ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עח - וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ... מלכות וייחד הדבור, שהוא בחינת מלכות ובחינת שכינה עם ה' יתגלה ויתגדל אורה של פרצוף מלכות "באור פני מלך חיים" הינו [שעל ידי] שיתן הארה בפרצוף מלכות יכול לחיות כי שואב חיים ממדת מלכות, שהוא שרשו כנ"ל. וגם זהו בחינת רוח הקדש כי מה שאדם חי, אינו כי אם מחמת שנושם ... הינו כשלומד תורה כי מים זו תורה כידוע אזי, "ורוח אלהים", שהוא רוח הקדש "מרחפת" וחופף עליו ושואב רוח חיים כי בלא תורה אי אפשר לחיות כמו שכתוב 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' ... כל גופא אבל כשאחר כך לומד תורה או עושה מצוה היא מגנת ומצלת עליו, ויכול לחיות כי שואב רוח חיים, שהוא רוח הקדש ממדת מלכות שהוא שרשו . כי מחמת שנפסק מחבל דקדשה מאין יהיה לו חיות ושואב רוח ... למי שחפץ באמת לבל יאבד עולמו לגמרי, חס ושלום עוד מבאר מזה גדל מעלת עסק התורה הקדושה שהוא עקר החיים של האדם כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' וכנפי ראה הוא בחינות התורה ...