ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קמ - נסיעתו לארץ ישראל
אות קמ ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר כי קדם שבאים לגדלות צריכין לפל בתחלה לקטנות וארץ ישראל היא גדלות דגדלות על כן צריכין לפל בתחלה לקטנות דקטנות ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה. והוא זכרונו לברכה זכה לבוא לארץ ישראל על ידי גדל הקטנות שירד לשם בחכמתו העצומה לקטנות מפלג קטנות דקטנות עד שזכה לבוא לארץ ישראל שהוא גדלות דגדלות. ועצם ההשגה שזכה בארץ ישראל אלו כל הימים דיו וכו' אין מספיק לבאר אשר לא נשמע ולא נראה מי שיזכה על ידי כניסה לארץ ישראל להשגה מפלגת עצומה ועליונה כזו עד שעלה למעלה ומדרגה עליונה גבוה מאד. וחלילה לנו לדבר מזה שלא לפגם ולמעט בכבודו חס ושלום כי אין לנו כלים ודבורים לכנות בהם עצם השגתו ומעלתו כי רבנו זכרונו לברכה היה חדוש מפלג מאד אשר לא היה חדוש כזה אפילו בדורות הקודמים. ואמר בפרוש על עצמו שאלו לא היה דור כזה כאשר יודע כל אחד בעצמו פחיתות הדור הזה ולולא זאת היה הוא זכרונו לברכה חדוש גדול בעולם אך בעוונותינו הרבים מחמת שלא היה הדור כדאי נתעלם האור מאד ולא נתגלה ממנו אפילו כטפה מן הים אות קמא בחזירתו מן ארץ ישראל על הים הגדול הלבן היו להם ששה סדרי משנה והסתכל בהם ובבואו למשנה ב' פרק ה' דסוטה אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחד וכו' נתלהב מאד והכה כף אל כף ואמר מי רואה כמוני כי נתגלה לי במשנה הזאת דבר ולא רצה לגלות ודבר אחד גלה להאיש שלו וכו' אות קמב כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים כי השגתי קיום כל התורה שאפילו אם היו מוכרים אותי לישמעאל במדינות רחוקות שאין שם שום יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר מזה במקום אחר אות קמד פעם אחת אחר שבא מארץ ישראל היה המגיד מטירהאוויצע זכרונו לברכה אצלו על שבת במעדוועדיווקע ואמר רבנו זכרונו לברכה אז תורה על פסוק (תהלים כ"ד) : "זה דור דורשיו" שכפי הדור כן הם הדורשים שלו. והתורה שאמר לא זכינו שתכתב ואמר אז להמגיד זכרונו לברכה בזו הלשון למשל אתם הוא הדור ואני הדורש שלכם אות קמה בחזירתם מארץ ישראל בנסיעתם מנהר דינסטר והכרחו לשנות מלבושיהן ונדמו כדרך הסוחרים בני הנעורים הנהוגים עכשו וכו' ומחמת זה טעו בהם כמה אנשים וסברו בהם שהם מהקלי עולם וכו'. ובבואו לאומין היה להם נסיון וכו'. ואז בנסיעתו משם בזריזות מיד למד זכות על העולם ואמר תדעו שכל דרכנו הוא לידע שיש נסיונות בעולם ובקל יכולין לכשל חס ושלום. ואמר אוי ואבוי שעמד שם הבעל עגלה הבינו וראו שיש שם זנות וניאוף גדול רחמנא לצלן וכו' אבל אמר שבעזרת השם יתברך יהיה טובה מה שהיה שם שמעתה לא ימצא שם זנות עוד בבית זה ואז נתקררה דעתו. גם בטעפליק לא ידעו ממנו ונכנס אצל מלמד אחד, ושחר פנים לקבלו על שבת ולא רצה המלמד מחמת שנדמה לו כאלו הוא חס ושלום מהגנבים ובא אל האיש שהיה עמו וספר לו וכו' אות קמו ובבואו לשפאליע ושם הלבישו את עצמן בלבושיהן. והיה בבית הזקן דשם שנעשה אחר כך מתנגד גדול עליו ואז באותו העת לא היה עדין חולק עליו הזקן הנ"ל רק אדרבא, היתה ביניהם אהבה גדולה וקבל אותו הזקן הנ"ל בכבוד גדול וחבה גדולה מאד מאד. ועשה שמחה ומשתה גדול עבורו והיו יושבים על השלחן שניהם כל הלילה כלה. וגם שאר אנשים שהיו חשובים אצלו כלם היו מסבים על השלחן לכבוד רבנו זכרונו לברכה. והיה שם שמחה גדולה. וכל שבא לביתו היה הזקן הנ"ל מקבלו לעדות והיה אומר לו תעיד עלי שאין דרכי כלל לאכל סעדת הלילה ועכשיו מחמת עצם אהבת האורח היקר הזה החביב והיקר עלי מאד מאד ויש לי ממנו שעשועים גדולים ותענוג גדול מבואו אלי מחמת זה אני אוכל עמו. ולא ידעתי מה לעשות מחמת שמחה וכו' וגם בבקר דברו יחד באהבה וחבה גדולה. כי כל ימיהם היתה ביניהם אהבה גדולה עד עת שיצא רבנו זכרונו לברכה ממעדוועדיווקע לזלאטיפאליע שזה היה בערך שנה ומחצה אחר שחזר רבנו זכרונו לברכה מארץ ישראל לביתו. אז הלכו מלשינים והולכי רכיל ודברו לפניו מלשינות הרבה עד שנעשה לו שונא גדול ונתלבש בו מי שנתלבש בו עד שגרם מה שגרם על ידי מחלקותו. והגאון המפרסם משפטיבקע זכרונו לברכה קלל אלו המלשינים בקללות נמרצות ואמר בזו הלשון שישתרבב לשונם עד טבורם וכו'. וכששמע רבנו זכרונו לברכה דברים בדויים אשר לא עלו על דעתו. אמר רבנו זכרונו לברכה צר לי מאד שמסרו זאת אליו. ואחר כך אמר שזה פרוש מה שאמר דוד (תהלים קי"ח) : "ואני אראה בשונאי". כי לכאורה תמוה הלא דוד המלך עליו השלום ידע ששאול הוא שונאו ואיך רצה לראות בנקמתו הלא השם יתברך אמר לו אלמלא אתה שאול והוא דוד וכו' אך כך אמר דוד רבונו של עולם תן לי עינים שאוכל לראות בשונאי איך הוא עומד לידע באיזה מדרגה הוא עכשו. ועל ידי זה אדע בברור מדרגתו וכו'
אות קמ

וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר

כִּי קדֶם שֶׁבָּאִים לְגַדְלוּת צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת

וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת

עַל כֵּן צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת דְּקַטְנוּת

וְעַל כֵּן לא הָיָה יָכוֹל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי לא הָיָה יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ קַטְנוּת כָּזֶה.

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עַל יְדֵי גּדֶל הַקַּטְנוּת שֶׁיָּרַד לְשָׁם בְּחָכְמָתוֹ הָעֲצוּמָה

לְקַטְנוּת מֻפְלָג

קַטְנוּת דְּקַטְנוּת

עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת.

וְעצֶם הַהַשָּׂגָה שֶׁזָּכָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ' אֵין מַסְפִּיק לְבָאֵר

אֲשֶׁר לא נִשְׁמַע וְלא נִרְאָה מִי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי כְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַשָּׂגָה מֻפְלֶגֶת עֲצוּמָה וְעֶלְיוֹנָה כָּזוֹ

עַד שֶׁעָלָה לְמַעֲלָה וּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה גָּבוֹהַּ מְאד.

וְחָלִילָה לָנוּ לְדַבֵּר מִזֶּה

שֶׁלּא לִפְגּם וּלְמַעֵט בִּכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם

כִּי אֵין לָנוּ כֵּלִים וְדִבּוּרִים לְכַנּוֹת בָּהֶם עצֶם הַשָּׂגָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ

כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה חִדּוּשׁ מֻפְלָג מְאד

אֲשֶׁר לא הָיָה חִדּוּשׁ כָּזֶה אֲפִילּוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים.

