... שביצירה כי נתעוררים נגד עשיה שעולה ביצירה ועל ידי שמזכירין גדלות הבורא נכנעין, עין שם כי 'פנימיות היצירה עולה לבריאה, ופנימיות עשיה עולה ומלביש לחיצוניות יצירה' עין שם וההתגלות גדלות הבורא הוא על ידי צדקה שנותנין לעני הגון כי ...

... למלכו וירם קרן משיחו הנה יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא היה באפשרי לקבל והכרח להתצמצם בתוך עולמות . "מלכותך מלכות ...

... המלכות. וצריך לקשר אותה לבחינת אדם, שהיא בחינת "כסדר" עיי"ש. * והעניין הוא כדלקמן: הקב"ה כתב ספר. הספר הוא הבריאה, דהיינו כל העולמות הם הספר של השי"ת. והנה פניו שכלו וחוכמתו של כותב הספר נמצאים בתוך ספרו כמובא. והיינו שהשכל של השי"ת מלובש כולו במעשה הבריאה. כי את השי"ת אי אפשר להשיג ישירות, אלא דווקא באמצעות הצמצומים השונים של הבריאה. והנה הבריאה היא בחינת התורה שבכתב, כי אותה כתב השי"ת. אך שלמות התורה שבכתב הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה. היינו כי למרות שהשי"ת ברא את הבריאה והיא כולה הספר של השי"ת, אף על פי כן, השי"ת עצמו נסתר בתכלית ההסתרה בתוך הבריאה. ומדוע הסתיר השי"ת את עצמו בתוך הבריאה ולא גילה את עצמו בתוך הבריאה? תשובה: כדי לתת חיות לעולם. היינו כי השכל של השי"ת הוא מאוד גדול, ואם הוא היה כפי מה שהוא ללא צמצום, לא הייתה חיות לעולם כלל. ומשום כך הוצרך השי"ת לצמצם את עצמו בתוך הבריאה, ולהסתיר את עצמו וכולי. וכל זה רק כדי לתת חיות לבריאה. ומאחר שהשי"ת הסתיר את עצמו בתוך הבריאה, ממילא יש בבריאה 2 בחינות. בחינת סם חיים ובחינת סם המוות. בחינת טוב ורע וכולי. ומי שזכה נעשה לו סם חיים ומי שלא זכה נעשה לו סם המוות. כי עיקר שלמות התורה שבכתב, היינו שלמות הבריאה, הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה שהיא לא נכתבה אלא היא רק בעל פה. פירוש: כי באמת השכל של השי"ת מלובש בכל דבר. דהיינו סודות התורה שמלובשים בכל מקום בבריאה, אפילו במקומות הנמוכים ביותר וכולי. והתורה שבעל פה שאינה כתובה, היא בעצם סודות התורה שמלובשים בבריאה, דהיינו התורה דעתיקא סתימאה שמלובשת בכל דבר בעולם... והנה, בעולם הזה סודות התורה האלו נסתרים מהאדם, ולכן שם הוויה אינו נקרא כפי שהוא נכתב, משום שבחינת לפני הבריאה נסתרת ואינה ידוע לבני האדם. והלמדן הוא זה שפוגם בתורה שבעל פה, היינו שהוא אינו מבין את הסודות שמלובשים ... דעתיקא מלובשת בכל דבר. ושלמות התורה שבעל פה, היא דווקא כשהיא לשמה ובבחינת לילה. היינו כי שלמות התורה שמלובשת בבריאה, היא דייקא כאשר האדם הוא בחינת אין, שאז מתגלים לו סודות התורה, שזו בחינת לשמה שהיא ללא גאווה כלל, אלא רק כדי להעלות את השכינה לשורשה. וכאשר האדם לומד את התורה דעתיקא שמלובשת בבריאה, זו בחינת התורה של העולם הבא, שהיא עושה יחוד בין הקב"ה לבין השכינה. ותורה שבעל פה היא בחינת לילה, ... היא בחינת יד חותמת. מחיאת כף אל כף, היינו על ידי אמונה שלמה שבה האדם כולל את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה. כי פתיחת הידיים היא עניין הבריאה. ועניין מחיאת כף אל כף, היינו הכללת הבריאה בלפני הבריאה. ובחינת לפני הבריאה היא בחינת תפילה. וכאשר כולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה יש שלמות לתורה שבכתב דהיינו לבריאה. על ידי שלמות התורה שבעל פה. היינו על ידי התגלות סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה התורה נכללת בבחינת תפילה. כי התורה היא בחינת בריאה. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. ועל ידי אמונה שלמה, על ידי זה נכללות כל הבחינות של התורה בבחינת תפילה שהיא לפני הבריאה. ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת, היינו מה שכתוב ומה שגלוי. אך התורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת, ... שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה. התורה כולה יוצאת מחוכמה עילאה, כי כל הבריאה יוצאת מבחינת לפני הבריאה. וגם התורה של משה רבנו, היא רק צמצום ולבוש גשמי של התורה דעתיקא. ועל ידי המחלוקת, היינו על ידי ... פה שמלובשת בעולם הזה. כי היא לא כתובה, אלא רק מלובשת. ועל ידי זה נעשה שלמות לתורה שבכתב היינו לבריאה. כי שלמות הבריאה היא כאשר היא מקושרת ללפני הבריאה. וגם שלמות התורה של משה רבנו, היא רק כאשר היא נכללת בבחינת תורת ה ממש, דהיינו כאשר האדם מבין ... נמצא בהסתרה. אך גם העכו"ם אין להם שליטה בבחינת תורה שבעל פה, היינו בבחינת סודות התורה שנמשכים כולם מלפני הבריאה ששם הכל טוב, ואין שם שום אחיזה לשום רע. כי בלשון הקודש היינו שלמות הדיבור, היינו שלמות המלכות, היינו שלמות הבריאה, היינו בחינת לפני הבריאה, בזה אין לעכו"ם שום שליטה. כי שם הכל טוב כנ"ל. אך כל השליטה של העכו"ם הוא דווקא מלשון תרגום ... מעורב טוב ורע, ולכן יש שם שליטה ללשונות העכו"ם בלשון תרגום. היינו כי יש לרע אחיזה רק בבחינת אחרי הבריאה שבו מעורב טוב ורע, אך לא בבחינת לפני הבריאה שהוא בחינת שלמות הדיבור / לשון הקודש וכולי. ויש לשים לב לכך, שגם למדן שלומד את תורתו שלא לשמה, ...

