ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... בפה' למוציאיהם בפה דיקא, שעל ידי זה זוכה לחיים כנ"ל נמצא על ידי עסק התורה, ממשיכין אריכות ימים ואז זוכה לדעת כי הדעת והשכל הוא בעצמו החיות כמו שכתוב: "החכמה תחיה את בעליה" כי השכל הוא עקר החיות ועל ידי זה הדעת יכולים לקרב ולהוכיח את מי שצריכין להוכיח כי יש שני הסתרות וכשהשם יתברך נסתר בהסתרה אחת גם כן קשה מאד למצאו ... הסתרה כנ"ל על כן צריך לגלות ההסתרות הנ"ל וזה על ידי שממשיך אריכות ימים לתוך המלכות שהוא בחינת דעת כנ"ל ועל ידי זה הדעת יוכל לידע שאפילו בתוך ההסתרה בעצמה ואפילו בתוך ההסתרה שבתוך הסתרה, גם שם מלבש השם יתברך דהינו התורה ומאחר ... פתים תאהבו" וכו' רק שאינו שומע קול הכרוז של התורה, מחמת ההסתרות הנ"ל ומאחר שנתגלו ונחזרו ההסתרות ונעשה מהם תורה על ידי הדעת כנ"ל אזי תכף כשנעשה מהם תורה התורה בעצמה מוכיחה אותם "עד מתי פתים" וכו' כנ"ל וזה שכתוב: "פיה פתחה בחכמה" ... בחינת המלכות הוא יכול להוכיח ולהזהיר אותם על ידי עסק התורה שהוא בחינת ימים ומדות כנ"ל שעל ידי זה זוכין לדעת שעל ידי הדעת הזה מגלין ההסתרה שבתוך הסתרה ועושין ממנה תורה כנ"ל ואזי אוריתא מכרזת קמיהו כנ"ל וזה, 'לדעת את שלום אסתר' ... נעשה דעת, דהינו תורה ואזי אוריתא מכרזת קמיהו כנ"ל וזה בעצמו בחינת התוכחה שמטל עליו להזהיר ולהוכיח כנ"ל כי גורם על ידי הדעת שהתורה תוכיח אותם כנ"ל ועל ידי התוכחה הזאת, הוא ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהיה בבחינת הרבנות מקברת ... ממנו כל הממון וכל הניצוצות, ונעשה מזה תורה כנ"ל כי מרדכי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" ו. ולפי הגדלת הדעת, כן הפרנסה בנקל כי פרנסה בנקל תולה בדעת כמו שכתוב: "שטו העם ולקטו" 'בשטותא' כי כל מי שחסר דעת ביותר, הוא יגע וטורח אחר הפרנסה ביותר. גם לפי הגדלת הדעת, כן נתרבה השלום . "וגר זאב עם כבש וכו' כי מלאה הארץ דעה" שיהיה שלום נפלא בעולם, שיוכלו לגור ביחד שני הפכים מחמת גדל הדעת שיהיה אז כי על ידי הדעת נגדל השלום כי נתבטל הכעס והאכזריות על ידי הדעת כי כעס ואכזריות הוא מהעדר הדעת כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" וכל מה שמתרבה הדעת, מתרבה הרחמנות והשלום ועל כן הפרנסה בנקל בבחינת: "השם גבולך שלום, חלב חטים ישביעך". ז. וזה בחינת שבועות כי שבועות הוא בחינת שכל גדול וגבוה מאד שהוא חסד עליון ורחמים גדולים כי גדל הרחמים, תלוי בגדל הדעת כנ"ל כי 'בשעת מתן תורה, נראה להם כזקן מלא רחמים' וזקן הוא בישוב הדעת ובזה תלוי גדל הרחמים כנ"ל ועל כן שבועות הוא חסד עליון ורחמים גדולים וזה בחינת המקוה של שבועות שהיא בחינות ... מקוה של שער הנון שהוא בחינת דעת גדול כי המן בחינת דעת וזה בחינת,: 'מאמר פתוח נאמן פשוט' 'מאמר פתוח' זה בחינת התגלות הדעת כי הדבור הוא התגלות הדעת, כמו שכתוב: "מפיו דעת ותבונה" ובמצרים שהיה הדעת בגלות כמו שכתוב "ושמי ה' לא נודעתי להם" היה גם הדבור בגלות בבחינת: "כבד פה וכבד לשון" וכשיצאו ממצרים, שיצא הדעת מהגלות יצא ונפתח הדבור וזה בחינת 'מאמר פתוח' שנפתח הדבור ונתגלה הדעת ועל ידי התגלות הדעת, נתפשט נאמנות השם יתברך ונכר שהוא נאמן מבטיח ועושה וזה בחינת 'נאמן פשוט', שנתפשט נאמנותו כנ"ל אבל במצרים שהיה הדעת בגלות, לא נתפשט ונתגלה נאמנותו וזה שפרש רש"י: "ושמי ה' לא נודעתי להם" 'לא נכרתי במדת אמתית שלי' שעל ידי שלא נתגלה הדעת במצרים על ידי זה לא נכר נאמנותו כנ"ל כי החסד תלוי בדעת כנ"ל וזה בחינת "אנכי" י'היבא כ'תיבא נ'אמנים א'מריה שעל ידי נתינת התורה, נפתח המאמר, ונתגלה הדעת כנ"ל ועל ידי זה נתפשט נאמנותו כנ"ל וזה בחינת 'נאמנים אמריה' בחינת 'נאמן פשוט מאמר פתוח' כנ"ל וזה בחינת מן ... 'את המן אכלו ארבעים שנה והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אלא עוגה שהוציאו ממצרים טעמו בה טעם מן' כי באמת המן, שהוא בחינת הדעת היה ראוי שיאכלו אותו ארבעים שנה בשלמות כי ארבעים הוא בחינת בינה ודעת כנ"ל דהינו תכף שיצאו ממצרים ונתגלה הדעת היה ראוי שיאכלו המן תכף ועל זה תרצו רבותינו, זכרונם לברכה עוגה שהוציאו ממצרים, הינו המצות טעמו בהם טעם מן כי השלום תלוי בדעת וכנ"ל ומחלקת הוא הפך הדעת אך יש מחלקת שהוא לשם שמים שהוא באמת דעת גדול מאד, יותר מהדעת של שלום כי באמת זה המחלקת, היא אהבה ושלום גדול כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "את והב בסופה" 'לא זזו משם עד ... הינו שבאמת היא אהבה כנ"ל וזה 'סופה להתקים', בחינת אהבה כמו שכתוב: "את והב בסופה" כנ"ל וזה בחינת משה כי משה הוא בחינת הדעת שהוא בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן משה הוא ראשי תבות מחלוקת שמאי הלל שהם בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן היה גאלת מצרים על ידי משה כי עקר הגאלה על ידי הדעת כמו שכתוב "וידעתם כי ה' הוציא אתכם" וכו',: "למען ידעו" וכו' וזה בחינת עוגה, דהינו מצות שהוציאו ממצרים כי ...