... בתכלית היסורים הללו כי התכלית הוא כלו טוב כלו אחד כנ"ל ובאמת אין שום רע בעולם, רק כלו טוב אך עקר הצער שיש לאדם מהיסורים שעוברים עליו, חס ושלום הוא רק מחמת שלוקחין מהאדם הדעת עד שאין יכול להסתכל על התכלית, שהוא כלו טוב ואז מרגיש צער וכאב היסורים כי כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית אינו מרגיש כלל הצער של היסורים כנ"ל ובזה תבין דבר נעלם ...

... אצלו כמו סגלה כנ"ל שהוא למעלה משכלו ואחר כך כשנתגלה לו אזי ייטיב מטובו לאחרים כנ"ל **** והנה לעתיד הכל ידעו את השם אפילו עכו"ם כנ"ל "ומלאה הארץ דעה" אך הדעת שיהיה להם אז אפשר לנו לידע ולדבר ממנו אך הדעת שיהיה לנו אז זה אי אפשר כעת אפילו לדבר ממנו כי עכשו זה הדעת בבחינות מקיפים כנ"ל ... אבל לעתיד יברכו על הכל 'הטוב והמטיב' כי לעתיד שיתגלה הדעת ידעו שאין שום רע בעולם כלל רק ...

... נמאס אצלו לגמרי וכשבא לו עת האכילה קשה וכבד עליו מאד וכשנזכר מה שנעשה מן האכילה נמאס עליו מאד מאד לאכל והוא מכרח בעת האכילה להסיח דעתו ועל כן הוא מדבר לפעמים בשעת אכילה כדי שיוכל בהסח הדעת לחטף איזה מעט אכילה לתוך גופו בשביל קיום הגוף כי קשה ונמאס מאד עליו האכילה ובענין תאוות משגל בזה אני חדוש נפלא וכבר מבאר מזה במקום אחר ...

... הוא רק בשביל התבוננות אבל בלא זה העשירות הוא רק בשביל נשים, וקטני הדעת כמותן וזהו שאמרו: "כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו" הינו שכל העשירות הוא רק בשביל נשים וקטני הדעת כמונו אבל אתה, "ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה" דהינו שאתה צריך להעשירות בשביל התבוננות בגדלת ה' וכנגד זה הוא בחינת ...

... משה, נקדה העליונה כי 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו' ומשה הוא בחינת הדעת 'ולמנות מלך' הוא בחינת רקיע הוא"ו שבתוך האל"ף כמו שכתוב: "דרך כוכב ...

... מענין הנ"ל ועוד נוסף דברים בהם מה שלא באר בפרוש וכפי המובן מאלו הראשי פרקים יראה המעין שיש בזה הענין הנ"ל עוד דברים רבים כהמה אך אנחנו לא זכינו לשמע בפרוש כי אם ענין הנ"ל] ואתחנן מתנת חנם חנם עריות פגם הדעת משה, דעת פרישות פה עמד עמדי הבריאה, מתנת חנם עולם חסד יבנה הבריאה קדם מתן תורה עת לעשות לה', הינו ...

... מוהר"ן ח"א - תורה מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ללילה יחוה ... שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה: על פסוק "לא קם כמשה" וכו' 'בישראל לא קם, אבל באמות קם, ומנו בלעם' ולכך כשנטלו מואב עצה ממדין, אמרו להם: אין כחו אלא בפה כי הפה הוא התגלות הדעת אמר מואב אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפה כי הוא גם כן דעת דקלפה, כמו שכתוב: "את זה לעמת זה עשה אלהים": "ויודע דעת עליון" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: 'שידע מתי הקדוש ברוך הוא כועס' כי כשהדעת אינו בישוב, אזי יש כעס כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו' ולפיכך כשכעס משה רבנו, עליו השלום, על אנשי הצבא כשבאו ממדין נסתלק ממנו הדעת והצרך אלעזר לומר הלכות טבילות כלים וכשהדעת שלם, אזי אין כעס, כמו שכתוב: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה ... אוירים ארסיים של ניאוף לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר: "ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם" 'בדבר' דיקא, כי על ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד ניאוף במדין ולפיכך כשבאו ממלחמות מדין, כתיב: "ויקרבו אל משה ...

... כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת. כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון במקום זה יעסק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת ה', והבן. ואף על פי כן אמר ...

... שהוא כללות הרע של שבעים לשון אי אפשר להם לינק מאשה חכמה מלשון הקדש הנ"ל אלא על ידי בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' שעל ידו הוא מפתה את הלשון הקדש ומטיל בה זהמא ועץ הדעת שיש בו שני כחות, שהן טוב ורע הוא אמצעי בין לשון הקדש שהוא אשה חכמה שכלו טוב ובין לשון של שבעין עממין שכלו רע ועץ הדעת טוב ורע זה לשון תרגום שהוא אמצעי בין לשון הקדש ובין לשון של שבעין עממין. ולשון עממין כשרוצים לינק מלשון הקדש ... לשון הקדש, על ידי התרגום כנ"ל וזה: על שגינות כי שגיונות הוא בחינת תרגום כי תרגום הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע שמערב טוב ורע וכן הוא השוגג שיש בו גם כן טוב ורע שהמעשה הוא רע וכונתו טוב השמטות השיכים לתורה הזאת ... שאף על פי שהלשון הקדש בא מלמעלה אף על פי כן אין לו שלמות כי אם על ידי לשון תרגום שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע דהינו על ידי שמבררין הטוב שבתרגום הטוב שבעץ הדעת שעל ידי זה דיקא נשלם הלשון הקדש וזהו בחינת מה שמבאר שם במדרש התרוץ על שאלת המינין הנ"ל בענין מצות מילה איך ... שהשם יתברך ברא כל הבריאה בשביל האדם הבעל בחירה שהוא דיקא יתקן כל הדברים על ידי ברור הטוב שבעץ הדעת שעל ידי זה משלים ומתקן כל הדברים שבעולם ועל כן צריכין לתקן תקון המילה בחינת תקון הברית בזה העולם דיקא שזהו ...

... לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי" "אברהם אוהבי": "אתה כהן", בחינת "וקמץ הכהן" ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות "נדמו עמי מבלי הדעת", "נדמו", הינו כח המדמה ו. וזה הכח המדמה, הוא מבקש תמיד כלי לשכן שם ועל כן הוא מחזיר תמיד ... במקום אחר] הינו מאהבה נפולה כנ"ל בחינת "נדמו עמי מבלי הדעת, כי אתה הדעת מאסת" וכו' כנ"ל. נמצא על ידי הסתלקות הדעת, שבא על ידי לשון הרע שהוא בחינת: "מוציא דבה הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ... עתה קשר כל המקרא הזה "נדמו עמי" וכו' הנ"ל נדמו עמי מבלי הדעת שעל ידי פגם הדעת, מתגבר כח המדמה כנ"ל כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי כי על ידי פגם הדעת, נופל מאהבות דקדשה שהם בחינת כהן כנ"ל ואז מתגבר עליו הכח המדמה, בחינת "נדמו עמי" וכו' כנ"ל ... שם בפסוק זה ותשכח תורת אלקיך ותשכח ודאי כי על ידי פגם הדעת, שעל ידי זה מתגבר הכח המדמה על ידי זה נפגם הזכרון ובא לשכחה כנ"ל אשכח בניך גם אני כי על ידי ... משח רבות קדשא ולאדלקא בוצינא' "שמן משחת קדש", שהוא הדעת כידוע הינו בחינת הגדלת הדעת הנ"ל שהוא בחינת זכרון הנ"ל ולא באר יותר [שיך לעיל] מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה וכו' ...