... ולמה הסוד הזה נקרא סוד העיבור? משום שעיבור היינו כאשר בחינה אחת נכללת בבחינה אחרת. וכאן מדובר על סוד הבריאה שנכללת ומתעברת בבחינת לפני הבריאה. שזהו גם העניין של "שתוק כך עלה המחשבה", דהיינו שכל הבריאה כולה נכללת במחשבה של הבורא... שגם זאת בחינת עיבור. וגם כאשר בחינת בן נכללת בבחינת אב, גם זו בחינת ... סוף, שהיא בחינת בריאת העולם... ומעשה מרכבה, היינו כאשר האדם מבין את החיבור של ה"יש" וה"אין", שזהו סוד הצמצום והבריאה. וכדי להבין את הבריאה, לשם כך צריך להבין את מה שהיה לפני הבריאה. ולהבין כיצד משם השתלשלה הבריאה ובאיזה אופן וכולי. וכל העניינים הם סוד העיבור, שגם אחרי שמגלים אותו ממש, הוא עדיין נשאר מחוץ לשכל, כי ...

... כי רצה לגלות רחמנותו ואם לא היה בריאת העולם על מי היה מראה רחמנותו ועל כן ברא את כל הבריאה מתחלת האצילות עד סוף נקדת המרכז של עולם הגשמי, כדי להראות רחמנותו וכאשר רצה השם יתברך לברא את העולם ... לאו, אם כן הכל אחד אך על ידי בחינת החלל הפנוי שמשם צמצם אלקותו כביכול ובתוכו ברא את כל הבריאה נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם והשם יתברך שהוא סובב כל עלמין מסבב גם על החלל הפנוי ועל כן שיך לומר ממלא כל עלמין הינו כל הבריאה שנברא בתוך החלל הפנוי וגם סובב כל עלמין הינו שמסבב גם על החלל הפנוי ובאמצע מפסיק החלל הפנוי שכביכול ... עליהם תשובה הינו שהיה מוצא בהם את השם יתברך אם כן לא היה חלל הפנוי ולא היה אפשר להתהוות הבריאה אבל באמת לאמתו בודאי יש עליהם תשובה ובודאי יש שם אלקותו יתברך אבל על ידי חקירות נשקעים שם כי ... צבאם" ובהדבור יש חכמה כי כלל הדבור הוא רק חמשת מוצאות הפה ועל ידם נתהוו כל הדברים של כל הבריאה וכמו שכתוב "כלם בחכמה עשית" והדבור הוא הגבול של כל הדברים כי הגביל חכמתו בהאותיות שאותיות אלו הם גבול ... סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם כנ"ל ועל כן צמצם האור לצדדין, ונעשה חלל הפנוי ובתוכו ברא את כל הבריאה, הינו הימים והמדות, על ידי הדבור כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו" וכו' וכן הוא בחינת המחלוקות כי אלו היו ... ימי ומדותי שהוא בחינת בריאת העולם בין החכמים, בין החכמים דיקא, בתוך החלל הפנוי כנ"ל כי שם נעשה כל הבריאה כנ"ל שהגדלתי ימי ומדותי, מקטנות לגדלות ימי, כי הם ימים שלו, כי הוא בורא את העולם וכו' כנ"ל ולא ... בחינת החכמה שבמדרגה היותר עליונה יש לה זמר ונגון יותר עליון לפי בחינתה וכן למעלה מעלה עד ראשית נקדת הבריאה שהיא תחילת האצילות ושם אין למעלה ממנה ואין מקיף לאותה חכמה שיש שם כי אם אור האין סוף המקיף ... מלשון: "תפריעו את העם" וגם פרעה לשון התגלות הינו בחינת חלל הפנוי, שהוא בטל ופנוי מכל ובתוכו התגלות כל הבריאה כנ"ל ושם בחלל הפנוי יש כבדות לב כי אי אפשר להשיג בחינות החלל הפנוי כנ"ל וכל החכמות הבאים משם, ... לב שנשארים בקשיא על השם יתברך ואי אפשר למצא שם השם יתברך מחמת שפנה אלקותו משם כביכול כדי שתוכל הבריאה להתהוות כנ"ל "משה בא" וכו' שמשה דיקא, יבוא אל פרעה, בחינות החלל הפנוי כי אסור לכנס לשם כי אם ... לבו וכו' שאי אפשר למצא שם את השם יתברך זה היה "למען שיתי" וכו' כדי שאשית בקרבו האותיות של הבריאה הינו כדי שתוכל