... לו לשתוק, כי על ידי השתיקה דייקא הוא יקבל תרוץ על הקושיות וכולי. ולעתיד לבוא יתחברו כל ההפכים בגלל הדעת שתתגלה לעתיד לבוא, ואז באמת העולם "יחרב", דהיינו יהיה אותו העולם ממש, אבל בצורה אחרת לגמרי... ורק מי שזוכה ...

... "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כי לעתיד יגדל הדעת, ואז לא יהיה שום הזק ואכזריות כי יתפשט הרחמנות על ידי הדעת כי עקר הרחמים תלוי בדעת ולפעמים, כשהסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות אזי הם ממשיכין לעצמן הרחמנות ואזי נתמעט הרחמנות ... ידי זה גם מעט הרחמנות הנשאר אצלנו נפגם ונעשה אכזריות כנ"ל ועל ידי זה שנתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות נפגם הדעת בבחינת 'כל הכועס, חכמתו מסתלקת ממנו' ואזי נקטן הדעת ונעשה בבחינת מחין דקטנות ואזי הם יונקים, חס ושלום, מפגם הדעת בבחינת: "והנחש היה ערום" הינו דעת דסטרא אחרא שיונק על ידי נפילת הדעת דקדשה שנפגם על ידי אכזריות וכעס כנ"ל ומזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כי המח הוא מחצה פרוסה בפני תאוה זו כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל כשהמח והדעת שלם, הוא מגן בפני התאוה הזאת כי יש שלשה מחין וכל אחד ואחד הוא בחינת מחצה פרוסה בפני זאת ... מאלו השלשה מחין שהם בחינת שלשה מיני רחמנות התלויים במח כי עקר התפילה היא רחמים ותחנונים כנ"ל ועל כן כשהדעת נפגם, חס ושלום, כנ"ל מזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כנ"ל ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים ואז התפילה בבחינת דין וכשהתפילה בבחינת דין אז הסטרא אחרא בולעת את ... לו בצוארו, בבית הבליעה שלו ואזי הוא מכרח לתן הקאות הינו שהסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא כל הקדשות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלע בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" ולא די שהוא מקיא ומוציא כל הקדשה שבלע אף גם הוא מכרח ... על ידי מטה עז הנ"ל, הוא משבר ראשי תנינים על המים הינו הסטרא אחרא והנחש, שהיתה יונקת מן הרחמנות והדעת שהיא בחינת: "כמים לים מכסים" בחינת: "והנחש היה ערום", כנ"ל ועל ידי מטה עז הנ"ל, הינו התפילה של הבעל כח בחינת פינחס על ידי זה הוא מוציא קדשת הדעת והתפילות שבלע ומשבר ראשי תנינים על המים כנ"ל כי התפילה של הבעל כח, שהיא בבחינת דין בבחינת: "ויעמד פינחס ... פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים" הינו בחינת מטה עז הנ"ל שעל ידי זה מוציאין ממנו מימי הדעת, שבלע מן הקדשה כנ"ל וישמע יתרו, הינו בחינת גרים כי על ידי מטה עז הנ"ל שהוא בחינת קריעת ים ... לה' משפחות עמים, הבו לה' כבוד ועז" "אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים" 'מים רבים', זה בחינת מימי הדעת בחינת: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" הינו בחינת מימי הדעת שיוצאין מן הסטרא אחרא וחוזרין אל הקדשה שעל ידי זה נעשין גרים, ונתגדל כבודו יתברך שזהו בחינת רעמים בחינת ... זה בחינת הסטרא אחרא שהיא בחינת: "סכת בענן לך מעבר תפילה" הינו הקליפות המעכבים את התפילה כשחוזרים ושופכים מימי הדעת שבלעו זה בחינת: 'ענני דשפכי מיא' ואז נתגלה כבודו יתברך, בבחינת: "וכבוד ה' נראה בענן" וזהו בחינת רעמים כנ"ל ... ידי התפילה שהיא בבחינת דין ומשפט שהיא בבחינת מטה עז שעל ידי זה הוא מקיא כל הקדשה שבלע מן הדעת ומתפילות ישראל כנ"ל וזה בחינת תשרי בחינת "אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים" ים שברת ראשי תנינים ראשי תבות הוא צרוף תשרי ואז כשמחזיר קדשת הדעת שבלע, אז הדעת והמח בשלמות וזהו בחינת ראש השנה ראש דיקא בחינת תקון הראש והמח על ידי מטה עז הנ"ל וכשמוציאין מהסטרא ... הראה, כי הראה מקרר חמימות הגוף כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' שלמות הדעת הנ"ל הוא בבחינת הראה כי עקר הדעת והמחין הוא על ידי שמנונית הגוף כי השכל דולק כמו נר על ידי שמנונית הגוף והראה היא מעלה שמנונית ... הגוף שעל ידי זה עקר קיום השכל ועל כן נקראין המחין נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר המח והדעת על ידי הנשימה כנ"ל: "נר ה' נשמת אדם" כי השכל הוא נר דולק על ידי השמנונית שבגוף שמתקימין ועולין אל המח על ידי הנשימה של הראה נמצא שעקר קיום הדעת על ידי הראה גרים הנ"ל זה בחינת 'הבל נחית הבל סליק', הנאמר בהראה, כמובא "הבל המה מעשה תעתעים" הינו ... בת עשר אמין ושור עשר אמין, ומחיה בקרסלה, וקטלה . כי עוג היה אחזתו בימין, כמובא והיה יונק מבחינת הדעת דקדשה כי 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' ועל כן רצה להתגבר על ישראל וזה שאמר. 'מחנה ישראל כמה הוי, ... פרוסות שמשם נמשך שלשה מיני רחמנות שהם בחינות שלש תפילות ביום כנ"ל הינו שהסטרא אחרא שיש לה יניקה מן הדעת, חס ושלום, בחינת עוג היא רוצה לעקר, חס ושלום, תפילות ישראל להמשיכם אליהם ולבלעם, חס ושלום כנ"ל וזהו שאמר: ... עומדת בצוארו, בבחינת "בצוארו ילין עז" כנ"ל וזהו: 'בעא למשלפה' כי הוא מכרח להוציא ולהקיא כל הקדשות של התפילות והדעת שבלע בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" כנ"ל משכוה שנה וכו' כי לא די שהוא מקיא ומוציא קדשת תפילת ישראל וכו' ...

