תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1... המלכות. וצריך לקשר אותה לבחינת אדם, שהיא בחינת "כסדר" עיי"ש. * והעניין הוא כדלקמן: הקב"ה כתב ספר. הספר הוא הבריאה, דהיינו כל העולמות הם הספר של השי"ת. והנה פניו שכלו וחוכמתו של כותב הספר נמצאים בתוך ספרו כמובא. והיינו שהשכל של השי"ת מלובש כולו במעשה הבריאה. כי את השי"ת אי אפשר להשיג ישירות, אלא דווקא באמצעות הצמצומים השונים של הבריאה. והנה הבריאה היא בחינת התורה שבכתב, כי אותה כתב השי"ת. אך שלמות התורה שבכתב הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה. היינו כי למרות שהשי"ת ברא את הבריאה והיא כולה הספר של השי"ת, אף על פי כן, השי"ת עצמו נסתר בתכלית ההסתרה בתוך הבריאה. ומדוע הסתיר השי"ת את עצמו בתוך הבריאה ולא גילה את עצמו בתוך הבריאה? תשובה: כדי לתת חיות לעולם. היינו כי השכל של השי"ת הוא מאוד גדול, ואם הוא היה כפי מה שהוא ללא צמצום, לא הייתה חיות לעולם כלל. ומשום כך הוצרך השי"ת לצמצם את עצמו בתוך הבריאה, ולהסתיר את עצמו וכולי. וכל זה רק כדי לתת חיות לבריאה. ומאחר שהשי"ת הסתיר את עצמו בתוך הבריאה, ממילא יש בבריאה 2 בחינות. בחינת סם חיים ובחינת סם המוות. בחינת טוב ורע וכולי. ומי שזכה נעשה לו סם חיים ומי שלא זכה נעשה לו סם המוות. כי עיקר שלמות התורה שבכתב, היינו שלמות הבריאה, הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה שהיא לא נכתבה אלא היא רק בעל פה. פירוש: כי באמת השכל של השי"ת מלובש בכל דבר. דהיינו סודות התורה שמלובשים בכל מקום בבריאה, אפילו במקומות הנמוכים ביותר וכולי. והתורה שבעל פה שאינה כתובה, היא בעצם סודות התורה שמלובשים בבריאה, דהיינו התורה דעתיקא סתימאה שמלובשת בכל דבר בעולם... והנה, בעולם הזה סודות התורה האלו נסתרים מהאדם, ולכן שם הוויה אינו נקרא כפי שהוא נכתב, משום שבחינת לפני הבריאה נסתרת ואינה ידוע לבני האדם. והלמדן הוא זה שפוגם בתורה שבעל פה, היינו שהוא אינו מבין את הסודות שמלובשים ... דעתיקא מלובשת בכל דבר. ושלמות התורה שבעל פה, היא דווקא כשהיא לשמה ובבחינת לילה. היינו כי שלמות התורה שמלובשת בבריאה, היא דייקא כאשר האדם הוא בחינת אין, שאז מתגלים לו סודות התורה, שזו בחינת לשמה שהיא ללא גאווה כלל, אלא רק כדי להעלות את השכינה לשורשה. וכאשר האדם לומד את התורה דעתיקא שמלובשת בבריאה, זו בחינת התורה של העולם הבא, שהיא עושה יחוד בין הקב"ה לבין השכינה. ותורה שבעל פה היא בחינת לילה, ... היא בחינת יד חותמת. מחיאת כף אל כף, היינו על ידי אמונה שלמה שבה האדם כולל את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה. כי פתיחת הידיים היא עניין הבריאה. ועניין מחיאת כף אל כף, היינו הכללת הבריאה בלפני הבריאה. ובחינת לפני הבריאה היא בחינת תפילה. וכאשר כולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה יש שלמות לתורה שבכתב דהיינו לבריאה. על ידי שלמות התורה שבעל פה. היינו על ידי התגלות סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה התורה נכללת בבחינת תפילה. כי התורה היא בחינת בריאה. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. ועל ידי אמונה שלמה, על ידי זה נכללות כל הבחינות של התורה בבחינת תפילה שהיא לפני הבריאה. ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת, היינו מה שכתוב ומה שגלוי. אך התורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת, ... שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה. התורה כולה יוצאת מחוכמה עילאה, כי כל הבריאה יוצאת מבחינת לפני הבריאה. וגם התורה של משה רבנו, היא רק צמצום ולבוש גשמי של התורה דעתיקא. ועל ידי המחלוקת, היינו על ידי ... פה שמלובשת בעולם הזה. כי היא לא כתובה, אלא רק מלובשת. ועל ידי זה נעשה שלמות לתורה שבכתב היינו לבריאה. כי שלמות הבריאה היא כאשר היא מקושרת ללפני הבריאה. וגם שלמות התורה של משה רבנו, היא רק כאשר היא נכללת בבחינת תורת ה ממש, דהיינו כאשר האדם מבין ... נמצא בהסתרה. אך גם העכו"ם אין להם שליטה בבחינת תורה שבעל פה, היינו בבחינת סודות התורה שנמשכים כולם מלפני הבריאה ששם הכל טוב, ואין שם שום אחיזה לשום רע. כי בלשון הקודש היינו שלמות הדיבור, היינו שלמות המלכות, היינו שלמות הבריאה, היינו בחינת לפני הבריאה, בזה אין לעכו"ם שום שליטה. כי שם הכל טוב כנ"ל. אך כל השליטה של העכו"ם הוא דווקא מלשון תרגום ... מעורב טוב ורע, ולכן יש שם שליטה ללשונות העכו"ם בלשון תרגום. היינו כי יש לרע אחיזה רק בבחינת אחרי הבריאה שבו מעורב טוב ורע, אך לא בבחינת לפני הבריאה שהוא בחינת שלמות הדיבור / לשון הקודש וכולי. ויש לשים לב לכך, שגם למדן שלומד את תורתו שלא לשמה, ...