הבריאה להתהוות שם בתוך החלל הפנוי שצמצם ופנה אלקותו משם כביכול כי אם לא היה מצמצם אלקותו משם, לא היה מקום לבריאה כנ"ל ולמען תספר וכו', כי שם בתוך הבריאה שנתהוה בתוך חלל הפנוי שם תוכל לספר ולדבר כי יש שם אותיות ודבור, שעל ידם נתהוה הבריאה כנ"ל וזה באזני בנך ובן בנך כי עקר כלל הבריאה היתה בשביל רחמנותו כנ"ל והבריאה היתה על ידי הדבור כנ"ל נמצא שבכל דבר שנברא בתוך החלל הפנוי, יש שם צמצום רחמנותו כי השם יתברך ... הזה, בתבנית ודמות הזה כפי הרחמנות שלו שמדת רחמנותו יתברך חיבה, שזה הדבר יהיה כך כי הרחמנות שרש כל הבריאה, כי הכל נברא כדי לגלות רחמנותו כנ"ל וזה: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" 'עד כאן רחמי האב על הבן' כי במה שהוא אחר הבריאה, שם תוכל לספר ולדבר ולהשיג צמצום רחמנותו שיש בכל דבר עד כאן רחמי האב וכו', הינו שבדבר הזה יש ...

מהי תכלית הבריאה? להחזיר את הבריאה ללפני הבריאה? שאלה: אחד מהרעיונות שחוזרים על עצמם, הוא שהתכלית היא להחזיר את הבריאה למצב שבו היא היתה לפני הבריאה. אפילו המושג חזרה בתשובה הוסבר בצורה הזאת, שהוא להחזיר את הדבר לשורש שלו שהוא בעצמם לפני הבריאה. ויש כאן כמה שאלות. 1 - מה הפשט של להחזיר את הבריאה למצב של לפני הבריאה? מה זה אומר פרקטית? ו2 - שזאת השאלה החשובה יותר, מדוע בעצם להחזיר את הבריאה ללפני הבריאה, הרי הבורא ברא את הבריאה כדי שתהיה בריאה! הלא כן?! ז"א מאיפה צץ הרעיון הזה שצריך לקשר את הבריאה ללפני הבריאה, הרי כל הרעיון של הבריאה על ידי הבורא, היא כדי להרחיק ולהפריד את הבריאה מלפני הבריאה! אם הבורא היה רוצה שנחבר את הבריאה ללפני הבריאה, אז למה בכלל הוא ברא את הבריאה? הרי היה יותר הגיוני שהוא לא יברא את הבריאה ואז ממילא הכל כבר יהיה בשלמות של העולם הבא, שבו הבריאה כלולה בלפני הבריאה. לדעתי, אם הבורא ברא את הבריאה, ההגיון אומר שצריך להרחיק ולהפריד את הבריאה מלפני הבריאה, כי זה הרי רצונו של הבורא. אז מדוע בעצם אנחנו עושים הפוך מהבורא. הוא ברא והפריד את הבריאה מלפני הבריאה, ואנחנו צריכים לקשר אותה לשורשה. מדוע? יש גם את המושג של להכלל באין סוף, שמבואר עליו שצריך לכלול את ... המציאות ולא רק מחוייב המציאות. אז מדוע בעצם לעשות הפוך מרצונו של הבורא? 3 - אם באמת התכלית היא שהבריאה תהיה נפרדת מלפני הבריאה ושהאדם דווקא יחבר את הבריאה ללפני הבריאה, אז מדוע בעצם העולם לא נברא לפני הרגע שבו הוא נברא. הרי השי"ת הוא כולו שלמות. ולפני שנברא העולם הכל היה שלמות. אז אם התכלית היא שהאדם דווקא יחבר את הבריאה ללפני הבריאה, אז מדוע בעצם העולם לא נברא קודם. ואם התכלית היא להפריד את הבריאה, אז מדוע בעצם לחבר אותה לשורשה. למרות שבכל מקרה השאלה של למה העולם לא נברא לפני, בכל מקרה השאלה ... תשובה היא מילולית בהכרח. אז קבל כאן מספר כיווני מחשבה, שיובילו אותך לתשובה הלא מילולית. העניין הוא כדלקמן. תכלית הבריאה היא הבריאה. ז"א תכלית הבריאה היא לא העולם הבא אלא העולם הזה כפי מה שהוא בכל רגע ורגע. מצד האמת באמת, כרבר כרגע כל הבריאה כולה מקושרת לבחינת לפני הבריאה, מצד האמת באמת לפני הבריאה ואחרי הבריאה והעולם הבא זאת הכל בחינה אחת וישות אחת שקיימת תמיד ללא שום שינוי כלשהו, וממילא כל השאלות ...