... של התורה שבעל פה. ואצל משה לא היו מחלוקות כלל. וכל המחלוקות הן רק מבחינת הסתלקות משה, שהיא הסתלקות הדעת. בכל מקרה, נסכם את העניין : כל המחלוקות שיש בין חכמים, דהיינו כל המחלוקות שיש בעולם בין כל סוגי ...

... עין שם. אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזה בחינת: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" שהסב והמשיך הפנים שהיא המח והדעת אל קירות הלב הינו כנ"ל כי עקר הפנים היא החכמה והדעת שהוא אור הפנים כמבאר במקום אחר [לקוטי מוהר"ו חלק א' סימן נ"ז] אות עד שיך להאלף בית [ספר המדות] ...

... לא מצליח לעשות זאת. וזה בעיקר משום שגם הרופאים והחכמים עצמם, גם הם משוגעים, כי גם הם אכלו מעץ הדעת שהפך אותם לתרנגולי הודו משוגעים. כי אדם הראשון ברגע שהוא חטא בחטא עץ הדעת, באותו הרגע השתבשה דעתו והוא נפל לחשוב שהוא הינדיק, דהיינו שכח את זה שהוא בן המלך... וממילא כל מי ...

... אזי ייטיב מטובו לאחרים כנ"ל יא. נחמו נחמו עמי וכו' כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות בבחינת: 'אם דעת קנית מה חסרת' וכתיב: "לכן גלה עמי מבלי דעת" ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ועקר הידיעה יהיה לעתיד כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב ויהיה כלו טוב כמאמר חז"ל: 'אטו האידנא לאו אחד הוא ? ותרצו: לעתיד כלו הטוב והמטיב' ואפילו העכו"ם ידעו ביתרון הדעת אבל לא כמונו וידעו שהגדלה שהיה להם והשפלות שהיה לנו בזמן הגלות כל זאת הגדלה היה לנו אף על פי שעכשו אי אפשר להבין כל זה כי אין להכחיש החוש אף על פי כן ירבה הדעת ויבינו הכל, שגדלתם של העכו"ם היה לנו גדלה ולהם השפלות ולכאורה היא ידיעה גדולה אף על פי כן הידיעה ... הצעקה זוכין להוליד המחין מתעלומתן ועל ידי שמקדשין שבעת הנרות זוכין להכניס המקיפין לפנים כי צריכין שני דברים להשגת הדעת הקדוש בתחלה צריכין להוליד המחין כי לפעמים המחין והשפע אלקי בהעלם וכו' כנ"ל ולזה צריכים צעקה כדי להולידם ואחר ... לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת שזהו עקר הנחמה כנ"ל זה זוכין על ידי שני בחינות הנ"ל שהם צעקה שעל ידי זה מולידין המקיפין וקדשת ... אלקיכם זה בחינת: 'אלהים לארמא קלא' בחינת הצעקה הנ"ל שעל ידי שני בחינות אלו זוכין להשגת המקיפין שהוא השגת הדעת הקדוש שזהו עקר הנחמה בחינת 'נחמו נחמו' הינו מקיף ומקיף למקיף כנ"ל [כל הענין הנ"ל, המבאר בקצור על פסוק ... וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל כן במקום שחושב השכל שם ... בו יתברך וכל החסרונות שיש לאדם הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף וכל שאר החסרונות הכל הוא בחסרון הדעת ואף שיש חסרים לגמרי מהדעת ועם כל זה יש להם כל טוב באמת כל מה שיש להם אינו כלום וכן להפך השלם בדעת שיש ... קנית מה חסרת, ואם דעת חסרת מה קנית" כי עקר החסרון והשלמות תלוי בדעת וכן כעס ואכזריות הוא מחסרון הדעת כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" ועל כן החולה הוא כעסן מחמת שאז הוא בדינים כי דינים שורים עליו ודינים הם מחין דקטנות ועל כן הוא בכעס ולעתיד