְדֵי זֶה בָּא קַדַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְכֵן כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְהָאָדָם בְּתוֹך מַאֲכָלוֹ

נִיצוֹצוֹת שֶׁלּא נִתְבָּרְרוּ עֲדַיִן מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם

עַל יְדֵי זֶה בָּא גַּם כֵּן חֹלִי הַנַּ"ל

[אִם לא מִי שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל מְאד שֶׁיָּכוֹל לְדַלֵּג מַדְרֵגָה שְׁלֵמָה

וּלְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל לְמַעֲלַת מְדַבֵּר]

כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל מַאֲכַל בְּהֵמָה כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה

וְזֶה בְּחִינַת "הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְראשֵׁנוּ"

הַיְנוּ שֶׁגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ

כִּי הוּא לְמַטָּה מִגֶּדֶר אָדָם, כִּי יָרַד לְגֶדֶר בְּהֵמָה כַּנַּ"ל

אֲזַי בָּאנוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם

זֶה בְּחִינַת חֳלִי הַקַּדַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְלָן

שֶׁהוּא אֵשׁ וּמַיִם חֲמִימוּת וּקְרִירוּת

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה

נִזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו אָמַר: אֲנִי וַחֲמוֹר נאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד'

'נִזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו', זֶה בְּחִינַת חֳלִי הַקַּדַּחַת

שֶׁבָּא עַל יְדֵי אֲכִילַת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה עַל יְדֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ 'כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּזֵעַת אַפֶּך תּאכַל לֶחֶם נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ'

כִּי חֳלִי הַקַּדַּחַת זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַדַּעַת

כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי חִבּוּר אֵשׁ וּמַיִם

וְזֶה כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּזֵעַת אַפֶּך וְכוּ'

כִּי רְפוּאַת הַחֹלִי הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי זֵעָה

וְעַל יְדֵי זֶה נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ

הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְרַפֵּא מֵחֹלִי הַנַּ"ל

שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
...לעולם עם הענפים השיכים לה כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים כנ"ל הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר"...
חיי מוהר"ן - תקפא - עבודת השם
...איך שרבנו זכרונו לברכה כתב פעם אחת מכתב לבתו שרה זכרונה לברכה באהבה וחבה גדולה ואיך שהוא משתוקק מאד שתהיה על שלחנו בכדי שיוכל להשתעשע עמה בכל יום, ולקבל מדבוריה חכמה ויראה. הלא את דומה שם כהדס במדבר שאין מי שיקבל ממנו ריחו הטוב וכו' אות תקפב שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו שעמד אז עם עוד כמה אנשים מאנשי שלומנו בשעה שקבלה את המכתב הנ"ל וקראה אותו ובכתה לפניהם בדמעות שליש ואמרה מסתמא אני עכשו במדרגה פחותה ושפלה מאד כשאבי משבח אותי בעיני כל כך. כי שמעתי מאבי שאמר להרב רבי נתן שלפעמים הוא משבח את אחד בע...
שיחות הר"ן - אות קכד
...הר"ן - אות קכד פעם אחת שאל אותי בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר...
חיי מוהר"ן - שמ - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...הקדושים אות שמ אמר העולם לא טעמו אותי כלום עדין. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בביטול גמור. הינו כל העולם כלו אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא והמפלג מאד מאד. ואפשר להבינו כי מי שהוא יודע נגון ורקוד הנה מי שמנגן מטבע הנגון שנמשך נפש השומע אחר הנגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ותנועה של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון...
שיחות הר"ן - אות קי
שיחות הר"ן - אות קי יש כמה שטותים ובלבולים המתדבקים ומתחברים בהמח ובפרט בלבולי האמונה ועל ידי השנה נפרדים מהמח וביותר מועיל השנה לאמונה כנזכר לעיל
שיחות הר"ן - אות טז
...שיכולין לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו על ידי מה שמציר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...- כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית וירד...
ספר המידות - בית
...בו יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם נשפך בבית יין כמים איכא ברכה...
שיחות הר"ן - אות קפד - גדולות נוראות השגתו
...- אות קפד - גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר שתכף כשאחד בא אליו והוא נותן לו שלום ופושט ידו לידו [כמנהג העולם בשעת נתינת שלום] אז תכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש ואמר רמז על זה "יד ליד לא ינקה רע" שתכף כשפושט "יד ליד" דהינו נתינת שלום שוב "לא ינקה רע" כי תכף נתגלה לו הכל גם כבר שמעתי קצת מזה ועשה זאת כלאחר יד והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו' ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה כי יכולים להבין מדבריו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4688 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:26 - wesi2