... קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף א. דע, שיש נשמה בעולם שעל ידה נתגלה באורי ופרושי התורה והיא מסבלת ביסורים 'פת במלח תאכל, ובמים במשורה תשתה, כי כך דרכה של תורה' וכל מפרשי התורה הן מקבלין מזאת הנשמה וזאת הנשמה כל דבריה כגחלי אש כי אי אפשר לקבל ולשאב מימי התורה ... ובזכות התורה שממשיכין זוכין לארץ ישראל כמו שכתוב: "ויתן להם ארצות גוים" וכו' אבל ארץ ישראל היא אחת משלשה דברים שבאים על ידי יסורים ועקר היסורים הם המונעים הרשעים מוציאי דבת הארץ וצריך להכניע מתחלה אלו הרשעים ולענש אותם בחרבא וקטלא ועל ידי זה יכולין אחר כך לילך לארץ ישראל וכח הזה לענש את הרשעים אי ...

... רגיל לילך בחוץ אנה ואנה ועסק בהתבודדות ודבקות להשם יתברך היה עומד באותו הדרך צלם גדול שלהם הינו שתי וערב כדרכם, בפרט בכפרים. והיה מבלבל אותו מאד כי היו לו יסורים על שהשתי וערב עומד לנגדו בעת הלוכו בדבקות והתבודדות. והתפלל להשם יתברך שיעשה לו מופת זה שיהיה ...

... גדול מאד כי יש כמה וכמה גדולים שאפילו עם מיתתם לא יועילו רק אם יש אדם גדול ומפלג במעלה מאד מאד יכול לגמר מה שצריך בחיים חיותו כי הרבה יסורים ודברים קשים עוברין עליו אך על ידי גדלותו ומעלתו עובר על כלם ועושה פעלות השדה כמו שצריך וכשזוכה לתקן הנשמות ולהכניסם אזי טוב ויפה ... 'הטוב והמיטיב' אבל לעתיד יברכו על הכל הטוב והמיטיב' נמצא, שבחינת אחד הוא התכלית והוא כלו טוב כי התכלית הוא כלו טוב כי אפילו כל הצרות והיסורים והרעות העוברין על האדם, חס ושלום אם יסתכל על התכלית, בודאי אינם רעות כלל רק טובות גדולות כי בודאי כל היסורים באים בכונה מהשם יתברך לטובתו אם להזכירו שישוב בתשובה, אם למרק עוונותיו ואם כן היסורים הם טובות גדולות כי כונת השם יתברך הוא בודאי רק לטובה נמצא, שבכל הרעות והיסורים שיש לאדם, חס ושלום אם יסתכל על התכלית, הינו כונת השם יתברך לא יהיה לו יסורים כלל רק אדרבא יתמלא שמחה, מגדל רב הטובה שיסתכל בתכלית היסורים הללו כי התכלית הוא כלו טוב כלו אחד כנ"ל ובאמת אין שום רע בעולם, רק כלו טוב אך עקר הצער שיש לאדם מהיסורים שעוברים עליו, חס ושלום הוא רק מחמת שלוקחין מהאדם הדעת עד שאין יכול להסתכל על התכלית, שהוא כלו טוב ואז מרגיש צער וכאב היסורים כי כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית אינו מרגיש כלל הצער של היסורים כנ"ל ובזה תבין דבר נעלם ונסתר מה שנטבע בנפש האדם כשיש לו יסורים גדולים רחמנא לצלן כגון למשל כשחותכין איזה איבר לאדם, חס ושלום אזי סותם ועוצם את עיניו בחזק כי זה אנו רואים בחוש כשאדם רוצה להסתכל ... עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל כי עקר היסורים מחמת שרחוק מהתכלית כנ"ל ועל כן נטבע בנפש האדם לסתם עיניו בשעת יסורים כנ"ל כדי לברח מהיסורים ולבטלם על ידי ההסתכלות על התכלית, שהוא כלו טוב שההסתכלות הזאת אי אפשר כי אם על ידי סתימת העינים כנ"ל ואף שהאדם אינו יודע כלום מה הוא עושה אף על פי כן הנפש יודעת הכל ועל כן מטבעה לסתם העינים בשעת יסורים כנ"ל. ד. והנה באמת, בשעת ביטול שנתבטל אל התכלית שהוא כלו טוב כלו אחד אזי באמת נתבטלין היסורים כנ"ל אך אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הביטול כי אם כן יצא מגדר אנושי ועל כן מכרח שיהיה הביטול בבחינות רצוא ושוב על כן כשחוזר ... להמחין, שהם הכלים לקבל זה השכל של בחינות ביטול כי הוא בחינות אין סוף שהוא בחינות התכלית, שהוא כלו אחד, כלו טוב ומחמת זה מרגיש המח הצער של היסורים כי עקר ההרגשה של כל היסורים והכאבים חס ושלום, הוא בהמח כי מהמח יוצאין צנורות לכל האיברים כלם ועל ידי זה מרגיש המח הכאב באיזו איבר שהוא. ודע שאחר כך כשחוזר מהביטול אל הכלים, דהינו המחין אזי מתגברין היסורים ביותר ממה שהיו מקדם כדרך שני אנשים שמתאבקים ונלחמים ונתגברים זה כנגד זה שכשאחד רואה שחברו מתגבר עליו אזי הוא מתחזק מאד, ומתגבר ביותר כמו כן כשרואין הבעלי דינים שהוא רוצה להתגבר על היסורים ולבטלם על ידי הביטול אל התכלית כנ"ל אזי הם מתחזקים ומתגברים ביותר ועל כן אחר כך כששב מהביטול אזי היסורים הם גדולים יותר מקדם כי הם מתגברים כנגדו מחמת שרוצה לברח מהם וכנ"ל. אך אחר כך מקלים היסורים ומתנחמין עליהם על ידי התחדשות התורה שזוכין על ידי היסורים כי על ידי היסורים בא לבחינת ביטול כנ"ל ואחר כך, אף על פי ששב מהביטול אף על פי כן מהרשימו שנשאר מהביטול על ידי זה נעשה התחדשות התורה כי על ידי הביטול שנתבטל אל התכלית והשיג שכל היסורים הם טובות גדולות מאד על ידי זה נתמלא שמחה והשמחה הוא כלי אל חדושין דאוריתא כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'בשעה שאמרו ישראל נעשה ... ' נמצא שהשמחה היא בחינת נעשה ונשמע, שהוא בחינת קבלת התורה ועל ידי התחדשות התורה שזוכין על ידי הרשימו של הביטול כנ"ל על ידי זה מקררין היסורים אחר כך כי על ידי זה מכבין צמאון הנפש כי הרגשת היסורים הוא בחינת צמאון הנפש כי צמאון הוא על ידי מליחות ומליחות הוא בחינת יסורים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'נאמר ברית במלח, ונאמר ברית ביסורים' כי הנפש היא בת השכל כי עקר גדול הנפש, הוא על ידי השכל שמגדלה ומתקנה וכמו שכתוב: "גם בלא דעת נפש לא טוב" וכשהשכל בשלמות, אזי הוא ...

