ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פו - פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה
[לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו' הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא (ברכות ו) : 'הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו' ובשבת קדש חוזרין להם כח ההליכה כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) : "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת קדש יכול לילך בדרכי השם יתברך אך למשל, תינוק כשמתחיל לילך, עדין צריך סעד לתמכו ואף על פי כן אינו יכול לילך במרוצה, רק פסיעות קטנות וצריכין לחזק אותו כך כשאדם מתחיל בשבת לילך בדרכי השם יתברך צריך עוד סעד לתמכו והסעד הזה הוא בחינת אמת ובחינת אמת הזה הוא בחינת רגל שלישי כדאיתא בגמרא (שבת קד) : 'קשטא קאי' ושבת הוא בחינת אמת כדאיתא (במסכת דמאי פרק ד) : 'אפילו עם הארץ ירא לשקר בשבת' וכשמדבק את עצמו במדה זו, הוא סעד לתמכו, ובחינת רגל שלישי אך עדין צריכין לברך את השלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם, כדי שיוכלו לילך היטב והוא על ידי צדקה שעושה בשבת הינו שנותן לאדם על שבת, או שמאכסן עני על שלחנו כי יש שני מיני צדקה יש צדקה שעושין בימי החל, וצדקה שעושין בשבת קדש וצדקה הוא בחינות שמש, כמו שכתוב (מלאכי ג) : "שמש צדקה" וכו' וצדקה שעושין בימי החל, הוא כנגד שמש שבזמן הזה וצדקה של שבת שהוא מעין עולם הבא היא כנגד שמש העתידה להתחדש לעתיד לבוא שהוא כאור שבעת הימים ושמש שהוא בחינות צדקה הוא נותן כח לבחינת רגלין שנאמר (תהלים פ"ה) : "צדק לפניו יהלך" הינו שצדקה עושה לו הליכה (בראשית ל"ב). "ויזרח לו השמש", ופרש רש"י: 'לו לצרכו, לרפאותו מצלעתו' צדקה בשבת, שהוא בחינת אור השמש כאור שבעת הימים הוא הנותן כח לבחינת שלש רגלין הנ"ל וזהו פרוש, פוסעים בו פסיעה קטנה הינו שבשבת פוסע עדין פסיעה קטנה כנ"ל סועדים בו, הינו על ידי בחינת שבת שהוא בחינת אמת כנ"ל הוא עושה לעצמו סעד ורגל שלישי לברך שלש פעמים הינו שלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם שיוכלו לילך כראוי הוא על ידי צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים הינו שיתן צדקה בשבת כנ"ל שהיא בחינת שמש העתידה להתחדש כאור שבעת הימים כנ"ל.
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵך שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ'

הִנֵּה יָדוּעַ כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים

וְעֶרֶב שַׁבָּת קדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל

כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ: 'כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא כְּדֵין "יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן"

וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל, הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין

שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: 'הַנֵי בִּרְכֵּי דְּרַבָּנָן דְּשָׁלְהִי מִנַּיְהוּ'

וּבְשַׁבַּת קדֶשׁ חוֹזְרִין לָהֶם כּחַ הַהֲלִיכָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶך"

הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבְּשַׁבַּת קדֶשׁ יָכוֹל לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אַך לְמָשָׁל, תִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵך, עֲדַיִן צָרִיך סַעַד לְתָמְכוֹ

וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵך בִּמְרוּצָה, רַק פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת

וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אוֹתוֹ

כָּך כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

צָרִיך עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ

וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת

וּבְחִינַת אֱמֶת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי

כִּדְאִיתָא בִּגְּמָרָא: 'קֻשְׁטָא קָאֵי'

וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת

כִּדְאִיתָא: 'אֲפִילּוּ עַם הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת'

וּכְשֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ, הוּא סַעַד לְתָמְכוֹ, וּבְחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי

אַך עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרֵך אֶת הַשָּׁלשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל

וְלִתֵּן כּחַ בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵך הֵיטֵב

וְהוּא עַל יְדֵי צְדָקָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת

הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לְאָדָם עַל שַׁבָּת, אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי צְדָקָה

יֵשׁ צְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בְּשַׁבַּת קדֶשׁ

וּצְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה" וְכוּ'

וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה

וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא

הִיא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא

שֶׁהוּא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

וְשֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צְדָקָה הוּא נוֹתֵן כּחַ לִבְחִינַת רַגְלִין

שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך"

הַיְנוּ שֶׁצְּדָקָה עוֹשָׂה לוֹ הֲלִיכָה .

"וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לוֹ לְצָרְכּוֹ, לְרַפְּאוֹתוֹ מִצִּלְעָתוֹ'

צְדָקָה בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

הוּא הַנּוֹתֵן כּחַ לִבְחִינַת שָׁלֹשׁ רַגְלִין הַנַּ"ל

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ, פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה

הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסֵעַ עֲדַיִן פְּסִיעָה קְטַנָּה כַּנַּ"ל

סוֹעֲדִים בּוֹ, הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל

הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ סַעַד וְרֶגֶל שְׁלִישִׁי

לְבָרֵך שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל

וְלִתֵּן כּחַ בָּהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵך כָּרָאוּי

הוּא עַל יְדֵי צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

הַיְנוּ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל

שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּנַּ"ל.
ספר המידות - דין
...אמת דיניו אינם בטלים ונתקים אפילו שלא ברצון בעלי הדינים. ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה נתמעטת, וכן להפך. ג. על ידי העמדת דינים שאינם הגונים באים הרהורי עבודה זרה. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ה. על ידי דינים כשרים התורה חביבה בעולם. ו. על ידי הבזיונות שמבזין את הדינים, התבואה נשתלח בה מארה. ז. על ידי הבזיונות שמבזין דיני ישראל, על ידי זה היקר הוה בעולם. ח. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברה בפוסקים. גם דברי הדינים אינם נשמעים באזני הבעלי...
שיחות הר"ן - אות קצד - גדולות נוראות השגתו
...גדולות נוראות השגתו אמר. אחר כל היסורים, אף על פי כן השם יתברך מטיב עמנו רק שאין אנו רוצים להקטין את היסורים וגם באמת בודאי אינם יסורים קטנים אבל נגד דבקות אחד להשם יתברך מה שזוכין לאיזה בחינה של דבקות במחשבה או בבחינה אחרת כל היסורים אינם כלום נגד זה ועל ידם בעצמם מתקרבים ומתדבקים אליו יתברך כי נוטלין ממני הבריאות גופי מי נוטל ממני הבריאות ? השם יתברך ! אם כן אני נדבק בו יתברך וכן כשלוקח חס ושלום, איזה בן מי לוקח ? השם יתברך ! אם כן אדרבא עתה הוא סמוך יותר אליו יתברך כי בעולם הבא סמוכין יותר להשם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת ה' כנ"ל ועל ידי זה יש לה עליה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמא - אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו
...קמא - אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו הינו כשימול את ערלת לבבו כי כל זמן שלבו ערל ואטום, אי אפשר לו להרגיש באמת רק כשימול את ערלת לבבו, ויהיה לו חלל בלב ואזי ירגיש לבבו באמת גדל כאבו, ויצטער ויתחרט באמת ואזי מגדל החרטה ירגישו גם כל הלבבות של כל הטפות שנמשכו ממנו ולכל מקום שנמשכו, ירגישו שם במקום שהם הן אותם שנמשכו ממנו ונתהוו מהם בניו ממין בני אדם והן אותם שנמשכו ממנו למקום אחר חס ושלום וגם שם יש להם לב ושאר איברים ואזי כשימול את לבבו, וירגיש לבבו גדל כאבו ויתחיל להצטער...
שיחות הר"ן - אות קסט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...ה' ועיניו היו מאירות כשמש וכירח ממש בפרט בשבת קדש היו עיניו מאירות מאד מאד ופניו היו מאירות ומאדימות מאד בשבת קדש ומי שלא ראה עצם קדשתו ורשפי שלהבת דבקותו בשבת קדש, וסדר הקדוש שלו בליל שבת עם סדר השלחן, והנגון שהיה מזמר אתקינו סעודתא אזמר בשבחין, ואיך שהיה מזמר שאר הזמירות כל מקדש, מנוחה ושמחה, ואשת חיל, ומעין עולם הבא ומי שלא ראה זאת, לא ראה טוב מעולם וכל מי שעמד אז באותו מעמד היה מעיד שלא יהיה נראה כזאת עד שיבוא משיח צדקנו ואלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועצם היפי והקדשה הנוראה והיראה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר כי יש צדיקים שעבדו וטרחו עד שזכו לאיזה מדרגה ומעלה כל אחד כפי מעלתו כמו למשל אצל מלך ששריו זוכין על ידי עבודתם כל אחד לאיזה מעלה לאיזה התמנות גבה כפי עבודתו אבל על עצמו אמר שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל [ואמר בלשון גנאי על עצמו על ענין הנ"ל אם היה נשאר במדרגה של אשתקד] רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה ויש הרבה מאד בענין זה לספר אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל כי אם מי שזכה לראות בעיניו ולשמע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפח - צָּרִיך לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לַחֲזר עַל אֲבֵדָתוֹ
...לנסע להצדיק לחזר על אבדתו דע שצריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתו כי קדם שיוצא האדם לאויר העולם מלמדין ומראין לו כל מה שצריך לעשות ולעבד ולהשיג בזה העולם וכיון שיצא לאויר העולם מיד נשכח מאתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה והשכחה היא בחינת אבדה, כמו שקראו רבותינו, זכרונם לברכה, את השוכח אובד כמאמרם, זכרונם לברכה: 'מהיר לשמע ומהיר לאבד' וכו' וצריך לחזר ולבקש אבדתו והאבדה שלו היא אצל הצדיק כי הצדיק חוזר על אבדתו עד שמוצאה ואחר שמוצאה חוזר ומבקש אחר אבדות אחרים עד שמוצא גם אבדתם עד שמוצא האבדות של כל העולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה
...השכינה דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וידוע שיש חלוק בין למוד התורות שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות, ויורד לזה העולם וזה הוא בחינת ימין...
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
...מברסלב. מה עניינה? מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים...
גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1
...eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם אם הוא נר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 23_01_2026 השעה 16:52:00 - wesi2