ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... תבונה כנ"ל ואיש תבונות הוא, מי שיש לו נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" וצריך לזכך ולצחצח הנשמה וזה נעשה על ידי שממשיך המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שזה בחינת שדי, שהוא בחינת צמצום כי שדי על שם שאמר לעולמו די ועל ידי זה מצחצח הנשמה וזהו: "ונשמת שדי תבינם" שעל ידי בחינת שדי, דהינו המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים על ידי זה מצחצח הנשמה, ואזי הוא איש תבונות כנ"ל כי על ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו לתוך גופים על ידי זה נכפל ונתרבה פרנסתו כי כשממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו לתוך גופים זה בחינת בריאה כי נעשה עתה בריאה חדשה על ידי חבור רוחניות אלקות עם הגוף והצמצום, שזה עקר הבריאה ואזי תכף כשנעשה איזה בריאה, אזי השם יתברך נותן פרנסה תכף ... גם כן פרנסה ועקר צרך הפרנסה הוא רק כשנתחבר הנשמה עם הגוף דהינו 'שתופא דנפשא ובשרא' אז צריכין פרנסה ועל כן, על ידי שממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים וגופים שזה בחינת בריאה, בחינת שתופא דנפשא וגופא על ידי זה נתרבה ונכפל פרנסתו כי תכף כשיש בריאה, נותן השם יתברך פרנסה כנ"ל וזה בחינת: כל המשתף שם שמים בצערו דהינו שממשיך ומשתף רוחניות אלקות לתוך הצמצום שהוא בחינות צער אזי כופלין לו פרנסתו כי על ידי זה נתרבה הפרנסה כנ"ל והיה שדי בצריך, וכסף תועפות לך 'שדי' זה בחינות הצמצום בחינות המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצום בחינת 'משתף שם שמים בצערו' על ידי זה: "וכסף תועפות לך" הינו רבוי הפרנסה כנ"ל ... יהיה משוטט המח במה שאין לו רשות לפי מדרגתו בבחינת 'במפלא ממך אל תדרש, במכסה ממך אל תחקר' שזהו בחינת שדי בחינת צמצום כי שדי שיש די באלקותו לכל בריה הינו שכל בריה יש לו די וגבול באלקותו יתברך שאסור לו לילך בשכלו כי אם עד הגבול, לא יותר כי כל אחד ואחד יש לו גבול וצמצום ... לצאת חוץ לגבול שיש לו בחינת: 'במפלא ממך אל תדרש וכו', בחינת: "פן יהרסו אל ה' לראות" וכו' [פי' כל אחד ואחד יש לו גבול וצמצום בידיעת אלקותו, לפי ערכו ומדרגתו כי מה שנחשב להקטן במעלה בחינת במופלא ממנו שהוא למעלה ממדרגתו, וצריך ... במופלא ממנו רק שיש לו צמצום וגבול גבוה עוד יותר וכן בכל אדם ואדם לפי מדרגתו נמצא שלכל אדם וכל בריה יש לו צמצום וגבול מיוחד בהשגת אלקותו יתברך לפי מדרגתו שעד זה הגבול מותר לרדוף מחשבתו להשיג ממנו יתברך, לא יותר וזה בחינת שדי, שדרז"ל שיש די באלקותו לכל בריה היינו שכל בריה ובריה יש לו די וגבול וצמצום באלקותו היינו בידיעת אלקותו היינו שכל בריה ובריה יש לו די וצמצום וגבול מיוחד בפני עצמו בידיעת אלקותו כפי מדרגתו וזהו שיש די באלקותו לכל בריה] וזה בחינת: "ושמתיך בנקרת הצור", הנאמר במשה בעת שזכה לראות ולהשיג מה שהשיג ...