... התורה", שהם השורש של התורה שמשה רבנו הוריד לעם ישראל. התורה של רבי נחמן מברסלב נלקחת מהשורש של כל הבריאה כולה ושל כל העולמות כולם. עניין זה מובא בפירוש כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - ... כשהוא במדרגה גבוה ממנה נעשה תורתו ... וכן בכל פעם ילך מדרגא לדרגא וממעלה למעלה עד שיבוא בראשית נקדת הבריאה שהוא תחלת האצילות ושם יש גם כן בחינת נעשה ונשמע ובחינת 'נשמע' שיש שם הוא תורת ה' באמת כי ... רק על שם המושאל בלבד. כי אמת אמיתית היא רק השי"ת עצמו בלבד. האמת היא רק השי"ת שהיה לפני הבריאה, ששם לא היה שקר כלל. וכל זמן שהאדם קורא למשהו אמת, ועדיין קיים גם ההפך של האמת שלו, הרי ... וכאשר רבי נחמן מברסלב אומר דע, היינו כי זו האמת האמיתית ששורשה בידיעה שלמה של האמת שנמשכת מבחינת לפני הבריאה.

... עלי מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדין לא הלך אדם בו מעולם וכו' [וגם הבעל שם טוב לא, ושום בריאה, לא מזמן קבלת התורה]. אף על פי שהוא דרך ישן מאד אף על פי כן הוא חדש לגמרי אות ...

... לתוך גופים על ידי זה נכפל ונתרבה פרנסתו כי כשממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו לתוך גופים זה בחינת בריאה כי נעשה עתה בריאה חדשה על ידי חבור רוחניות אלקות עם הגוף והצמצום, שזה עקר הבריאה ואזי תכף כשנעשה איזה בריאה, אזי השם יתברך נותן פרנסה תכף כי השם יתברך מפרנס 'מקרני ראמים עד ביצי כנים' ותכף שיש בריאה, תכף השם יתברך נותן פרנסה כי הנשמה לבד אינה צריכה פרנסה וכן הגוף לבד אינו צריך גם כן פרנסה ... דהינו 'שתופא דנפשא ובשרא' אז צריכין פרנסה ועל כן, על ידי שממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים וגופים שזה בחינת בריאה, בחינת שתופא דנפשא וגופא על ידי זה נתרבה ונכפל פרנסתו כי תכף כשיש בריאה, נותן השם יתברך פרנסה כנ"ל וזה בחינת: כל המשתף שם שמים בצערו דהינו שממשיך ומשתף רוחניות אלקות לתוך הצמצום ...

... אפשר להתקרב לשם = כי עקרונית, אף אחד לא יכול לעבור בשכל שלו בחלל הפנוי ולדעת מה היה לפני הבריאה אך מה שחותם עצמו איש אמת וענו זה איני יודע = איני מבין בשכל שלי את בחינת האין. היינו איני מבין את הבריאה יש מאין. ואני רוצה שתביא אלי התמונת דיוקן של אותו המלך = אני רוצה להשיג את מהות הבורא. כי ... מאחורי הכתר של המוחין, שהוא הפריד בין המאציל לבין הנאצלים הלך החכם אל המדינה = השכל הלך לחקור את הבריאה שהיא המלכות של הבורא. אמר החכם בדעתו, שצריך לו לידע מהות המדינה = כי על ידי הבריאה יכיר את הבורא. ועל ידי מה ידע המהות של המדינה? על ידי העניני צחוק של המדינה = כל מה ...