לבוא יתגלה הדעת והכל ידעו את ה' כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה'" ועל כן אז יתבטל הכעס כמו שכתוב: ... לגור יחד זאב עם כבש וכו' מחמת מדת הכעס אבל לעתיד יוכלו לדור יחד מחמת שיתבטל הכעס על ידי הדעת שיתגלה אז והנה לעתיד הכל ידעו את השם אפילו עכו"ם כנ"ל "ומלאה הארץ דעה" אך הדעת שיהיה להם אז אפשר לנו לידע ולדבר ממנו אך הדעת שיהיה לנו אז זה אי אפשר כעת אפילו לדבר ממנו כי עכשו זה הדעת בבחינות מקיפים כנ"ל כי כל השלמות והטובות שיש לעכו"ם עכשו באמת אינו כלום כנ"ל: אם דעת חסרת וכו' ואדרבא, ... [הינו של ישראל] כי היה לטובתם וגדלתם וזה יבינו הם בדעת והשגה שיהיה להם אז אבל אצלנו יהיה זה הדעת דבר פשוט ושחוק כי דעתנו יגדל אז מאד וזה: "אז ימלא שחוק פינו וכו', אז יאמרו בגוים הגדיל וכו'" כי זה הדעת והשגה שיהיה להם אז לומר 'הגדיל' וכו' כנ"ל זה יהיה אצלנו שחוק ודבר פשוט כי דעתנו יהיה גדול מאד ועל כן לעתיד יחיו חיים נצחיים כי אז יתגלה הדעת ויהיו נכללים באחד ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", וכי האידנא וכו' ... על הרעה 'ברוך דין אמת' ועל הטובה 'הטוב והמטיב' אבל לעתיד יברכו על הכל 'הטוב והמטיב' כי לעתיד שיתגלה הדעת ידעו שאין שום רע בעולם כלל רק כלו טוב וכלו אחד וגם הגלות הוא רק מחסרון הדעת. כמו שכתוב: "לכן גלה עמי מבלי דעת" ועל כן היתה גאלת מצרים על ידי משה שהוא היה בחינת הדעת וזה שכתוב: "וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" כי עקר הגאלה על ידי הדעת ודע, שגם לעתיד שתמלא הארץ דעה ויהיה נעשה מהשכל המקיף שכל פנימי גם אז יהיו מקיפים אחרים כי בודאי ... יותר על פי מה שמבואר למעלה שעל ידי תנועת השכל וכו' שהוא בחינת שפע אלקי הינו השגת המקיפין השגת הדעת הקדוש על ידי זה נולד חם בלב וכו' נמצא שעקר החמימות וההתלהבות דקדשה הוא על ידי השגת המקיפין השגת הדעת כנ"ל ובזה מבאר היטב ענין זה: "כל צדיק נכוה וכו' מחפתו" וכו' דהינו, שאצל זה הצדיק יהיה נחשב להשגה גדולה עד שיהיה נכוה ממנה כי השגת הדעת מוליד חם כנ"ל ועל כן יהיה נכוה ממנה ואצל הצדיק הגבוה ממנו אין זה נחשב אצלו להשגה כלל ואינו ... על זה יהיה אצלם השגה גדולה אבל אנחנו עם קדש אין ערך להשגתנו מכל שכן להשגה של הצדיק ושלמות הדעת הוא כשנעשה ממקיפים פנימיים ואז נצול מכל צרות למשל, כשאחד מצפה ואורב לחברו להרגו אזי צריך לשנות המלבושים כדי ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי ... שכן שאר מיני צער ויסורים שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל ועקר הצער מהיסורים הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש היסורים. וזה עקר צער של ישראל שיש להם בגלות הכל הוא מחמת שנפלו מהדעת ותולין הכל בטבע ובמקרים ובמזל ומחמת זה יש להם צער ויסורים כנ"ל וזה בא להם מחמת שהם שרויין בין ... שרויין בצער בין העכו"ם בין העכו"ם דיקא כי זה עקר הצער מה שהן שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם ונפלו מהדעת ותולין בהמזל והטבע וזה עקר הצער שלהם כנ"ל ואזי מוריד דמעות וכו' הינו שממשיך עליהם השגחה כי דמעות הם ...