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ

שֶׁאִלּוּ לא הָיָה דּוֹר כָּזֶה

כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ פְּחִיתוּת הַדּוֹר הַזֶּה

וְלוּלֵא זאת

הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חִדּוּשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם

אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיָה הַדּוֹר כְּדַאי

נִתְעַלֵּם הָאוֹר מְאד וְלא נִתְגַּלָּה מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם

אות קמא

בַּחֲזִירָתוֹ מִן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הַגָּדוֹל הַלָּבָן

הָיוּ לָהֶם שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה

וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם

וּבְבוֹאוֹ לְמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ה' דְּסוֹטָה

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי

שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עָתִיד דּוֹר אֶחָד וְכוּ'

נִתְלַהֵב מְאד וְהִכָּה כַּף אֶל כַּף וְאָמַר

מִי רוֹאֶה כָּמוֹנִי

כִּי נִתְגַּלָּה לִי בַּמִּשְׁנָה הַזּאת דָּבָר

וְלא רָצָה לְגַלּוֹת

וְדָבָר אֶחָד גִּלָּה לְהָאִישׁ שֶׁלּוֹ וְכוּ'

אות קמב

כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר

בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה קִיַּמְתִּי כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל הָאֳפָנִים

כִּי הִשַּׂגְתִּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה

שֶׁאֲפִילּוּ אִם הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתִי לְיִשְׁמָעֵאל

בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יְהוּדִי

וְהוּא יִשְׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת בְּהֵמוֹת

וַאֲפִילּוּ אִם לא אֵדַע מָתַי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

וְלא יִהְיוּ לִי טַלִּית וּתְפִילִּין

וְלא סֻכָּה וְלא שׁוּם מִצְוָה וְכוּ' וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר

אות קמד

פַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הָיָה הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶצְלוֹ עַל שַׁבָּת בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע

וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָז תּוֹרָה עַל פָּסוּק: "זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו"

שֶׁכְּפִי הַדּוֹר כֵּן הֵם הַדּוֹרְשִׁים שֶׁלּוֹ.

וְהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר לא זָכִינוּ שֶׁתִּכָּתֵב

וְאָמַר אָז לְהַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן

לְמָשָׁל אַתֶּם הוּא הַדּוֹר

וַאֲנִי הַדּוֹרֵשׁ שֶׁלָּכֶם

אות קמה

בַּחֲזִירָתָם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּנְסִיעָתָם מִנְּהַר דִּינֶסְטֶר

וְהֻכְרְחוּ לְשַׁנּוֹת מַלְבּוּשֵׁיהֶן וְנִדְמוּ כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַנְּהוּגִים עַכְשָׁו וְכוּ'

וּמֵחֲמַת זֶה טָעוּ בָּהֶם כַּמָּה אֲנָשִׁים

וְסָבְרוּ בָּהֶם שֶׁהֵם מֵהַקַּלֵּי עוֹלָם וְכוּ'.

וּבְבוֹאוֹ לְאוּמֶין הָיָה לָהֶם נִסָּיוֹן וְכוּ'.

וְאָז בִּנְסִיעָתוֹ מִשָּׁם בִּזְרִיזוּת

מִיָּד לִמֵּד זְכוּת עַל הָעוֹלָם

וְאָמַר תֵּדְעוּ שֶׁכָּל דַּרְכֵּנוּ הוּא לֵידַע שֶׁיֵּשׁ נִסְיוֹנוֹת בָּעוֹלָם

וּבְקַל יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם.

וְאָמַר אוֹי וַאֲבוֹי

שֶׁעָמַד שָׁם הַבַּעַל עֲגָלָה הֵבִינוּ וְרָאוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם זְנוּת וְנִיאוּף גָּדוֹל רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכוּ'

אֲבָל אָמַר שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה טוֹבָה מַה שֶּׁהָיָה שָׁם

שֶׁמֵּעַתָּה לא יִמָּצֵא שָׁם זְנוּת עוֹד בְּבַיִת זֶה

וְאָז נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ.

גַּם בְּטֶעפְּלִיק לא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ

וְנִכְנַס אֵצֶל מְלַמֵּד אֶחָד, וְשִׁחֵר פָּנִים לְקַבְּלוֹ עַל שַׁבָּת

וְלא רָצָה הַמְלַמֵּד

מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא חַס וְשָׁלוֹם מֵהַגַּנָּבִים

וּבָא אֶל הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְסִפֵּר לוֹ וְכוּ'

אות קמו

וּבְבוֹאוֹ לִשְׁפָּאלְיֶע וְשָׁם הִלְבִּישׁוּ אֶת עַצְמָן בִּלְבוּשֵׁיהֶן.

