... א. על ידי תאוות שאדם תאב, ואינו משיג אותם, על ידי זה בא עצלות והוא הדין להפך. ב. על ידי זריזות מסיר את השנה ומחיה את המחין. ...

... לישראל באור תורתו והתורה נקראת חלב כמו שכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך" וזה אנו רואים בחוש כשהתינוק הוא בעצבות ועצלות כשרואה את אמו הוא נתעורר בזריזות גדול לקראת אמו הינו לשרשו גם אנו רואים בחוש כשהתינוק עוסק בדברי שטות שלו אף על פי שיש לו תאוה גדולה לזה אף על פי כן כשרואה את אמו הוא משליך ...

... ולא היה מכירו עדין ואז אמר לו אם תסתכל עליו תראה בו שהוא שפל ברך כל כך עד אשר הוא כעפר וטיט ממש. וכן היה שהלך רבי יצחק הנ"ל ופגע בו שהוא עובר בשוק בזריזות גדול כדרכו, ומלבש במלבושי כבוד כדרך בני העשירים ואף על פי כן הכיר בו מיד כי זה הוא האיש אשר אמר עליו רבנו זכרונו ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה נט - יש זריז ונשכר, זריז ונפסד יש זריז ונשכר, זריז ונפסד כי דע, כי "מצוה גוררת מצוה" נמצא שהמצוה גוררת את חברתה ובודאי יש איזה ... כי 'בן שלש שנים הכיר את בוראו' והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא ומי שהוא בבחינה זו, הוא מפסיד על ידי הזריזות כי כשהוא זריז גדול ורץ בזריזות ממצוה למצוה אזי הוא מפסיד על ידי זה את בחינת הקדשה מה שהוא בין מצוה למצוה כנ"ל כי על ידי זה הזריזות הוא עובר ומדלג על הבחינה הזאת כי המצוה בעצמה הולכת אליו כי היא נמשכת ונגררת אליו על ידי המצוה ראשונה שגוררת את השניה כנ"ל וכשגם הוא רץ בזריזות אל המצוה אזי יוכל לדלג ולעבר את הבחינה הנ"ל דהינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל ועל כן הוא זריז ונפסד אבל כששוהה קצת, יוכל בתוך כך להשיג גם הבחינה שבין המצוות כנ"ל וכל זה למי שהולך בדרכי ה' כסדר מנעוריו אבל מי שצריך לעשות תשובה הוא צריך דוקא להיות זריז גדול מאד מאד למהר ולרוץ מאד, להמלט על נפשו ואסור לו לשהות כלל לעמד ולהתישב ... מחדש והוא צריך לרוץ ולדלג אל הקדשה כמובא, שהבעל תשובה צריך לדלג על מה שצריך לדלג ולקפץ אל הקדשה בזריזות גדול ואיש כזה הוא זריז ונשכר כנ"ל. ובחינה שבין המצוות כנ"ל הוא כגון: "וידבר ה' אל משה לאמר ועשית" ...

... על ידי זה הוא גדל וצומח ומצליח בעבודתו כי לא יוכל לבלבלו שום מונע להפילו בעצבות ועצלות חס ושלום ולמנעו על ידי זה, חס ושלום רק יעשה את שלו בזריזות ושמחה ולא יסתכל על כל הבלבולים כלל שכל זה הוא בחינת ארך אפים בחינת אמונה, ...

... הר"ן - אות מח ספר הרבה מענין גודל היראה והקדשה שהיה לו בילדותו שהיה זריז וקדוש מאד ואמר שהיה מתחיל ...

... לאיזה דבר מתגבר עליו ביותר ההפך דיקא. ואפילו בעבודת השם צריכין לפעמים זאת לבלי להכריח עצמו יותר מדי אף על פי שבאמת צריכין להיות זריז גדול מאד לקדש עצמו כראוי ולזכות לעבודת השם בשלמות במהירות גדול ואסור להניח מיום לחברו ... זוכה לאותו הדבר. וימתין קצת עד שתבוא עתו. ואי אפשר לבאר דבר זה בכתב כלל. ורבנו זכרונו לברכה היה בדבר זה חדוש נפלא מאד כי היה זריז בתכלית הזריזות שלא היה דגמתו בעולם וכל דבר שהיה צריך לעשות אפילו בעניני עבודות גשמיות שהם צרכי האדם היה עושהו בזריזות נפלא מיד דיקא מכל שכן בעבודת השם. ואף על פי כן היה מתון גדול כשראה שאינו עולה בידו ... שאין עולה בידו עבודת השם כראוי. ולבלי ליאש עצמו כלל משום דבר. ותכף כשהשם יתברך עוזר והוא יכול לחטף איזה דבר שבקדשה יעשהו מיד בזריזות גדול. ואי אפשר לבאר דבר זה בכתב. והמשכיל החפץ באמת יבין מזה קצת עצות לעבודת ה' אות ... דבר שבקדשה באמת. רק אם יכול לעשות תכף ומיד מה טוב לעשות דיקא תכף כי דבר שבקדשה אסור לדחות אפילו רגע אחת רק לזרז עצמו לעשות בזריזות גדול תכף ומיד דיקא. אך אם אף על פי כן לא יכל לעשות תכף אל יבהלוהו רעיוניו וישקט ...

... ואחר כך תכף ספר המעשה של יום הרביעי ותכף כשגמרה תכף ומיד נסתלק מהשלחן בזריזות ומחמת שהייתי טרוד בדעתי מאד לחזר השתי מעשיות הנוראות מיום השלישי ויום הרביעי ותכף חזרתי אותם עם אנשים שהיה שם לבל נשכח דבור מהם ומחמת זה נשכח ממני כל השיחה ...