... ולובש גוף חדש מגן עדן. אשמח לדעת את פשר העניין הזה? תודה תשובה: אדם הראשון חטא כידוע בחטא עץ הדעת. לפני שאדם הראשון חטא בחטא עץ הדעת, הוא חי בגן עדן. ואח"כ הוא נזרק משם, נגזרה עליו מיתה, התקלל וכולי. העניין של חטא עץ הדעת הוא כדלקמן: החטא של אדם הראשון הוא החטא של פגם הדעת. פגם הדעת היינו הפגם של השכל האנושי שעושה הפרדה בין טוב לבין רע. מצד האמת גם הרע בשורשו הוא טוב. מדוע ... שבעולם מתהפך אצלו לטוב. והנה, אדם הראשון בטרם חטא, נצטווה אך ורק על מצווה אחת, שהיא לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע. כי ביום אכלך ממנו ממנו מות תמות. כי באמת מצד האמת, מי שזוכה להכלל בא"ס הוא אינו ... לחיות חיים נצחיים, בשביל זה צריך "לדעת" את השי"ת. ולשם כך צריך דעת מזוככת. ולכן נאסר עליו לאכול מעץ הדעת. כי דעת מזוככת היא האמונה הקדושה שהיא מעל לשכל האנושי. שעל ידי האמונה הזאת, על ידי נכלל בא"ס, ועל ... ולחיות לעולם. אך אדם הראשון במקום להתחזק באמונה הזאת שהכל טוב והכל אחד, במקום זה הוא בחר לאכול מעץ הדעת, היינו שבחר ללכת אחרי שכלו שיש הפרדה בין טוב לרע, ואז ממילא יש הפרדה בין לפני לבין אחרי הבריאה, ... נזרק מגן עדן, הדבר נעשה ממילא. כי העוונות שלו זרקו אותו מגן עדן. כי בהכרח אחרי שהוא אכל מעץ הדעת טוב ורע, בהכרח שתיגזר עליו מיתה. כי ברגע שהאדם נפרד מהבורא, ממילא הריהו חשוב כמת... ואדם הראשון נזרק מגן ... משם. **** וכדי לתקן את חטא אדם הראשון, לשם כך על האדם לתקן את דעתו. כי הפגם היה פגם הדעת. ולתקן את דעתו, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע בעולם, עד שלא יהיה אצלו חילוק בין טוב ...

... לנו המצרים ונצעק אל ה' אלקינו וישלח מלאך" פרשו חכמינו ז"ל: זה משה "ויוציאנו" כי פגם הברית הוא פגם הדעת בבחינת "וידע אדם" והקול הוא מעורר הדעת בבחינת 'הקול מעורר הכונה' ובשביל זה: "ונצעק וכו'" "וישמע את קולנו" והקול מעורר הדעת "וישלח מלאך" זה משה, בחינת דעת ועל ידי התגלות הדעת כתקונו אז "ויוציאנו" ובשביל זה אומרים את ההגדה בקול רם כי הגאלה היתה על ידי קול בבחינת "וישמע את ... זה נקראת בשם הגדה להורות על תקון הברית בבחינת: 'ויגד לכם את בריתו' ועקר המצוה ביין להורות על תקון הדעת בבחינת: 'בחמרא וריחני פקחין' ובבחינת: "תירוש" 'זכה נעשה ראש', הינו דעת "אעברה נא בארצך" שרצו לילך לארץ ישראל דרך ...

... הקץ שהם אומרים. וכבר מבאר בזוהר הקדוש שמקלל מאד כל המחשבי קצין כי אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת. והנה עכשו אומרים העולם שיבוא משיח בשנת ת"ר לפ"ק ונדמה להם שיש רמזים בזוהר הקדוש על זה. ובאמת אז ... שיבוא באותו הזמן אז דיקא לא יבוא בשום אפן באותו הזמן. רק בוא יבוא לא יאחר במהרה בימינו בהסח הדעת לגמרי הינו שלא יחשבו כלל על אותו הקץ שיבוא ופתאום יבוא במהרה בימינו אמן אות תקכח פעם אחת דברו ...