וְהָיָה בְּבֵית הַזָּקֵן דְּשָׁם שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר כָּךְ מִתְנַגֵּד גָּדוֹל עָלָיו

וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת לא הָיָה עֲדַיִן חוֹלֵק עָלָיו הַזָּקֵן הַנַּ"ל

רַק אַדְּרַבָּא, הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה גְּדוֹלָה

וְקִבֵּל אוֹתוֹ הַזָּקֵן הַנַּ"ל בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְחִבָּה גְּדוֹלָה מְאד מְאד.

וְעָשָׂה שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה גָּדוֹל עֲבוּרוֹ

וְהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵיהֶם כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ.

וְגַם שְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים אֶצְלוֹ

כֻּלָּם הָיוּ מְסֻבִּים עַל הַשֻּׁלְחָן לִכְבוֹד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

וְכָל שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ הָיָה הַזָּקֵן הַנַּ"ל מְקַבְּלוֹ לְעֵדוּת

וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ תָּעִיד עָלַי שֶׁאֵין דַּרְכִּי כְּלָל לֶאֱכל סְעֻדַּת הַלַּיְלָה

וְעַכְשָׁיו מֵחֲמַת עצֶם אַהֲבַת הָאוֹרֵחַ הַיָּקָר הַזֶּה הֶחָבִיב וְהַיָּקָר עָלַי מְאד מְאד

וְיֵשׁ לִי מִמֶּנּוּ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְתַעֲנוּג גָּדוֹל מִבּוֹאוֹ אֵלַי

מֵחֲמַת זֶה אֲנִי אוֹכֵל עִמּוֹ.

וְלא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְכוּ'

וְגַם בַּבּקֶר דִּבְּרוּ יַחַד בְּאַהֲבָה וְחִבָּה גְּדוֹלָה.

כִּי כָל יְמֵיהֶם הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה גְּדוֹלָה

עַד עֵת שֶׁיָּצָא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע

שֶׁזֶּה הָיָה בְּעֵרֶךְ שָׁנָה וּמֶחֱצָה אַחַר שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ.

אָז הָלְכוּ מַלְשִׁינִים וְהוֹלְכֵי רָכִיל וְדִבְּרוּ לְפָנָיו מַלְשִׁינוּת הַרְבֵּה

עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ שׂוֹנֵא גָּדוֹל

וְנִתְלַבֵּשׁ בּוֹ מִי שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ

עַד שֶׁגָּרַם מַה שֶׁגָּרַם עַל יְדֵי מַחְלָקוּתוֹ.

וְהַגָּאוֹן הַמְפֻרְסָם מִשְּׁפִּטִיבְקֶע זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

קִלֵּל אֵלּוּ הַמַּלְשִׁינִים בִּקְלָלוֹת נִמְרָצוֹת

וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן שֶׁיִּשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם עַד טִבּוּרָם וְכוּ'.

וּכְשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דְּבָרִים בְּדוּיִים אֲשֶׁר לא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ.

אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צַר לִי מְאד שֶׁמָּסְרוּ זאת אֵלָיו.

וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁזֶּה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד: "וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂוֹנְאָי".

כִּי לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הֲלא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

יָדַע שֶׁשָּׁאוּל הוּא שׂוֹנְאוֹ

וְאֵיךְ רָצָה לִרְאוֹת בְּנִקְמָתוֹ

הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לוֹ אִלְמָלֵא אַתָּה שָׁאוּל וְהוּא דָּוִד וְכוּ'

אַךְ כָּךְ אָמַר דָּוִד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תֵּן לִי עֵינַיִם שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת בְּשׂוֹנְאִי

אֵיךְ הוּא עוֹמֵד

לֵידַע בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה הוּא עַכְשָׁו.