... עם איש אחד שהיה לו בלבולי אמונה וחזק אותו רבנו זכרונו לברכה ואמר לו שאיתא שכל התהוות מעשה בראשית היה רק בשביל מה שצפה השם יתברך שיהיו אנשים שיהיה להם יסורים בענין האמונה הקדושה מחמת הבלבולים והכפירות העולים על מחשבתם רחמנא לצלן והם יתגברו ...

... פי כן יש חלוקים מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא' וכן מה שכתוב "וטוב משניהם את אשר עדן לא היה" הדבר תמוה ואם כן על מה נברא ובודאי אין הדברים נאמרין כי אם בעולם הזה שכפי צרות עולם הזה והיסורים , שסובלין בני אדם בזה העולם כל אחד ואחד בודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל אבל בעולם הבא בודאי טוב יותר מה שנברא כי על ידי זה דיקא באין אל התכלית כנ"ל וגם אפילו בעולם הזה ...

... כי הם תקון החולאת כנ"ל. והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכחות להיות אך שמח תמיד כי טבע האדם למשך עצמו למרה שחרה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן וכל אדם מלא יסורים על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות ...

... על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל מה הנמשל של העניין הזה? הרי אחרי שהעיניים ...

... שיש להבן מלך אל אביו ושיש לו יסורים גדולים מאד בלי שעור מזה שאינו יכול לבוא לפני אביו, אפילו לפיסו. ונתישב השר מאחר שהוא מתגעגע כל כך אל אביו מסתמא יש להמלך גם כן יסורים גדולים שאין הבן יכול לבוא לפניו. כי כפי גדל כח החשק של החושק כן הוא מעורר חשק גדול בהנחשק. והיה לו רחמנות גדול עליהם וגם היו לו יסורים גדולים מזה כי אמר בדעתו כי הלא אני הוא הגורם לזה כי אני הוא המסך המבדיל ביניהם ואני גורם יסורים להמלך ולהבן מלך. ונתישב השר בדעתו מסתמא בודאי יש איזה תחבולה שיוכל להתפיס הבן מלך עם המלך כי בודאי לא יעשה המלך דבר כזה, שיהיו לבנו יסורים תמיד שלא יוכל לבוא לפניו תמיד וגם להמלך בעצמו יש גם כן יסורים. על כן נתישב זה השר בודאי זה הדבר אינו תלוי אלא בי שאני בעצמי אלך אל המלך לבקש בעד הבן מלך שימחל לו עוד ויקרב אותו לפניו. וכך עשה השר, והלך להמלך וספר להמלך גדל תשוקתו ... כשיש לו לחברו חס ושלום איזה יסורים הן בגשמיות הן ברוחניות צריך כי אם לומר שזאת בודאי על ידי, על ידי עוונותי ואני הוא המסך המבדיל בין המלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ובין העולם. כי הקדוש ברוך הוא רוצה תמיד ... היה לו ממה לפרע חובו והיו לו יסורים גדולים מזה. הינו שהאיש הנ"ל היה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרע חובו. והתישב האיש הנ"ל בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם הגביר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר וכו'. ובא אצל הגביר והתחיל לספר לפניו ...

... על ביתו. ואדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה ספר עמם מגדל צערו ויסורים שלו הגדולים שיש לו מכל צד ומצדי צדדים והאריך בזה קצת כי היה מלא יסורים רבים ועצומים מאד מבית ומחוץ בכל עת תמיד. ובתוך דבריו ענה ואמר מה אתם יודעים מה גדול ועצום השבר הזה שהיה בעולם ענין הסתלקות הילד הנ"ל, כל לבבי נשבר ... שישגיח עליהם ויתקנם וזה שחוגר מתניו להיות בעל השדה עוברין עליו יסורים הרבה בלי שעור רחמנא לצלן. והוא בגדל כחו עובר על כלם ועושה פעלות השדה כמו שצריך, עין שם במאמר הזה וזה היה שיך לענין הספור מהיסורים העוברים עליו שספר לפניהם ביום שלפניו כנ"ל ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך ומכל שכן שאר מיני צער ויסורים שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל ועקר הצער מהיסורים הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש היסורים. וזה עקר צער של ישראל שיש להם בגלות הכל הוא מחמת שנפלו מהדעת ותולין הכל בטבע ובמקרים ובמזל ומחמת זה יש להם צער ויסורים כנ"ל וזה בא להם מחמת שהם שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם מחמת שרואין שעתם מצלחת מאד, וישראל נבזים ושפלים על כן הם לומדים מהם ותולין הכל בטבע ומקרה ומחמת זה בעצמו יש להם יסורים כי אלו היה להם דעת שהכל בהשגחה לא היה להם יסורים כלל כנ"ל ובאמת ישראל הם למעלה מהטבע רק כשהם חוטאים, חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע כמו העכו"ם שהם תחת המזל והטבע ואזי יש להם גלות וצער, חס ושלום ועקר הצער ... השגחה מסוף העולם מקץ האחרון עד סופו, לעשות סוף וקץ מהעכו"ם המושלים בישראל בחינות קץ בא הקץ כנ"ל וזה בחינת דמעות שבוכין בעת הצער כי מאחר שיש לו יסורים וצער על כן הוא צריך לבחינות השגחה, כדי שיהיה לו ישועה כנ"ל ועל כן מורידין דמעות כדי להמשיך על ידם חלקי ההשגחה והראות כי ההשגחה והראות נמשך לתוך הדמעות בבחינות ... תפילה וכו' כנ"ל וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו "עד דוד הגדיל", שהגיע בכיתו לבחינות השגחה בחינות גדול כנ"ל כי על ידי ההשגחה נצולים מכל מיני צער ויסורים כנ"ל ...