וְעַל יְדֵי זֶה אֵדַע בְּבֵרוּר מַדְרֵגָתוֹ וְכוּ'
לפני העלייה חייב שתהיה ירידה
...מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן breslev.eip.co.il/?key=345 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך כשאדם נכנס בעבודת...
מעשה משבעה קבצנים - בן המלך
...- בן המלך breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים מעשה פעם אחת היה מלך = זה השי"ת והיה לו בן יחיד = זה אדם הראשון לפני שחטא. ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו = כי לפני שאדם הראשון חטא, מאחר שהוא כולו היה כלול בא"ס, ממילא הוא מלך כמו השי"ת ממש. שזו בחינת אדם קדמון שהוא מעל האצילות ולפני הבריאה. ולכן מסר את המלוכה בחייו דייקא, כי אצל השי"ת שני מלכים יכולים למלוך בבת אחת. ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו...
שיחות הר"ן - אות ג
...- אות ג הפליג מאד בגדלת הבורא יתברך שמו ואי אפשר לבאר זאת בכתב ואמר: כי לגדלת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם, נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל
...דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא וצריך הבעל שכל להשכילו ובפרטות על האיש עצמו כי יש זמן שאין לו שכל, והוא נקרא קטנות המחין וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין וכשבא לגדלות המחין נמתקין כל הדינין וממשיך עליו חסדים ורחמים וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה 'גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות' שנאמר: "כי אל דעות ה'" פרוש: כשיבוא לגדלות המחין נתעורר עליו רחמים וחסדים...
שיחות הר"ן - אות קלג
שיחות הר"ן - אות קלג מה שכתוב בהתורה המדברת מגדל אסור גזלה וחמדה אפילו במחשבה [בסימן ס"ט חלק ראשון] פרוש על הגוזל את חברו, שפרש: 'יוליכנו אחריו אפילו למדי' דהינו למודי ה', הינו הבנים וכו' עין שם שמעתי מפיו הקדוש שאמר שכך שמע שהיו לומדים כן הגמרא הנ"ל במקום ששמע
כדי לזרוק את השכל צריך שכל?
...- חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר. מה פשר העניין? איך יכול להיות שככל שהאדם חכם יותר, כך יהיה לו קל יותר לזרוק את השכל? איך זה מסתדר? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? איפה מובא בפירוש, שכדי לזרוק את השכל צריך הרבה שכל? * שיחות הר"ו טו: אמר, שהוא חכמה גדולה...
שיחות הר"ן - אות קכד
...אחת שאל אותי בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמד - מִי שֶׁהוּא מְערָב בֵּין הָעַכּוּ"ם
...- תורה רמד - מי שהוא מערב בין העכו"ם מי שהוא מערב בין העכו"ם דהינו שיש לו עסקים ומשא ומתן עמהם צריך לשמר עצמו מאד מאד שלא יזיק לו כי בקל יוכל להתפס ברשתם, חס ושלום לחלק עצמו ממדרגת יהדותו שיש לו כי לא די להאדם שהוא בעולם הזה השפל אשר מלאכים אין להם כח לעמד בזה העולם כמו שמצינו שפעם אחת באו מלאכים בזה העולם ונלכדו מאד אבל באמת ישראל יש להם כח יותר ממלאכים והם יכולין לעמד בזה העולם ולהתגבר על העולם הזה ולהדבק בהבורא יתברך שמו אבל להיות גם כן מערב עם העכו"ם זה קשה מאד על כן צריך לשמר עצמו מאד מאד להיות...
חיי מוהר"ן - שז - מעלת המתקרבים אליו
...אליו אות שז שמעתי בשמו שאמר אני אין לי מה לעשות בזה העולם כלל כי בשבילי איני צריך לעשות כלל רק באתי להעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך. אבל איני יכול לקרב כי אם מי שבא אצלי ומספר לי חסרונו אני יכול לתקנו וכו' אות שח דבר עם אחד שהיה איש פשוט לגמרי ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שיש לך כח לעורר אפילו אדם גדול לעבודת השם כי עץ קטן יכול להדליק ולהבעיר עץ גדול מאד. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה למה נמשלו דברי תורה כעץ ? לומר מה עץ קטן מדליק את הגדול אף דברי תורה וכו' אות שט אמר הצדיק האמתי יכול לעשות טובה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עז - וְהָיָה ה' לְמֶלֶך עַל כָּל הָאָרֶץ
...ח"א - תורה עז - והיה ה' למלך על כל הארץ [לשון החברים] והיה ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול הוא בהמשכה, הוא בחינת ו וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו, נתגלה בחינת י"ה וכשלומד הלכה באפן זה, בורא עולם אחד וכשלומד כל המסכתא, נעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמין דילה כי 'אין מלך בלא עם' וזה: "והיה ה' למלך על כל הארץ", שנתגלה מלכותו. [מבאר למעין שחסר כאן רבו ככלו כי עקר המכון חסר מן הספר ולא זכיתי לעמד כלל על דברים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 06_02_2026 השעה 07:55:13 - wesi2